הכנסת תצביע בטרומית על חשיפת פרטים של מפרסם לשון הרע

שלוש הצעות שאישרה ועדת השרים לענייני חקיקה יעלו היום (רביעי) להצבעה בקריאה טרומית במליאה. בין ההצעות שיעלו להצבעה ניתן למצוא את הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – הגשת תובענה נגד גוף אשר פעילותו מחייבת רישיון), של ח"כ ארז מלול (ש"ס). תביעות ייצוגיות הן כלי משפטי שנועד לשמש אזרחים שנפגעו מתאגידים רבי עוצמה. כך למשל, חברות סלולר נאלצו להשיב מיליוני שקלים לצרכנים, לאחר שגבו סכומים מופרזים, לאור תביעה שהוגשה ב-2009. בקשה לתביעה ייצוגית הוגשה גם נגד תנובה, לאחר שהתגלה חיידק הסלמונלה והועלו עדווית להשתקת הפרשה בתוך התאגיד.

על פי דברי ההסבר בהצעת החוק, בישראל קיימת תופעה של ריבוי תביעות, לעיתים באופן סדרתי ולא מוצדק, באופן שיוצר עומס על בתי המשפט ופוגע בנתבעים ובעסקים. הסיבה לכך היא הרווח הנאה שמפיקים מכך עורכי הדין המתפרנסים מתביעות אלו. על פניו, התיקון המוצע שואף להבטיח ש"תוגשנה רק תובענות שמשרתות את מטרות החוק ושיש בהן מטרה חברתית אפקטיבית ולא נועדו לשמש תובעים סדרתיים שמטרתם רווח כספי בלבד".

ההצעה מבקשת לצמצם את הגשת התביעות, כך שיופנו רק כלפי גופים גדולים, תוך פגיעה משמעותית באפשרות להשתמש בכלי זה מול חברות בינוניות. לפי אחד הסעיפים, לא תוגש בקשה לתובענה ייצוגית נגד גוף שההון העצמי שלו בעת הגשת הבקשה נמוך מ-90 מיליון שקלים. לא ברור כיצד ייבדק ההון העצמי של הגוף הנתבע.

בנוסף, כדי לוודא שאכן מדובר בתובענות ראויות, ייבדקו כמה בקשות הגיש התובע בשנתיים האחרונות, העילה שבגינה הוא מתכוון לתבוע והיקף או סוג הנזקים שנגרמו לו. כמו כן, לא תאושר בקשה לתביעה אם התובע הגיש מעל שתי בקשות לתביעה בשנה שקדמה להגשת התביעה. לא מצוין מי יערוך את הבדיקה. 

הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – הגנה על סמלי הנצחה ומורשת), של חברי הכנסת משה סעדה (ליכוד) ושמחה רוטמן (הציונות הדתית). ההצעה באה להסדיר את ההיבט הפלילי של פגיעה באתרי מורשת, אנדרטאות ומבני הנצחה. כמו כן, מוצע לקבוע מנגנון פיצוי נזיקי המאפשר לקרובי משפחתם של חללי מערכות ישראל ופעולות איבה לקבל פיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, במקרה של השחתת אתר הנצחה שהוקם לזכר יקירם.

גם הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – חשיפת פרטי מידע של מנוי ברשת תקשורת אלקטרונית), של ח"כ חנוך מלביצקי (ליכוד) זכתה לתמיכת השרים. לפי ההצעה, אדם שנפגע מתוכן שפורסם ברשת, יוכל לבקש מבית המשפט לחייב ספק אינטרנט לחשוף את פרטי מפרסם אותו התוכן. לפני הפנייה לבית המשפט, הנפגע יוכל לפנות לרשת התקשורת לברר אם המפרסם מסכים לחשוף את פרטיו. במקרה של סירוב, יוכל להגיש בקשה לחשיפה בבית המשפט. להצעה השלכות בתחום הזכות לפרטיות, והרשות להגנת הפרטיות ככל הנראה תידרש לנושא.

מחכים עם השוט של רוטמן

חברי הוועדה ימשיכו לדון בשבוע הבא בהצעת חוק הכנסת (תיקון – חובת התייצבות בפני ועדות הכנסת), של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שנדחתה פעם נוספת. ההצעה השנויה במחלוקת, מבקשת לחייב את עובדי הציבור להתייצב לוועדות באמצעות סנקציות, ביניהן קנס כספי. "מטרת הצעת החוק היא מילוי החלל במצב החוקי הקיים", נכתב בדברי ההסבר. לכן, לפי ההצעה, אי-התייצבותו של עובד הציבור "תגרור עמה עיצום כספי בגובה רבע ממשכורת חודשית אחת של עובד הציבור, ותהווה עבירת משמעת".

הצעה זו הוגשה בעבר על ידי רוטמן, כשהיה בשורות האופוזיציה, בשיתוף התנועה לאיכות השלטון. על פניו, מטרתה היא להגביר את כוחה של הכנסת כרשת מפקחת, נוכח התעלמות נציגי הממשלה וסירוב לספק נתונים ותשובות לשאלות הח"כים. אך משיחת "שקוף" עם עו"ד הידי נגב, שניהל בעבר את מחלקת מדיניות וחקיקה בתנועה בזמן ניסוח ההצעה, עולה כי קידומה כיום מתפרש כניסיון להלך אימים על הפקידות. "הרעיון של הצעת החוק הזאת היה לחזק את הכנסת אל מול הממשלה, כי זו פשוט רשות שנדרסת פעם אחר פעם על ידי הממשלה. לא העלינו בדעתנו שיבוא יושב ראש ועדה שישפיל ויבזה עובדי ציבור שעושים את עבודתם נאמנה רק בשביל הביזוי וההשפלה שלהם", אומר נגב.

הצעת חוק הרשות הלאומית לרפואה משפטית של חברי סיעת ישראל ביתנו לא עברה את הוועדה. מדובר בהצעה שטרם הונחה בעבר וקשורה באופן ישיר לטבח 7 באוקטובר. לפי ההצעה, צריך המכון לרפואה משפטית באבו כביר לעבור שינוי מהיסוד ע"י הקמת רשות שתרכז ותוביל את תחום הרפואה המשפטית בישראל באמצעות מועצה שתמונה ע"י שר הבריאות. הרשות תהיה אחראית על תכנון שנתי ותכנון ארוך טווח של תחום הרפואה המשפטית, הקמה וניהול מרכז רפואה משפטית לשעת חירום, פיתוח ותקצוב המרכז הלאומי לרפואה משפטית במשרד הבריאות, הקמת מרכז לאומי למידע ולמחקר בתחום וניהולו, וייעוץ למשרדי הממשלה בתחומי הרפואה המשפטית.

המהפכה המשפטית של גוטליב 

חברי ועדת השרים הסירו מסדר היום את הצעת חוק הנחה לחיילי צה"ל לוחמים בתחבורה ציבורית של ח"כ עידן רול (יש עתיד). חברי הוועדה דנו בהצעתה של ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) – הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – בחירת נשיא בית המשפט העליון בידי הכנסת), אך הדיון עליה טרם הסתיים והוחלט לדחות אותו בשבועיים.

על פי ההצעה, תהליך בחירת נשיא בית המשפט העליון יעבור להכרעת הכנסת. הנשיא ייבחר בהצבעה חשאית וברוב רגיל, ללא צורך ברוב מיוחס. זאת בשונה מהמצב הנוכחי, שבו הבחירה נעשית על ידי הוועדה לבחירת שופטים, הכוללת את שר המשפטים, שר נוסף, נשיא בית המשפט העליון, שני שופטי עליון נוספים, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין.

הייעוץ המשפטי לממשלה פרסם היום חוות דעת (נמצאת פה) שהוצגה לשרים, ובה נכתב כי יש מניעה מלקדם את ההצעה. עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-חוקתי), חתומה על חוות הדעת, בה הודגש כי "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בערכים דמוקרטיים משטריים גרעיניים ואינה עומדת באמות המידה המשפטיות הנדרשות – הן מבחינת תחולתו המיידית של ההסדר המהווה 'שינוי כללי המשחק תוך כדי משחק' ושימוש לרעה בסמכות המכוננת, והן משום שההסדר לגופו מפר את האיזון בין הרשויות ויביא לפגיעה קשה בעצמאות של הרשות השופטת".

עוד נכתב כי "משמעות ההסדר המוצע היא שינוי במבנה המשטרי בישראל שיביא לפוליטיזציה של הליך מינוי נשיא בית המשפט העליון, ראש הרשות השופטת, באופן המפר קשות את האיזונים בין הרשויות, במצב שבו ממילא לרשות המבצעת (ולמעשה לקואליציה) כוח עודף משמעותי".

חברת הכנסת גוטליב, החתומה על ההצעה, זעמה על התנגדות היועמ"שית ואף טענה כי "אין חיה כזו ראש רשות שופטת! גם אין ראש רשות מחוקקת. יש רק ראש אחד והוא ראש הממשלה", כך לדבריה. היא פנתה לבהרב-מיארה והוסיפה "העובדה שאת ממציאה תואר 'ראש רשות שופטת' לנשיא העליון, תואר שאין לו זכר בחוק, זה כי את פועלת למתן מעמד על לנשיא העליון. זו המצאה שלך ושל חברייך לחונטה המשפטית. לתפארת הדיפסטייט. אני רואה לכם. לא לעולם חוסן כדבריו האלמותיים של חברך יאיר גולן". 

גם שר התקשורת, שלמה קרעי (ליכוד), יצא במתקפה על היועמ"שית בהרב-מיארה וניסה להלך עליה אימים: "הצעת החוק של ח”כ טלי גוטליב להעברת מינוי נשיא העליון לכנסת היא שיא הדמוקרטיה. היועמ"שית ובג"צ מאתרגים זה את זו, מחסלים כל יוזמה של דרג נבחר, ומבקשים לשמר שלטון פקידותי מנותק. יש לי חדשות בשבילך: את בעיצומו של הליך הדחה ולכן כל עמדה שלך נגועה בניגוד עניינים. את גם לא קובעת ולא חשובה. ההצעה תעבור בעזרת ה' בוועדת השרים — עם או בלי התמיכה שלך. הביתה. עכשיו".

ההצעה של גוטליב מגיעה על רקע התמשכות הסאגה בנוגע לאי מינוי נשיא לבית המשפט העליון, שמתפקד בראשות ממלא מקום בלבד כבר תקופה ארוכה באופן חריג. הסוגיה נדונה בבית המשפט העליון, כאשר בשבוע הבא יפוג האולטימטום שנקבע ע"י בג"ץ, המחייב את שר המשפטים להעלות להצבעה את בחירת נשיא בית המשפט העליון בוועדה לבחירת שופטים עד ל-16 בינואר.