22:33

במשרד המשפטים מעכבים את פרסום הסדר ניגוד העניינים של רה"מ

ההסדרים של חמישה שרים טרם פורסמו לציבור - יותר מחצי שנה אחרי השבעת הממשלה • משרד המשפטים: נפרסם את ההסדרים כשיושלמו • אחרי פרסום ההסדרים של חלק מהשרים: מה הקשרים של שרת הפנים בעולם הנדל"ן, ובאיזה מלון עובד האח של שר התיירות?
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מתי ייחשפו ניגודי העניינים של רה"מ? (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

הליך איתור הסדר ניגוד העניינים של רה"מ והשרים אמור להיות הליך קצר שבו השר, תוך 30 יום מכניסתו לתפקיד, מגיש שאלון ליועמ"ש, שמכין הסדר ניגוד עניינים שקוף לציבור. אבל עבור חמישה שרים, ובראשם ראש הממשלה נפתלי בנט בעצמו, התהליך הזה עדיין לא הסתיים – יותר מחצי שנה אחרי הקמת הממשלה. במשרד המשפטים מבטיחים כי ההסדרים יפורסמו "כשיושלמו", אך מדובר בפרק זמן ממושך למדי. 

עוד ב"שקוף":

פרט לבנט, השרים שההסדר שלהם טרם פורסם לציבור הם שר האוצר אביגדור ליברמן, שר השיכון זאב אלקין, שר החקלאות עודד פורר, השר לביטחון הפנים עומר בר לב ושרת המדע אורית פרקש-הכהן. כולם הגישו כבר את השאלונים להכנת ההסדרים לידי משרד המשפטים. בלשכתו של בר לב הדגישו שהשאלון הועבר כבר לפני חמישה חודשים. וההסדר של השרה פרקש הכהן אף פורסם כבר בממשלה הקודמת.

במשרד המשפטים מתמהמהים. סער ואלקין (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

כדי לעשות סדר ולהבין מי מהשרים באמת מרח את הזמן, ב-11 באוקטובר הגשנו בקשה במסגרת חוק חופש המידע כדי לדעת באופן ברור מתי בדיוק הגיש כל אחד מהשרים את שאלון ניגוד העניינים שלו. אבל מאז, למרות פשטות המידע, דוחה משרד המשפטים פעם אחר פעם את המענה בטענה ש"נוכח מורכבות נושא הבקשה הנובעת מרגישות המידע המבוקש, דרוש לנו זמן נוסף". התאריך החדש הוא ה-8 בפברואר. נמתין בסבלנות.

המניות של שר התיירות, הקשרים של שרת הפנים בנדל"ן

מאז בדקנו בפעם האחרונה את ההסדרים, בחודש אוגוסט, פרסמו עוד שורה של שרים את ההסדר שלהם. שרת הפנים איילת שקד, למשל, מנועה מלעסוק בהחלטות הנוגעות לחברת "קנדה ישראל" בגלל קרבתה לבעלים ולמנכ"ל החברה ברק רוזן. בנוסף, לאביה יש שטח של שני דונם בהרצליה שמיועד לפיתוח. 

שר המודיעין אלעזר שטרן, שהיה עד לא מזמן מועמד מוביל לראשות הסוכנות היהודית, מחזיק בזכות לרכישת אופציות לרכישת מניות בחברת "טללים תיירות ונופש בע"מ". החברה הזאת עוסקת גם בארגון פרויקט מסע, המנוהל בין היתר על ידי הסוכנות. חבריו הקרובים של שטרן הם בעלים של רשת סופרים ששמם נמחק (באופן רשלני) במסמך – יוסי ושלומי אמיר המחזיקים ברשת פרשמרקט. 

שר התיירות יואל רזבוזוב מחזיק ב-5% בנאמנות בחברת התחדשות עירונית שגם שמה הוסתר, "נופים התחדשות עירונית דיזנגוף נתניה". הוא חבר קרוב של מייסד ויו"ר חברת ההייטק "Dyninno", ואחיו הוא שף במלון ריץ' קרלטון. היועמ"ש הפנה את רזבוזוב לוועדה למתן היתרים ליד מבקר המדינה כדי לקבל אישור להמשיך להחזיק באותן מניות.

בהסדר של שרת הכלכלה אורנה ברביבראי מופיע משה קפלינסקי שמכהן כמנכ"ל בז"ן, משה זאנה מנכ"ל נמל אשדוד ושוקי מדנס מנכ"ל מדנס חברה לביטוח. 

עוד הסדרים של שרים ועובדי מדינה נוספים מופיעים באופן נגיש באתר משרד המשפטים.

כמה אפשר למרוח?

הסדר ניגוד עניינים נועד לשקף תמונה אמיתית של האינטרסים האישיים שעשויים להשפיע על השר ולהרחיק או להגביל אותו מהעיסוק בהם. למשל שר האוצר לשעבר משה כחלון שנאלץ להימנע מהעיסוק בנושא הגז הטבעי בשל חברותו עם איש העסקים קובי מימון.

מעבר לכך, הצגת תמונה שקופה ומדויקת גם מגבירה את האמון הציבורי במערכת הפוליטית והממשלתית. במקרים מסוימים מושחרים פרטים אישיים כדוגמת שמות של קרובי משפחה או שמות של לקוחות. הליך כזה מתקיים גם לבכירים בשירות המדינה. לדוגמה, גם מזכיר הממשלה שלום שלמה נדרש להסדר שכזה. לעיתים תהיה התכתבות בין השר לבין היועמ"ש על סעיף כזה או אחר, אבל ההליך לא אמור להימרח יותר מחודש וחצי-חודשיים. 

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "ההסדרים מצויים בשלבי הכנה ויפורסמו לאחר שיושלמו".

אזמ"ע?

(איך זה משפיע עליך)

הציבור צריך לדעת באופן שקוף מה האינטרסים האישיים של השרים מקבלי ההחלטות. שר שנמצא בעמדת כוח, גם אם זה לא קשור באופן ישיר למשרדו, נגיש יותר לפקידי הממשל ואלו עשויים לנצל את מעמדם לטובתם האישית. לדוגמה, השרה לשעבר ציפי חוטובלי ניסתה להחריג מהסגר הראשון דוכני פלאפל בזמן שלאביה יש קו חלוקה של פיתות.

מעש"י

(מה עושים כדי שיתוקן)

ראוי שבמשרד המשפטים יזדרזו ויפרסמו את ההסדרים שיושבים אצלם. בנוסף הממשלה צריכה לקדם בחקיקה עיגון של כללי אתיקה לשרים.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
עידן בנימין

כתב לתיקון הכנסת

ירושלמי 15 שנה. מאז הקמת "שקוף" כותב על הפינות החשובות שכלי התקשורת מזניחים: העבודה הפרלמנטרית האמתית, פיקוח הח"כים על הממשלה, כשלונם של נבחרי הציבור לעמוד בחוקים שהם עצמם כתבו, מימון מפלגות פיקוח על מבקר המדינה ועוד.

מתעקש לכתוב שוב ושוב על דברים - עד שיתוקנו. הולך לישון בלילה פסימי וקם בבוקר אופטימי. מונע מזעם ומתקווה בו זמנית.

תגובה אחת

  1. כל עוד אין לציבור יכולת לעקוב אחר הפגישות של השרים והחכים, כל הסיפור הזה של שקיפות ניגוד עניינים זה חארטה… זה שולי, זה מה שנקראה הכסף הקטן. ההשפעה האמיתית מתרחשת בשיחות הסגורות בחדרי חדרים, כשהציבור, אין לו אפילו מושג שמתקיימות פגישות כאלה. לדוגמה: הפגישות של נתנייהו ואשתו עם יצחק תשובה בביתו של תשובה…. פגישה כזאת אין בה כנראה שום ניגוד עניינים אישי משפטי של נתנייהו, אבל זה הכי ניגוד עניינים שיכול להיות בפוליטיקה הישראלית. פי אלף ניגוד עניינים של ציפי חוטובלי עם קו חלוקת הפיתות של אביה. זה אפילו הצחיק אותי….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,618 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

הירשמו לניוזלטר השקוף ונעדכן אתכם אחת לשבוע על כל החשיפות, התחקירים והפרסומים שלנו. מבטיחים לא לשלוח ספאם!

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.