פרץ והרצוג דגמנו אתמול איך צריכה להיראות תרבות פוליטית

עוד לפני שהסתיימה שיחת הטלפון בין יו"ר יש עתיד יאיר לפיד לנשיא המדינה ראובן ריבלין, התקשורת כבר שאגה על מהלכים שיכול לבצע יו"ר הכנסת יריב לוין כדי לטרפד את הקמת הממשלה החדשה בישראל. הסיבה היא שהחוק אינו ברור בנושא ולוין יכול למרוח את השבעת הממשלה עד יום שני, 14 ביוני. אבל נראה שבדרך (וסליחה על המשפט הדביק) שכחנו משהו. שכחנו שאפשר להתנהל בהגינות ובתרבות פוליטית ישרה ומכבדת, של מפסידים ומנצחים כאחד.

עוד ב"שקוף":

• המדריך לח"כ השקוף: כך תיצרו אמון עם הציבור
• עוד שפל בבית המחוקקים: שקר מעל בימת הכנסת
• דעה: במקום לעסוק בוועדת החקירה – עוסקים בטרלול בוועדה

נכון, יריב לוין יכול למרוח את הזמן, אבל זה לא אומר שזה מה שהוא צריך לעשות. יש חוקים ותקנונים ויש תרבות פוליטית של כבוד הדדי. בתרבות כזו המפסיד זז הצידה באדיבות ונותן למנצח לתפוס את מקומו. הוא מנקה את הכיסא שעליו ישב ולא מורח עליו את השאריות הדביקות מהפסקה הקודמת. זה חלק מסימניה של דמוקרטיה חזקה ויציבה – העברת השלטון באופן סדור ומכובד. 

נכון, לוין יכול לנצל את הפרשנות הרחבה הפעם ואפשר יהיה בהמשך לתקן את החוק, כדי שזה לא יקרה בפעם הבאה. אבל זה לא באמת יעזור. התיקונים האלו לא יוכלו להחליף את מה שבאמת חסר לנו: תרבות פוליטית מכבדת. תרבות פוליטית שעל היתכנותה קיבלנו תזכורת רק אתמול בסיום המירוץ לנשיאות, שבו מרים פרץ בירכה את יצחק הרצוג ואמרה, לאחר שהפסידה, כי נבחר נשיא ראוי. כך גם צריך לקרות בחילופי השלטון הקרבים בישראל (בהנחה שבאמת יתקיימו).

נדיבות של מנצחים – גם כלפי מי שלא הפגין אותה בעצמו

העובדה שאנשי התקשורת, כולל כותב שורות אלו, עוסקים ללא הרף בקוצו של י' בתקנונים גרמה לנו לשכוח מהי תרבות פוליטית שבה יכולת פעולה מתוך תום לב וכבוד הדדי חשובה יותר מסעיפי 9. א' בתיקון לאיזה חוק שאפשר לשנות ברוב רגיל בהזדמנות אחרת. לכן, יריב לוין צריך לאפשר ליאיר לפיד, שהודיע כי עלה בידו להרכיב ממשלה, להשביע אותה בהקדם מהסיבה שזה פשוט הדבר הנכון שצריך לעשות. 

אבל גם נדיבות של מנצחים חשובה לא פחות. בממשלה הקודמת נלקח מהאופוזיציה מושב בוועדה לבחירת שופטים, כי אפשר, ולא ניתן לה שום ראשות ועדה סטטוטורית מעבר למחויב בחוק – הוועדה לביקורת המדינה. בנוסף, חברי הממשלה שחלקם יהיו חברים גם בממשלה הנוכחית, התנהגו אל הכנסת כגורם מפריע וסירבו לענות על שאילתות לחברי הכנסת, חלקם אפילו סירבו להתייצב לדיונים שזומנו אליהם. 

וזו הזדמנות פז לנהוג אחרת – לתת כבוד וכוח גם לאופוזיציה אף שלא נהגה כך בעצמה כשהייתה בקואליציה. ואם בסוף לא תושבע ממשלה חדשה, ראוי שחברי הממשלה הנוכחית ינצלו לפחות את אירוע ה"כמעט" הזה כדי לקיים חשבון נפש וישאלו את עצמם איך היו רוצים שיראו חייהם שלהם יום אחד באופוזיציה.