הקואליציה "הפסידה" בהצבעה על חוק הדיינים – והנשים? למי זה משנה?

בקואליציה ישמחו להצהיר שהחוק שנפל לעת עתה, בחסות הבלאגן במליאת הכנסת, נועד להשיג שוויון מגדרי בוועדה למינוי דיינים. אבל האיזון בין נשים לגברים לא היה משתנה מהותית בעקבות החוק לו היה עובר • מה כן היה משתנה? כוחם של החרדים שם • השינוי הזה עלול להיות פתח מסוכן לשינויים נוספים באיזון המגדרי גם במקומות אחרים
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
המלחמה האמיתית נשכחה. מתוך הדיון הסוער במליאה, הבוקר

אחרי דיון של כמעט עשרים שעות במליאת הכנסת, ההצבעה על "חוק הדיינים" נגמרה בתיקו 51 בעד מול 51 נגד – כשיו"ר הכנסת מיקי לוי הצביע בטעות נגד החוק של הקואליציה. לאחר הטעות ביקש לוי לדעת אם ניתן לשנות את ההצבעה, אך חוות הדעת המשפטית לא אפשרה את זה, והחוק לא עבר.

עוד ב"שקוף":

החוק הזה הוא אחד הנושאים המדוברים בכנסת בימים האחרונים. הוא מבקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת דיינים, ומתבסס על חוק מ-2013, שמטרתו המקורית הייתה לחייב ייצוג נשים בוועדה. באופוזיציה, ובעיקר בסיעות החרדיות, התנגדו נחרצות לחוק, והקואליציה מציגה את הוויכוח כדיון על שוויון מגדרי בעד ונגד. אבל זה לא בדיוק המצב.

אף שבקואליציה ישמחו לספר שזה חוק שנועד לחייב ייצוג נשי בוועדה, למעשה כבר יש נשים בוועדה מאז 2013. החוק הקיים מחייב מינוי של שר, שרה, ח"כ וח"כית, וגם עורכת דין וטוענת רבנית, כך שיהיו מתוך אחד עשר חברי הוועדה ארבע נשים לפחות. 

החוק החדש מבקש להגדיל את הוועדה מ-11 ל-13 חברים, להוסיף אליה שר נוסף וטוענת רבנית נוספת, וכן לשנות את חובת הייצוג השוויוני כך שאפשר יהיה למנות שלושה שרים ושתי חברות כנסת (בניגוד לחוק המקורי, שקבע שתהיה נציגה אישה בכל תפקיד).

ומה משמעות השינוי?

לא יהיו שרות בוועדה אלא רק ח"כיות. ולמי אין (כרגע) לא שרים בממשלה, ולא אף חברת סיעה לשלוח לוועדה? נכון – לסיעות החרדיות שמדירות נשים משורותיהן באופן סדרתי. מצד אחד זה תמריץ טוב לסיעות החרדיות: אם הנוכחות בוועדה חשובה להן, יוכלו לפתור את הבעיה בקלות אם רק יוסיפו נשים לרשימת המועמדים לכנסת. אבל סירובן העיקש לאורך שנים מעלה את החשש שלפני שיבחרו בשילוב נשים, ינסו להילחם בחוק מתוך הכנסת ולשנות את חובת הייצוג כך שתועיל להן.

השיקולים של הקואליציה בשינוי החוק לא קשורים לקידום שוויון מגדרי – אלא לשיקולים פוליטיים ואישיים. נראה שמטרת ההצעה החדשה היא הוצאת חברי הכנסת החרדים מהוועדה, והוספת שרים מסוימים אליה. שינוי כזה עשוי להיות מסוכן: מה יעצור את המפלגות החרדיות, כשיגיעו שוב לעמדת כוח, לדרוש לשנות את ההרכב כך שיואיל להם ועל חשבון הייצוג המגדרי? הרי כעת הם רואים כיצד ההרכב משתנה משיקולים שאינם ענייניים. 

אם הקואליציה מעוניינת לקדם שוויון מגדרי – מצוין. אבל כעת  היא זוכה ללייקים על התנהגות "פמיניסטית" שלא בצדק. וזה לא הוגן. 

הגלגל יכול להסתובב

קל מאוד לעשות שינויים בחוק כשלא אתה זה שנפגע. נשים נלחמות על מקומן במוקדי קבלת ההחלטות לאורך שנים, ונשים הן אלה שהעבירו את החוק המקורי. אם היו יותר נשים בכירות בממשלה, אפשר לשער שאולי היו חושבים פעמיים לפני ששינו איזון עדין כזה.

"החוק חוקק במהירות הבזק. החוק למינוי דיינים הוא לא עוד חוק – לראשונה הוא נתן מקום לנשים להיות חברות בוועדה", אומרת ח"כ לשעבר עליזה לביא, שיזמה את החוק שעבר ב-2013. "כל שינוי בהרכב הוועדה חייב להיעשות תוך הבנה של ההשלכות העתידיות".

החרדים ייחלשו בוועדות? אולי בטווח הקצר. מתוך הדיון הבוקר

תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה, מסביר שהתוצאה בטווח הארוך עלולה להיות דווקא חיזוק כוחם של החרדים, ולא להיפך. "בהצבעות הוועדה על בחירת דיינים דרוש רוב מיוחד, כך שגם למיעוט יש דרך להשפיע על ההחלטה", הוא אומר. "השינוי החדש יאפשר לממשלה למנות יותר אנשים מטעמה, אבל צריך לקחת בחשבון שהמינויים האלה יחלישו את הכוח של האופוזיציה בטווח הארוך. כלומר, אם החרדים יחזרו לקואליציה הם יוכלו להגיע גם לעשרה חברים שמצביעים איתם".

"נראה שהייצוג הנשי הוא לא המהות של השינוי", מסכם פרנק. "אני חושב שבמיוחד במערכת של בתי דין רבניים שבהם נשים מנועות מלשבת כדיינות, וכך גם מכמה מינויים בתוך הוועדה, היה ראוי שיהיה ייצוג הולם לנשים בוועדה".

המלחמה האמיתית נשכחה

ועוד נקודה: המסגור של הצעות חוק כניצחונות או הפסדים לקואליציה ולא יותר מזה, עושה נזק לכולנו. אתמול למשל עלתה להצבעה הצעת חוק של ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד), שביקשה להפסיק את ההשמדה של ערכות אונס – דגימות גנטיות שנלקחות מנפגעות לאחר התקיפה, ויכולות לשמש להרשעה בבית המשפט. 51 חברות וחברי אופוזיציה הצביעו נגד החוק הזה, אף שהצבעה כזאת עוזרת לאנסים להתחמק מעונש. 

האם מישהו מבין הח"כים שהתנגדו לחוק יש מי שמאמינים בכל ליבם שיש לפגוע בקורבנות אונס ולתמוך בפוגעים? כנראה שלא. אבל כשהמטרה היא לגרום להפסד של הצד השני בכל מחיר ולזכות בתשומת לב תקשורתית, יש מי ששוכחים שהמלחמה האמיתית היא על טובת הציבור.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל פינקלשטיין

כתבת לוביסטים

כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה.

לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

4 תגובות

  1. המטרה האמיתית בכל הסיפור איננה בכלל הוועדה למינוי דיינים אלא הוועדה למינוי שופטים – שהמטרה היא לעשות מחטף דומה. הסיפור הזה הוא עוד דוגמה לאיך מבשלים צפרדע.
    אני מצטער עבור הפמינסטיות שסבורות בטעות שהעניין הפמינסטי הוא העיקר בסיפור

    1. מתברר ששלחתי בלי האמצע ולכן הרצף לא הגיוני:(
      המטרה המרכזית איננה השר הנוסף אלא דווקא הטוענת הרבנית הנוספת כשאם מישהו חושב שלא מסומנת מישהי ספיציפית (וכנראה מהשמאל הקיצוני), יש לי מכונית משומשת למכור לו. קרי, מדובר בניסיון פשוט למדי להקטין את הייצוגיות (הגרועה גם כך) של הוועדה.
      גם ב-2013 השינוי היה כהקדמה לנסיון לדחוף את הוועדה לבחירות שופטים שמאלה על ידי הוספת נציגים מהאקדמיה, כשהוסבר כי מדובר ב"שינוי רוחבי ולא פוליטי" לכאורה. הניסיון הנ"ל אמנם נכשל אבל רק בקושי.

      1. מדוע ארגוני הנשים מרשות שישחקו בשיוויון המגדרי ככלי משחק פוליטי?

        התשובה בקצרה:כי ארגוני הנשים עברו פוליטיזציה ובעלות נרטיב שמאל ליברלי

        ההוכחה הכי טובה לכך היא שכאשר ליברמן תקף את האישה החרדית ומנע ממנה סבסוד מעונות נשמעה קול שתיקה רועמת מצד ארגוני הנשים.

        באופן מוזר ארגוני הנשים ,שדורשות שיוויון נשיים לגברים, מזדהות באופן קבוע עם השמאל הליברלי כאילו לנשים חרדיות אין זכויות שוות כמו לאישה הליברלית.

    2. מה נשים מבינות בדיינות? כמה שנים הן ישבו על גמרא בכלל? העיקר לעשות נזק ליהדות מבפנים. מזל שהחוק נפל. ואני לא חרדי.
      לגבי השמדת הערכות – יעל פינקלשטיין, חדל לך עם הראש הקטן הזה. עם כל הכבוד, יש משהו יותר חשוב עכשיו לציבור, והוא: הפלת הממשלה האיומה הזאת. זאת טובת הציבור עכשיו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,736 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.