הממשלה התחייבה לדון במינוי שר המשפטים עד יום שלישי

הממשלה מתחייבת לדון במינוי שר משפטים עד יום שלישי לפני הצהריים, כך נקבע הערב (ראשון) בדיון בבג"ץ בתגובה לעתירה של התנועה לטוהר המידות. אם יהיה בכך צורך ולא ימונה שר – יתקיים דיון המשך בבג"ץ בשלישי.

נציגי המדינה נדרשו היום לנמק מול שופטי בית המשפט העליון מדוע לא מונו שרים לחמישה משרדים בממשלה, בהם שר המשפטים. זאת לאחר שביום חמישי האחרון החליטו השופטים להוציא צו על תנאי לממשלה בדבר המינויים החסרים ודרשו לקיים דיון דחוף נוסף. 

במהלך הדיון, שנגע לעתירת התנועה לטוהר המידות והתנועה לאיכות השלטון, דחו נשיאת העליון אסתר חיות, יחד עם השופטים עוזי פוגלמן וניל הנדל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אשר ביקש הארכה עד תחילת מאי. "חוות הדעת של היועץ המשפטי בנוגע להשלכות להיעדר שר משפטים – מדירת שינה. אי אפשר להשאיר את זה פתוח", אמר השופט פוגלמן בדיון.

תגובתו מתייחסת לחוות הדעת של היועץ, שבה כתב כי "פקיעת כהונתם של ממלאי המקום ואי מינוי שרים תחתם, בפרט שר משפטים, מביאה למצב חמור וחריג מבחינה משטרית ולפגיעה קשה בתפקוד הממשלה אשר מחמירה עם הזמן. יש צורך חיוני בקידום מינויים קבועים". 

אך חרף המילים הנוקבות, היועץ ביקש כי בית המשפט לא יתערב כעת וייתן הזדמנות למערכת הפוליטית להגיע להסכמות בדבר המינויים בימים הקרובים. נציגיו גמגמו במבוכה במהלך הדיון ולא העניקו הסבר מספק למצב החריג.

עוד בנושא המינויים החסרים:

• מתעדכן: כמה תפקידים בכירים אינם מאויישים?
• נתניהו מונע מינוי שר משפטים – הציבור כבר ישלם
•  לישראל כ"ץ לא הייתה כוונה אמיתית להעביר תקציב

 "מצער שאנו נדרשים להתערבות של בית המשפט כדי למנות שרים בממשלת ישראל, ולעצור את הנזק העצום שנגרם לאזרחי ישראל מאי-מינוי שרים, בשלל תחומי החיים", הגיב מנכ"ל התנועה לטוהר המידות, עו"ד עומר מקייס. "אין לאפשר מציאות שבה מחלוקות פוליטיות פוגעות באינטרס הציבור ומוליכות למשבר שלטוני חסר תקדים שהוגדר על ידי שופטי בג"ץ כ'מדיר שינה'".

"כל יום הוא קריטי"

המינויים החסרים של שרים במשרדי המשפטים, המדע והטכנולוגיה, המים וההשכלה הגבוהה, התקשורת, ושיוויון חברתי מהווה נזק משמעותי לתפקודה התקין של הממשלה. בהיעדר שר, משרדים אלו משותקים כליל.

שר המשפטים מחזיק בסמכויות ייחודיות הנוגעות להסגרת עבריינים, הענקת חנינות, קיום התייעצויות לפי חוק עם שרים אחרים (אשר בלעדיהם השרים האחרים אינם יכולים לבצע פעולות מסוימות). כמו כן, הוא עומד בראשות ועדת השרים לענייני חקיקה וחבר בוועדת השרים לביטחון לאומי. כעת אין מי שייטול על עצמו סמכויות אלו – מצב שמזיק לאזרחים באופן חמור.

דרישת הארגונים העותרים היא לחייב את הממשלה בצו משפטי למנות שרים קבועים למשרדי הממשלה בהם אין שר – ואף להפוך את ממלאי המקום לשרים קבועים במידת הצורך. הצורך העז במינוי שר משפטים קבוע גובר לאור מצוקה בהולה הנוגעת להגעתם של אסירים ועצורים לא מחוסנים לבית המשפט, שמהווה סכנה בריאותית. מצב זה נובע מפקיעת ההוראה המאפשרת דיון בווידאו בבתי המשפט – מה שדורש את חתימתו של שר המשפטים.

הנשיאה חיות התבטאה בנחרצות נגד המצב הנוכחי והטיחה בנציגת היועמ"ש כי "אי אפשר להגיד שהמצב חמור ולא להציע שום פתרון. מרבית העצורים והאסירים לא מחוסנים. ברור לכם על מה אתם מדברים? כל יום כאן הוא קריטי".

יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, אמר בדיון כי "כל אשר יגורנו בא לנו. הממשלה משולה לרכבת לה שני קטרים המושכים אותה לכיוונים מנוגדים. אנחנו נמצאים בתרחישים דמיוניים שאיש לא העלה על דעתו שיכולים להתרחש". 

בתגובה לפסק הדין מסרו בתנועה כי "מה שעשינו היום הוא צעד נוסף אל עבר התהום, כשבית המשפט העליון של מדינת ישראל נאלץ להתערב במינוי שרים בממשלה, רק משום שנאשם בפלילים החליט לקחת מדינה שלמה כבת ערובה על מנת שיוכל להימלט מאימת הדין. מדינת ישראל משותקת. הקבינט לא מתכנס, בריאות הציבור נפגעת, ניצולי שואה נרמסים, זכויות אדם ואזרח נפגעות – ועדיין, הממשלה והעומד בראשה מסרבים למלא חובתם ולמנות שרים".