מועצות קו התפר התגייסו להגן על התושבים – התקציב תקוע במשרד הפנים: "לאורך זמן פשוט נקרוס"

ב-7 באוקטובר הרשויות המקומיות מילאו את הוואקום של משרדי הממשלה, שהתאדו בשעות ובימים הראשונים למלחמה. ראשי הרשויות המקומיות תפקדו כמבוגר האחראי שבא לעשות סדר – כל רשות בהתאם לצרכיה – בין אם בארגון חמ"ל של מתנדבים, שיפוץ מקלטים, סיוע למשפחות מפונים ועוד. מעבר לכך, חלק מראשי הרשויות החליטו לתגבר את כיתות הכוננות העירוניות או היישוביות, הוסיפו מאבטחים במערך החינוך המקומי ורכשו אמצעי מיגון ואבטחה. 

כשמדובר ברשויות ללא גרעון תקציבי הבעיה פחותה – לרשות יש כסף והיא בוחרת להוציא אותו על ביטחון ואין בהכרח צורך להמתין למדינה שאולי תחליט להעביר לה כסף לשם כך. אבל מה קורה ברשויות ללא כיסים עמוקים ועודפי תקציב? בימים הראשונים למלחמה, כשהכאוס עוד היה גדול ותחושת החרדה ליוותה רבים מתושבי המדינה, ראשי הרשויות לא יכלו להמתין עד לקבלת תקציב כלשהו מהמדינה לטובת ביטחון ושירותי חירום וחלקם בחרו להכניס יד לכיס במידת האפשר או לקחת הלוואות, כדי שהביטחון יוכל לחזור לתושביהם. הממשלה התחייבה להעביר 100 מיליון שקלים בשתי החלטות שונות, אך הכסף תקוע לפי שעה במשרד הפנים.

"המלחמה תפסה אותנו בלי שיש לנו את מרכיבי הביטחון הבסיסיים, מצלמות, חמ"ל מאויש שיכול לתת התראה כשמתקרבים לגדרות", מספר ל"שקוף" חיים מנדל שקד, ראש מועצת הר אדר. "נכנסנו לאטרף מיד כשפרצה המלחמה, לקחנו הלוואה מהבנק והוצאנו 3.5 מיליון שקל על מרכיבי ביטחון בסיסיים כדי שנוכל להגן על התושבים שלנו".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, הבין כי תחושת הביטחון בקרב רבים בארץ נעלמה, וסייר בחודש דצמבר בגדר הביטחון באזור ירושלים, השרון ובשומרון, כדי לבדוק את היערכות צה"ל והמשטרה לספק את הביטחון הנדרש לתושבי המרכז, ירושלים ויהודה ושומרון מפני מחבלים. במהלך הסיור הוא התייחס לחרדה ששררה אצל רבים מתושבי המדינה ואמר כי "הטבח השפיע עמוקות על תחושת הביטחון של כלל אזרחי ישראל".

בדוח מיוחד שלו שפורסם בדצמבר 2023 ועסק בתלונות הציבור בשבועות הראשונים למלחמה, הוא התייחס לחשיבות הקמת כיתות הכוננות ברחבי הארץ לשם חיזוק תחושת הביטחון של התושבים ולבעיית תקצובן. "רשויות מקומיות רבות ציינו לפני מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור כי נדרשו לגייס תרומות או להקצות מקורות תקציביים אחרים לשם הקמת כיתות הכוננות בתחום שיפוטן". בעקבות זאת, המבקר פנה לראש הממשלה והמליץ יחד עם נציב תלונות הציבור לבחון את הפערים ברשויות השונות, להקצות את המשאבים המתאימים לשם השלמתם ולקיים מעקב הדוק ברשויות המקומיות אחר סגירתם.

במקרה של הר אדר, ייתכן שחששות התושבים מבוססים לאור מיקום היישוב ועברו. מדובר ביישוב קהילתי הממוקם בצפון הרי יהודה. ב-2017, בוצע פיגוע ירי בכניסה ליישוב על ידי תושב אחד הכפרים הפלסטינים הסמוכים, פיגוע שהביא למותם של שוטר מג"ב ושני מאבטחים וערער את תחושת הביטחון במקום. כשנה לאחר מכן, ב-2018, נעצר פלסטיני ביישוב שתכנן פיגוע וברשותו סכין.

בינתיים המצב הביטחוני הידרדר ומנדל שקד כאמור לא המתין. לדבריו נאמר לו שהמועצה בראשותו תשלם כעת עבור הוצאות הביטחון ו"בממשלה הבטיחו לנו ש'בוודאי ישפו אתכם'". אך לדבריו, "נתנו לנו גרושים". לצד זאת הוא הוסיף: "אבל יש עבודת מטה עם המשרד לביטחון לאומי והמשרד מקצה תקציבים. הבעיה היא שלא משפים אותך על מה שהוצאת, הם מסתכלים מה יש לך היום ואומרים 'אוקיי, מה צריך להשלים'. לא משפים אותך על מה שהוצאת ואנחנו אחד היישובים הכי עניים בארץ כי אין לנו אזורי תעשייה ואין לנו הכנסות מעסקים, יש לנו רק את הארנונה של התושבים שהיא גם ככה גבוהה מאוד". בנוסף, הוא אומר, הוצאות הביטחון של היישובים גדלו מפרוץ המלחמה, אך התקציב נותר זהה.

מנדל שקד כמובן אינו לבד. יישובים רבים נוספים נמצאים בקו התפר וחוששים מתרחיש דומה לטבח 7 באוקטובר שעלול להתרחש בשטחם. בעקבות המצב הביטחוני אף הוקם השנה פורום רשויות קו התפר וחברות בו 14 רשויות: כפר סבא, הוד השרון, אלפי מנשה, כוכב יאיר-צור יגאל, המועצה האזורית דרום השרון, המועצה האזורית עמק חפר, המועצה האזורית לב השרון, מועצה אזורית מנשה, אורנית, טירה, טייבה, כפר קאסם, ג'לג'וליה וכפר ברא.

"במדיניות הזאת נפלנו בין הכיסאות"

ראש מועצה אזורית דרום השרון, אושרת גני גונן, אומרת ל"שקוף" שלכאורה 31 יישובי המועצה נמצאים במרכז הארץ, באזור שלא נחשב למוקד איום, אך שליש מהיישובים הם על קו התפר, מתוכם שבעה סמוכי גדר ונמצאים מרחק עשרות מטרים בודדים מיישובים פלסטיניים: "זה ברור לחלוטין שאנחנו צריכים להתארגן באופן אחר".

"להיערכות הזאת יש מספר היבטים", היא מסבירה. "מיישובים שלא היו בהם כיתות כוננות פעילות או כיתות מספיק גדולות ומאובזרות, מ-7 באוקטובר יש לנו כיתות כוננות מלאות, גדולות, עם נשקים".

לדבריה, מי שסייע בהיערכות הוא צה"ל, שגייס חלק ממתנדבי כיתות הכוננות למילואים בתכנית הגנה מרחבית של הרשויות. "זה משהו בסדר גודל של עשרות מיליונים, אני לא יודעת להגיד כמה עולים ימי המילואים של מאות אנשי מילואים, אבל זה סדר גודל שברור שרשות מקומית לא יכולה לעשות את זה בעצמה", היא מתארת. "אנחנו יכולים לגייס מתנדבים, אנחנו יכולים להפעיל מתנדבים בכיתות כוננות וגם בחמ"לים שלנו, אבל בסוף זה היה הגיים צ'יינגר – שהצבא נתן ונותן ימי מילואים".

חלק מימי המילואים האלו הסתיימו בחודש שעבר וחלק יסתיימו בסוף השנה. "אנחנו עוד לא יודעים מה התכנית הצפויה ל-2025, אבל גם אם יפרוץ השלום ולא תהיה כאן עוד מלחמה, אני חושבת שאנחנו מבינים שאנחנו צריכים לשמר את אותן כיתות כוננות ולמצוא את הדרך שהצבא ימשיך לאמן ולהוציא לימי מילואים, ושיתוף הפעולה הזה עם הצבא הוא קריטי להצלחה", אומרת גני גונן.

בדובר צה"ל מסבירים כי במהלך המלחמה סייעו כוחות צה"ל במשימות הגנה במרחב האזרחי בתיאום עם הרשויות המקומיות ובכפוף למשטרה. בהתאם להערכות המצב השונות המתקיימות במהלך המלחמה ושיח שהתקיים עם הרשויות בנושא, הוחלט על צמצום כוחות אלה, הנמצאים תחת אחריות משטרת ישראל.

בעבר במועצה הסתמכו על תקציבים מועטים שייועדו לביטחון או על תרומות וכעת מבינים שהם צריכים להשקיע יותר כסף ברכישת מרכיבי ביטחון כמו אמצעי התראה טכנולוגיים, רחפנים ואמצעי ראיית לילה.

"אנחנו עכשיו נאבקים לקבל גם אמצעים טכנולוגיים", אומרת גני גונן. "הוקצו לטובת העניין בהחלטת ממשלה בדצמבר 100 מיליון שקלים ליישובי קו התפר. אנחנו באמת צריכים לקבל את כל האמצעים האלה שהצבא לא נותן לנו, גם המשרד לביטחון פנים וגם מג"ב וגם הצבא, כולם עובדים לפי מדיניות, אבל במדיניות הזאת נפלנו בין הכיסאות".

גני גונן מתייחסת לכך שאומנם עברה לפני חצי שנה החלטת ממשלה העוסקת בהקצאת תקציבים לרשויות המקומיות לתגבור פעולות בחירום, לרבות הצטיידות חיונית נדרשת (החלטה מס' 1173), ולפיה משרד הפנים יקצה מתקציבו 50 מיליון שקלים בשנת 2023 לתקציב השוטף של רשויות קו התפר, כש-50 מיליון שקלים נוספים היו אמורים לעבור במסגרת החלטה קודמת, אך בינתיים הכסף טרם הועבר.

"זה יושב במשרד הפנים", מסבירה גני גונן. "אלא שהייעוץ המשפטי לא מוכן להכיר בהחלטת הממשלה הזאת. טענו שהיא נעשתה שלא כדין. כל הסיפור הזה פחות מעניין אותנו, כי בעינינו זו ביורוקרטיה מעכבת בתקופת מלחמה שהיא מיותרת לגמרי, היו צריכים למצוא את הדרך ולהכשיר את זה".

במרכז השלטון האזורי מכינים בימים אלה עתירה לבג"ץ בנושא עיכוב העברת כספי החלטת הממשלה, שתוגש בתקופה הקרובה.

"כמועצה אין לנו אפשרות לממן עשרות מיליוני שקלים של ימי מילואים או אמצעים שעולים מיליונים רבים", היא מוסיפה. "ביחס לשנים הקודמות, זה בערך פי 20. לאורך זמן זה יקריס רשויות, לרבות אותנו. זה ברור שהשמיכה קצרה. זה יורד מדברים אחרים, הקפאנו המון דברים בתחומים שונים שהם שירות לתושב, כי כרגע המיקוד שלנו הוא הביטחון".

 ממשרד הפנים נמסר בתגובה:

"החלטת הממשלה, סעיף 4 מנחה את המשרד להקצות מנה אחת של 50 מלש"ח לרשויות קו התפר. הנושא בבחינה משפטית ולכן הכסף טרם הועבר".