הפרקליטות שיחקה עם המספרים – אך אלפים עדיין נושאים כתם פלילי לשווא

שנת 2019 היתה אמורה להיות שנה של שינוי בכל הנוגע לסגירת תיקים פליליים בישראל. לפי הנחיית פרקליט המדינה שנכנסה לתוקף באותה שנה ושינתה את הכללים, היינו אמורים לראות יותר תיקים שנסגרים מחוסר אשמה – ולא מחוסר ראיות. שלוש שנים אחרי שיצאה לדרך ההנחיה החדשה, דוח מבקר המדינה קובע היום (שלישי) שהפרקליטות לא עומדת ביעד שהציבה לעצמה. מנתונים שנאספו במשרד המבקר עולה כי בפועל שיעור התיקים שסגרה הפרקליטות בעילה של חוסר ראיות לא הצטמצם והוא עומד על אותו שיעור מ- 2015-2018 – כ-59%. 

• מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא דרך מתוחכמת לרכך את דוחות הביקורת
• דוח המבקר של אנגלמן – בעיקר מידע שמוצאים בגוגל
• מבקר המדינה מציג: כך תעבירו שוחד לאנשי ציבור דרך רשות המסים
• מבקר המדינה – מדוע אסור לוותר על המשקיף מספר 1

הזנחת הנושא על ידי הפרקליטות פוגעת באלפי אזרחים, שממשיכים לשאת בכתם פלילי שלא לצורך: תיקים שנסגרים מחוסר ראיות אינם נמחקים מהמשטרה ושם האזרח נשאר במרשם הפלילי. "לעילת הסגירה יש השפעה שעלולה להיות כתם על שמו הטוב של האדם ועל אפשרויות הפרנסה שלו למשך שנים ארוכות", נכתב בדוח המבקר. ואכן, הרישום עלול להוביל לאי קבלה למשרות ציבוריות, ולשלילת האפשרות לשאת בנשק. זאת, מבלי שנוהל משפט והיתה לאזרח אפשרות להתגונן.

לעומת זאת, תיק שנסגר בעילה של חוסר אשמה נמחק מהמרשם הפלילי. ביוני 2021, לכ- 830 אלף איש, שהם כ-13% מאוכלוסיית הבגירים בישראל, היה רישום פלילי (אחד מכל 7.5 בגירים). 

אך הפרקליטות לא רק הזניחה רפורמה שהייתה יכולה להיטיב עם אלפי אזרחים, אלא גם הציגה תמונת מצב מעוותת, ככל הנראה בניסיון להסתיר את כשלונה. המבקר חשף את המשחק של הפרקליטות במספרים: לכאורה, היא הציגה נתונים שמצביעים על עלייה במספר התיקים שנסגרו בעילה של היעדר אשמה, מכ-3,500 בשנת 2015 לכ-6,000 בשנת 2020. אולם כשבדק המבקר את הנתונים לעומק, התברר כי מדובר בתמונה חלקית ומגמתית. במקום להפחית את מספר התיקים שנסגרו מחוסר ראיות, הפרקליטות הפחיתה את מספר התיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור (עילה ששינתה מאז את שמה ל"נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין") בכ-27 אחוז. 

ממצאי המבקר סותרים את המטרה המוצהרת של הפרקליטות בוועדת חוקה של הכנסת: הנוגעת באופן ספציפי לבחירה בין "חוסר ראיות" ל"היעדר אשמה" כך שיותר תיקים יימחקו מרישום המשטרה. עוד עולה מהדוח, כי רבע מהבקשות לשינוי עילת הסגירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה – התקבלו. עם זאת, מהדוח עולה כי מרבית החשודים לא מממשים את זכותם לבקש את שינוי עילת הסגירה. 

באשר לעובדה שמספר התיקים שנסגר מחוסר ראיות לא באמת ירד, הפרקליטות כתבה בתשובתה למבקר המדינה כי "הפרקליטות בוחנת כל תיק לגופו, בהתאם לתשתית הראייתית שנאספה במהלך החקירה, ובהתאם לנסיבותיו הספציפיות. מרבית התיקים נסגרים בעילה של 'חוסר ראיות' כיוון שלמרות מאמצי המשטרה לאסוף את כל הראיות הרלוונטיות, נותר בהם עדיין ספק בדבר אשמתו של החשוד. באותם תיקים, הסבירות שהחשוד לא ביצע את המעשים בהם נחשד אינה נמוכה ולכן לא ניתן לסגור אותם בעילת 'היעדר אשמה'". 

במשטרה לא טורחים לאסוף נתונים

באשר לסגירת תיקים במשטרת ישראל, המטפלת ב-90% מהתיקים הפליליים בארץ, התברר כי במשטרה לא טורחים לאסוף נתונים על סגירת תיקים מחוסר אשמה ועל כן לא ניתן היה לבדוק את עמידתה בהנחיית פרקליט המדינה. "במצב דברים זה", כותב המבקר, "לא ניתן לבחון את יישומה של הנחיית פרקליט המדינה ואת הטמעת עקרונותיה בנוגע לשימוש בעילת 'היעדר אשמה', מאחר שהמשטרה אינה אוספת  נתונים אלה לצורכי פיקוח ובקרה, לימוד וסטטיסטיקה ארגונית".

בכל הנוגע לסגירת תיקים מחוסר ראיות, המצב במשטרה גרוע מבפרקליטות – לא רק שאין שינוי, המבקר מצא כי חלה עליה ניכרת בשיעור התיקים הנסגרים בחטיבת החקירות במשטרה בעילה של חוסר ראיות, מ 41% בשנת 2015 ל-58% בשנת 2020. בשנת 2019, שבה נכנס לתוקף ההנחיה, שיעור התיקים שנסגרו מחוסר ראיות קפץ מ- 47% ל-57%. בחטיבת התביעות נרשמה ירידה מתונה של כ-5% וההנחיה החדשה לא הובילה לשינוי ניכר. עוד עולה כי בידי המשטרה אין נתונים על בקשות לשינוי עילת הסגירה. 

בכל הנוגע לסגירת תיקים מחוסר ראיות, המצב במשטרה גרוע מבפרקליטות – לא רק שאין שינוי, המבקר מצא כי חלה עליה ניכרת בשיעור התיקים הנסגרים בחטיבת החקירות במשטרה בעילה של חוסר ראיות, מ 41% בשנת 2015 ל-58% בשנת 2020

בדיונים שעלו בנושא בעבר, הייתה זו המשטרה שהתנגדה לשינוי ולביטול עילת הסגירה מחוסר ראיות המובילה לביטול הרישום המשטרתי בתיקים שנסגרו בעילה זו. במשטרה טענו כי המידע הקיים במרשם המשטרתי חשוב למשטרה לצורך קבלת תמונה רחבה על החשוד ברגע שנפתח תיק נוסף נגדו, והוא עשוי ללמד על שיטות פעולה של החשוד ולהעיד על רצידיביזם (חזרה לפשע). 

בנוגע לשימוש אפשרי לרעה במרשם, שאלפי שוטרים במשטרה רשאים לעיין בו, אמרו נציגי המשטרה כי המידע על תיקים סגורים נמסר לרשימת גופים מצומצמת וכי רישומים אודות תיקים סגורים בעבירות שעונשן עד חמש שנות מאסר מבוטלים באופן אוטומטי לאחר שבע שנים. 

מי שהתגאה בעלייה במספר התיקים שנסגרו בעילת חוסר אשמה תוך התעלמות על חשבון מה, היה פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן. בכנס פתיחת שנת המשפט בספטמבר 2019 אמר: "לפני למעלה משנה שונה המבחן שמבדיל בין שתי עילות הסגירה הללו, כדי להוביל במכוון לכך שיותר תיקים ייסגרו בעילת חוסר אשמה, המיטיבה יותר עם החשוד. תוך זמן קצר שינוי זה השפיע בפועל, ומשיעור של 12% תיקים בלבד שנסגרו בעילה זו בשנת 2017, עלינו לשיעור של 15% בשנת 2018. מדובר בעלייה ניכרת בשנה בודדת, אשר יש לה השלכה משמעותית על האזרח העומד במוקד התיק. משמעות הדבר היא שלאלפי אזרחים נוספים נסגר התיק בעילת היעדר אשמה, ולא בעילת היעדר ראיות, על כל המשתמע מכך".