עד הרגע האחרון: לוביסטים ניסו להכניס שינויים לחוק מיסוי רווחי הטייקונים

בתום דיון שארך יום שלם אישרה אתמול (שני) ועדת הכספים את החוק למיסוי רווחים ממשאבי טבע לקריאה שניה ושלישית. התיקון נועד לאפשר לרשות המסים להתחיל לגבות את מלוא חלקו של הציבור ברווחי הגז האדירים, אותם תוקעות חברות הענק בהליכים משפטיים. 

במהלך הדיון העידו ח"כים על שיטות הלוביסטים: ניירות עמדה ללא חתימה, טיעוני "מדרון חלקלק" מפי חברי אופוזיציה – וניסיון לשנות את אחוזי הרווח.

עוד ב"שקוף":

• "מדרון חלקלק": כך הלוביסטים מנסים לטרפד חוק שיפגע בטייקונים
• מס הסוכר: הלוביסטים עטים על לשכות הח"כים
• הצעת החוק של מירב בן ארי מיטיבה עם לקוחותיה לשעבר

יו"ר התאחדות התעשיינים, רון תומר, וראש אגף כלכלה בהתאחדות, נתנאל היימן, התדפקו על לשכתה של שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן, רגע לפני ההצבעה על אישור החוק. לפרקש הכהן כוח להשפיע על החוק, כמי שהובילה אותו בשנתיים האחרונות. במקביל, ההתאחדות שלחה מייל דחוף לחברי כנסת רגע לפני ההצבעה.

עם זאת, נראה כי פרקש הכהן לא השתכנעה. הוועדה דנה בגובה המס שתוכל לגבות רשות המסים מהחברות, גם אם הוא נמצא במחלוקת. בעוד שהיום יכולות החברות לערער על קביעת רשות המסים ולהימנע מתשלום הסכום שבמחלוקת עד קבלת החלטה – מה שיכול לקחת שנים – הצעת החוק מבקשת לאפשר לרשות המסים לגבות את הסכום מראש.

הוועדה הסכימה על גביית 75% מהסכום, אך לאורך הדיונים עלתה דרישה של אחד הגורמים ל-50% – דרישה עליה חזרו חלק מחברי הוועדה. במהלך הדיון פנתה ליו"ר קושניר, הראתה לו את מסך הטלפון שלה וביקשה לוודא כי מה שמופיע בו לא נכנס לשינויים בחוק. "הוא פנה אליך?" שאלה אותו, "כי הם ביקשו ולא הסכמנו". קושניר השיב בשלילה, והסכום נותר בגובה 75%.

יו"ר ההתאחדות תומר טען בשיחה עם "שקוף" כי "שמעתי שחלק מהחברות היו מוכנות להתפשר, לא 100% לא 75%, פחות, אבל היו מוכנות". לטענתו הפגישה עם השרה פרקש הכהן הייתה בנושא אחר. "היתה לנו פגישה של שעה בנושא רשות החדשנות. לא באתי להסתובב בכנסת בשביל החוק הזה. ידעתי שיש בינינו פערים ושביום ההצבעה על החוק בכל מקרה לא נשכנע אחד את השניה. באותו יום לא פגשתי אף חבר כנסת מלבדה, אולי שלום שלום במסדרון".

לדברי יו"ר הוועדה אלכס קושניר, הקביעה לגבות 75% מהמסים נבעה מחשש של רשות המיסים ״ניסינו לשמור בחוק על איזון. מעטים המקרים בהם מחלוקות ברשות המסים נגמרות במאה אחוז. לרוב יש פשרה. לכן אם נקבע 100%, המדינה עשויה להחזיר את התשלום בריבית. הדרישה של גופים חיצוניים לא השפיעה, אלא הפגיעה בכסף הציבורי. 75% זו בחירה מידתית״.

קרן העושק

הצעת החוק מבקשת לתקן את המצב הקיים בו יכולות חברות הענק שמשתמשות במשאבי הטבע של כולנו להתחמק מתשלום מסים. כיום הן דורשות להקפיא את התשלום על ידי פתיחה בהליכים משפטיים. כעת, תיקון החוק שעבר לאישור המליאה יאפשר לרשות המסים לגבות מהטייקונים את המסים גם אם יחליטו לערער על כך בבית המשפט.

אי גביית המסים עד כה, הפכה את הרווח של האזרחים ממשאב הגז האדיר לאפסי. על פי הבטחת חברות הגז בוועדת שישינסקי, קרן העושר ממיסוי החברות הייתה אמורה להגיע למאות מילארדי שקלים – אך הסכום בקרן כיום עומד על 741 למיליון ש"ח בלבד. הקרן תפתח לשימוש הציבור רק כשייאספו בה מיליארד ש"ח.

במהלך הדיון העלו חברי האופוזיציה שנכחו בוועדה, ח"כ משה גפני וח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) וח"כ ינון אזולאי (ש"ס) התנגדות לחלק מסעיפי החוק. בדיוק כמו בדיון שנערך בנושא בשבוע שעבר, נשמעו מבין טענותיהם העמדות של חברות הענק ושל התאחדות התעשיינים, שמתנגדות לשינוי החוק. 

יו"ר ההתאחדות תומר טען בשיחה עם "שקוף" כי החוק פוגע בזכויות הטייקונים: "קל להגיד שבגלל שמדובר במשאבי הטבע ובחברות גדולות, אז 'לא נורא, פגעו להם קצת בזכויות', אבל זכויות הן זכויות. אני חושב שכולנו היינו רוצים לחיות במדינה בה גם זכויות החזק לא נפגעות. משהו פה במהות לא נכון, ואם הוא לא נכון הוא לא נכון לכולם: אנחנו לא חיים במדינה שיש בה דין אחד ליותר חזק ודין אחר לפחות חזק".

כזכור: החוק נולד מתוך כישלונה של ועדת שישינסקי והעובדה שחברות הגז מצליחות להתחמק מדין תשלומי המס שנועדו להגיע לכיסם של האזרחים.

לשכת גפני: "חברות הגז אימצו את הטענות שלנו ולא להפך"

ח"כ גפני הזהיר כי מדובר במדרון חלקלק, שיפגע היום בטייקונים – ומחר בעסקים הקטנים. "יש חברות שנמצאות בתזרים מזומנים בעייתי, לא כולם הם כי"ל, ואז יגרם להן נזק. יש כאן אי צדק מוחלט", אמר בדיון. גפני גם מחה על הקידום המהיר של החוק: "מביאים חוק בפגרה, במהירות, חלק מהח"כים לא נמצאים". עוד טען כי החוק יאפשר לממשלה להחיל כללים דומים על האזרח הקטן דרך חוק ההסדרים. 

יו"ר הוועדה אלכס קושניר נדרש להבהיר שוב כי הטיעונים לא נכונים: החוק המדובר מתייחס רק לחברות הגדולות שעוסקות במשאבי הטבע. "אין שום קשר בין החוק הזה לחוק ההסדרים. בסוף מדובר בחברות שמנצלות את משאבי הטבע של כולם". 

הטיעונים של גפני דומים מאוד לטיעונים שהעלו חברי האופוזיציה בדיון הקודם בנושא שנערך בשבוע שעבר בוועדת הכספים, והזכירו מאוד את דברי נציגי החברות ואת דברי יו"ר התאחדות התעשיינים בדיון, וכן את ניירות העמדה שהועברו מטעם בעלי עניין בנסיון לשכנע את חברי הוועדה להפיל את החוק. 

בלשכת גפני הסבירו לנו שהוא מחזיק בדעה הזאת שנים – ואלה החברות שהושפעו ממנו, ולא להיפך. "הטיעונים דומים לטיעוני חברות הלובי כי הן השתמשו בטיעונים שלו. גפני היה בדעה הזאת כל הזמן. והוא לא נפגש עם אף נציג שלהן", אמרו. עוד הוסיפו כי "מטרת החוק ליצור תקדים ברשות המסים, שיאפשר לעשות את זה לכל עצמאי ולכל בעל מכולת כשיבוא לערער על שומת המס. למה להכניס את זה מהר באמצע פגרה?"

מסמכים עלומים ללא חתימה? "לא קביל"

במהלך הדיון ציינה ח"כ נירה שפק (יש עתיד) את ההצפה של הח"כים במידע מבעלי עניין, חלקו ממקורות לא ידועים: "אנחנו מקבלים הרבה חומרים – אני קוראת רק מסמכים שיש עליהם חתימה ולוגו. כל חומר לא מזוהה הוא לא קביל". 

בדיון בשבוע שעבר אכן נמסר לחלק מהח"כים נייר עמדה שתואם את האינטרסים של החברות, כשהוא אינו נושא לוגו או חתימה – כך שלא ידוע מי עומד מאחוריו.

אחרי שפק עלה לדבר בזום נציג איגוד חברות הנפט, יניב שקל, שהשיב לטענה והסביר כי במסמך שהעבירו לח"כים דווקא הייתה חתימתו האישית ולוגו של הארגון. חילופי הדברים הקצרים בין ח"כ שפק לשקל הזכירו את משמעות השקיפות בעבודת חברי הוועדות: הציבור לא צריך לחכות שנציגי החברות יודו בהעברת מסמכים לח"כים – על הח"כים לדווח בעצמם על איזה מסמכים התבססו בעבודתם בדיון.

יו"ר הוועדה: "לא היו לחצים לא לגיטימיים"

בנוסף שלחו בכירי התאחדות התעשיינים מייל ליו"ר ועדת הכספים, אלכס קושניר, ולחברי ועדת הכנסת – אליהם עבר הדיון בחוק במהלך היום, לפני שחזר להכרעה סופית בוועדת הכספים. בשיחה עם ״שקוף״ הסביר קושניר כי הניסיונות לא השפיעו על ההחלטה. ״כל מי שרוצה להביע עמדה יכול לפנות אלי דרך המייל שלי בכנסת, או בוועדה תוך כדי דיון. לא היו עליי לחצים לא לגיטימיים״, הסביר. 

לדבריו, לצד התאחדות התעשיינים יצרו איתו קשר בעלי אינטרס נוספים. ״פנו אליי כמה עורכי דין שמייצגים את החברות. נשלחו מיילים מכל מיני גורמים שניסו לקשור בין החוק הזה ובין חוק ההסדרים. הם טענו שמה שאנחנו עושים כאן זה לייצר תקדים שיקל עלינו להעביר את החוק הבא. אבל זה לא נכון, זה חוק שאורית פרקש הכהן התחילה לקדם בכנסת הקודמת. יש כאן עניין גדול לציבור והכסף הזה צריך להגיע״.