שיא במספר לקוחות הלוביסטים: תעשיית הקנאביס מסתערת על הכנסת

הכנסת ה-24 סיימה את מושב החורף עם בשורה משמעותית: יותר חברות וארגונים מאי פעם פותחים את הכיס כדי לקדם את עניינם מול חברי הכנסת. 123 לוביסטים רשומים מייצגים כיום לא פחות מ-550 לקוחות שונים. על פי חודשי פעילות מושב החורף שהסתיים לאחרונה, שנת 2022 מסתמנת כשיא פעילות הלוביסטים מאז ייסדה "העמותה לדמוקרטיה מתקדמת" את המדד, לפני כעשור.

• מה זה לובי ואיך זה משפיע על החיים שלך? מדריך למתחילים

עלייה בפעילות הלובינג נובעת בסופו של דבר מהנחה, מבוססת למדי מבחינה מחקרית, שהשקעה בתועמלנים (לוביסטים) מסחריים משתלמת ללקוח וממקסמת את יכולת ייצוג האינטרס שלו מול מקבלי ההחלטות. למעשה מדובר בהבעת אי-אמון עקיפה בתהליך קבלת ההחלטות בדמוקרטיה שלנו, תהליך שמנוגד לערך השוויון המצוי בבסיס הרעיון הדמוקרטי, ושבאמצעותו ניתן לתרגם כסף לכוח עודף בפני מקבלי ההחלטות. 

פרויקט חג ב"שקוף" – מה נשתנה?

• חולשה משתקת או ביזור כוח מבורך: מה נשתנה בתפקיד ראש הממשלה?
• אנרגיות חדשות, מאבקים ישנים: מה נשתנה במדיניות האקלים של ישראל
• "אפשר לזהות בחדשות 12 תופעות שפעם ראינו ב'ידיעות אחרונות'"

אולי לא בכדי בחר ראש הממשלה נפתלי בנט להתייחס לכוחם של הלוביסטים במישרין, כשאמר בפברואר האחרון: "יש לממשלה הזו הזדמנות יוצאת דופן להקטין את ההשפעה של לוביסטים ובעלי עניין ולפעול לטובת כלל אזרחי ישראל". עדיין לא ראינו כל תוכנית פעולה ממשלתית בנושא – אבל בינתיים המספרים מראים בבירור כי ההשפעה המזיקה עליה דיבר ראש הממשלה רק הולכת וגדלה. 

תעשיית הקנאביס הרפואי מסתערת על הכנסת

הנתון הבולט ביותר בהצטרפות הלקוחות החדשים מאז ינואר הוא הסתערות חברות הקנאביס הרפואי על הכנסת. בשנים האחרונות חברות הקנאביס הרפואי גייסו לשורותיהן שני ראשי ממשלה לשעבר בישראל: אהוד ברק, שעומד בראש חברת "אינטרקיור" ומרוויח בתפקידו מיליוני שקלים, ואהוד אולמרט, שנכנס כמשקיע ויועץ עסקי לחברת הקנאביס הרפואי יו-ניבו. 

כעת הן החלו להתחמש בסוללת לוביסטים. "התאחדות התעשיינים בישראל – פורום תעשיות הקנאביס הישראלי" נוסף כלקוח של חברת הלובינג "נהלה". אחת המטרות המוצהרות של הפורום, עליה עמלים הלוביסטים מול הכנסת והממשלה, היא הגברת ייצוא הקנאביס מישראל. "אם נצליח, ענף הקנאביס הישראלי יהיה ענף ייצוא של מיליארדי דולרים", אמר לאחרונה יו"ר הפורום חיים הורוביץ.

בנוסף, שורה של חברות קנאביס רפואי הצטרפו כלקוחות של חברת הלובינג "ריפבליק" המייצגת הכי הרבה לקוחות בכנסת: "שיח מדיקל גרופ" שהשלימה בשנה שעברה את רכישת בית המרקחת הראשון שעתה בבעלותה, חברת "פארמוקן", חברת "תראפין", חברת "מדוקאן פארמה" ועוד. מעניין לשים לב כי חברת פארמוקן העמידה בראשה לאחרונה את פרופ" זאב רוטשטיין, מנכ"ל לשעבר של ביה"ח שיבא והדסה.

פרט לסוגיית הייצוא, הלוביסטים מטעם חברות אלה עשויים לעסוק במגוון אינטרסים, החל מסוגיית רשיונות גידול הקנאביס, השיווק בישראל ופיתוח רשתות בתי מרקחת ייעודיות לתחום. 

לפי מחקר שנערך לאחרונה במדינת קולורדו שבארה"ב, הלובי היה משתלם מאוד עבור חברות הקנאביס. התעשייה השקיעה 7 מיליון דולר בלוביסטים בעשור האחרון – ומכרה את מוצריה בתקופה זו ב-12 מיליארד דולר

אכן, התעשייה יכולה לגלגל הרבה מזומנים בזכות שימוש בלובי: לפי מחקר שנערך לאחרונה במדינת קולורדו שבארה"ב, שבה מותרים על פי החוק צריכה וסחר בקנאביס – התעשייה מכרה את מוצריה בתוך עשור בסכום של 12 מיליארד דולר. המחקר מעלה שהלובי הפעם היה משתלם מאוד עבור חברות קנאביס, שהשקיעו בלוביסטים כ-7 מיליון דולר (21 מיליון שקל) באותו עשור. לוביסטים מטעמם היו מעורבים בהליכי חקיקה של 367 חוקים. 

המחקר מעלה כי השקיפות לא הייתה מנת חלקם, אלא דווקא נסיונות עורמה ורמייה: ב-48% מהדיווחים הלוביסטים לא חשפו את השתייכות המממן שלהם לקנאביס. הם ייצגו לעיתים במקביל את תעשיות האלכוהול והטבק, מה שעשוי היה להקל על קידום בריתות בין-תעשיות כאשר האינטרסים מתואמים.

הריכוזיות גוברת: יותר לקוחות, פחות לוביסטים

ניתוח נתוני המדד מגלה שחרף העלייה החדה במספר הלקוחות – מספר הלוביסטים לא עלה בהתאמה – וכך מתגברת הריכוזיות בענף. 68% מכלל הלקוחות מיוצגים על-ידי 5 חברות הלובינג הגדולות, שצוברות כוח הולך וגדל. יתר 32% הלקוחות מיוצגים באמצעות 39 חברות לובינג וגופים שונים (משרדי עורכי דין/אסטרטגיה/יח"צ), ו-18 לוביסטים עצמאיים. ריכוזיות גבוהה בענף הלובינג עשויה להוביל לצבירת כוח השפעה קריטי על מקבלי החלטות ולתופעות בעייתיות נוספות בהקשרים של פגיעה בתחרותיות במשק ועוד. 

עד השנה, החברה שהחזיקה בכוח הרב ביותר הייתה פוליסי בראשות בוריס קרסני (שכוחו הרב שימש כהשראה, ככל הנראה, לדמות טלוויזיונית בסדרה "מותק בול באמצע" של "כאן 11"). אך הסתלקות חברת פוליסי מנוף הלובינג בכנסת הגבירה את תהליך חילופי הדורות בענף הלובינג הישראלי. קרסני הודיע בדצמבר האחרון על פרישתו מהתחום ולקוחותיה של פוליסי התפזרו (עוד על כך – בהמשך).

בפעם הראשונה נרשם שוויון בין מספר הלקוחות המיוצגים באמצעות חברות לובינג שבבעלות "דור המייסדים" של ענף הלובינג בישראל ובין מספר הלקוחות שבחרו לייצג אינטרסים בחברות שבבעלות "הדור השני" של ענף הלובינג. חשיבות הנושא עבור כלל הציבור עשויה להתבטא בעתיד בהתנגדות מועטה יותר להעמקת הרגולציה על הענף. משיחות לאורך השנים עם לוביסטים ובעלי חברות מ"הדור השני", ניכר כי הם פתוחים לחלק מהדרישות לשקיפות, בשונה בגישתם של מייסדי הענף. 

החברות הגדולות שבבעלות "דור המייסדים" של הענף הן "גלעד לובינג", "גורן עמיר" ו"אימפקט". הללו מייצגות כרגע ביחד כ-34% מהלקוחות, ומנגד החברות שבבעלות "הדור השני" של הענף הן "ריפבליק" ו"הקבינט" המייצגות יחדיו גם הן 34% מהלקוחות. 

חברה אחת מחזיקה בכמעט רבע מהשוק

החברה המייצגת כיום הכי הרבה לקוחות בכנסת היא חברת הלובינג "ריפבליק", שמקדמת את ענייניהם של לא פחות מ-120 לקוחות, המהווים 22% מכלל לקוחות הלובי בכנסת. בראש החברה עומדים היו"ר לירון הרשקוביץ והמנכ"לית מבשרת נבו, שפרשו ב-2017 מ"גלעד לובינג" וייסדו את החברה. המתחרה הננטשת, אגב, תבעה את שניהם על המהלך בטענה לגניבת מידע סודי. התביעה נמשכה על ידי גלעד לובינג במאי 2018.

מלבד מספר לקוחות קנאביס רפואי הוסיפה ריפבליק את "האוניברסיטה הסינית הבינלאומית בישראל" ששנה שעברה הותר לה לפתוח סניף מקומי ראשון בפתח תקוה ולהעניק תואר במנהל עסקים גלובלי. הבשורה הזו פותחת אפשרויות רבות לקידום אינטרסים בכנסת, הן בקשר לסניף הראשון והן בקשר להתרחבות והכרה במוסד.

לקוח חדש נוסף הוא "הארגון הארצי לקידום מעמד השוטר והסוהר" שכנראה בימים אלה זקוקים באופן נואש ללוביסטים שינסו להתמודד עם נחשול הביקורת והיוזמות שנוגעות לרפורמות במשטרה ובשירות בתי הסוהר. בין היתר אפשר למנות את היוזמות שעלו לאור פרשת בריחת האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע, במסגרתה שכרה נציבת שב"ס קטי פרי את היועץ האסטרטגי רונן צור. עוד נושאים שעל הפרק הם ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון, הביקורת המוטחת בגין תפקוד המשטרה בימים אלה בהתמודדות עם המשילות בדרום הארץ ובנגב – ואפשר להוסיף את ההתבטאות המתוקשרת של יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה שקרא לשוטרים הערבים להתפטר. 

קרסני ממשיך לבחוש מרחוק?

מה עלה בגורל הלקוחות של בכיר הלוביסטים בוריס קרסני, לאחר הודעתו בדצמבר על סגירת "פוליסי"? אחת התשובות לכך נמצאת בנתוניה של חברה חדשה בשם "נהלה" בבעלות שלוש מהלוביסטיות הוותיקות עידית שבתאי סידיס, עדן קנובסקי ודפנה פביאן – עובדות לשעבר של "פוליסי". החברה הצליחה למשוך כ-18 לקוחות, משמעותיים בחלקם, מקרב לקוחות חברת-האם לשעבר שנסגרה. כרגע "נהלה" נחשבת לחברה בינונית בגודלה, אולם ככזו שיש לה פוטנציאל לצמוח ולהתברג כאחד החברות הגדולות. 

מאחורי הקלעים נשאלת השאלה האם הבוס לשעבר, הלוביסט בוריס קרסני, מסייע ישירות או בעקיפין לעובדיו לשעבר, גם בחברת נהלה וגם בחברות אחרות שהקימו פורשים אחרים. בין הלקוחות של נהלה ניתן כרגע למנות את איגוד הבנקים, התאחדות התעשיינים בישראל איגוד הכימיה, פרמצבטיקה ואיכות הסביבה, אגד, שיכון ובינוי, פז, בקר תנובה שותפות מוגבלת, טמבור, Partner, ועד ראשי האוניברסיטאות ועוד. 

איגוד הבנקים היה ונותר שחקן חזק ומרכזי בקידום האינטרסים של ענף הבנקאות מול מקבלי ההחלטות, על אף הפגיעה המסוימת בכוחו לאור פרישת בנק לאומי מהאיגוד לפני שנתיים ואחרי 60 שנות חברות בו.

לקוח מעניין תחת ייצוגה הוא "איגוד לשכות המסחר–חטיבת יבואני פלדה לבניין" ששני הנושאים שעלו בהקשרם בזמן האחרון הם מחסור בפלדה שעשוי לשלוח כלפי מעלה את מחירי הדירות לאור המלחמה באוקראינה ועיכובים בנמלים שמשפיעים על הענף. "נהלה" גם מקדמת את ענייניה של "בקר תנובה שותפות מוגבלת" שיש להניח כי נדרשת ללוביסטים על מנת לעסוק בטרפוד או דחיית חקיקה הנוגעת לאיסור "משלוחים חיים" וניסיונות לפתיחת השוק לתחרות. 

נפגשים בלובי: עיתון הארץ וידיעות אחרונות

חברת הלובינג "הקבינט" הוסיפה למאגר הלקוחות מספר לקוחות מעניינים: חברת "לוריאל ישראל" שבינואר השנה פורסם כי המפעל היחיד של לוריאל בישראל עומד לפני סגירה, עמותת "קהילת הפינטק הישראלית" שלאחרונה אחת החברות בקהילה, חברת "איטורו", קיבלה חיזוק בדמותה של חדוה בר המפקחת לשעבר על הבנקים, שמונתה למשנה למנכ"ל חברת איטורו.

באוקטובר האחרון עלה ראיון עם שמוליק בן טובים, יו"ר קהילת הפינטק הישראלית, בו הוא טוען כי בישראל פועלות 650 חברות פינטק שעיקר פעילותן היא בחו"ל ושהתנאים בישראל עונים לתחום הטכנולוגיה הפיננסית. יש לציין כי בעבר נלחמו החברות מלחמה עזה בבנקים ובאיגודיהם והתלוננו על חסמים רבים לפעילותן.

עוד לקוח מעניין הוא "איגוד רופאי המשפחה בישראל" שיתכן וכניסתו לרשימת הלקוחות קשורה למינוי הוועדה הציבורית של שר הבריאות בנוגע לכשלי שוק ביחסים בין הרפואה הפרטית והציבורית. חברת "הקבינט" איבדה המושב את הלקוח החשוב "מגן דוד אדום" שעבר בינואר לחברת "ריפבליק".

חברת "גורן עמיר" הוותיקה איבדה השנה את חברת הענק המזהמת "כי"ל כימיקלים" שבבעלות האחים עופר וכרגע איננה מיוצגת על ידי לוביסטים בכנסת. מנגד, שב לחיק החברה השנה הלקוח לשעבר עיתון "הארץ" – יש להניח כי השיבה נוגעת לפעילות הלובינג נגד העברת חוק איסור פרסום מוצרי טבק בעיתונות המודפסת. יוזכר כי גם "ידיעות אחרונות" מיוצג במקביל על ידי החברה וכזכור דווח ב"העין השביעית" על הפשרה שהמו"לים של שני העיתונים הגיעו אליה בהקשר לחוק זה מול מקדמי החוק בכנסת. 

"גורן עמיר" הוסיפה ללקוחותיה גם את "איגוד התאגידים העירוניים ברשויות המקומיות" שמיוצגת במקביל ל"פורום ה-15 הערים העצמאיות", כלומר 15 הערים החזקות בישראל. 

חברת "גלעד לובינג" הוותיקה הוסיפה למאגר לקוחותיה את "איגוד חברות אנרגיה ירוקה" ויתכן כי הדבר נובע מכך שישראל שוב לא עמדה ביעדי האנרגיות המתחדשות ולכודה בשורת חסמים בנושא או אולי נובע מהקשר לדיווח על הקמת תחנת הכוח הסולארית הגדולה בישראל. 

כמה לוביסטים מחברות לובינג וכמה עצמאיים ומגופים אחרים? 

הגדרת לוביסט בכנסת מכוונת לכל גורם המייצג אינטרסים עבור צד-שלישי, ולכן מחויבים ברישום גם לוביסטים שאינם פועלים במסגרת חברות לובינג. המדד מראה כי 34% מהלוביסטים הפועלים באופן רשמי כיום בכנסת מגיעים למעשה מגופים מסחריים שאינם חברות לובינג כגון משרדי עריכת דין, משרדי פרסום ומשרדי ייעוץ (29%), ולוביסטים המוגדרים לוביסטים עצמאיים (15%). מטעם חברות לובינג עומד כרגע על 56% (69 לוביסטים).

כאן המקום להזכיר כי לא כל סוגי הלוביסטים מחויבים ברישום בישראל. מדינות אחרות בעולם מחייבות רישום של "לוביסטים ביתיים" (אחראי רגולציה בגופים שונים), "לוביסטים חברתיים" (מטעם המגזר השלישי), נציגי מכוני וגופי מחקר ועוד. ככל שחובת שקיפות תחול על יותר סוגי לוביסטים, כמו לדוגמה במוסדות האיחוד האירופי, קנדה, אירלנד, בלגיה, הולנד, מקסיקו, ספרד ועוד, כך הציבור ומקבלי ההחלטות יוכלו להיחשף למידע הנוגע לפעילותם ותגדל היכולת של הציבור להשתתף ולהשפיע על הדיון הציבורי ועל קבלת ההחלטות.