הקואליציה "הפסידה" בהצבעה על חוק הדיינים – והנשים? למי זה משנה?

אחרי דיון של כמעט עשרים שעות במליאת הכנסת, ההצבעה על "חוק הדיינים" נגמרה בתיקו 51 בעד מול 51 נגד – כשיו"ר הכנסת מיקי לוי הצביע בטעות נגד החוק של הקואליציה. לאחר הטעות ביקש לוי לדעת אם ניתן לשנות את ההצבעה, אך חוות הדעת המשפטית לא אפשרה את זה, והחוק לא עבר.

עוד ב"שקוף":

• אז הקואליציה ניצחה או הפסידה? זו לא השאלה הנכונה
• כמה נוח: אושרה הקמת ועדות הכנסת – ושוב ועדת האתיקה נשכחה
• "שקוף" עושה סדר: מה עומד מאחורי הצהרות השרים להגבלת הלוביסטים?

החוק הזה הוא אחד הנושאים המדוברים בכנסת בימים האחרונים. הוא מבקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת דיינים, ומתבסס על חוק מ-2013, שמטרתו המקורית הייתה לחייב ייצוג נשים בוועדה. באופוזיציה, ובעיקר בסיעות החרדיות, התנגדו נחרצות לחוק, והקואליציה מציגה את הוויכוח כדיון על שוויון מגדרי בעד ונגד. אבל זה לא בדיוק המצב.

אף שבקואליציה ישמחו לספר שזה חוק שנועד לחייב ייצוג נשי בוועדה, למעשה כבר יש נשים בוועדה מאז 2013. החוק הקיים מחייב מינוי של שר, שרה, ח"כ וח"כית, וגם עורכת דין וטוענת רבנית, כך שיהיו מתוך אחד עשר חברי הוועדה ארבע נשים לפחות. 

החוק החדש מבקש להגדיל את הוועדה מ-11 ל-13 חברים, להוסיף אליה שר נוסף וטוענת רבנית נוספת, וכן לשנות את חובת הייצוג השוויוני כך שאפשר יהיה למנות שלושה שרים ושתי חברות כנסת (בניגוד לחוק המקורי, שקבע שתהיה נציגה אישה בכל תפקיד).

ומה משמעות השינוי?

לא יהיו שרות בוועדה אלא רק ח"כיות. ולמי אין (כרגע) לא שרים בממשלה, ולא אף חברת סיעה לשלוח לוועדה? נכון – לסיעות החרדיות שמדירות נשים משורותיהן באופן סדרתי. מצד אחד זה תמריץ טוב לסיעות החרדיות: אם הנוכחות בוועדה חשובה להן, יוכלו לפתור את הבעיה בקלות אם רק יוסיפו נשים לרשימת המועמדים לכנסת. אבל סירובן העיקש לאורך שנים מעלה את החשש שלפני שיבחרו בשילוב נשים, ינסו להילחם בחוק מתוך הכנסת ולשנות את חובת הייצוג כך שתועיל להן.

השיקולים של הקואליציה בשינוי החוק לא קשורים לקידום שוויון מגדרי – אלא לשיקולים פוליטיים ואישיים. נראה שמטרת ההצעה החדשה היא הוצאת חברי הכנסת החרדים מהוועדה, והוספת שרים מסוימים אליה. שינוי כזה עשוי להיות מסוכן: מה יעצור את המפלגות החרדיות, כשיגיעו שוב לעמדת כוח, לדרוש לשנות את ההרכב כך שיואיל להם ועל חשבון הייצוג המגדרי? הרי כעת הם רואים כיצד ההרכב משתנה משיקולים שאינם ענייניים. 

אם הקואליציה מעוניינת לקדם שוויון מגדרי – מצוין. אבל כעת  היא זוכה ללייקים על התנהגות "פמיניסטית" שלא בצדק. וזה לא הוגן. 

הגלגל יכול להסתובב

קל מאוד לעשות שינויים בחוק כשלא אתה זה שנפגע. נשים נלחמות על מקומן במוקדי קבלת ההחלטות לאורך שנים, ונשים הן אלה שהעבירו את החוק המקורי. אם היו יותר נשים בכירות בממשלה, אפשר לשער שאולי היו חושבים פעמיים לפני ששינו איזון עדין כזה.

"החוק חוקק במהירות הבזק. החוק למינוי דיינים הוא לא עוד חוק – לראשונה הוא נתן מקום לנשים להיות חברות בוועדה", אומרת ח"כ לשעבר עליזה לביא, שיזמה את החוק שעבר ב-2013. "כל שינוי בהרכב הוועדה חייב להיעשות תוך הבנה של ההשלכות העתידיות".

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, מסביר שהתוצאה בטווח הארוך עלולה להיות דווקא חיזוק כוחם של החרדים, ולא להיפך. "בהצבעות הוועדה על בחירת דיינים דרוש רוב מיוחד, כך שגם למיעוט יש דרך להשפיע על ההחלטה", הוא אומר. "השינוי החדש יאפשר לממשלה למנות יותר אנשים מטעמה, אבל צריך לקחת בחשבון שהמינויים האלה יחלישו את הכוח של האופוזיציה בטווח הארוך. כלומר, אם החרדים יחזרו לקואליציה הם יוכלו להגיע גם לעשרה חברים שמצביעים איתם".

"נראה שהייצוג הנשי הוא לא המהות של השינוי", מסכם פרנק. "אני חושב שבמיוחד במערכת של בתי דין רבניים שבהם נשים מנועות מלשבת כדיינות, וכך גם מכמה מינויים בתוך הוועדה, היה ראוי שיהיה ייצוג הולם לנשים בוועדה".

המלחמה האמיתית נשכחה

ועוד נקודה: המסגור של הצעות חוק כניצחונות או הפסדים לקואליציה ולא יותר מזה, עושה נזק לכולנו. אתמול למשל עלתה להצבעה הצעת חוק של ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), שביקשה להפסיק את ההשמדה של ערכות אונס – דגימות גנטיות שנלקחות מנפגעות לאחר התקיפה, ויכולות לשמש להרשעה בבית המשפט. 51 חברות וחברי אופוזיציה הצביעו נגד החוק הזה, אף שהצבעה כזאת עוזרת לאנסים להתחמק מעונש. 

האם מישהו מבין הח"כים שהתנגדו לחוק יש מי שמאמינים בכל ליבם שיש לפגוע בקורבנות אונס ולתמוך בפוגעים? כנראה שלא. אבל כשהמטרה היא לגרום להפסד של הצד השני בכל מחיר ולזכות בתשומת לב תקשורתית, יש מי ששוכחים שהמלחמה האמיתית היא על טובת הציבור.