מזכ"לית הסתדרות המורים מנסה לבלום שקיפות באגודות העותמאניות

האגודות העותמאניות לא מוותרות (על זכותן להישאר בצללים): ל"שקוף" נודע כי לאחרונה פנתה מתחת לרדאר מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד לשר המשפטים הטרי גדעון סער בדרישה לבלום את המהלך להחיל שקיפות באגודות העותמאניות. בלשכתו של סער אומרים כי יקבלו החלטה בנושא בקרוב.

עוד ב"שקוף":

• צעד בכיוון הנכון: מידע על אגודות עותמאניות עלה לרשת
• איך ההסתדרות שומרת על סודותיה?
• אגודות עותמאניות בפנייה לגנץ: תבלום את המהלך לשקיפות

לפי גורמים בהסתדרות המורים, בן דוד נפגשה לאחרונה עם ראש המטה של סער, שביט מס. בן דוד שוב ניסתה לשכנע אותו שלא לקדם את החתימה על התקנות, בין היתר באמצעות טענות שלפיהן החלת שקיפות עלולה להקשות על איגודי עובדים ברמה הבינלאומית. 

האגודות לחצו, גנץ לא חתם על התקנות

על שולחנו של סער מונחות תקנות שקיפות שגובשו על ידי איילת שקד בימיה כשרת המשפטים. חתימה עליהן תתקן עיוות משמעותי שחל עקב הפעלת חוק מימי האימפריה העותמאנית, שמאפשר לארגונים מסוימים לפעול ללא שקיפות.

לפני הבחירות פנו בהסתדרות העובדים והסתדרות המורים לשר המשפטים הקודם, בני גנץ, בניסיון דומה לטרפד את המהלך לחייב אגודות עותמאניות בשקיפות. 

אלא שלא מעט בעלי תפקידים מתוך האגודות עצמן מסכימים שהגיע הזמן לשקיפות. אחד מהם חשף בפני "שקוף" מכתב שנשלח מטעמן בפברואר לגנץ. במסמך הודגש בפני גנץ כי האגודות מאגדות תחתיהן גם את עובדי משרד הביטחון, אזרחים עובדי צה"ל ועובדי התעשייה האווירית. הדגשים הגיעו ככל הנראה כניסיון להפעיל מנוף לחץ לאור תפקידו המקביל של גנץ כשר הביטחון וכן שירותו כרמטכ"ל עוד קודם לכן.

עוד כתבו במסמך, כי הטלת חובת דיווח על ארגוני עובדים תהווה התערבות אסורה בניהול ארגוני עובדים ופגיעה בחופש ההתארגנות. בנוסף נטען כי הגשת דוחות כספיים ונתונים אחרים תייצר תלות של הארגון בגורם שלטוני ואף מנוגדת לאמנה בינלאומית מ-1948. במסמך מזכירים לגנץ שהוועדים "הגדולים והחזקים בישראל", במילים אלו ממש, הם אגודות עותמאניות שייפגעו מהמהלך, בהן ההסתדרות הכללית, ההסתדרות הרפואית והסתדרות המורים. 

גנץ אכן הקפיא את התקנות, וסירב לאשרן. כעת במשרדו של סער בוחנים כמה חלופות. מלשכתו נמסר בתגובה כי "החלטה תתקבל בקרוב".

"אף גוף לא אוהב שמבקרים אותו"

עוד ב-2018 לאחר פרסום ראשוני של התקנות, משרד המשפטים ערך הליך שיתוף ציבור שבמהלכו הובאו הערות והצעות לתיקונים, לרבות מההסתדרויות. חלקן אף התקבלו על ידי משרד המשפטים ונעשו החרגות והתאמות לכללי הדיווח. 

כך למשל, לאור בקשת ההסתדרות, קרן השביתה בארגוני עובדים לא תיחשף לציבור כדי לא לפגוע בזכות ההתארגנות והשביתה. הפרטים הייחודיים לארגוני עובדים יישארו חסויים. 

לעומת זאת, לאחר חתימתו של שר המשפטים, האגודות יחויבו לפרסם דוחות כספיים ונכסים שברשותן. חשיפת נתונים בסיסיים אלה ואחרים יכולה דווקא לחזק את העובדים, שיהיו מעורים במידע אודות התנהלות האיגודים שלהם הם משלמים.

"אין סיבה שלא תהיה שקיפות בהסתדרות", אמר ל"שקוף" חשב ההסתדרות לשעבר שלומי נידם, שכבר יצא לפנסיה. "כל אחד מעדיף שלא ישאלו אותו שאלות. אף גוף לא אוהב שמבקרים אותו". נידם לא מאמין שיתגלו שחיתויות אך טוען שיש לחייב אותם מבחינת שקיפות. "כל גוף ציבורי חייב להיות מבוקר ומפוקח", סיכם.

שקיפות כזו יכולה למנוע את השחיתות הבאה, שלא נעדרת בחלק מהאגודות. ראש הסתדרות המורים הקודם יוסי וסרמן, למשל, הורשע על עבירות מרמה, לאחר שקיבל בחסות האפלה טובות הנאה ובזבז כספי מורים לצרכיו הפרטיים.

לשר המשפטים סער יש הזדמנות היסטורית לפעול למען הציבור הרחב – עוד היום, מבלי לעבור בכנסת. החלת השקיפות באגודות עותמאניות תוביל לביקורת איכותית יותר על אלפי עמותות שניזונות מכספי ציבור אך פועלות באפלה. חתימה אחת תאפשר לציבור לדעת מה עושים בכסף שלו במקומות כמו ההסתדרות. 

יש לציבור זכות לדעת לאן זורם כספו. אחרת, כפי שהראינו בכתבות מרובות, התקציבים באגודות האלו מתבזבזים לעתים באפלה וחלקם עובר לכיסי מקורבים. אז למה אתה מחכה כבוד השר?

מהסתדרות המורים לא נמסרה תגובה.