18:37

בתל אביב יכולים לשים גז על אנרגיה מתחדשת, אבל גוררים רגליים

ל"שקוף" נודע כי רשות החשמל ומשרד האנרגיה הציגו לעירייה מתווה שיאפשר לה לסגור את תחנת הכוח הישנה ברדינג, אך בעירייה התנהלו בצורה שממנה השתמע שהם מנסים להדוף את המהלך • גורם שנכח בפגישה: "לא ייתכן שרשות שיש לה את החוסן הכלכלי לא תגבש מדיניות אנרגיה" • ברשות החשמל הזהירו כבר לפני כשנה ממחסור חמור בחשמל ב-2027
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
תל אביב גוררת רגליים? תחנת הכוח ברידינג (צילום: גרשון אלינסון, פלאש 90)

עיריית תל אביב ניצבת בצומת מכריע. ממידע שהגיע ל"שקוף" עולה כי החלטות ראש העיר רון חולדאי בימים אלה עשויות להשפיע על היערכות משק החשמל באזור המרכז כולו לשנים רבות קדימה, כשעל הפרק נמצאת השאלה – האם העיר תתייצב כחלוצה בתחום האנרגיות המתחדשות כדי למנוע את המחסור החמור שצפוי בעוד כמה שנים?

ל"שקוף" נודע כי לפני כשבועיים, משרד האנרגיה ורשות החשמל קיימו פגישה עם בכירים בעיריית תל אביב. במסגרת הפגישה, הציגו המשרדים לעירייה מתווה שיאפשר לה לסגור את תחנת הכוח הישנה "רדינג", ובמקומה להגדיל משמעותית את מערך האנרגיות המתחדשות בעיר. אלא שגורמים שנכחו בפגישה טענו כי עיריית תל אביב התנהלה כמי שמנסה להדוף את המהלך, או לכל הפחות לא להנהיג אותו.

הישיבה הסתיימה ללא החלטה, ובעירייה מסרו "ל"שקוף" כי ימשיכו לבחון מהלכים ופעולות להגדלת הייצור של אנרגיה ברחבי העיר, ובכוונתם אף לקיים פגישה נוספת. אולם שלא לציטוט, גורמים שנכחו בפגישה תארו תמונה אחרת לגמרי, כזו שידועה גם לציבור הרחב: כשעיריית תל אביב מחליטה להוביל מהלכים פורצי דרך, היא פועלת בנחישות למצות את כל הכלים שברשותה ובמקרה זה, תל אביב גוררת רגליים. אלא שבניגוד לתחומים אחרים, אם העירייה לא תוביל את המהלך, את המחיר נשלם כולנו, אם בהקמת תחנת כוח חלופית באזור המרכז, או בהנשמתה של התחנה הישנה והמזהמת לעוד עשור לפחות.

יתמודד לקדנציה נוספת? חולדאי (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

"לא ייתכן שרשות חזקה, שיש לה את ההון האנושי והחוסן הכלכלי, רשות שהיא חלוצה בתחומים רבים כל כך, לא תגבש מדיניות אנרגיה ארוכת טווח ולא תשתף פעולה עם מאמץ לאומי שצופה פני עתיד", אמר גורם שהשתתף בישיבה. "לא סביר שתל אביב תתעלם מדבר כל כך קריטי לרווחת חיי התושב". לדבריו, גרירת הרגליים עלולה להוביל למחסור חמור בחשמל: "זה צורך בסיסי כמו מים, קשיש שאין לו חשמל בפברואר יכול למות מהיפותרמיה או להיפגע בקיץ מכות חום".

תחנת כוח חדשה? אפשר להימנע מזה

מקור החשש העמוק הוא בדוח שהוציאה לפני כשנה רשות החשמל החוזה מחסור בגוש דן. הסיבה אינה רק דמוגרפית, אלא הקמה של קווי מטרו חשמליים, הוספה של אלפי יחידות דיור, שטחי מסחר ומבני ציבור וכמובן, כניסה של הרכב החשמלי. כל אלה יעלו את הדרישה לחשמל ב-2.4% לשנה.

מעבר לאנרגיה מתחדשת יוכל לדחות את הקמת תחנת כוח חדשה (צילום: חן ליאופולד, פלאש 90)

"בלי פתרון מערכתי אחר – בתחילת 2027 עלולה להיות בעיה באמינות החשמל", אמר לאחרונה ל"שקוף" גורם ברשות. עוד הוסיף כי ברשות "מקדמים תוכנית להקמת תחנה חדשה ב'רדינג', אבל יש לה המון המון קשיים כי מתוכנן פיתוח אינטנסיבי באזור". הוא ציין כבר אז כי פתרון ירוק בתל אביב עשוי לתת מענה משמעותי: "אם תהיה התייעלות אנרגטית, תחנת הכוח שאמורה הייתה לקום תידחה בהתאם לקצב הפיתוח". כעת, הצעה כזו מונחת לפתחה של העירייה. 

בשל ממצאי הדוח, לפני כשנה הממשלה דנה בעתיד משק החשמל לגוש דן. בסיום הדיון, התקבלה החלטה כי תחנת הכוח תמשיך לפעול למשך כשנתיים, עד למציאת חלופה הולמת: או הקמת מערך אנרגיות מתחדשות, או ייבוא חשמל מתחנת כוח חלופית. אם אף אחת מהשתיים לא תתממש, יעלה צורך להקים תחנת כוח חדשה בתוך תל אביב, במקום "רדינג".

כיום נותרה ב"רדינג" יחידה אחת בלבד שפועלת. שלוש האחרות הושבתו כבר לפני שנים ונמצאות בשלבי שימור שונים. התחנה הוקמה אי שם בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, וכיאה לאותן שנים, בתחנה יש מפגעי אסבסט משמעותיים, היא ישנה ואינה בטיחותית. "רדינג" מספקת כ-31% מנפח החשמל העירוני בתל אביב, בעיקר בזמנים של צריכת שיא, בחודשי הקיץ או החורף הקשים. היא נקראת תחנה "פיקרית", כזו שמפעילים רק כשמתעורר הצורך, אולם הביצועים שלה אינם מיידיים ונדרשות לה כ-72 שעות של היערכות לפני שהיא נכנסת לפעולה. כעת, כדי לענות על צרכי העיר המתפתחים, עליה להכפיל את כוחה.

פתרונות יצירתיים

הפגישה שהתקיימה בעיריית תל אביב נועדה בין היתר לפתוח ערוץ תקשורת למציאת חלופות. חשוב לציין שהקמת מערך אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית מצריך, לפי גורמים עימם דיברנו, השקעה כלכלית גדולה והיערכות רחבה, כזו שעלולה לדרוש הפקעת קרקעות והקמת מערכות גיבוי נוספות לחשמל בתל אביב.

העשן מארובות תחנת רדינג

אולם מדובר באחת מהרשויות העשירות והחזקות בארץ, רשות שמובילה והובילה לאורך השנים רפורמות חשובות ומשמעותיות בתחומים שונים ואף הרשות הראשונה בארץ להיערך לשינויי האקלים. יחד עם זאת, הדיון בחודש שעבר חושף כי בכל הקשור לשימוש באנרגיות מתחדשות, תל אביב נמצאת הרחק מאחור. כמה רחוק? ערים שונות ברחבי הארץ כבר התחילו להקים מערך אנרגיות מתחדשות, כמו דימונה, כפר סבא ואפילו ג'לג'וליה.

למעשה, זו האחרונה כבר בימים אלה קרובה להשלמה של איפוס אנרגטי במבני הציבור שלה. מזה מספר חודשים שאין צורך יותר לשלם חשבון חשמל על מבני הציבור. איך זה התבצע? הרשות יצאה במכרז שבו מפעיל פרטי ישלם את החשבון השוטף של המועצה, ובתמורה יתקין על חשבונו פאנלים סולאריים על גגות בתי ספר, מסגדים ומבני ציבור. הזוכה במכרז אף התחייב להשקיע בהתעיילות אנרגטית כמו החלפת מזגנים ותאורה בכל המבנים הציבוריים. ברשות אומרים שכבר בימים אלה הצליחו לחסוך סכום השווה ל-15% מהכנסות הארנונה.  

בניין מאופס אנרגיה בתל אביב. (צילום: באדיבות עיריית תל אביב-יפו)

"אנחנו גאים מאוד על היותה של ג'לג'וליה חלוצה ומובילה בנושא זה", אמר דרוויש ראבי, ראש המועצה המקומית ג'לג'וליה ומי שמוביל את המהלך. "חשוב לי להגיד כי מימוש תהליך של איפוס אנרגטי ברשויות המקומיות אינו עניין של יכולת כספית אלא של החלטה. זה אפשרי וזה חשוב. התהליך יניב מיליוני שקלים כל שנה למועצה ויסייע לנו בשיפור מתן השירותים לתושבים היקרים בכל תחומי החיים וכמובן יעזור לסביבה".

אם מהלך כזה יצליח בתל אביב, לא מדובר רק בהשלכות על משק האנרגיה: בשנת 2019 העירייה שילמה 41 מיליון שקלים על חשבון החשמל, ובשנת 2020 – 38 מיליון שקלים. כך עולה מבקשת חופש מידע שהגשנו ב"שקוף".

האם עיריית תל אביב תיישר קו ותוביל גם בתחום הזה? בעוד כשנה יערכו בחירות לרשויות המקומיות. חולדאי, שמכהן ברשות העיר מאז שנת 1998, כבר מאותת על כוונותיו להתמודד על קדנציה נוספת. אם יחליט על הקמת מערך אנרגיות מתחדשות, על כל המשתמע מכך, הוא עשוי לקנות לו תומכים בקרב קהילות רבות, אך גם לגרור ביקורת ציבורית רחבה בשל פעולות תשתית ומהלכי חקיקה שהמהלך דורש. 

מעיריית תל אביב-יפו נמסר בתגובה: "עיריית תל אביב יפו אישרה תוכנית היערכות לשינויי האקלים, ובמסגרתה מקדמת תוכנית פעולה לצמצום פליטות גזי חממה וצמצום תופעת אי-החום העירוני. כחלק מפעולות העירייה למענה לאתגרים אלה, מטופל גם נושא ניהול וייצור אנרגיה בעיר. הצעת משרד האנרגיה להיערך למהלך של ייצור אנרגיה ברחבי העיר נמצא בהלימה למדיניות ולפעולות העירוניות, וכבר מטופל בפועל בשנים האחרונות. על פי המדיניות התקפה מבוצעות ומותקנות מערכות לייצור אנרגיה סולארית על גגות מבני הציבור בעיר, נערך מיפוי רציף לאיתור גגות נוספים, להוספת מערכות סולאריות על קרוי מגרשי ספורט, חניונים פתוחים ובשטחי המרחב הציבורי בעיר. בפגישה שנערכה סוכם כי העירייה תמשיך לפעול ולבחון מהלכים ופעולות להגדלת הייצור של אנרגיה ברחבי העיר, ותתקיים פגישה נוספת של הצוותים המקצועיים כדי לקדם בחינת דרכים להאיץ את המהלך, בתיאום בין גורמי המקצוע".

ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "משרד האנרגיה ועיריית תל אביב משתפים פעולה לשם הקמת צוות לקידום הטמעת האנרגיות המתחדשות ברחבי תל אביב למען אספקה אמינה והביטחון האנרגטי של תושבי ישראל".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

מאת יעל געתון

יעל געתון
כתבת תחום העתיד. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

4 תגובות

  1. נשמע שמשרד האנרגיה מכין תירוצים למה צריך להגדיל את רידינג: זה לא אשמתנו, זה עיריית תל אביב שסירבה לעבור לחשמל ירוק.

  2. מדהים שיש כתבה שלמה שעוסקת בצדק בחדלונה של עיריית תל אביב-יפו בנושאים הירוקים אך לא מוזכר בה כלל שיש בעירייה הזו סגן ראש עיר בשכר, ראובן לדיאנסקי, שנבחר על האג'נדה הירוקה וגם אחראי על התחום בעירייה.

  3. מדוע לייצר חשמל לעיר תל-אביב במקום אחר בארץ? האם רק לתושבי ת"א מגיע לחיות ללא תחנת כוח לידם? מעבר לכך, תחנת הכח רדינג פועלת בגז טבעי שהוא המזהם המופחת מכל השאר. רוצים "חשמל נקי" בת"א, התקינו פנלים סולריים בעירכם ואל תשכחו לשלם את העלות ההקמה, הייצור והאחזקה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,458 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השבועי החדש שלנו, עם כל הכתבות והתחקירים של "שקוף" ו"העין השביעית" בנושאי סביבה, לצד חדשות משבר האקלים מהארץ ומהעולם.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.