ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
האופוזיציה מתחילה לאתגר את הממשלה, גם מכיוון המנהל התקין: ח"כ שמחה רוטמן ממפלגת הציונות הדתית הגיש הצעת חוק להגברת השקיפות הממשלתית. ההצעה – שהוגשה בעבר על ידי השרים ניצן הורוביץ ומרב מיכאלי – עוסקת בוועדת השרים לחקיקה, התחנה המרכזית שבה נקבעים גורלם של חוקים, ומתנהלת כיום באפלה מוחלטת.
לפי הצעת החוק, ועדת השרים לחקיקה תחויב לפרסם את חוות הדעת המקצועיות המובאות בפניה מצד הרשויות הציבוריות. ח"כים יורשו להגיש התייחסות מטעמם לחוות הדעת והיא תובא בפני הממשלה או ועדת השרים, בצמוד לחוות הדעת. בנוסף, העתק מחוות הדעת יוצג לעיון הציבור באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה. יחד עם זאת, לא יפורסמו חוות הדעת בהן יש פגיעה בביטחון המדינה או באינטרס ציבורי אחר.
"פעמים רבות עומדים חברי הכנסת וציבור בוחריהם בפני דחייה של הצעות חוק, כשאין בידי חברי הכנסת הסבר או נימוק לסיבה בגינה נדחו", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק. "הליך גיבוש עמדת הממשלה הוא חלק מהליכי החקיקה שהשקיפות יפה להם. שקיפות דומה נהוגה בכנסת ובוועדותיה השונות והיא תורמת להשבחת הליך החקיקה ולהגברת אמון הציבור בכנסת ובפעולותיה".
רוטמן גם הדגיש כי חקיקה פרטית מרובה "מכבידה הן על מנגנוני הכנסת והן על מנגנוני הממשלה. ההצעה תגביר את שקיפות משרדי הממשלה אל מול הריבון – הכנסת וועדותיה השונות".
הקואליציה החדשה עצרה את החקיקה בחודש הקרוב, אולם החוק צפוי לעלות לדיון לאחר מכן. בניגוד לעבר, סיכויי ההצעה מול קואליציה החדשה גבוהים. ממשלת בנט-לפיד חרתה על דגלה מנהל תקין ובמידה ותכשיל אותה – המבוכה תהיה רבה. מדובר בשקיפות בסיסית ונחוצה בדמוקרטיה.
בימים כתיקונם, סדר היום של ועדת השרים לחקיקה מתפרסם בכל יום רביעי. לאחר פרסומו, הדרג המקצועי של כל משרד ממשלתי נדרש לגבש עמדה בנוגע לכל הצעת חוק, בהתייחס להשלכותיה כלפי המשרד. המשרד מכין נתונים רלוונטיים עבור השר או השרה, שתפקידם לגבש עמדה ולהגיע איתה לוועדה. לא תמיד השרים מתייחסים לחלק המקצועי, אבל יש לו חשיבות ציבורית.
לכן ב-2018 פנינו ב"שקוף" יחד עם "הצלחה" לכלל משרדי הממשלה, בבקשה לפרסם את עמדותיהם בנוגע להצעות חוק שונות. מדובר בבקשה טריוויאלית: לחשוף לציבור את העמדה המקצועית כלפי הצעות חוק. זה יאפשר לח"כים להבין את השיקולים מאחורי ההחלטות, וגם יקדם עיתונות מעמיקה ולא פופוליסטית: נוכל לבדוק האם ישנן סיבות מהותיות ולא רק פוליטיות בגינן נופלים חוקים. אולי למשל החוק סותר אמנה בינ"ל? האם עלותו יקרה מדי?
כמעט כל משרדי הממשלה השיבו כי העמדות הללו הן סודיות, למעט אחד: משרד הכלכלה. הטפסים שקיבלנו משקפים את עמדת השר אך לא מפרטים מדוע יש התנגדות או תמיכה. בעמדות נכתבו מונחים כמו: "לתמוך אבל לא להיכנס לעימות עם האוצר" ו"לתמוך בכפוף לתיאום נוסח", "לבקש דחייה". לדברי גורמים בממשלה, במשרדים אחרים יש פירוט ענייני יותר. כך או אחרת, ברגע שניתן לפענח את עמדת המשרד – ניתן לפנות בשאלות ממוקדות יותר ולהבין מה עומד מאחורי התנגדות או תמיכה בחוק מסוים.
תארו לכם שבכל שבוע, עם סדר היום של הוועדה, היו מתפרסמות גם עמדות המשרדים בנוגע לכל חוק. לנו כעיתונאים הייתה יכולת לתווך לכם הצעות חוק בצורה חכמה יותר כשמוצגת בפנינו תמונה מורכבת יותר. ולכם הכוח אזרחי בקצות אצבעותיכם היה גדול כפליים: הייתם יודעים מהם החסמים, ולהילחם למען אותו חוק ביעילות רבה יותר.
"הציבור זכאי לקבל את המידע שעמד בפני שרי הממשלה בזמן שדנו בכל אחת מהצעות החוק המובאות בפניהם", אמר רוטמן ל"שקוף". לדבריו, "העמדה המקצועית של עובדי משרדי הממשלה, משרד האוצר, והייעוץ המשפטי צריכה לעמוד בפני הציבור ולהיות חשופה לדיון ולביקורת. שקיפות בהליך קבלת ההחלטות הממשלתי משפרת ומטייבת את ההחלטות ותאפשר לכנסת פיקוח אפקטיבי יותר על הממשלה".
כלל סיעתו של רוטמן תומכת בהצעה, ולדבריו צפויים להצטרף אליה ח"כים מסיעות נוספות באופוזיציה. הצעה דומה הוגשה בעבר וזכתה לתמיכה של מפלגות שכיום חברות בקואליציה. בין היתר הגישו חוק זהה בעבר הורוביץ מיכאלי, וגם נחמן שי, עיסואווי פריג' ויריב לוין.
מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!