ומה עם הצל? בקרוב יהיה פשוט יותר לכרות עצים

על פי תזכיר חוק של משרד החקלאות, תהליך כריתת עצים ממינים פולשים יהפוך להיות פשוט וקל הרבה יותר • הסכנה: פגיעה של ממש בעצים דומים שאינם פולשים והחרפת הנזק על ידי כריתה לא נכונה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
מצאו את ההבדלים. מילה סורית מקומית (משמאל) לצד אילנתה בלוטית פולשת. צילום: ד"ר ז'אן-מארק-דופור-דרור ואורי פרגמן ספיר צמחיית ישראל ברשת

שנים ארוכות שהעצים, כל העצים, במדינת ישראל נהנו מהגנה. מי שביקש לכרות עץ ללא רישיון, לא משנה מדוע, צפוי היה לעונשים הקבועים בחוק. כעת במשרד החקלאות מבקשים להתיר את הרסן ולאפשר כריתה חופשית של עצים מסוימים ממין פולש, ללא צורך בהסברים או דין בחשבון. 

עוד ב"שקוף":

לפי טיוטת צו יערות שפורסמה בימים האחרונים ועליה חתם שר החקלאות עודד פורר, מדובר אמנם בחיסכון משמעותי בביורוקרטיה, אולם טמונה כאן גם סכנה ממשית. כריתה לא מקצועית של מינים פולשים עלולה לגרום נזק דרמטי לסביבה. העובדה שמינים פולשים רבים דומים למינים אחרים מובילה אותנו למרחק קצר מהרס סביבתי פוטנציאלי.

הצו שעליו חתם השר נועד להתיר כריתת סוגים מסוימים של עצים ממין פולש ללא בקשת היתר בכל רחבי הארץ. בימים שבהם עצים עשויים היו לספק פתרון לסוגיות סביב משבר האקלים, משרד החקלאות מבקש להתיר את הרסן. עיקר הבעיה אינו הטיפול במינים הפולשים, אלא היעדר הכלים לטפל בהם וטעויות אפשריות בזיהוי, שעלולות לעלות ביוקר. 

"טעויות בזיהוי" העץ יהפכו לדבר שבשגרה?

מינים פולשים פוגעים במאזן הביולוגי בארץ. מדובר בצמחים, עצים ובעלי חיים שבני האדם העבירו לארץ, לפעמים מתוך חוסר תשומת לב או חוסר ידע, ולפעמים במכוון, ומאז התפשטו תוך שהם פוגעים במינים המקומיים ודורסים אותם. הם מסבים נזק לבתי גידול ואף עלולים להכחיד מיני בעלי חיים מקומיים באזור מסוים.

המילה הסורית עלולה לשלם את מחיר היעדר הפיקוח. צילום: אורי פרגמן ספיר, צמחיית ישראל ברשת

הניסיון לטפל במינים של עצים פולשים הוא חשוב, במיוחד במקומות שבהם נפגעים בתי גידול. אלא שהיעדר כלים ופיקוח עלולים לגבות מחיר יקר והפיתרון של משרד החקלאות לתת רישיון ללא בקרה עלול להוביל לכאוס. 

ככלל החוק אוסר על כריתת עצים ללא היתר, בכל מקרה וכל עץ, ומדובר בעבירה פלילית שדינה עד חצי שנת מאסר. אך אם מדובר במינים פולשים ישנו פתח די רחב לקבל אישור לסלק את העץ מהדרך. כדי לעשות זאת, צריך להגיש בקשה לעירייה או לרשות המקומית, שם פקיד היערות יבחן את הסוגיה וינפיק את הרישיון בהתאם לשיקוליו. המתנגדים להצעה הנוכחית טוענים כי מדובר במדרון חלקלק.

ואיך זה עובד היום בשטח? כמחצית מהכריתות משמשות לצרכי בנייה. העץ מהווה מטרד עבור היזמים והביורוקרטיה סביב קבלת הרישיון ארוכה. אדם מתחום הבנייה מספר שכדי לעקוף את ההחלטה על איסור כריתה, יעצו לו להרעיל את העץ, לגרום למותו ובכך לקבל היתר כחוק ובקלות. כעת, פטור מרישיון עלול לפתוח צוהר למניפולציות נוספות. "טעויות בזיהוי" בחסות הצו עלולות להיות עניין שבשגרה. 

רוב העצים נכרתים בלי שהוגש ערר. צילום: גליה רופין

לאחר שההחלטה ניתנה, לציבור יש שבועיים בלבד להגיש ערר כדי להציל את העץ. אלא שרובם המכריע של העצים נכרת בלי שבכלל הוגש ערר, לפעמים כי העץ מת ואין איך להציל אותו ובפעמים אחרות כי איש לא ראה את הבקשה להיתר ולא היה מי שיילחם עליו. כעת, זה יהיה אפילו קל יותר.

ביטול ביורוקרטיה מסורבלת? זה עלול לגרום לנזק

לפי לשון הצו, היזמים או אפילו סתם אדם פרטי שצומח לו עץ שאינו אוהב בחצר, יוכלו לכרות חלק מהעצים הפולשים, בעיקר בשטחים פתוחים, כמעט באין מפריע. לפי משרד החקלאות, "מדובר בביטול הליך ביורוקרטי גרידא, ומיועד אך ורק עבור מקרים מצומצמים ומוגדרים בהם אין צורך ציבורי בשימורו של העץ".  

אבל היועץ האקולוגי ד"ר ז'אן מארק דופור-דרור שעוסק במחקרים וייעוץ באקולוגיה יישומית, ומתמחה בצמחים פולשים, הסביר בשיחה עם "שקוף" שטיפול לא נכון עלול לגרום לנזק כבד הרבה יותר: התרבות מהירה של המין הפולש. 

כך למשל עלול לקרות במקרה של האילנתה הבלוטית. מדובר בעץ ממוצא סיני שניטע ברחובות ירושלים לפני כמאה שנה. קצב גידולו המהיר של הזן, כמעט מטר בשנה, והצל שלו, סיפקו מפלט מהשמש הישראלית. אלא שמהר מאוד הפיתרון הנוח החל לגבות מחיר. העץ גורם לנזקים בתשתיות העיר, הפריחה שלו תורמת להתפתחות אלרגיות ובעיקר, הוא מנותק מסביבתו הטבעית ופוגע במרקם הביולוגי. 

יכולה לגרום לנזקים בתשתיות. אילנתה בלוטית. צילום: ד"ר ז'אן מארק-דופור-דרור

"ציפורים מקומיות אינן מקננות בעצים פולשים", הוסיף דופור-דרור. "רק דררות ומיינות, שהן ציפורים ממין פולש. אלה צמחים שאינם מייצרים אינטראקציה". אלא שכריתה של העץ לא רק שאינה מכחידה אותו, אלא היא אף עלולה לזרז את קצב הריבוי שלו: "העץ מתחדש, מפתח שורשים וחוטרים ותוך כמה חודשים אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם חמישה גזעים נוספים". הפיתרון, לדבריו, הוא טיפול בידי אנשי מקצוע ובכלים מקצועיים.

אופס – כרתנו את העץ הלא נכון

וזו אינה הבעיה היחידה. למשרד החקלאות אין מנגנון פיקוח שמוודא איזה עץ נכרת ובהיעדר בקשה לרישיון, אין על כך שום בקרה ואין ניטור של תפוצת העצים הפולשים ומיקומם. לטענת המשרד, הזנים שנבחרו ייחודיים למראה על מנת למנוע בלבול. אך דופור-דרור טוען כי עלולות להיות טעויות חמורות בזיהוי: "צריך להכניס במנגנון שלב שבו מוודאים שהאדם לא מתבלבל ולמשל כורת מילה סורית, במקום אילנתה". 

הטעות הזו היא קריטית: מילה סורית הוא עץ מוגן בישראל שתרומתו אדירה למאזן האקולוגי והביולוגי. העץ מספק צל, סופח זיהום אוויר ומעלותיו רבות. עין בלתי מקצועית עלולה שלא להבדיל בין השניים והנזק הוא בלתי הפיך. 

עץ מוגן עם תרומה אדירה. מילה סורית. צילום: אורי פרגמן ספיר, צמחיית ישראל ברשת

בהליך "חקיקה חכמה" (RIA) משנת 2017, המליץ פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ד"ר ארז ברקאי להחריג שורה של עצים מהצו הסופי, בשל חשש מטעויות בזיהוי. "היכולת לזהות את המין ולהבחין בינו לבין מינים שאינם פולשים מוגבלת". הוא הכניס לרשימה את האילנתה הבלוטית, סוגי פיקוס שונים וסוגי שיטה, אולם ועדה שהתכנסה שנה מאוחר יותר וכוללת נציגים של משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, קק"ל, החברה להגנת הטבע ונציג אקדמיה, הפכה את החלטתו. 

"האם העץ שווה פחות מאנטנה סלולרית?"

תזכיר החוק נמצא ימים ספורים בלבד באוויר, וכבר זכה להתייחסויות הציבור. "אין להקל ראש ולו מעט בכריתות עצים, צריך להפך, להקשות כמה שיותר, לשמור על כל עץ ועץ", נכתב באחת התגובות. "התועלת שבעצים בוגרים בשטח העירוני ובטבע עולה על כל תועלת אחרת". 

בתגובה נוספת נכתב כי "לאור אג'נדת ההתחממות הגלובלית המקודמת ע"י הממשלה, ​קידום חוק לכריתת עצים ללא אישור הוא ניגוד מוחלט לחוקים בנושאים סביבתיים. האם עץ פחות שווה מאנטנה סלולרית?"

המשרד לא מפרסם מספרים מוחלטים. שר החקלאות עודד פורר, ארכיון. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בכמה עצים מדובר בישראל? ההערכות במשרד החקלאות הן שבשנת 2016 נכרתו כ-1,000 עצים ממינים פולשים שמופיעים ברשימת ההיתרים לפטור, אולם רק בעבור כ-100 מהם הוגש רישיון כריתה כחוק וממילא כל הרישיונות נענו בחיוב. 

המספר לקוח מבדיקות פקיד היערות של משרד החקלאות, אולם בינו לבין פעילי סביבה ניטש ויכוח חריף באשר להיקף הכריתות הכולל. משרד החקלאות לא מפרסם מספרים מוחלטים, אלא רק רשימות מסורבלות, לא קריאות ומעורפלות של נתוני כריתות, ומסתתר מאחורי הערכות בלבד של 50 אלף כריתות בשנה. אך פעילי סביבה שעברו על טבלאות האקסל הרבות של המשרד, סיכמו נתונים שונים משמעותית: כ-280 אלף עצים בשנה.

ומה מסתתר מאחורי המהלך? משרד החקלאות מנסה לחסוך הליך ביורוקרטי וכמה עשרות אלפי שקלים בודדים. בישראל עובדים 39 פקידי יערות שמנפקים אישורים ברשויות המקומיות ובמחוזות, ארבעה ברשות הטבע והגנים, 11 עובדי קרן קיימת לישראל, 15 פקידים מטעם העיריות הגדולות ועוד תשעה של משרד החקלאות. אלה מתמודדים עם כ-10,000 בקשות לכריתה מדי שנה. 

בקרוב יהיה פשוט יותר לכרות עצים? שדרות רוטשילד בתל אביב, ארכיון. צילום: תומר נויברג, פלאש 90

בסך הכול, העלות למשק של אישור כריתת העצים הפולשים שברשימה שגיבש המשרד הוא 38,610 שקלים בשנה. מה גם שכל בקשה מלווה בתשלום אגרה בסכום הקרוב ל-50 שקלים, כך שלא כל הסכום מושת על משרדי הממשלה. האם בעבור הסכום הזה שווה הפגיעה בעתיד של כולנו? 

רק כדי לסבר את האוזן, ברחבי העולם היד פחות קלה על ההדק. באירופה וארצות הברית נדרשים רישיונות כריתה בכל מקרה, כפי שנהוג היה אצלנו עד לצו. רק באוסטרליה עצים ממין פולש פטורים מבקשה כזו.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "מדובר בביטול הליך ביורוקרטי גרידא, ומיועד אך ורק עבור מקרים מצומצמים ומוגדרים בהם אין צורך ציבורי בשימורו של העץ, כדוגמת כריתת עצים שהם מינים פולשים. תזכיר החוק הוא תולדה של ועדה סטטוטורית שחברים בה משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, קק"ל, החברה להגנת הטבע ונציג אקדמיה, ותפקידה להמליץ לשר החקלאות באילו מקרים לא נדרש רישיון כריתה. הוועדה סימנה ארבעה מקרים בהם לעץ תועלת ציבורית קטנה מאוד ותהליך בקשת הרישיון הוא העמסת בירוקרטיה מיותרת:

  1. מינים פולשים
  2. עצי מטע חקלאיים (למעט עצי זית ועצי חרוב)
  3. העתקה של עץ שגדל במשתלה ומועבר לבית הקבע שלו (אצל הלקוח).
  4. כריתה של עצי דקל בחצר פרטית בלבד, ובתנאי שהמבנה לצדו הוא נטוע לא הוכרז כמבנה לשימור. עצי דקל נחשבים לעצים שתרומתם לסביבה היא אפסית (לא מעניק צל, לא מוריד זיהום, לא מפחית מטרדי רעש ולא מהווה בית גידול לבעלי חיים) ומכאן ההיתר".

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל געתון
כתבת תחום העתיד יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

10 תגובות

  1. העומס הבירוקרטי והרגולטיבי הם אלו שמצילים את מעט הטבע שנותר. אי אפשר לוותר עליהם רק בשם היעילות – כריתת הבסיס לענפים עליהם כולנו יושבים לא צריכה להיות יעילה.
    פיצוי נופי הוא הכרחי גם במקרים של עצים ממינים פולשים או בעלי ערך סביבתי נמוך יחסית. גם הם חלק מהמאזן האקולוגי.

    האילנטות ממין נקבה בעייתיות בגלל הריבוי המאסיבי, שדוחק כל מה שסביבן. העצים הזכריים ממין זה אינם מתרבים ורק נותנים צל, חמצן ושאר תשומות סביבתיות. הכריתה שלהם לחלוטין מיותרת.

  2. עצים זה חשוב, חשוב הרבה יותר להתמקד במנגנון הון שילטון- "לוביזם" שהופך את הציבור לאחרון בסדר העדיפויות של הפוליטיקאים. להאיר על המנגנון הזה מכל זוית , להתמקד בו יום וליל, ולהציע חלופות. כשזה יקרה, הציבור ידרוש פתרונות. כשהציבור ידרוש, הפוליטיקאים שלנו ימהרו ליישר קו עם הסקרים שהם כל כך אוהבים לעשות. הלוביזם הוא שורש עבה ועמוק של עיוות צרכי הציבור ופעולה לרעתו ע"י גורמים עם כסף ואינטרסים. הון – שילטון.

    1. שקוף…תתמקדו. כשתפריעו למספיק אנשים הרעש יבוא. הרעש יביא עוד אנשים. הציבור איתכם, לא עם העסקנים המאורגנים שקוראים לעצמם
      "לוביסטים"

  3. פתיחת תיק פלילי וקנסות של מאות אלפי ואף מיליוני שקלים לכל כריתה שלא ברישיון, כמו בארה"ב.
    כריתה של עץ היא גדיעה של חיים, נקודה. קנס בשווי 5,000 ש"ח לכל שנה משנותיו של העץ יעשה פה סדר.

  4. כדאי להתעורר , לא לכרות יותר עצים . רק להעתיק אותם .
    אנחנו מדינה ששכחה שיש גם משבר אקלים ולא רק מלחמות ותשתיות.
    לכרות עצים , זה פשע לאנושות . פשע למדינה , ולכל מי שגר באיזור הכרות .
    חבל וכואב לראות איך המדינה כורתת לעצמה את האויר הצל והיופי .
    חבל להבין שכל החכמה שיש פה אינה עוזרת לשינויים מהותיים .
    יש להתעורר ברצינות רבה, ולהבין שזה מצב חירום . לא כורתים יותר עצים .

  5. הנושא חשוב ביותר, בתרבות הישראלית עבריינים ישתמשו בכוונה בכל הקלה כדי לנצל את המצב לטובתם.
    לאור ההתחממות הגלובלית יש לשמר עצים ככל הניתן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,734 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.