המדבקות האדומות הוכיחו את עצמן – במשרד הבריאות חושבים על הצעד הבא

שנה ושלושה חודשים לאחר שמוצרי מזון עם כמויות גבוהות של סוכר, נתרן ושומן רווי החלו להיות מסומנים במדבקות אדומות אפשר כבר לראות את ההשלכות בשטח. מחקר שערכה הממשלה מצא שרפורמת סימון המזון השפיעה עמוקות על הרגלי הרכישה של הישראלים בסופר. במחקרים נבדקו נתוני מכירות ודפוסי קנייה ובקרוב יפורסמו הממצאים המלאים.

בין היתר, ל"שקוף" נודע כי כי 35% מהאוכלוסייה מתחשבת בסימון בעת הקנייה. עיקר השינויים מתרחשים בקטגוריית מוצר בה יש חלופות. צרכנים עברו למשל לצרוך דגני בוקר עם פחות סימונים או ללא סימונים כלל, ובמקביל חלה ירידה בצריכת שתייה ממותקת. הרפורמה השפיעה גם על הצד השני במשוואה: יצרניות המזון. המחקר מראה כי חובת הסימון הובילה את יצרניות המזון להפחית כמויות של סוכר, מלח ושומן רווי בשלל מוצרים. עם זאת יש גם מגמות הפוכות, למשל בנוגע לרכישת חטיפים. הממצאים המלאים יפורסמו בהמשך ב"שקוף".

בד בבד, משיחות עם מומחים במשרד הבריאות עולה כי במשרד מעוניינים בהרחבת רפורמת הסימון. במשרד מגבשים בימים אלו תזכיר חוק לאיסור פרסומות של מזון מזיק ולסימון קלוריות במסעדות רשת. לבכירי המשרד גם חלום לתכניות נועזות יותר: ביטול קיוסקים המוכרים מזון מזיק באזור בתי ספר ותחת זאת – הנגשת מכירה של ירקות ופירות. גם בלובי 99 שוקדים על חקיקה עוטפת לרפורמה הכולל הטלת מיסוי על משקאות קלים. אך כמו הרבה החלטות כרגע, ההמשך מותנה בכנסת מתפקדת.

"בגלל הזום והשהייה בבית אנשים קנו יותר חטיפים" 

רפורמת סימון המזון הלא בריא במדבקות אדומות נכנסה לתוקף בינואר 2020. החוק עורר בזמנו מחלוקת, והיו מי שהשמיעו ביקורת על חלק מחובות הסימון, בעיקר זה של השומן הרווי. בפועל, הסימון אינו כופה דבר – לא על חברות המזון ולא על הצרכנים. החשיבות שלו היא בהנגשת מידע לצרכן ואת ההשפעות שלו אפשר כבר לראות בשטח. 

פרופסור רונית אנדוולט, ממובילות הרפורמה ומנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות, מביעה כבר היום שביעות רצון מהמהלך. בשיחה עם "שקוף" הסבירה אנדוולט כי למדבקות האדומות היו שתי מטרות מוצהרות: לעודד הגבלה של כמות החומרים המזיקים שיצרניות המזון מכניסות למוצרים ולהשפיע על דפוסי הצרכנות של הציבור. 

עוד בשקוף:

• להצטלם עם זפת זה קל – האם הח"כים יילחמו בצינור הנפט הבא?
• כך נדחקו שוב הנשים מחוץ לכנסת
• המפלגות לוות מאיתנו כסף גם כשהן בפלוס

אף שבמשרד הבריאות נמצאים היום רק בתחילת הליך הערכת התוצאות, אנדוולט כבר אומרת: "בגדול, הרפורמה עברה כפי שרציתי". כך למשל, כדי לחמוק מהסימון האדום, חלק מהיצרניות הפחיתו מראש את כמויות הסוכר והמלח. יצרנית מזון אחת, לדוגמה, גרעה 330 טון סוכר ו-12 טון מלח מהרכב מוצריה מאז שהרפורמה נכנסה לתוקף. בנוסף, הרפורמה סייעה גם לצרכנים (גילוי נאות: גם לי) בצמצום צריכת סוכר, במיוחד בכל הקשור למוצרים שהתחזו לבריאים.

עם זאת, בזירה אחת נראה שלא היה שינוי לטובה. לפי יצרניות המזון, בשנת הקורונה נקנו יותר חטיפים מאשר בשנים קודמות. "הקורונה שיבשה לחלוטין את דפוסי הרכישה", אומרת אנדוולט. "בגלל הזום והשהייה בבית אנשים קנו יותר חטיפים". 

לדבריה, בדיקה של שבע המדינות בעולם בהן יש סימון במדבקה הראתה עלייה דומה ברכישת חטיפים בשנה האחרונה. "ועדיין, יש שינוי חיובי", היא אומרת, "למשל בחלב מחפשים קרטון בלי מדבקות, וצורכים יותר דגני בוקר שלא מסומנים. בנוסף, יש עלייה בכמות המוצרים עם סימון ירוק". 

אנדוולט מבהירה כי אף שסימון המוצרים היה כרוך בעלות מסוימת, מדובר בעלות זניחה שלא התגלגלה לצרכן. "היה לחברות שנתיים להיערך לרפורמה", היא מסבירה. "גם ככה מחליפים מוצרים בטווח הזמן הזה".

"ליצור ארכיטקטורה בעיר שתעודד אכילה בריאה"

מבחינת משרד הבריאות, סימון מוצרים לא יכול להיות המהלך היחיד. בימים אלו נמצאים במשרד בשלבים מתקדמים של גיבוש חקיקת מעטפת לרפורמת המדבקות הכוללת איסור פרסומות של מזון מזיק וסימון קלורי במסעדות רשת. לדברי אנדוולט, קיים כבר נוסח לחקיקה שמוסכם על משרד המשפטים, אך עליהם להמתין שתהיה כנסת מתפקדת. 

למשרד כבר הצלחות לא מבוטלות בתחום: תקנות שאושרו ב-2018 מחייבות בתי ספר וגנים להגיש אוכל בריא ואוסרות על הגשת מזונות עתירי סוכר. במשרד גם מפקחים בשיתוף משרד החינוך על התזונה בצהרונים. 

אבל החלומות של אנדוולט מרחיקי לכת אף יותר וכוללים תחימה של "אזורים ירוקים" סביב בתי הספר, שבהם יחול איסור על הצבת קיוסקים. "צריך קודם חקיקה לאומית שמאפשרת זאת, ואז אולי נראה רשויות מקומיות שמתקינות תקנות משלהן", מסבירה מנהלת אגף התזונה במשרד הבריאות. "מחקרים מראים שהסביבה משפיעה על ההתנהגות פרטנית של האדם. אנחנו תוהים איך ליצור ארכיטקטורה בעיר שתעודד אכילה בריאה והימנעות מעישון". 

זה אפשרי. למעשה, יש כבר מדינות באסיה ובארה"ב שנוהגות בדרך דומה. "בצ'ילה יש בבתי ספר ירקות ופירות – והילדים קונים", מדגימה אנדוולט.

"זה לא יכול להיות, הרי יש לנו תזונה ים-תיכונית"

הרחבת החקיקה העוסקת במזון מזיק תלויה בהרכב הקואליציה הבאה. אבל המשרד כבר נהנה מרוח גבית עזה מצד ארגון לובי 99. בארגון האזרחי קיבלו פניות רבות העוסקות במזון שמזיק לבריאות הציבור והחליטו לכלול את הנושא תחת הסוגיה "לוביסטים שפוגעים בבריאות הציבור".

בשנה האחרונה צללו אנשי הלובי לעומק הנושא. "ליווינו לאורך 2020 את הרפורמה לסימון מזון מזיק ונלחמנו בניסיונות של חברות מזון להשתמש בקורונה כדי לבטל את הפעימה השנייה (בה הופחת הרף של מלח, סוכר ושומן לסימון מוצרים מזיקים, ת.א). היו לחברות שלוש וחצי שנים להיערך, והקורונה הייתה רק תירוץ", אומרת רחל גור, מנהלת תחום ממשלה בלובי 99. 

לדברי גור, מחקר שערך הלובי הראה מתאם הדוק בין מחלות לא מדבקות, כמו מחלות לב וסכרת, למזון. "זה הדהים אותנו", אומרת גור. הנתונים שהיא מציגה מעוררים דאגה: אף שרופאים בישראל ממליצים לצרוך בין חמש לעשר כפיות סוכר ביום, הילד הישראלי הממוצע צורך 36 כפיות סוכר, בעוד אדם מבוגר צורך 18 כפיות. 

"כשראיתי את הנתונים אמרתי שזה לא יכול להיות, הרי יש לנו תזונה ים-תיכונית", אומרת גור. "אבל השוק נפתח לייבוא בעשרות השנים האחרונות ואחת מתופעות הלוואי השליליות זה שנחשפנו ליותר מזון מעובד במקום פירות וירקות. מאז רואים עלייה מסיבית בתחלואה ובהשמנה. וכמו עישון – זה זכותך, אבל זה פוגע בסביבה. הגענו לרמת תחלואה מסוכנת".

"אנשים צריכים להבין שזה רעל", מדגישה גור. "שסוכר זה אלכוהול לילדים. זה מחלת האוכל המעובד. אנחנו רוצים להגיע לאותו מקום של הסיגריות: שלא יהיו שלטי חוצות או פרסום ברשת".

עד כמה התחלואה מסוכנת? לדברי יוני טורנר, ראש יחידת PET-CT בשערי צדק (וגילוי נאות שני: חבר ותיק שלי. ת.א), ישראל ניצבת במקום הראשון בצריכת סוכר בעולם. ב-2019 כ-6,000 ממקרי המוות בישראל היו קשורים בצריכת בסוכר. זאת בזמן שמנזקי העישון מתו כ-8,000 איש.

טורנר מדגיש שכמו העישון צריכת סוכר יכולה לגרום למחלות וסיבוכים רבים בהם מחלות כלי דם, דלקות כרוניות ואלצהיימר. ל"מחלות הסוכר" השפעה מזיקה לא רק על הבריאות שלנו אלא גם על הכיס שלנו. לדברי גור, בשנת 2016 לבדה ישראל הוציאה תשעה מיליארד שקלים בגלל מחלות הקשורות לצריכת סוכר, כמו סוכרת ומחלות לב. עלות זו כוללת ימי אשפוז ואובדן כושר עבודה. 

מס סוכר

בדומה לעמדת משרד הבריאות, גם בלובי 99 מסכימים שהסימון במדבקות עוזר אבל לא מספיק. גור, שעבדה לפני כעשור בלשכתו של זאב אלקין, מבהירה כי מוקדם עדיין להגיד עד כמה המדבקות ישנו את הרגלי הצריכה שלנו. עם זאת, בעולם הן לרוב מגיעות יחד עם חבילה של רפורמות, הכוללת בין היתר איסור מניעת פרסום מזון מזיק לנוער והטלת מיסוי על משקאות קלים (היטל סוכר).

בלובי מעוניינים להתחיל במיסוי משקאות מסוכרים, לרבות כאלו עם תחליפי סוכר. מס כזה הוכח כיעיל בשלל מדינות בעולם (ראו קופסת טקסט בהמשך). "לתלות את כל התקוות בהפחתת סוכר במדבקות זה לא ריאלי", אומרת גור. לדבריה, "המס משקף את הנזק העתידי של צריכת סוכר עבור הפרט ועבור החברה". 

"רופאים בישראל ממליצים לצרוך בין חמש לעשר כפיות סוכר ביום; הילד הישראלי הממוצע צורך 36"

איזה מבנה מס אתם מציעים?

"הרעיון הוא פשוט: להטיל מס של שקל או שניים על כל ליטר של שתייה קלה שאינה מים, סודה, חלב או משקה רפואי כמו מזון תינוקות, ומס של שניים עד שלושה שקלים לכל ליטר של שתייה קלה הנושאת מדבקה אדומה. מדובר במס פשוט להבנה מבחינת הצרכן עם פוטנציאל להשפעה משמעותית על צריכת הסוכר, במיוחד בקרב ילדים ונוער המגבשים הרגלי צריכה להמשך חייהם. 

"בדקנו עם רשות המסים ואמרו לנו שזה ישים ואפשרי. מעבר לכך, הרפורמה הזו צפויה להוביל לחיסכון של מיליארדים למערכת הבריאות הציבורית מדי שנה.

"לפי התכנית, הכסף מהמס ייכנס לקופה ייעודית ולא יחשב כחלק מהכנסות המדינה. אותו כסף יושקע לאחר מכן בחינוך תזונתי ובריאות מניעתית. "בהונגריה למשל השתמשו במיליארדים מהמס כדי לחלק מענקים לצוותים רפואיים. במקסיקו ניצלו את הכסף כדי להציב קוּלֶרים בבתי ספר בהם אין נגישות למים נקיים".

מתי נראה מס כזה בארץ?

"כשתהיה כנסת מתפקדת. יש שלל פקידים וח"כים שמסכימים לקדם את הנושא. צריך כתפיים רחבות מאוד וזה צעד לא פופולארי. אבל אנחנו בהידברות עם כמה ח"כים שמייצגים את הקשת של החברה הישראלית – ערבים, חרדים, ימין ושמאל. הם יצטרכו להיות שגרירים של המס הזה.

"ללובי לא יהיה קל לגייס אותם. לנבחרי הציבור יהיה קשה להודיע לציבור מצביעיהם שבכוונתם לייקר את המוצרים שהם צורכים, במיוחד בזמן הקורונה. אם זה לא מספיק, חברות המזון מחזיקות לוביסטים מקצועיים שינסו לטרפד כל רפורמה שעלולה לפגוע בהכנסותיהן. בתעשייה מנסים לקדם קמפיין חלופי. "הם אומרים שעדיף לחנך לאורח חיים בריא וזה חשוב, אבל לא מספיק", אומרת גור. "אם לא נפעל בצורה דרסטית ומהירה – נמצא עצמנו במקום בעייתי תוך כמה שנים מבחינה בריאותית וכלכלית".