הקואליציה שותקת: גנץ מכשיר תוספת לפנסיות התקציביות של אנשי הקבע

שר הביטחון בני גנץ מבקש להכשיר בחקיקה את הבונוס הפנסיוני שצה"ל חילק לאנשי קבע בשם "הגדלת רמטכ"ל". תזכיר החוק שפרסם משרד הביטחון בראשות גנץ מבקש להכשיר חלוקה של יותר ממיליארד וחצי שקלים מדי שנה לאנשי קבע. כן, במקום לקצץ בפנסיות התקציביות המופרזות – הממשלה מתכננת כעת להגדילן. וכל זה קורה באפס שקיפות כשברקע גירעון מטורלל.

המחיר של שלמות הקואליציה

בכנסת בינתיים לא נשמעו קריאות משמעותיות נגד הכשרת התוספת. "יש לנו בעיה גדולה עם החוק הזה", אמר ל"שקוף" ח"כ מוסי רז ממרצ, "בעיני זה לא ראוי". עם זאת, הוא הודה שאין בכוונתו ובכוונת מפלגתו לייצר משבר קואליציוני בנושא. הם כן ינסו להמתיק את הגלולה דרך הקטנת התוספת או העלאת שכר החיילים. 

עדכון:  סגן השר אביר קארה גם יערים קשיים. "אני מתנגד נחרץ וארתום את העבודה ומרצ שגם מתנגדים", אמר לשקוף, "אני בעד להמשיך לתת למי שצריך אבל לא צריך להעביר את הכסף מאנשים שלא סוגרים את החודש לשכבת גנרלים שלא זקוקים לזה". ואכן, יו"ר העבודה מרב מיכאלי הסתייגה מהתוספת, וחברי סיעתה אמרו לשקוף שהם חוקרים את הנושא ומתכננים לקיים עליו דיון.

עוד ב"שקוף":

• תחקיר הפנסיה התקציבית הגדול של שקוף
• הח"כים אישרו: חברות הפנסיה יוכלו להשקיע הרבה יותר בחברות מזהמות
• זה הכסף שלנו, אבל קרנות פנסיה לא חייבות לחשוף מידע על הלוואות פרטיות לטייקונים

בד בבד, השר מתן כהנא מימינה, שהתבטא בעבר בעד קיצוץ בפנסיות תקציביות מופרזות – סירב להגיב. באפריל 2020 למשל הוא אמר: "כשהמשק כולו כורע תחת נטל הקורונה – גם המגזר הציבורי חייב להיכנס תחת האלונקה". הוא הבטיח לקדם חוק לקיצוץ שכרם של מקבלי הפנסיות התקציביות, בין היתר. 

ראוי להדגיש שלא מעט נבחרי ציבור זוכים בעצמם לפנסיות גבוהות מצה"ל. כפי שחשפנו, גנץ עצמו השתכר ערב פרישתו מצה"ל 91,184 שקלים בחודש. כנראה הוא חושב שזה השכר הממוצע, ומסרב להבין שכל שקל שהוא "משיג" למערכת – מגיע על חשבון מישהו אחר.

תופעת הלוואי של אישור הפנסיות – קיבוע של חוסר שקיפות

ברגע שהחוק יעבור – הצ'ופר צפוי להינתן גם לשלל עובדי מדינה ששכרם צמוד לצבא. הדבר כבר קרה ב-2018, אז קצבאות גמלאי המשטרה והשב"ס הוצמדו לתוספת שכר שהתקבלה בצה"ל. עלות ההצמדה ההיא נאמדה בכ-22 מיליארד שקלים למשך עשר שנים, וגררה קיצוץ רוחבי בכל משרדי הממשלה, כלומר בשירותים שכולנו מקבלים.

ויש גם את חוסר השקיפות: צה"ל הוא המקום הממשלתי היחיד שבו אין חשב מטעם משרד האוצר. הממשלה אישרה את העיוות הזה לאחרונה. כלומר במקום להגביר את השקיפות – לוקחים רוורס. אם הח"כים יאשרו את המתווה כפי שהוא כשהחוק יגיע לכנסת, הם על הדרך יאשררו למעשה את המצב שבו אין פיקוח של האוצר על תקציב הגמלאות של צה"ל. זאת אף שמדובר בכספים שיוצאים מהכיס של כולנו.

בצה"ל ובממשלה מסבירים כעת כי התוספת חשובה לגיוס כוח אדם איכותי. הרמטכ"ל אביב כוכבי אמר בישיבת ממשלה בנושא כי "זו החלטה של ערכים ולא של מספרים. זו החלטה איך המדינה מתייחסת למגיניה. לאנשים שיכלו לפתח קריירה בחוץ ובחרו לשרת". באיגרת למשרתי הקבע כתב בין היתר: "החלטת הממשלה מבטאת הוקרה חשובה ומשמעותית למשרתי צה"ל ואת החובה להבטיח תנאי שירות הוגנים ותגמול ראוי. 

בצוות ארגון גמלאי צה"ל טוענים כי "מתן הגמלה משך שנים רבות יצר הסתמכות ראויה להגנה אצל הגמלאים, הסתמכות שעל פי כללי המשפט אסור לפגוע בה. הראינו כי העתירה מבקשת לפגוע פגיעה אסורה ובלתי מידתית בזכות לקניין של גמלאי צה"ל".

מנסים לצמצם את הדיון הציבורי

הכול התחיל לפני כשנתיים, אז עמותת צדק פיננסי עתרה לביטול הצ'ופר הלא חוקי, ובהמשך הצטרפה אליה עמותת רווח נקי. הם טענו כי התוספת במקור הייתה אמורה לשמש ככלי מיוחד של הרמטכ"ל להענקת הגדלות במקרים ספציפיים בלבד, בהתאם לקריטריונים שקבעה הממשלה. אלא שמבקר המדינה חשף כי 98% מכלל גמלאי צה"ל זוכים לתוספת של כ-8.8% בממוצע לפנסיה בצורה אוטומטית, ללא שום הכשר חוקי לכך. 

השופטים אותתו אז שהם בדרך לחסל את הנוהג הלא חוקי. אלא שגנץ, רה"מ נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן – שלושתם שרי ביטחון לשעבר – החליטו להכשיר את השרץ. קראתם נכון – במקום לבטל את השערורייה – הם מחוקקים חוק שמסדיר אותה. 

תזכיר החוק – שיבטל את העתירה – יוגש בקרוב לוועדת השרים לחקיקה ומיד לאחר מכן לכנסת. עם זאת, גנץ כשל בניסיונו להצמיד את החוק ללוח הזמנים הצפוף של אישור התקציב. למה ניסה זאת? כדי לכרוך את אישורו ביציבות הממשלה וגם כדי לצמצם את הדיון הציבורי כך שאזרחים לא ישימו לב שמכניסים יד לכיסם.

בתזכיר החוק נכתב כי "המתווה מביא להתייעלות ולחיסכון", אף שההיפך הוא הנכון. למעשה החוק מכשיר תוספת פנסיונית בגובה כ-8% בממוצע לשארית חייהם של הפורשים, שחולקה עד היום בניגוד לחוק, ותחולק עוד עשרות שנים קדימה. תזכיר החוק פתוח להערות הציבור עד רביעי בלילה. כולכם מוזמנים לכתוב לממשלה את דעתכם על הסדרת הנושא.

פורשים 20 שנה לפני כולם – ומקבלים פנסיה גדולה פי 4

לטענת עמותת רווח נקי, "ההסדר המוצע כולל פגם מוסרי וערכי עמוק בכך שהוא מלבין כספים שניתנו בניגוד לדין, מפקיר את חיילי החובה ומתגמל בצורה המשמעותית ביותר דווקא תפקידים עורפיים ובראשם את קבוצת העתודאים".

ואם זה לא מספיק, אנחנו בימי גירעון תקציבי אדיר כתוצאה ממשבר הקורונה. חרף המצוקה הכלכלית, הממשלה מעוניינת לחתום על צ'ק אדיר מימדים, שאיש אינו יודע את הסכום הסופי שיירשם עליו, אך יעלה לכל משפחה לכל הפחות 1,000 שקלים בשנה, ויעביר אותם לכיסי אלו שהכי פחות זקוקים לכך.

ומי הם אלו שזכאים לפנסיה המוגדלת? מדובר בגמלאים ואנשי קבע שכבר מקבלים, בשנות הארבעים לחייהם, פנסיה בגובה ממוצע של כ-18 אלף שקלים בחודש. הפנסיה של כל אחד מהם עמדה על כ-7.27 מיליון שקלים ב-2019 בממוצע והוענקה לפורשים מצה"ל שגילם הממוצע היה 47. זה כמעט פי 4 מקצבה ממוצעת של מורה, אף שהם זוכים לפרוש 20 שנה לפני כולם.  ההגדלה תחול ככל הנראה גם על קצבת הגישור. מדובר בקומבינה שמאפשרת לכל אנשי הקבע שפורשים מהמערכת הביטחונית (בצה"ל זה בשנות הארבעים) קצבה חודשית בתנאים מועדפים מרגע הפרישה המוקדמת ועד גיל הפרישה הרשמי – לפי החוק – בו יחלו לקבל פנסיה צוברת. 

כלומר, פנסיית הגישור מאפשרת לגמלאי מערכת הביטחון 20 שנה נוספות של פנסיה תקציבית – לפני שהם מתחילים לקבל פנסיה צוברת רגילה כמו כולם. איזה צ'ופר מדהים. העובדה שהתוספת תחול גם על התקופה הזו תביא את ההוצאה של המדינה לסכום מפלצתי של 1.5 מיליארד שקלים בשנה לכל הפחות, שזו רק התוספת כאמור לעלות הפנסיונית הנוכחית. אם כן, בפעם הבאה שיגידו בממשלה שאין כסף למשהו – דעו שזה שקר. הנה הכסף.

ולגבי שאלת מיליארד השקל: האם פנסיה מנופחת תמשוך כוח אדם איכותי לצה"ל? נניח רגע בצד את העובדה שהתיקון יסייע בעיקר לאלו שכבר פורשים מהצבא. "חיילים וקצינים בשנות העשרים והשלושים לחייהם לא יישארו בצה"ל בגלל פנסיה עתידית שמנה שמצפה להם", טוען ד"ר מיכאל שראל. לדבריו, מחקרים מראים כי בשלב זה של חייהם הם לא מתעניינים בפנסיה. "כדי לתמרצם להישאר בצה"ל", הוא אומר, "יש לאפשר באופן ממוקד תגמול הולם לבעלי כישורים מיוחדים ולבעלי מקצועות שיש בהם תחרות עזה עם השוק הפרטי".

ואם זה לא מספיק, לאף אחד אין באמת מושג כמה התיקון הזה באמת יעלה לנו. אף שמדובר במיליארדי שקלים, בתזכיר החוק לא מופיעה העלות התקציבית המשוערת של כל קבוצה שעתידה ליהנות מהתוספת. שמונה ארגונים, בהם "שקוף", פנו לחברים בוועדת השרים לחקיקה בדרישה לשקיפות.