ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
לפני כמה שנים חבר כנסת לשעבר מישראל ביתנו, רוברט אילטוב, קידם חוק להתקנת מדבקה על מוצרי מזון בישראל – כדי לוודא שאוחסנו כראוי. גיליתי שהחוק הגדיר באופן ספציפי שימוש במדבקה שפיתחה חברה מסוימת – והיא גם זו שכתבה את ההצעה. לפני שלוש שנים ח"כית מהליכוד, נורית קורן, קידמה את אותו חוק.
בהזדמנות אחרת חשפתי כי חוק שקידם זאב בילסקי והציע לחייב נהגים חדשים בהדרכה בסימולטורים – נוסח על ידי יבואנית סימולטורים. חוק אחר שקשה להשמיט מהרשימה הזו, קובע כי בכל רכב יש להחזיק אפוד זוהר וקודם על ידי גלעד ארדן – נוסח על ידי "גלעד לובי" שייצגה את מי? יצרנית האפודים שנתקעה עם סטוק שלהם. ומה לגבי חוק ישראל היום של איתן כבל אותו סייע לנסח מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס?
לא ייתכן שב-2022 הציבור עדיין זקוק לתחקיר עיתונאי כדי לדעת מי עומד מאחורי הצעות החוק. זה חייב להשתנות. וזה יכול להשתנות – בשבוע הבא.
ביום ראשון הקרוב תדון ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק לשקיפות מהמעלה הראשונה אותה הגיש ח"כ מוסי רז ממרצ. לפי הצעתו, בכל חוק חדש המוגש בכנסת יצוין במפורש מיהו האדם או הגוף אשר סייע בכתיבתה. זהו חוק פשוט – עם פוטנציאל ענק.
דמיינו כמה חוקים אינטרסנטים ימותו לפני שיוולדו – רק כי הח"כים יתביישו לציין מי עומד מאחוריהם. גם כאן, בדברי ההסבר של הצעת החוק הנוכחית של רז, נכתב כי הוכנה בסיוע עמותת "ידיד". כך בדיוק ההצעה דורשת כי ייכתב בשקיפות בחוקים אחרים. המנכ"ל בדימוס של העמותה הוא רן מלמד, תומך שקיפות ותיק שפועל להעברת החוק.
"הצעת החוק באה לחשוף לקרני השמש את מי שעומד מאחורי הצעות החוק הפרטיות, מה האינטרס שמוביל אותם ומה באמת מטרתם. חשיפת האינטרסים, טובים ורעים כאחד הם עוד שלב בדרך לשקיפות שלטונית שכל כך נחוצה כאן", אומר מלמד, מנכ"ל עמותת ידיד לשעבר והיום מייסד נקודת מפנה, המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית. לדבריו, "הגיע הזמן לקדם חוקים נוספים שירחיבו את הגדרת הלוביסטים גם למעאכרים של המפלגות, יועצים משפטיים ואסטרטגיים".
חשוב לציין: זה בסדר גמור שח"כים מגבשים חוקים בסיוע חיצוני. למעשה, כך נולדים רוב החוקים. אך יש לציבור זכות לדעת מי קידם אותם מאחורי הקלעים: עמותה, איש עסקים או תאגיד ענק למשל. זכותנו להבין אם יש לקוח שיפיק ממנה תועלת, ואז להחליט אם עדיין נרצה לתמוך בו. זכותנו לדעת אם יש מאחורי הצעה גוזר קופון עתידי.
אין להצעה הזו עלות תקציבית. אין לה קשר למחלוקות שמאל-ימין, ויש בה אפס פופוליזם. קשה עד בלתי אפשרי לחשוב על סיבה שלא לתמוך בחוק הזה – שעשוי למנוע שחיתויות עוד בערש לידתן.
לכן בימים האחרונים מלמד פונה לחברי הוועדה ושואלים כיצד יצביעו. רובם עונים כי הם שוקלים לתמוך בו. "אני מאמין שיש סיכוי טוב שזה יאושר", אמר רז לשקוף, "אבל ייתכן שכמה שרים יבקשו דחייה בכמה שבועות".
(איך זה משפיע עליך)
חוקים שמשרתים בעלי אינטרסים יכולים לחייב אותך באלפי שקלים בשנה, ולגזול את זמנם היקר של מי שנבחרו לעבוד בשבילך.
(מה עושים כדי שיתוקן)
פה אתם נכנסים לתמונה: חשוב להראות כי הציבור הרחב עומד מאחורי החוק.
בוועדת השרים לחקיקה שתדון בחוק ביום ראשון חברים: גדעון סער, קארין אלהרר, זאב אלקין, יועז הנדל, תמר זנדברג, מירב כהן, מתן כהנא, יפעת שאשא ביטון, נחמן שי, איילת שקד ופנינה תמנו שטה.
יש כרגע הזדמנות פז להגביר שקיפות במרכז העצבים השלטוני – במהלך גיבוש החוקים עצמם. שתפו את הכתבה, ותנו לפוסט לייק כדי להראות להם שהציבור תומך בחוק.
לא פחות חשוב: תייגו בתגובות את אחד מהשרים החברים בוועדה וכתבו כי אתם סומכים עליו או עליה שיצביעו בעד החוק.
אם החוק יעבור – זו תהיה לא פחות ממהפכה. עזרו לה לקרות.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
תגובה אחת
"החוק אוסר גם על העני וגם על העשיר לישון מתחת לגשר" זה המשפט שהחוק הזכיר לי. הרעיון נשמע נהדר, אבל כל מי שישווה עמותות משמאל ומימין יגלה במהירות את ההבדל – בעמותות שמאל מדובר בפרמידה בעוד שבימין כמעט ואין. מה יועיל הפרסום אם יוקם גוף למטרה זו בלבד? הלכה למעשה, ההצעה מתגמלת באופן ברור את מי שיש לו יותר כסף ויוכל להסתיר את עקבותיו יותר טוב. ייתכן שכוונתיו של מוסי רז טובות, אבל ההצעה תגרום נזק.