שרי הממשלה: למה לא דרשתם לראות את הסדר ניגוד העניינים של רוזנבוים?

כשהממשלה התבקשה השבוע לאשר את המינוי של מיכל רוזנבוים לראש רשות החברות הממשלתיות, איש מהשרים לא ביקש לעיין לפני שירים את ידו בהסדר ניגוד העניינים שלה. ולכן איש מהם לא נחשף לעומק פקעת האינטרסים שמקיפה את מי שתכריע בקרוב על מינויים בחברות המובילות את המשק, ושבן זוגה הוא אחד היועצים המקושרים ביותר בישראל. 

• "לא בשביל העיתון": ניגודי העניינים של מזכיר הממשלה הנכנס
• פקעת של אינטרסים: המינוי הבעייתי לראש רשות החברות
• מדוע שרת האנרגיה מעכבת החלפת מנכ"ל חברה ממשלתית – המצוי בחשש לניגוד עניינים?

המינוי של רוזנבוים לא הופיע בסדר היום המקורי של הישיבה, שפורסם ביום חמישי שעבר, אלא התווסף רק יום לאחר מכן (כדרכם של נושאים שרוצים להחליק מתחת לרדאר). על שולחן השרים הונחה הצעת ההחלטה וקורות החיים של רוזנבוים. בהצעה נכתב כי רוזנבוים תוכל להיכנס לתפקיד רק לאחר שתצא מהשותפות במשרד עורכי הדין שנמצא בבעלותה. הדרישה הזו היא חלק מהסדר ניגוד העניינים שנחתם איתה ביום חמישי שעבר. אבל למרות זאת ההסדר לא צורף להצעת ההחלטה.  

סביב רוזנבוים, מוכשרת ככל שתהיה, רוחשת לה פקעת אינטרסים עצומה וחסרת תקדים. קמיר הוא יועץ אסטרטגי לחברות עסקיות רבות, ביניהן חברות חיפושי גז, מונופול המלט נשר בבעלות לן בלווטניק ועוד. השרים והציבור לא יודעים מי הם הלקוחות של קמיר, אף שאלו יופיעו (מושחרים ככל הנראה) בהסדר ניגוד העניינים של רוזנבוים. 

מעבר לכך, קמיר הוא גם עד בתיק 4000, ולפי כתב האישום תיווך בין שאול אלוביץ' לבין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בתמורה ל-40 אלף דולר בחודש. נגד קמיר לא הוגש לבסוף כתב אישום והתיק נגדו נסגר. האם משהו מזה מופיע בהסדר ניגוד העניינים של רוזנבוים? אנחנו עדיין לא יודעים וגם לא שרי הממשלה שהצביעו למינויה של רוזנבוים – זאת אף שההסדר נחתם טרם ההחלטה.

כמעט חותמת גומי

וכך זה עובד: מינויים בכירים בשירות המדינה דורשים אישור מהממשלה. טרם הבאת המינוי לאישור הם נדרשים לערוך הסדר ניגוד עניינים מול היועץ המשפטי למשרד או היועמ"ש. זה אגב שונה ממינוי שרים, שנדרשים לערוך הסדר רק לאחר מינויים. הסיבה היא פשוטה – שר הוא מינוי פוליטי מובהק והסדר שכזה לא יעצור אותו. במינויים מקצועיים הסדר שכזה כן יכול לעצור את המינוי לתפקיד מאחר שמדובר במינוי מקצועי. קחו לדוגמה את רוזנבוים – היא תוכל להיכנס לתפקיד רק לאחר שתחדל מלהיות בעלת משרד עו"ד.

ההבדל הזה רק מדגיש את האבסורד: השרים שאמורים להכריע את גורל המינוי, כלומר לקבוע אם הוא ראוי לאור ניגודי העניינים שנפרשו בהסדר – לא נחשפו להסדר וגם לא דרשו לעיין בו. זה לא חדש, אלא קורה כל פעם מחדש. ואין לזה באמת סיבה – סתם כי אף אחד לא ביקש. 

ומה הלאה? הסדרי ניגוד עניינים מפורסמים לציבור רק ימים או שבועות לאחר המינוי, אף שנחתמו לפניו. וזו בעיה. כך קרה גם עם המינוי של מזכיר הממשלה שלום שלמה, שעבד בעבר כלוביסט. המינוי של שלמה אושר בחודש יוני בישיבת הממשלה, ורק כמה ימים אחר כך הובא הסדר ניגוד העניינים שלו לידיעת הציבור והשרים. המסמך אמנם שיקף שסביב שלמה יש רשימת אינטרסים עסקיים ארוכה, אבל לא ניתן לדעת מהי מכיוון ששורות רבות הושחרו בהסדר. ניחוש מושכל: כך גם צפוי להיראות הסדר ניגוד העניינים של רוזנבוים.

האם מישהו מהשרים הרים גבה ואמר: "רגע לפני האישור אבקש ששלמה יעבור איתנו פה על רשימת הלקוחות שלו, אני רוצה לוודא שאין פה משהו שנוגע למשרד שלי או לפחות לדעת איפה עלי להדיר את שלמה"? לא. ועד שההסדר פורסם זה כבר היה מאוחר מדי. האם זה היה יכול לקרות בישיבה עצמה אם ההסדר היה מוגש לשרים? אולי.

הבקשה היא פשוטה למדי – לצרף להצעת ההחלטה את הסדר ניגוד העניינים של האדם שמבקשים למנות. זה לא יפתור את כל הבעיות אבל יאפשר לשרות ולשרים לשאול שאלות ולוודא שלפחות יוכלו להגן על האינטרסים של המשרד שלהם והציבור בכלל. פרסום לאחר מעשה לא מאפשר לעצור מינוי בעייתי והוא אפילו חסר ערך כשהוא מושחר ברובו.

בדקנו. אין סיבה רצינית שהסדרי ניגוד עניינים לא מצורפים להצעות ההחלטה של הממשלה. כרגע זה בגלל שאף אחד לא ביקש.