מנהלי אתר מירון מציגים: תרגיל בהקטנה עצמית

מי האחראי והאם נחסמו המעברים בליל האסון בהר מירון? היעדר התשובה לשתי השאלות האלה, שמלוות את דיוני ועדת החקירה למחדל מתחילתם, התחדד עוד יותר אחרי יום העדויות החמישי. מנהל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים, והאחראי על מחוז צפון בעמותה, שניהם לא הצליחו לספק תשובות ברורות. גם המנהל יוסף שווינגר, וגם האחראי על מחוז צפון ישראל דרעי הטילו את האחריות הכוללת על המשטרה. גם בנושאים אחרים שעליהם נשאלו במהלך היום הם ניסו ככל יכולתם להקטין את חלקם, גם אם במקרים אחרים בעבר התבטאו בצורה שונה.

עוד ב"שקוף":

• לחקור גם את האסון שלא קרה
• לפני האסון הבא: הכבאות לא ערוכה לשריפות במאות אלפי מגדלים
• מחסור בציוד: פיקוד העורף לא מוכן לחילוץ במלחמה

"אנחנו קבלן הביצוע וההנחיות" אמר שווינגר כמה פעמים במהלך עדותו בניסוחים שונים. "ככל שהדבר תלוי בנו, העמותה שמנהלת את אתר מירון רק מבצעת את הוראות המשטרה. לקראת ל"ג בעומר אנחנו מקבלים סט דרישות מהמשטרה ומכל הגורמים בהר ומבצעים".

"אז מי מנהל את האירוע?" שאלה יו"ר הוועדה מרים נאור. "אין מנהל אירוע מוגדר", ענה שווינגר.

"למה?" שאלה נאור.

"ישב איתי השר אהרונוביץ' (2007, ע.ב) שהיה אז שר התיירות, המשרד שאליו הייתה כפופה העמותה בעבר, ואמר לי 'אל תתערב בדברים שאתה לא מבין", אמר שווינגר. "זה אירוע משטרתי. אהרונוביץ' הנחה אותנו להיות ת"פ המשטרה". עוד הסביר שמהבחינה האזרחית בכלל לא צריך מפיק מאחר שהאירוע מוגדר כ"אירוע דתי ספונטני".

הכתבה מתפרסמת במסגרת סיקור שוטף של דיוני ועדת החקירה במירון. לקראת כל הכתבות – לחצו כאן.

"הקצין אמר: 'עד שאתה חותם על המסמך אתה לא יוצא מהחדר'"

שווינגר טען שהעמותה היא "גוף הביניים שעמד מול הגופים האזרחיים ויישם את הנחיות המשטרה. זו גם הייתה בהמשך ההנחיה של משרד הדתות". עוד אמר: "אנחנו גורם מתאם ומתכלל אבל לא גורם מבצעי". הוא הצביע על המשטרה כאחראית ואמר שהיא "לא סופרת אותו ממטר". 

שווינגר סיפר כיצד לחצה עליו המשטרה לחתום על מסמך חלוקת האחריות בינו לבין המשטרה: "שלום אביטן (קצין אג"ם המחוז) ניגש אלי בחיוך ואמר 'אתה לא יוצא מהחדר עד שאתה חותם על המסמך'. הוא יצא ונעל את הדלת (בהמשך הבהיר שזה היה בהתלוצצות). אמרתי לו שאחתום אחרי שאעביר את זה ליועץ המשפטי שלנו שיעביר את הערותיו". המסמך המדובר מפרט את חלוקת האחריות בהר, שלא אושרה לבסוף בממשלה.

"איך זה שגופים ציבוריים מחלקים ביניהם אחריות? אתם לא גופים פרטיים, למה חתמת?", שאלה נאור.

"אני רק טוראי במילואים בצבא", אמר שווינגר בכוונה להקטין את מעמדו מול המערכת רמת הדרג במשטרה. עם זאת הוא אמר: "בשבילי המסמך הזה היה הכרחי כדי להגדיר מה אחריות המרכז הארצי". שווינגר הדגיש גם פה ואמר: "על האירוע הזה אחראית חד משמעית משטרת ישראל".

מה זה לתכלל ולתאם? ישראל דרעי מסביר

עדות דומה לשווינגר נתן גם ישראל דרעי, הממונה על מחוז צפון בעמותה. גם הוא הצביע על כך שהמשטרה מנהלת את האירוע. וגם הוא רק ממלא הוראות. 

"מה זה לתכלל ולתאם?", שואל ינאי בהתייחסו למסמך ההבנות בין העמותה למשטרה.

"אני מקבל סט דרישות מהמשטרה", מסביר דרעי. "אני יושב ולומד כל דרישה ודרישה. בשביל ליישם דרישה מסוימת צריך טכנולוגיה".

"אז אתה המנהל, לא?", שואל ינאי.

"לא", מדגיש דרעי ומסביר: "אני צריך לדאוג. לקבל דרישה מהמשטרה, למצוא פתרון, להציג למשטרה שתאשר ואז להכניס את העבודה".

מי מפחד מהאדמו"רים?

"בעבר כשאמרתי שצריך להגביל את החסידויות התחיל קמפיין נגדי של 'מי אני שאגיד לאדמו"רים מה לעשות?!'. להפיל על המרכז הארצי (לדבר עם האדמו"רים) זה גדול עלינו בעשר מידות לפחות"

יוסף שווינגר

שאלת האחריות בשטח התחדדה עוד כשנשאל שווינגר מה לדעתו היה יכול למנוע את האסון. תשובתו הייתה שיש צורך לווסת את הקהל הרב שמגיע להר, אך שוב טען כי האחריות לטיפול בכך היא על המשטרה. 

"אני לא נותן הערות לאדמו"רים ולא מבקר את המנהגים שלהם", אמר בעדותו. "אבל אם המשטרה תסביר לאדמו"רים שזו סכנה ודיני נפשות, אני לא מכיר אדמו"ר אחד שיסרב".

"למה אתה חושב שזו בעיה של המשטרה?", שאל ינאי. והתשובה: "בעבר כשאמרתי שצריך להגביל את החסידויות התחיל קמפיין נגדי של 'מי אני שאגיד לאדמו"רים מה לעשות?!'. להפיל על המרכז הארצי (לדבר עם האדמו"רים) זה גדול עלינו בעשר מידות לפחות".

שווינגר נשאל גם האם יש לו סמכות בכל הנוגע לסדר ההדלקות בהר, עניין שמשפיע באופן דרמטי על הצפיפות באתר. הוא ענה כי הוא "לא פקטור" מול האדמו"רים בדיון הזה. עם זאת, במקום אחר בעדותו הסביר כי הוא כן מי שיכול להשפיע על סדר ההדלקות. כשינאי שאל אותו אם הופעלו עליו לחצים לקביעת סדר ההדלקות ענה: "היו תלונות של הציבור הספרדי שטען כי יש עדיפות לקהילת בויין, קרלין ותולדות אהרון. אלו לא היו לחצים אלא בקשות".

"אבל אמרת שזה בכלל עניין של המשטרה". הדגיש ינאי.

"אני עדיין איש ציבור ומכירים אותי", ענה שווינגר. הוא התבקש לנקוב בשמותיהם של הח"כים והשרים שלחצו עליו בעניין. "כמעט כולם", השיב שווינגר. "ליצמן, פרוש, אריה דרעי התקשרו. אני חושב שזה לגיטימי. הצפתי את זה למפקד המחוז".

"או אנחנו (העמותה למקומות הקדושים) או הם (ועדת החמישה) – אי אפשר ששני אנשים ינהלו מקום אחד"

ישראל דרעי

גם דרעי טען בעדותו שאין לו קשר לנושא ההדלקות. "כל עוד משטרת ישראל מאשרת עוד הדלקה – מי אני?", אמר. אך נאור הקשתה: "אתם יכולים להגיד שמה שקבעה המשטרה לא על דעתכם".

 "המציאות הוכיחה שלא היו בעיות", ענה דרעי. "הכל עבד למישרין. השנה בגלל שהיה צריך לצמצם את רוב ההדלקות ללילה אחד זה היווה בעיה".

"אני לא מנהל ולא קובע כלום" 

גם דרעי נשאל ע"י ינאי על רמת האחריות שלו: "מה אתה מנהל בשוטף? את כל ההר או רק חלקה 70 ו-12?" והתשובה: "אני לא מנהל ולא קובע כלום". ינאי הצביע על כך שאלי פריינד, יו"ר ועדת החמישה, אמר אחרת וציין שדרעי הוא זה שאחראי.

"אמרנו לו", השיב דרעי, "אנחנו לא חותמת גומי שלך. יש נוהג ובקרה על המקומות הקדושים. ועדת החמישה מתווה מדיניות והמרכז הארצי הוא גוף מממן". 

דרעי הציע בשלב זה של עדותו לבטל את אחד הגופים: "או אנחנו (העמותה למקומות הקדושים) או הם (ועדת החמישה) – אי אפשר ששני אנשים ינהלו מקום אחד".

במצב הדברים הנוכחי, תיאר שווינגר את הדברים כך: "כמה ימים לפני לא היה ברור שההילולה תתקיים. היו דיונים ועד הרגע האחרון לא הייתה ברורה המתכונת. לא ידענו למה להיערך. כמה יעלו להר, מי יעלה. הדברים החלו להתבהר רק כמה ימים לפני ההילולה".

היה או לא היה מחסום משטרתי?

בנוגע לשאלת המחסום, שחוזרת בכל העדויות מהשטח, אמר שווינגר שהוא לא ראה שום מחסום אך העיד שביום האירוע "ניגש אלי איזה אבא וצעק עלי 'למה שמת מחסום' וירק עלי". עוד הוסיף שווינגר כי "במשך הימים לאחר האירוע קיבלתי מאנשים עדויות שהיה מחסום במקום. לפי דעתי הייתה בעיקר מחלוקת אם היה מחסום למעלה או למטה. נפגשתי עם הרב אלחדד שאיבד את בניו באירוע, והוא אמר לי 'תדע לך שהיה מחסום'. נתקלתי ב-14-15 אנשים שאמרו שהיה מחסום. חלק אמרו למעלה וחלק למטה. אני לא ראיתי מחסום. אני לא איש חוקר, לא משפטן, אבל כמה וכמה גורמים צעקו לי שהייתה חסימה. אם רואים את הסרטון רואים שמשהו נתקע. משהו היה שם".

גם דרעי התייחס לשאלת המחסום בעדותו, ואמר: "כל העדויות מצביעות שהיה מחסום. אני ראיתי בסרטונים".

בעדות האחרונה של פקד אסף שייך, קצין מודיעין ובילוש מתחנת נוף הגליל שהיה בשטח באותו אירוע, הוא הדגיש שלא היה מחסום בשטח: "הזרימה הייתה חופשית".

לשאלת חברי הוועדה מה יכלו אולי לראות מי שטענו שהיה מחסום, ענה שייך כי כשהחל האסון נתלשה המחיצה שהפרידה בין העולים בגשר לאלו שיורדים ואולי זה מה שראו. 

האחראי למצב הלקוי של הגשר – יו"ר ועדת החמישה שהסתבך בפלילים?

בנוגע לשאלת גשר דב שעליו התרחש האסון, גם שווינגר תולה את האשמה באדם ששמו כבר הוזכר במהלך הדיונים – אלכס ויז'ניצר. זה הזמן לומר שני משפטים על ויז'ניצר שמואשם, ולא בפעם הראשונה, במצב הלא תקני של הגשר. ויז'ניצר מונה ליו"ר ועדת החמישה בשנת 2012, לתקופה של כשנתיים עד שהחל להסתבך בפלילים. ויז'ניצר נידון רק לפני חודשיים לשנתיים מאסר וקנס של 850 אלף שקלים באשמה של בקשת שוחד במסגרת עוד אחת מפרשיות השחיתות שהייתה במפלגת "ישראל ביתנו".

שווינגר העיד כי "באותה תקופה יו"ר ועדת החמישה והאיש החזק באתר הרשב"י היה אלכס ויז'ניצר ועל פיו ישק הכל". שווינגר הפנה אצבע מאשימה ואמר כי ויז'ניצר הוא שהקים את הטריבונות במתחם תולדות אהרון שאיפשרו את הגדלת התפוסה ברחבה וגם הרחיב את גשר דב לבקשת המשטרה.

גם דרעי הזכיר שוב את שמו של ויז'ניצר בהקשר של הגשר: "עד 2012 הגשר היתה יציקת בטון מתולדות אהרון ועד לכניסה להכנסת אורחים. ב-2011 קיבלנו דרישת משטרה להרחיב את גשר דב. הדרישה לא הגיעה אלי. היא הגיעה לאלכס ויז'ניצר שהיה בולדוזר. זכה במכרז קבלן שעשה את ההרחבה לגשר. העמותה מימנה את העבודה".

מאחר ששמו של ויז'ניצר עולה שוב ושוב בעדויות הוועדה, נותר רק לראות אם בוועדה יבחרו לזמן אותו מתאו לעדות.

למנכ"ל אין יכולת להשפיע על התקציב?

שווינגר ניסה בעדותו להרחיק את עצמו מהאחריות גם על ניהול תקציב העמותה שהוא המנכ"ל שלה. "אתה רואה את עצמך אחראי על תקציב העמותה?", שאל ינאי.

שווינגר עונה: "בסיס התקציב הוא בכלל 2.6 מיליון שקלים. וכל שנה אנחנו מבקשים תוספות. רוב התקציב מיועד כדי להיענות לדרישות כבאות והצלה, המשטרה וכדומה. רוב התקציב הוא קשיח". כלומר, המנכ"ל טוען שאין לו הרבה יכולת השפעה על הדרך שבה מחולק התקציב. 

"אז מה שהמשטרה אומרת אתם עושים?", שאל ינאי. "כן", אמר שווינגר.

"המשטרה אומרת שחשוב שיהיה מפיק לאירוע. אז למה אתה לא נענה לבקשה הזו כמו כל בקשה אחרת?", שאל ינאי, ונענה: "להבנתי המשטרה רצתה מישהו שיוכלו להדביק עליו כל טעות".

כשמנסים לבחון לעומק איך מחולק התקציב, מבינים שחלק גדול מהכסף מושלך לפח לאחר כל אירוע. הדוגמה שבלטה היא הקמת חניונים. ינאי שאל את שווינגר למה צריך כל שנה 4-5 מיליון שקלים על תשתית החניונים. "כל שנה החניונים האלו נבנים מחדש?", שאל. התשובה היא כן.

"הרשויות מבקשות כל פעם את החניונים מחדש", אמר שווינגר. "כל חניון במהלך השנה עובר הרס בגלל תנאי מזג האוויר. לא הכל נהרס אבל יש שורה של אלמנטים שצריך להכשיר כל פעם מחדש".

ולסיכום יום העדויות – אנקדוטה

אחד השמות שציין שווינגר כשדיבר על האנשים שמכינים מטעמו את דרישות הבטיחות של האירוע הוא איש משטרה לשעבר שעסק באותו התחום אבל מהצד השני, כמציב הדרישות, ראובן בן גל. בן גל שירת 32 שנים במשטרה ופרש ממערך האבטחה והרישוי של משטרת ישראל במחוז הצפוני. בן גל כיום יועץ בתחום אבטחה לעסקים במיוחד טעוני רישוי משטרה.