אגודות עותמאניות שיפעלו ללא שקיפות לא יקבלו תקציב מהמדינה

התקנות להחלת שקיפות על האגודות העותמאניות נכנסו לתוקף – עכשיו מתחילה העבודה האמיתית לבירור אופן ניהול הכספים שלהן. במקביל מתחילות הבעיות: רק קומץ אגודות עמדו בדדליין להגשת נתונים ראשוניים אודות פעילותן – שנקבע ליום רביעי שעבר. מה יכולים לעשות אנשי משרד המשפטים מול אגודות עותמאניות סוררות, שלא עומדות בחוק? 

עוד ב"שקוף":

• בתום מאבק של חמש שנים: סער חתם על תקנות לשקיפות באגודות העותמאניות
• מזכ"לית הסתדרות המורים מנסה לבלום שקיפות באגודות העותמאניות
• "שקיפות באגודות העותמאניות היא צעד היסטורי – מוקדם לדבר על סנקציות"

אחרי שפרסמנו ב"שקוף" כי אין כרגע סנקציות מהותיות על אי עמידה בתקנות השקיפות – בממשלה הגבירו את הפיקוח על פעילות האגודות. לפי החלטה חדשה שאושרה בחודש שעבר, למשרד המשפטים יינתן הכוח לשלול מאגודות יכולת לקבל תקציבים ממשלתיים. בנוסף, תישלל מהן הטבת מס משמעותית לתורמים אם לא יעמדו בכללי השקיפות. מדובר בצעד חשוב אך חלקי: ישנן אגודות שכלל לא נתמכות על ידי המדינה או נשענות על תרומות, ולכן לא יזדקקו לאישור הניהול התקין.

2% צייתניות – בהן רוב האגודות הגדולות. השאר צפצפו

בחודש יולי חתם שר המשפטים גדעון סער על התקנות להחלת שקיפות על האגודות העותמאניות. החתימה נועדה לתקן עיוות משמעותי שחל עקב שימוש בחוק מימי הטורקים ואיפשר לארגונים מסוימים לפעול ללא שקיפות. 

לאורך השנים חשפנו כיצד ארגוני עובדים, בהם הסתדרות העובדים והסתדרות המורים, הפעילו לחצים אדירים על שרי המשפטים ועל חברי הכנסת במטרה לטרפד את המהלך. אלא שסער לא נכנע – וחתם על התקנות. כעת האגודות, לראשונה בהיסטוריה, מחויבות לדווח לממשלה כיצד הן מנהלות את כספיהן ולהעביר כל מסמך או מידע שיידרשו.

בתחילת ספטמבר פנתה רשמת העמותות, עו"ד קארן שוורץ, לכלל האגודות בדרישה להגיש פרטים בסיסיים כשלב ראשון ליישום התקנות. הדדליין חלף ביום רביעי האחרון. מתוך 3,331 האגודות הרשומות, רק 70 מתוכן העבירו, נכון להיום, את הפרטים. מדובר על כ-2% בלבד. 

בין הגופים שכבר העבירו פרטים נמנים רוב הגופים הגדולים הסתדרות העובדים הכללית החדשה, לאומית שירותי בריאות, התאחדות הקבלנים, התאחדות המלונות בישראל, התאחדות התעשיינים, ההסתדרות הרפואית, ארגון רופאי שירותי בריאות כללית, הסתדרות המורים וקופת חולים מאוחדת. סך הכל 54 ארגוני עובדים ומעבידים מסרו דיווחים.

• לרשימה המלאה – לחצו כאן

מבין האגודות הגדולות שצפצפו על הדדליין ונותרו בינתיים בצללים אפשר למנות את מכבי שירותי בריאות והתאחדות בעלי הובלה בישראל. פנינו ללשכתו של שר המשפטים סער ושאלנו כיצד יפעל נגד סרבניות השקיפות אך הוא סירב להגיב.

לא השקפתם? לא תקבלו כסף מהממשלה

יש כאמור גם חדשות טובות: הממשלה הגבירה לאחרונה את הפיקוח על האגודות שלא ישתפו פעולה. כזכור, אחת הביקורות הגדולות והמוצדקות נגד התקנות החדשות נגעה בהיעדר כלי אכיפה נגד אגודות סרבניות שקיפות. לרשמת העמותות אמנם יש סמכות לבקש הבהרות לגבי דיווחים שאגודה לא הגישה, אלא שהתקנות לא קבעו סנקציות מפורשות למי שיסרב להעביר מסמכים ומידע. 

לפני כחודש אישרה הממשלה את החלטה 460, שלפיה החלטה למתן אישור ניהול תקין כוללת בתוכה לא רק עמותות אלא גם אגודות עותמאניות, שכן הן מהוות גוף ללא כוונות רווח.

מה זה בעצם אומר? שכל האגודות העותמאניות נתונות כעת לפיקוח הדוק יותר והוכפפו לדרישת אישור ניהול תקין בדומה לעמותות רגילות. ללא האישור, אגודות עותמאניות לא יוכלו לקבל יותר כסף מהמדינה או לזכות בסעיף 46 המיוחל שמאפשר לתורמים החזרי מס כנגד התרומה. 

המשמעות: אגודות סרבניות שקיפות שלא יעבירו פרטים לרשמת ולא ינגישו עד סוף 2023 את הדוחות הכספיים עבור 2022 – לא יוכלו לקבל תקציבים מהמדינה או את הטבת המס לתורמים. בימים אלו החלה אכיפה יזומה של קבלת האישור כתנאי לתמיכות או התקשרויות עם המדינה.

נזכיר כי לרשמת העמותות יש סמכויות אכיפה נוספות בתחום הביורוקרטיה, שיכולות לפגוע בפעילותן. אגודות שלא הגישו דיווח חד פעמי לא יקבלו שירות והנפקת אישורים הנדרשים להן מרשמת העמותות – למשל בעת ביצוע פעולות בנכסים ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין. כמו כן, לרשמת קיימת סמכות – במקרה קיצון – למחיקת אגודות עותמאניות שאינן ארגוני עובדים ומעבידים בהתאם לחוק העמותות. 

להסתדרות זה יזיז פחות

אלא שהסנקציה הזו משמעותית רק מול גופים נתמכים או נתרמים. התאחדות התעשיינים, למשל, קיבלה מאות אלפי שקלים מהמדינה בשנים האחרונות, וכך גם ההסתדרות הרפואית בישראל – אך בשל היעדר השקיפות לא ברור עדיין עד כמה הסכום הזה משמעותי מתוך נתח התקציב.

במילים אחרות, אם אגודה עותמאנית גדולה לא מקבלת תמיכה מהמדינה, וגם לא זקוקה להטבת המס עבור תורמים – אין לה שום תמריץ לעמוד בתקנות. "זה ישפיע בעיקר על גופים נתמכים קטנים ובינוניים שנדרשים לספק אישור ניהול תקין לצורך התקשרות עם הממשלה", מאשרת מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד רחלי אדרי. "לגופים גדולים כמו ההסתדרות, שמנכים את התשלום ישירות משכר העובדים, האישור הזה כלל לא רלוונטי ולכן להערכתי לא ישפיע כלל". לדברי אדרי, "אם לא יטילו עיצומים כספיים או ישתמשו באכיפה משמעותית ואחידה – ספק אם התקנות האלו ישנו במשהו".

מנגד, אלינור סידי, יועצת לפיתוח משאבים וניהול פיננסי בשתי"ל, אומרת כי "העובדה שאגודות עותמאניות יידרשו להציג אישור ניהול תקין כתנאי לקבלת כספי מדינה היא מגמה חיובית, שיש לראות אותה כחלק ממהלך שלם". לדבריה, צעד זה יסתיים בתיקון לחוק העמותות בעתיד. 

עם זאת, גם סידי מתייחסת ל"חורים" במהלך – אגודות שאין להן צורך באישור הניהול התקין ינהלו למעשה ערוץ פיקוח מקביל ולקוי, שעלול להפוך לרווח עם הזמן. "יש חשש שייווצר 'מסלול ירוק פטור מרגולציה' ויינתן באופן לא שוויוני לאגודות אלו ולא אחרות, ואת זאת יש למנוע", אמרה. "ברור לכל בר דעת שתאגידים שמנהלים מחזורים של מיליוני שקלים ואינם מגישים דוחות כספיים באופן סדור – זה דבר לא תקין".

על אף ההסתייגויות, רשמת העמותות במשרד המשפטים משוכנעת שמדובר בצעד משמעותי. "מדובר במהלך משלים של סגן רה"מ ושר המשפטים המתקן עיוות היסטורי", אומרת שוורץ. "כלל הארגונים ללא כוונות רווח הנהנים מתמיכה כלכלית של כספי ציבור בישראל מחויבים, גם אם באופן הדרגתי, בשקיפות, דיווח ופיקוח".