ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

בקואליציה ישנים בשקט: המחנה הממלכתי הגיעו רק לשליש מההצבעות

אחרי שהחרימו את ההצבעה על חוק שיטיב עם ערוץ 14 - מדד "הפרלמטר" של שקוף מראה כי חברי הסיעה של בני גנץ מדורגת בתחתית רשימת הסיעות • יו"ר הסיעה: "נפיק לקחים" • בראש המדד: סיעת רע"מ • וגם: מי הח"כים שהצביעו הכי הרבה פעמים - ומי המבריזנים הכרוניים?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

ראש סיעת המחנה הממלכתי, ח"כ בני גנץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

סיעת המחנה הממלכתי בראשות בני גנץ יצאה השבוע בפומבי עם החלטה חריגה: החרמה מוחלטת של הצבעה על חוק שמעניק הטבות בשווי מיליונים לערוץ 14. במפלגה פרסמו שמדובר במחאה על ה"קרקס" בכנסת, וכי עדיף ללכת לסיור בנגב, כפי שעשו לבסוף. החוק עבר ברוב של 40 מול 32.

מדד הפרלמטר של "שקוף", שבחן את נתוני ההצבעות במליאה במהלך כנס הקיץ, מצביע על כך שהאירוע אינו חריג: המחנה הממלכתי היא הסיעה שחבריה נעדרים הכי הרבה מההצבעות במליאה, גם כשלא מדובר בחרם מאורגן. בממוצע, חברי המחנה הממלכתי הצביעו בפחות משליש מכל ההצבעות בכנס הקיץ. 

קראו את כתבות מדד הפרלמטר של "שקוף":

בדירוג הסיעות מופיעה ראשונה סיעת רע"ם, שחבריה הגיעו לכ-45% מההצבעות. אחריה הציונות הדתית (42%), יש עתיד (41%), עוצמה יהודית וש"ס (40%), הליכוד (40%), חד"ש-תע"ל (40%), יהדות התורה (37%), העבודה (36%), ישראל ביתנו (33%), סיעת תקווה חדשה – הימין הממלכתי (33%) ואחרונה המחנה הממלכתי (33%).

יו"ר סיעת המחנה הממלכתי, ח"כ פנינה תמנו שטה מסרה בתגובה ל"שקוף" כי "אנחנו לומדים מהנתונים את הפער הגדול שיש בין העשייה המרובה לציבור של חברי הכנסת של המחנה הממלכתי לבין ההצבעות במליאה, נפיק לקחים. עוד נדגיש כי כשליש מחברי הסיעה היו חברי קבינט מלחמה וממשלה עם פתיחת המושב ועל כן נאלצו לא אחת להיעדר מהכנסת".

אזולאי וכץ מובילים

המדד בחן את כנס הקיץ במושב השני, בין ה-19 במאי 2024 ועד ל-28 ביולי, כשהכנסת יצאה לפגרת הקיץ. במליאת הכנסת התקיימו לאורכו 484 הצבעות בהן חברי כנסת נדרשו להצביע. 

ניכר כי חברי הכנסת מרבים להתקזז כדי להיפטר מחובת ההצבעה – כלומר לתאם אי-הגעה עם ח"כ מהמחנה הנגדי. ככלל, ממוצע ההצבעות של חברי הקואליציה עומד על 194 מתוך 484 הצבעות סך הכול, כלומר כ-40% השתתפות ושל האופוזיציה כ-38% השתתפות (185 הצבעות). 

ככלל, נמשכת הירידה בכמות ההצבעות של כל חברי הכנסת במליאה, גם אם הפעם מדובר בירידה מתונה. נתון הממוצע של 120 חברי הכנסת עומד על 190 הצבעות בממוצע (39%), ירידה של 3% לעומת ממוצע ההצבעות בכנס החורף שעמד על כ-42%, וזאת אחרי שבכנס הקיץ במושב הראשון של הכנסת, כלומר בשנה שעברה, הממוצע עמד על כ-72% הצבעה בממוצע. 

שיאן ההצבעות בכנס הנוכחי הוא ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) שהצביע ב-380 הצבעות (כ-79%). אחריו ח"כ אופיר כץ (הליכוד), שהצביע בכנס הנוכחי ב-375 הצבעות. ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) הגיעה למקום השלישי עם 314 הצבעות, אחריה במקום הרביעי ח"כ צגה מלקו (הליכוד) עם 299 הצבעות, וסוגר את החמישייה הראשונה ח"כ אברהם בצלאל (ש"ס) עם 294 הצבעות. 

התפקיד של ח"כ אופיר כץ וח"כ מירב בן ארי הוא לרכז את הצבעות מחנות הקואליציה והאופוזיציה, וניתן לראות ששניהם מקפידים להשקיע זמן לצורך ביצוע המשימה. בן ארי היא ראשונה בכמות ההצבעות בקרב חברי הכנסת מהאופוזיציה, מה שמעיד על נוכחות רבה במליאה, ואופיר כץ מאייש באופן קבוע את המקום הראשון או השני בקרב הקואליציה בכמות הצבעותיו. 

איפה אדלשטיין ואוחנה?

באופן חריג, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, שמתוקף תפקידו אמור לנהל את הצבעות המליאה, הגיע לתחתית רשימת חברי הכנסת והצביע רק ברבע מההצבעות בלבד (121). בקרב חברי הכנסת שכמעט ולא מגיעים להצביע, ניתן למצוא גם את יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, שהצביע רק ב-5% מכל הצבעות המליאה בכנס הקיץ – 25 הצבעות בלבד. יודגש כי מליאת הכנסת אינה מתכנסת במקביל לישיבות הוועדות. 

מקום אחד מעליו ניתן למצוא את ח"כ גדי איזנקוט עם תוצאה נמוכה של 46 הצבעות בלבד, כשמעליו נמצאים יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, עם 50 הצבעות, ויו"ר האופוזיציה ומפלגת יש-עתיד, ח"כ יאיר לפיד, עם 57 הצבעות. 

ח"כ יולי אדלשטיין. השתתף רק ב-5% מההצבעות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

התוצאות של אדלשטיין, איזנקוט, ליברמן, לפיד, כמו גם של ח"כ מיכל שיר סגמן וח"כ אריה דרעי, הן כה נמוכות, עד שכמעט כל שרי הממשלה הממלאים את תפקידם במקביל לתפקידם כחברי כנסת, ממוקמים במקומות מעליהם. 

הראשונה מבין חברי הכנסת המכהנים במקביל כחברי ממשלה ממוקמת במקום ה-53, השרה אורית סטרוק, עם 194 הצבעות במליאה, אחריה במקום ה-60 ניתן למצוא את השר שלמה קרעי עם 190 הצבעות, ומקום מתחתיו את השר יריב לוין עם 189 הצבעות. כל אחד מהם מחזיק בתוצאה של פי ארבע הצבעות מיו"ר האופוזיציה לפיד.

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

מאת שבי גטניו

Picture of שבי גטניו
עיתונאי ב"שקוף", מסקר את הכנסת, עבודת הלוביסטים והקשרים בין הון-שלטון-עיתון. החל מ-2008 פעיל בסוגיות תחלואי קשרי הון-שלטון-עיתונות ואסדרת פעילות השדלנים בישראל. בין השנים 1998-2008 פעיל במאבק לקידום זכויות להט"ב (יוצר הקיצור להט"ב). דובר לשעבר של עמותת 'רופאים לזכויות אדם'. בוגר תואר ראשון במדעי החברה והרוח ובדרך לסיום תואר שני במסלול מצטיינים עם תזה בלימודי דמוקרטיה בין-תחומיים באוניברסיטה הפתוחה. גר בתל אביב, אב לילד.

תגובה אחת

  1. מזכיר רק את העובדות הבאות:
    המפלגה הזאת פעלה פעמיים על מנת להציל את ממשלת הימין.
    בבחירות הבאות, אם לא יוכרעו (כצפוי, בגלל התנגדות ישראל ביתי ו לשיתוף מפלגות ערביות בקואליציה) יהיה מר נתניהו ראש ממשלת מעבר.
    במידה ויצליח להקים ממשלת מיעוט, זה יהיה עם המחנה הממלכתי שימצא כבר את הסיבה והצידוק לתמוך בו.
    אין הבדל מהותי בין המחנה הממלכתי לליכוד למעט הטענה (שכבר הופרכה פעמיים) שישראל מעל הכל. הילר מתהפך בקיסרו על השימוש בסיסמת גרמניה מעל הכל שיש לו עליה זכויות יוצרים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,851 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק.
בשקוף אין פרסומות.
בתקופה בה הממשלה מתנגחת בתקשורת החופשית, זה הזמן לתמוך בעיתונות, שהם לא יצליחו להביס

ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק