ערכת שאלות לפוליטיקאים
תפריט
תפריט
תפריט
תפריט
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
תהליך סדור ושקול הוא מפתח לקבלת החלטות טובות, בין אם מאשרים אירוע ל"ג בעומר בהר מירון או מקדמים חקיקה בכנסת. העניין הוא שבשני המקרים אנחנו עדים לכך שעושים זאת בחוסר רצינות. השבוע אושרו בקריאה טרומית שלוש הצעות חוק בנוסחים שונים במליאת הכנסת: הצעת חוק הסדרת יישובים שנבנו בניגוד לחוק, הצעת חוק שמאפשרת לרוב בכנסת לחוקק מה שבא לו וחוק שמבטל חלקית את ההתנתקות. שלושתן הצעות חוק בעלות משקל משמעותי עבור מדינת ישראל ובשלושתן נדרשת החלטת ממשלה, לפחות לפי התקנון שלה – זה שהיא עצמה קבעה. אבל השרים שהציגו את עמדת הממשלה לא הציגו אותה במקרה הטוב או שאמרו דבר שקר במקרה הרע.
לפי תקנון עבודת הממשלה, גם הנוכחית, יש פרוצדורה מסודרת להתייחסות להצעות חוק פרטיות. מזכירות הממשלה מקבלת את הצעת החוק הפרטית, מעבירה להתייחסות השרים הרלוונטיים, ואז היא עולה לוועדת השרים לחקיקה. מה קורה אם לא עלו הצעות החוק לוועדת השרים לחקיקה וההצעה הגיעה לכנסת? התקנון קובע כך: "הצעת-חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת בטרם קבעה לגביה ועדת השרים עמדה כנדרש, תהיה עמדת הממשלה – להתנגד (סעיף 66, ה)".
וזה מה שהיה אמור לקרות במליאה השבוע. השרים שעלו לדוכן הכנסת היו אמורים לומר כי הממשלה מתנגדת להצעת החוק מאחר שהנושא לא עבר בוועדת השרים. אבל מה שקרה באמת נע בין רמיסת סדרי עבודתה במקרה של השר צחי הנגבי ועד למצב שבו השר דוד אמסלם קישקש את עצמו לדעת (פעמיים) עד שבכלל לא התייחס להצעות החוק ולעמדת הממשלה.
ראשון על במת המליאה, בהתייחסות הממשלה להצעות החוק, עלה שר ההתיישבות צחי הנגבי (ליכוד) ואמר: "הערב זו אחריות הכנסת להשלים את מה שהממשלה לא הצליחה לקדם, ולכן אני, בשם הממשלה וראש הממשלה, מבקש מן הכנסת לתמוך בהצעות החוק שהונחו על שולחננו". ביקש ותמכו: 45 בעד ו-30 נגד. הצעת החוק להסדרת ההתיישבות הצעירה עברה.
אבל הנגבי פעל בניגוד לתקנון הממשלה והציג עמדה שאינה אמת: מאחר שאין עמדת ממשלה, המצב שקול לכך שהממשלה מתנגדת. הנגבי היה יכול לומר שהוא חושב שזו הצעה נבונה ובגלל שלא התכנסה הממשלה לדון בה באופן רשמי זו מתנגדת לה – אבל זה לא מה שקרה. וכך, בניגוד לתקנון הממשלה, הנגבי אמר דבר שקר. הממשלה זה לא הנגבי ונתניהו, הממשלה היא גוף ממלכתי שמורכב ממגוון שרים ולכולם יש אחריות משותפת – גם אם הם בדעת מיעוט.
בהצעת החוק שקובעת כי הכנסת יכולה לחוקק פחות או יותר מה שבא לה, עלה השר לענייני דיגיטל, רשות החברות והקשר בין הממשלה לכנסת, קשקש במשך עשר דקות על פוליטיקה אבל לא אמר מילה על עמדת הממשלה בנוגע להצעת החוק. כלום. ההצעה עברה ברוב של 41 בעד ו-30 נגד. עמדת הממשלה, לפי התקנון שהיא עצמה אישרה, קובע שזו דווקא נגד.
וכך גם בהצעת החוק השניה, שנוגעת לביטול חלקי של תוכנית ההתנתקות. אמסלם עלה להציג את עמדת הממשלה ושוב קשקש במשך עשר דקות על פוליטיקה קטנה והשמצות, שהנייר לא סובל, ושוב לא אמר כלום. גם פה, אף שהזמן הוקצה לו, לפי תקנון הכנסת, לטובת הצגת עמדת הממשלה הוא לא הציג אותה והשתמש בבמה להשמצת יריביו הפוליטיים. כנראה שההצעה לא הייתה באמת חשובה. 42 הצביעו בעד ו-29 נגד.
השר אמסלם השתמש במעמדו כמייצג עמדת הממשלה כדי להשמיץ יריבים פוליטיים והתעלם בכלל מהצעות החוק המונחות על השולחן. הוא לא אמר את עמדת הממשלה החוקית שמוגדרת בתקנון – מתנגדת. השר הנגבי מצידו הלך צעד קדימה ואמר עמדה שאינה אמת.
אין לנו טענה נגד כך שהכנסת תצביע נגד עמדת הממשלה, להיפך. יש לנו בעיה עם מצג שווא ואי אמירת האמת. שלושת החוקים, אגב, עברו לוועדה המסדרת של הכנסת – ועדת כנסת זמנית, שבכלל אין לה סמכות וכלים לעסוק בחוקים אלו, בראשות קארין אלהרר (יש עתיד).
פנינו ללשכתו של השר הנגבי ושאלנו מדוע הציג עמדה שאינה אמת. טרם התקבלה תגובה.
(איך זה משפיע עליך)
הליך תקין לקבלת החלטות טובות לציבור מושרש בפרוצדורות מסודרות ומוסכמות. רמיסה שלהן תביא בסופו של דבר לאסון. בפעם הקודמת היה זה אסון מירון. האסון הבא יכול להיות חוק לא חוקתי שכנסת ישראל תחוקק רק כי יש לה רוב ובלי אפשרות להתערבות בג"ץ. לדוגמה חוק שאוסר על הפלות או חוק שיאסור חבישת כיפה במרחב הציבורי. גם האשלייה שיוצרים מקדמי החוק, שמא אוטוטו תעבור פה פסקת התגברות ויוסדרו יישובים יהודיים שיושבים על קרקע פרטית היא לעג לתומכים האמיתיים בו.
(מה עושים כדי שיתוקן)
כדי לקבל החלטות טובות ולמנוע אנרכיה ראוי שנבחרי ציבור יתייחסו לחוקים ותקנונים בכבוד.
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
משוחררים מאינטרסים זרים, אנחנו עושים עיתונות עצמאית, נקייה ומשנה מציאות.
תמיכה חודשית קבועה בכל סכום (!) תאפשר לנו להמשיך.
5 תגובות
המשיכו להתעסק בקטנות, כי אין לכם אומץ לגעת בנושאים הכבדים.
אסון מירון הוא פיגוע מתוכנן ויש לכך עדויות רבות, אבל אף עיתונאי לא רוצה להתעסק עם זה, ואתם יודעים היטב למה. החיים שלכם חשובים לכם הרבה יותר מהאמת.
גם ההסלמה הנוכחית מהונדסת היטב, גם על זה אף אחד לא יכתוב.
המשיכו להתעסק בשולי, בקטן, בהכי פחות רלוונטי, בזמן שמסכסכים בינינו בצורה מכוונת, ועושים לנו הפרד ומשול. בזמן שמנסים לדרדר אותנו למלחמת אזרחים, כדי להדק את השלטון הצבאי.
נראה אותכם עושים כתבת עומק על תרמית הקורונה, על התכנון המוקדם של הפיגוע במירון או על המהלכים שהוציאו את הציבור הערבי אל הרחובות.
עוד עיתונות ממסדית במסווה.
פעם האמנתי בכם.
1. מה היא בדיוק "תרמית הקורונה"? אם אתה מתייחס לטפיחות השכם העצמיות של ראש הממשלה כמי שאחראי להצלחת החיסונים, כשלכל בר דעת ברור שהאחראיות להצלחה הכבירה הזאת הן קופות החולים, אתה צודק. אם אתה מנסה לרמוז, שהקורונה עצמה היא תרמית, נו, מה לעשות. מאות-אלפי מתים ברחבי העולם ולמעלה מששת אלפים בישראל לא היו מסכימים אתך.
2. האסון במירון הוא תוצאה של רשלנות, אדישות, זלזול בכללי בטיחות מינימליים ויריקה על המשטרה, שניסתה בכל כוחה להציל את עובדי האלילים אחוזי-הטירוף ממוות, ולשווא. תכנון מוקדם? של מי ולאיזה צורך? מי לדעתך יצא נשכר מן האסון המיותר, האידיוטי והמכעיס כל כך בטמטומו הצפוי מראש?
3. הפרד ומשול – ללא ספק. כבר שנים. דרדור למלחמת אזרחים – בהחלט, ויש מי שיוצא נשכר מכך כבר עכשיו. המהלכים שהוציאו את הציבור הערבי אל הרחובות ודאי היו מתוכננים, אבל מה לגבי מי ששלח את האזרחים היהודים לרחובות, להתפרע, לבזוז, לשרוף ולעשות לינץ' בערבים רק משום שהיותם ערבים? גם לכך יש חלק נכבד בהתפרעויות נוסח ליל הבדולח, ובבושה שצריכה לכסות את פניו של כל אזרח ישראל יהודי בימים אלה.
אין זו הפעם הראשונה שהשר הנגבי משקר. גם שיקר לראש הממשלה, בזמנו, שכביכול קיבל את הסכמת נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, למינוי של עו"ד בראון ליוהמ"ש. התוצאה: פרשת בראון-חברון
המאמר הזה הוא צבוע, קשה לבפור כמה פעמים הכותב התלונן שהממשלה מנהלת את הכנסת. המאמר הזה, בתירוץ של חוסר עבודה מסודרת, מבהיר שהבעיה שלו איננה עם היחס כנסת-ממשלה אלא עם המדיניות של הממשלה. זה מגוחך במיוחד לנוכח הכתבות הקודמות על חוסר תיקון התקנון בעקבות הממשלה הפריטטית.
אני לא רואה את הצביעות שכל כך ברורה לך.
המאמר הזה ממשיך את אותה התלונה – דודי אמסלם, כנציג הממשלה, מצפצף על הכנסת ולא מכבד אותה אפילו בהצגת עמדה.
ולגבי הנגבי – זה באמת לא קשור ליחסי כנסת־ממשלה, זה קשור לתקינות של עבודת הממשלה עצמה. והשקר, שאתה מקבל כאותו מובן מאליו, הוא חלק עיקרי מהנקודה: עמדת נתניהו והליכוד היא *לא* עמדת הממשלה.