ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

פקעת של אינטרסים: המינוי הבעייתי לראש רשות החברות

הממשלה אישרה את מינויה של מיכל רוזנבוים לתפקיד הרגיש של ראש רשות החברות הממשלתיות • בן זוגה - אלי קמיר שנחשד בעבר בתיק 4000 - מקדם חברות שיכולות להרוויח הון מכל צעד של רוזנבוים • על השרים היה לדרוש לראות את הסדר ניגוד העניינים של רוזנבוים במלואו

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הסדר חריג למניעת ניגוד עניינים. רוזנבוים (צילום מסך)

יוני 2015. לפי כתב האישום בתיק 4000, בביתו של היועץ האסטרטגי אלי קמיר מתרחשת פגישה שמטרתה להשיא רווח עצום לבעלים של בזק שאול אלוביץ'. קמיר, שמייעץ לאלוביץ', פורס בפני שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת שמינה נתניהו, את לוח הזמנים לאישור העסקה שבה בזק תוכל לרכוש את חברת יס, ואת הדרישות של בזק. הפגישה היתה חלק מערוץ תקשורת חשאי, מאחורי גבם של אנשי משרד התקשורת, שבו העביר פילבר לאנשי בזק מידע מהמשרד על התקדמות האישורים. קמיר נחקר בפרשה אך התיק נגדו נסגר ולא הוגש כתב אישום.

היום (ראשון) אישרה הממשלה את מינויה של עו"ד מיכל רוזנבוים, בת הזוג של קמיר, לתפקיד הקריטי של ראש רשות החברות הממשלתיות. רוזנבוים תחלוש על מינוי של מאות דירקטורים כבר בעתיד הקרוב לשורה של חברות ממשלתיות. חלקם צפויים להיות מינוי פוליטי של השרים עצמם. אותם דירקטורים יהיו אלו שיידרשו לשמור על האינטרס הציבורי באותן חברות.

עוד לפני שנפרט את הנקודות שבהן עלול המושג "ניגוד עניינים" לצוץ בהקשר המינוי של רוזנבוים, ראוי להתעכב על העיתוי. המינוי לא היה חלק מסדר יומה של ישיבת הממשלה שמפורסם בקביעות ביום חמישי בערב, ונוסף אליו רק בשישי, כפי שקורה לעיתים עם החלטות שמבקשים להצניע. האם בכך מנסה הממשלה "להגניב" את המינוי כדי לחמוק מביקורת ציבורית? זו עשויה להיות פרשנות הולמת. כך או כך מדובר בהתנהלות חריגה המעוררת הרמת גבה.

ממונופול המלט ועד חברות הגז

במה תעסוק ראש הרשות החדשה כשתיכנס לתפקידה? הנה כמה דוגמאות לחברות שבהן יידרש מינוי בקרוב: בדואר ישראל חסרים חמישה דירקטורים; בחברת החשמל חסרים 11 דירקטורים; בחברה לימים ואגמים, שעליה כתבנו לא מזמן, חברה שמנפקת חוות דעת גם בנוגע לאסדות הגז – חסרים שמונה דירקטורים. רוזנבוים תעמוד בראש המערך הרגיש הזה ותהיה הגורם שמאשר את המינויים האלו.

מייעץ לשורה ארוכה של חברות. אלי קמיר (צילום: תומר יעקובסון)

יכול להיות שרוזנבוים היא האדם המתאים לתפקיד, אבל פקעת האינטרסים הלא ציבוריים המקיפים אותה, בגלל הקשר שלה עם קמיר, היא חסרת תקדים. אלי קמיר היה בעבר שותף עסקי של היועץ האסטרטגי ישראל בכר (פקעת אינטרסים בפני עצמה) ובעל חברת הייעוץ "קמיר". הוא מספק שירותי ייעוץ לשורה ארוכה של חברות מתחומים שונים: בתחום המלט למונופול המלט נשר בבעלותו של לן בלווטניק, שמחזיק גם בערוץ 13 (שלו הוא גם מייעץ). בנוסף הוא מספק שירותי יח"צ לקרן למדענים צעירים על שם בלוונטיק, קרן שנותנת 100 אלף דולר למדענים ישראלים מבטיחים. 

קמיר ייעץ לחברות הגז, ביניהן נובל אנרג'י. בתחום התשתיות הוא ייעץ בעבר למקורות (חברה ממשלתית), ולפי האתר שלו גם לחברות העוסקות במסילות רכבת וסלילת כבישים. 

חברת הייעוץ של קמיר גם מתיימרת להכיר לעומק את התחום הביטחוני בישראל הנוגע בחברות כמו תעשייה אווירית שעומדת בפני הפרטה. הוא מתמחה גם בתחום התעשייה, התיירות, הביוטכנולוגיה והקמעונאות ובין היתר ייעץ ליצרנית "אוראו" ו"מילקה", כלומר חברת המזון קראפט והיבואנית דיפלומט, בעניין רפורמת סימון המזון. 

קמיר מייעץ גם לחברת דש שמוזגה עם מיטב ונמצאת בבעלות חברת BRM (חברה בבעלותו של ח"כ ניר ברקת). עוד היא מייעצת למיזם חוות הרוח בגולן. ולתפארת מדינת ישראל, קמיר מעניק שירותי יחסי ציבור לטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.

ליברמן דחף את המינוי

רוזנבוים היא עורכת דין במקצועה ובעלת משרד המתמחה במתן ייעוץ לרשויות מקומיות, עסקאות מקרקעין, עמותות ועוד. לפי הצעת ההחלטה שפורסמה ביום שישי רוזנבוים תיכנס לתפקיד רק לאחר שתמכור את חלקה במשרד.

המינוי שלה אינו מפתיע, ב"כלכליסט" דווח עוד ביוני כי היא צפויה להתמנות לתפקיד. עם זאת, הספקות בנוגע ליכולתה לבצע את עבודתה בצל ריבוי ניגודי האינטרסים עלו עוד באמצע התהליך, כשיו"ר ועדת האיתור, מנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב – התפטר מתפקידו בטענה שהוא עמוס. פירוש הדבר במילון הפקידות האפורה – "חבר'ה שימו לב, משהו רע קורה פה". 

מי שדחף את המינוי – אותו מינוי שרצה גם השר האחראי הקודם דודי אמסלם מהליכוד – הוא שר האוצר אביגדור ליברמן המקורב לקמיר עצמו.

דחף את המינוי. ליברמן (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)

המינוי של רוזנבוים לתפקיד מנהלת רשות החברות הממשלתיות טבול בים של ניגודי עניינים. בעוד כמה חודשים אולי יופרטו דואר ישראל, התעשייה האווירית או חברה ממשלתית אחרת. ומהצד השני יהיו הלקוחות של קמיר. בנוסף, קמיר ייעץ לחברות ממשלתיות שעליהן תהיה אחראית זוגתו.

גם תיק וואלה-בזק

ממש בימים אלו שמו של קמיר עולה שוב ושוב בדיוני תיק 4,000 בבית המשפט, בעדותה של היועמ"שית של משרד התקשורת דנה נויפלד. היא נדרשה לספר אם ידעה על הקשר של פילבר עם קמיר, וטענה שלא הכירה אותו. קמיר קיבל באותה תקופה על אותו "ייעוץ" 40 אלף דולר בחודש. זו לא הייתה הפעם היחידה שבה נחקר קמיר בפרשיות חמורות. הוא נחקר בעבר גם בחשד להצעת שוחד לשופטת הילה גרסטל. על פי החשד, קמיר בדק עם גרסטל המקורבת לו אם תסכים להתמנות לתפקיד היועמ"ש בתמורה לסגירת תיק מעונות רה"מ (שבו הורשעה לבסוף שרה נתניהו בעסקת טיעון). שמו של קמיר נכרך גם בעסקת הצוללות שבה העיד מיקי גנור כי שרון שלום, יד ימינו של ליברמן, ביקש ממנו 300 אלף אירו שהיו אמורים להיות משולמים דרך צד שלישי – אלי קמיר.

השרים צריכים לדרוש לחשוף את הסדר ניגוד העניינים

המינוי הזה מצטרף למינוי אחר של רה"מ נפתלי בנט, שמינה את הלוביסט שלום שלמה למזכיר הממשלה. רק לאחרונה, ערב לפני ההצבעה בממשלה על הזזת התעשיות הפטרוכימיות במפרץ חיפה, הסתבר ששלמה שימש עד כניסתו לתפקיד כיועץ לבזן. שלמה נמנע מלעסוק בהחלטה זו, אך רשימת הלקוחות שלהם ייעץ מעולם לא פורסמה במלואה לציבור (המסמך הושחר בחלקו הגדול).

על השרים לדרוש את מסמך ניגוד העניינים המלא. ישיבת הממשלה, ארכיון (צילום: אמיל סלמאן, פלאש 90)

האם רוזנבוים היא האדם המוכשר ביותר לתפקיד? יכול להיות. אך על נבחרי הציבור לוודא כי כשרונה מנותב לתועלת הציבור בלבד, ולא יעשה חסד עם לקוחותיו הרבים של בן זוגה. שרי הממשלה, לקראת אישור המינוי, היו חייבים לדרוש לראות את הסדר ניגוד העניינים המלא שלה, בלי ההשחרות ועם רשימת הלקוחות המלאה של בן זוגה. אז הם היו צריכים לשאול את עצמם: האם יש חברה ממשלתית שאני אחראי עליה ויש לה נגיעה ללקוחות של קמיר? ואולי אותה חברה היא לקוחה של קמיר בעצמה? כל דרך אחרת שמתעלמת מהפיל שבחדר היא מעילה באמון הציבור. 

מרוזנבוים נמסר בתגובה: "בהסדר ניגוד העניינים עליו חתמתי ישנה התייחסות לכלל הסוגיות הרלוונטיות בהתאם לכל דין ובכלל זה לשאלותיך. הסדר זה יהיה פתוח לעיון הציבור לפי הכללים החלים בעניין". לבקשתנו לראות את ההסדר הפנתה אותנו רוזנבוים לגורמים הרלוונטיים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת עידן בנימין

Picture of עידן בנימין
כתב לתיקון הכנסת. ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד. מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

3 תגובות

  1. מריח לא כל כך טוב, ובכל זאת גם צריך להודות ביושר שאין פה משהו לא כשר.
    זה מחייב מעקב עיתונאי ורגולטורי צמוד. יישר כוח.

  2. שלום עידן,

    יפה מאד ו״זקוק״ לפרסום מהדהד.

    עניין פעוט: ״אותם דירקטורים………ואותן חברות. …״. רצוי למחוק את ה – אותם/ן.
    צבי ישראלי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,852 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק