ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בקרוב תגיע לכנסת הצעת חוק ממשלתית שצפויה לעגן את השימוש במצלמות המשטרה לאיתור עבירות תנועה. אבל בזמן שהמערכת מחפשת עברייני תנועה היא גם אוספת מידע על כולנו. סלע המחלוקת בחוק צפוי להיות השמירה על פרטיות האזרחים: מי יהיה חשוף למידע, איזה מידע בכלל יאסף, ולכמה זמן הוא ישמר? לשמחתנו, בישראל יש רשות ממשלתית שתפקידה לייעץ למקבלי ההחלטות על פגיעה בפרטיות האזרחים – הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים. לצערנו, גם בראשה לא עומד/ת מנהל/ת קבוע/ה במשך שנתיים וחצי. וכל זאת בנוסף לשורה של תפקידים בכירים במשרד המשפטים שטרם אוישו.
וזו, אולי, הסיבה שכשהחלו הדיונים על איכוני השב"כ לאיתור מאומתי קורונה, קולה לא נשמע במשך תקופה ארוכה עד שנמתחה ביקורת על כך. רשות שבראשה עומד ממלא מקום היא פחות עצמאית ונוחה יותר ללחץ הפוליטיקאים שיכולים להזיז את ממלא המקום בכל יום אם הוא לא נוח להם. ואם לא ימונה ראש רשות קבוע אנחנו צפויים לראות התנהלות הססנית שכזו גם בהליך החקיקה הקרוב.
וזו לא רק הרשות להגנת הפרטיות. במשך תקופה דומה אין מנהל קבוע ליחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. מדובר באדם שחלק מתפקידו הוא לנזוף במנכ"לים של משרדי ממשלה כשאלו לא נותנים מענה לבקשות חופש מידע.
אמנם עם קום הממשלה הנוכחית, מונה מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים, לאחר 22 חודשים, ופרקליט מדינה לאחר חצי שנה. אבל משרד המשפטים נותר המשרד שחסרים בו הכי הרבה מינויים בכירים. מעבר לראש היחידה לחופש המידע וראש הרשות להגנת הפרטיות חסרים גם המינויים הבאים, חלקם במשך שנים:
משרד שבו מאוישים כל המינויים הבכירים הוא משרד יציב, עצמאי, שמסוגל לתת שירות טוב יותר לאזרחים. האחראים היום על שיבוץ המינויים הבכירים במשרד הם השר גדעון סער ומנכ"ל המשרד ערן דוידי.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק