בזן קיבלה הקלות חלקיות: "מנסים לעשות מחטף בחסות הטיל האיראני"

אחר דיון ארוך ורווי אמוציות החליטה אתמול (רביעי) המועצה הארצית לתכנון ובנייה לאשר הקלות חלקיו במסגרת הצו שמעניק פטור מהיבטי תכנון שונים, לטובת לשיקום מהיר של בתי הזיקוק בחיפה שנפגעו במתקפה האיראנית. עבודות השיקום של הצנרת ההיקפית ושל מתקני בניפוק יוכלו לצאת לדרך, מבלי להמתין לקבלת תסקיר סביבתי. מהצו הוחרגו באופן זמני הטורבינות של תחנת הכוח של קבוצת בזן – הכרעה בעניין תתקבל בדיון שייערך בעוד כשבועיים.

דיון החירום נקבע ביוזמת שר האנרגיה אלי כהן, שביקש מהמועצה להפעיל את סעיף 266 ה' לחוק התכנון והבנייה – סעיף המאפשר מתן היתר חירום להקמת מתקנים, ללא הליך תכנוני וללא היתר בנייה. מדובר בשלוש שנים בהן מותר לבזן לבנות ולשנות את מתקניה ללא פיקוח בין היתר בהיבטי סביבה ובריאות. יש לציין כי בזן סיימה בשנה שעברה הליך משפטי ארוך, לאחר הגשת כתבי אישום על שורה של עבירות סביבתיות ודריסה של דרישות המדינה, באופן שעלול לפגוע בריאותית בתושבים הגרים בשכונות הסמוכות.

את הדיון פתח מנכל משרד האנרגיה, יוסי דיין, ששיתף כי קמפיין האנרגונים הגיע גם לפתח ביתו: "קיבלתי במהלך הלילה עשרות הודעות ווטסאפ מתושבים, שמישהו הרשה לעצמו לתת את הטלפון שלי", אמר. "מה אנחנו מבקשים? להשיב את המצב לקדמותו, אנחנו מתנגדים לגרם נוסף של יצור", טען דיין.  

לדבריו, ההיתר לא אמור לשנות את החלטת הממשלה לפנות את בזן ממפרץ חיפה. דיין תקף את הבקשות לנצל – לדבריו – את הפגיעה במתקן לשם זירוז הפינוי שלו: "אנחנו מדברים על מתקן ייצר דלקים שממשלת ישראל קבעה הליך לסגירתו. נכבד את החלטת ממשלת ישראל שקבעה את ההחלטה ואנחנו פועלים לקידום החלטת הממשלה. בזמן הזה, מנסים בדרך לא דרך, לעשות מחטף, בשל פגיעה בטיל איראני במתקן, מבקשים להחליף את ההחלטה של ממשלת ישראל בהזיה", אמר. "איך אפשר לנצל בצורה צינית ולרקוד על הדם, בזן נפגעה מטיל איראני, אחרי שהיא נפגעה ננצל את ההזדמנות ונעצור את בזן. זה לא רציני ולא אחראי ולא מתאפשר".

לאורך דבריו נשמעו חילופי מהלומות בינו לבין ראש עיריית חיפה, יונה יהב. "אני לא מאמין שהמשרד מבקש להסיר את החסמים התכנוניים והסביבתיים כדי לבצע את העבודות האלה", זעם יהב. "מיליון איש סביב חיפה מופקרים כפי שהיו מופקרים, ורמת הסרטן החולי והמוות הכי גבוהה במדינה – אצלנו". עוד הוסיף כי "לא יכול להיות שהיישוב השלישי בגודלו במדינה לא יכול לפקח על מה שקורה שם".

בין הדוברים, ד"ר ליהי שחר ברמן, מנכ"לית איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה, שקראה להקים פורום רחב משתתפים לטובת העניין, תוך שהיא מדגישה כי היא מבינה את הלחצים של משרד האנרגיה. "נכון להקים צוות משימה והיגוי, כדי לפתור את המשימה הלאומית. זה לא בניין שנהרס, אלא מיתקנים מורכבים עם השפעה אדירה על הסביבה".

באיגוד ערים הזמינו לדיון את משה כהן, יועץ בתחום האנרגיה והחשמל שבתפקידו הקודם ניהל את מחוז ירושלים והנגב של חברת החשמל. הוא הציג חלופות שיכולות לשמש ביחד או בנפרד במקום הקמה של תחנת כוח ומהוות פשרה, כמו תחנת אגירה, ותחנת כוח ניידת "הצגנו ארבע חלופות ואנחנו מבקשים לבחון אותן", סיכמה שחר ברמן. "אני מבקשת שיומלץ על צוות משימה – יש הרבה מה לעשות והרבה שחקנים שיכולים לתרום. אנחנו יכולים לעזור למשרד האנרגיה בתקופת המעבר, יחד עם משרדי הממשלה האחרים ועיריית חיפה".

ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד) ויו"ר השדולה הסביבתית, תקף את מנכ"ל משרד האנרגיה וטען שהאיש דיבר על שיקולים רבים ונרחבים, אך לא התייחס לרגע להיבטים בריאותיים וסביבתיים. "אנחנו כאן כי שר הפנים בחר להפעיל סמכות נדירה במהלך כוחני כדי לאשר תחנת כוח חדשה תוך דריסה בוטה של הליכי התכנון ושל הציבור. ההחלטה הזאת נשענת על מכתב של מנכ"ל משרד האנרגיה, שקורא לפעול בדחיפות להסרת חסמים תכנוניים וסביבתיים. אבל מה הם אותם חסמים? הבריאות של ילדי חיפה? שיעורי הסרטן מהגבוהים במדינה? הליכי תכנון שנועדו למנוע אסונות?", תהה להב-הרצנו.

אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה וממובילי המאבק לפינוי מפרץ חיפה, אמר לאחר ההחלטה כי "למרות נסיון המחטף של משרד האנרגיה והעומד בראשו, ולמרות הנסיונות של בכירי בתי הזיקוק לנצל את המצב הבטחוני, המועצה הארצית קיבלה באופן חלקי את הערות מגמה ירוקה והציבור החיפאי ואישרה את הצו הדרקוני רק באופן חלקי".

לקראת האירוע קידמו את הנכנסים פעילי מגמה ירוקה שקראו לפינוי מתחם בזן. "לדיון הגענו עשרות פעילים וחיפאים, בהתרעה של יום, כדי להזכיר לחברי המועצה שבזן היא סכנה בטחונית שהפכה את תושבי חיפה למטרה לאויבינו", הוסיף הוכמן. "בזן גורמת לזיהום אוויר חריג ולמוות של מאות אנשים מדי שנה, וכעת אנו רואים שהתלות בחברה המזהמת הזו גורמת נזק למשק האנרגיה, כפי שציין מנכ"ל משרד האנרגיה".

לדיון הגיעה גם השרה להגנת הסביבה לשעבר, תמר זנדברג, ראשת המכון לחקר מדיניות אקלים לאומית באוניברסיטת בן-גוריון. לדבריה, החלטת הממשלה על מפרץ חיפה קוראת לצמצם את הייצור ולא להשאיר אותו על כנו: "הונחו חלופות?", היא שאלה את הנוכחים. "אולי זו הזדמנות לאנרגיות מתחדשות או להאיץ של תמ"א 75? יש ניסיון מבחינה חוקית להכניס פיל דרך קוף המחט". זנדברג קראה להאיץ דווקא את התוכניות לפינוי ולא את השיקום "לקחת תוכניות קיימות ולהאיץ אותן, לא משהו שהמצאנו, אני לא שמעתי שהאופציה הזו נבחנה ואני רוצה לבקש מהמועצה הארצית לבחון חלופות אלה".

אבינועם ברוכים, ראש החטיבה לתשתיות לאומיות הסביר כי האפשרות להיתלות בפגיעה בבזן לצורך זירוז הפינוי כלל אינה על הפרק. "אין עדיין בשלות לסגירת בזן ולא ראוי לנצל את המצב מפגיעת טיל איראני, כדי לסגור את בתי הזיקוק", אמר. לדבריו, "אם לא יתקנו את תחנת הכוח ונחזיר את היכולת, לא יהיה פה סולר לאמבולנסים, אוטובוסים, כבאיות ומשאיות, תהיה פגיעה במשק ובמערכת הביטחון. אנחנו רוצים את לאפשר את המצב הקודם טרם הפגיעה כמו החלטת הממשלה. לא לבטל – אבל לא להכניס את מדינת ישראל למשבר".

מנכל קבוצת בזן, אסף אלמגור ביטל מדבריו את האפשרות לשימוש באנרגיות מתחדשות "אני שמח על ההצעה של האגירה, אבל היא לא רלוונטית", אמר. "יש לנו מתקנים שמקבלים ארבע הזנות, מתחנת הכוח ומחברת החשמל. זה תכנון של עשרות שנים ולא ניתן להגיד בוא נשים בטריה. זה לסכן את משק האנרגיה". עוד בדבריו, הזמין את ראש עיריית חיפה, יהב לבקר "אני מזמין והזמנו לשיח פתוח, מכבד, זה היה בעבר, נפגשתי איתו פעמים לאורך חרבות ברזל, ונמשיך את השיח בהמשך".

בסיכום הדברים, דיין הגיב לטענות המשתתפים, הבהיר כי אין כוונה לסכל את החלטת הממשלה לפינוי מפרץ חיפה "אני אומר כאן ועכשיו, אנחנו פועלים ללא לאות, יחד עם המועצה, ליישומה ומימושה (של החלטת הממשלה) ובהקדם האפשרי". לטענות של ח"כ להב-הרצנו, השיב: "לא היה יום אחד מאז שהעלינו את הנושא, שלא דיברתי עם מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה וכל הסבר שנדרשתי וכל נתון אני ייצגתי, יתר על כן, עמדנו על זה ואנחנו מסכימים ותומכים שהמשרד ילווה את ההליך". עוד ציין "אני לא אמרתי ולא אומר שאנחנו רוצים לדרוס את עקרונות הגנת הסביבה – אנחנו רוצים להשיב את המצב לקדמותו במינימום נזק הנדרש ושימצאו פתרונות". 

הוא חתם בכך עד לשיקומה של בזן, אין דרך לספק את צרכי משק האנרגיה בישראל "אנחנו פועלים ליישם את החלטת הממשלה בדבר אנרגיה מתחדשת והפחתת זיהומים", התייחס לטענות ארגוני הסביבה. "לצערי, אין שום חלופה בתחום האנרגיה הירוקה שיכול לספק מענה. לא ניתן לתת מענים של אנרגיה ירוקה לצורך הספציפי של בזן. על יתר דברים נשמח לדון בדברים". עוד ציין כי בניגוד לטענות ששמע, השיקול הכלכלי של קבוצת בתי הזיקוק אינה מענייניו. "שום שיקול כלכלי של שום חברה לא מעניין אותנו, אך ורק צרכי משק האנרגיה של מדינת ישראל".

לדבריו, אין כרגע חלופות לייצור התזקיקים שמספקת קבוצת בזן. "כל החלופות שמוכרות לנו לייבוא תזקיקים, אנחנו לא חושבים ויודעים שניתן באמצעותם לספק את צרכי המשק", הבהיר."אין לנו יכולת אחסון של גפמ, אנחנו אוכלים מהיד לפה – גם סולר". 

באשר להאצת פינוי בזן, השיב: "אם היה ניתן להחיש את החלטת הממשלה, למה היינו צריכים לחכות לטיל מאיראן? אם היינו מסוגלים לעשות את זה, אם למישהו היתה דרך? הוא לא היה צריך לחכות לטיל, הוא היה עושה זאת ממילא". 

דיין הדגיש כי נבחנו חלופות סלגירת בזן, והן לא ריאליות "אמרנו שאנחנו כרגע עם כל הרצון הטוב, וכל השיקולים הסביבתיים, אנחנו לא ערוכים לסגירת בזן. כל ההצעות של לדחות בחצי שנה, ללכת להליכי תכנון רגילים לא מתאפשרים, אנחנו לא ערוכים לכך, אין לאף אחד במדינת ישראל פתרון חלופי. אני אומר את זה צער אבל אני אומר את זה. אין פתרון לסגירת בזן, לא בשגרה ולא בחירום. בחנו את החלופות לא כי ביקשו מאיתנו אלא כי אנחנו מחויבים". 

לדבריו, משק האנרגיה עדיין לא התאושש מהמלחמה ומשרד האנרגיה מתנהל תחת מתכונת חירום "בימים האחרונים ועד היום, לא יצאנו מאירוע החירום אנחנו עדיין בו", אמר. "מבחינת משרד האנרגיה, האירוע לא תם. היו לנו 12 ימים של לחימה, במרבית משרדי הממשלה – האירוע הסתיים. אנחנו (משרד האנרגיה י"ג) עדיין בשיאו של אירוע החירום הזה למרבה הצער, ועד שבזן לא תשוב לפעילות אנחנו לא יכולים לחזור לשגרה לצערנו. אנחנו מוכנים לשתף פעולה עם כל מי שידרוש ולשבת עם מי שיבקש".

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר:

המשרד פעל בנחישות כדי לוודא שבריאות הציבור והסביבה לא תיפגע. כבר בשלבי גיבוש טיוטת הצו, דרש המשרד לעגן בו את כלל הדרישות הסביבתיות החלות על מתקני בז”ן – ועמדה זו התקבלה במלואה.

בין היתר, הוטמעו בצו:התאמת הצו לקיום הליך בקשה והיתר פליטה לפי חוק אוויר נקי, אי מתן פטור מהוראות התכנית, הגבלת הפטור באופן שלא מאפשר הגדלת ההספק של מתקנים מעבר למה שהוחלף.

המשרד בשיתוף מנהל התכנון הצליחו לגרוע מהצו בשלב זה את הקמת תחנת הכח. הדיון בנושא יידחה עד אשר יתקבלו נתונים על הטורבינות שייבחרו ויבחנו חלופות לתחנה. המשרד פעל מתוך הבנת הצורך בשיקום מיידי במטרה לאפשר רציפות תפקודית של משק האנרגיה, אך עשה זאת תוך שמירה חסרת פשרות על כללי ההגנה הסביבתית הנדרשים.

המשרד ימשיך במחויבותו לקידום תמ״א 75 – התוכנית הלאומית להפסקת הפעילות הפטרוכימית במפרץ חיפה, ולהקמת מתחם חדשני, בריא וירוק לטובת תושבי האזור והדורות הבאים.