יוסף אלרון – שופט מהחלל החיצון

הכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת זכה השנה להתעניינות תקשורתית מוגברת בין היתר בגלל האיסור של מי שיושב על כיסא שר הביטחון על השתתפות בכנס של הפרקליטה הצבאית הראשית.

ואולם כל כלי התקשורת בישראל, פספסו דרמה הרבה יותר משמעותית אשר התרחשה ביומו הרביעי של הכנס (28.5) כאשר לכנס הופיע ונשא בו דברים שופט מכוכב לכת אחר, לא מכדור הארץ.

באופן מפתיע למדי, אותו שופט שלא נמסר מידע מאיזה כוכב הוא הגיע, דומה מאד לשופט יוסף אלרון מבית המשפט העליון של ישראל, ואף נושא את אותו שם, אולם כאמור מדובר בשופט מכוכב אחר, ולכן מטעמי הבחנה נקרא לו כעת השופט החיצון.

בנאומו בפני באי הכנס, אמר השופט החיצון מספר דברים הקשורים לסמכויות מערכת המשפט, לסוגיה של הפרדת רשויות, ולהתערבות של בית המשפט העליון בישראל בשאלות בעלות מאפיינים פוליטיים.

מצד אחד יש דבר יפה בכך ששופט מחוץ לכדור הארץ מתעניין ואף בקיא (במידה מסוימת) בדינים החוקתיים ובדין המינהלי של מדינת ישראל. מצד שני, ועל כך כמובן אין לבוא אליו בטענות שכן מדובר בשופט חיצון, ישנה מידה לא מבוטלת של שטחיות ואי בקיאות של אותו שופט חיצון, בהיסטוריה השיפוטית של מדינת ישראל. לכן אנצל במעט את הבמה שניתנה לי כאן, על מנת להעמיד על דיוקם חלק מהדברים שנאמרו אשר אינם משקפים את המציאות.

אומר השופט אלרון החיצון כי "בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של הרחבת סמכויות בית המשפט העליון, הכוללת ביקורת חוקתית ואף על-חוקתית". ובכן בדיקה של מספר הפעמים שבהם נפסלו חוקי מאמצע שנות ה-90 שאז ניתנה לבית המשפט, על ידי הכנסת הסמכות לפסול חוקים, אינה מבציעה על שום מגמה של הרחבה.

בעשור של שנות ה-90 נפסלו שני חוקים, בעשור שלאחריו שישה חוקים, בעשור הבא (2010-2020) 12 חוקים, ועד תחילת שנת 2024 שישה חוקים. נציין כי מתוך החוקים שנפסלו חלק לא מבוטל מהם נגע לזכויות של מבקשי מקלט שלא יכלאו ללא הליך שיפוטי, וחלק של הזכויות שלהם לקבל תנאים סוציאליים וכספים שהופקדו עבורם. לעומת השופט החיצון אלרון, השופט אלרון הישראלי, נוהג לכתוב (וגם לומר בנאומים) עד כמה הוא רגיש לזכויות של אוכלוסיות מוחלשות, ומי יותר מוחלש מאותם מבקשי מקלט. כך שאם נוריד מהספירה את אותם פסקי דין העוסקים במבקשי מקלט אנו בהיקף פסילת חוקים של בערך חוק אחד בכל שנתיים.

יותר מכך, מכיוון שהשופט החיצון כאמור אינו מכדור הארץ, ובוודאי לא בקיא בדינים של מדינות אחרות, נספר לו כי ממוצע פסילת החוקים במדינות אחרות דומות לישראל כגון ארה"ב, קנדה, בריטניה ועוד הוא יותר מחוק אחד לשנה, למשל בארה"ב הממוצע הוא של יותר משני  חוקים מדי כל שנה, ופער זה בין ישראל לבינם נשמר עד היום. יש לקוות כי כאשר יחזור השופט החיצון אל הכוכב ממנו הגיע לכנס, הוא יספר כי אכן בישראל מספר פסילת החוקים על ידי ערכאת השיפוט העליונה הוא ככל הנראה הנמוך ביותר מכל המדינות הדומות לה בכדור הארץ.

הוסיף השופט הזר ואמר בנאומו כך: "להרחבה זו התנגדתי בעקביות, שכן היא מציבה גבול דק מאוד מול עקרון הפרדת הרשויות – וגוררת את בית המשפט לשיח קצוות ולהפיכתו לזירת מאבק ציבורי, גם בהיבטים שאינם משפטיים."

גם כאן יש להעריך את תושבי אותו כוכב אשר בקיאים בתורת הפרדת הרשויות של מונטסקייה, אבל נראה כי נוכח "בעיית התרגום" השופט החיצון סבור, בטעות, כי הפרדת רשויות משמעותה שאף רשות לא נוגעת ולא מתערבת ולא קשורה אל הרשויות האחרות. במדינת ישראל, ושוב גם בשאר העולם המערבי, הפרדת רשויות אינה ממש הפרדה אלא אולי ההיפך ממנה. עוד בשנת 1985 נכתב בפסק דין של בית המשפט העליון על הפרדת הרשויות כך: "הפרדה זו אין משמעותה, שכל רשות היא לעצמה, בלא כל התחשבות ברשות האחרת. תפיסה כזו תפגע עמוקות ביסודות הדמוקרטיה עצמה, שכן משמעותה דיקטטורה של כל רשות במסגרתה שלה. נהפוך הוא: הפרדת רשויות משמעותה איזון ובקרה הדדיים בין הרשויות השונות. לא חומות בין הרשויות אלא גשרים מאזנים ומפקחים".

דברים דומים לאלו נכתבו על ידי השופט העליון ויתקון מדור השופטים הראשונים של בית המשפט במאמר עוד משנות ה-60 של המאה שעברה כך:

"משטר דמוקרטי תקין – על אף הרעיון של הפרדת הסמכויות – אין פירושו אבסולוטיסם פרלמנטרי. יש ויש מקום במשטר זה ל- balances and checks ולשם כך קיימים אותם גופים, ובראשם הרשות השופטת, שאינם מוקמים על בסיס בחירת העם".

אלו אינם דברים מהשנים האחרונות אלא תפיסת מושרשת של המערכת המשפטית בישראל כמעט מיום הקמת המדינה.

אם כן, ראוי הוא כי השופט החיצון כאשר ישוב לכוכב ממנו הגיע, יסביר לתושביו, כי במדינת ישראל שבכדור הארץ, מפרשים את הפרדת הרשויות של מונטסקיה, לא באמת כ"הפרדה" מוחלטת, אלא כפיקוח ובקרה של הרשות השופטת על הרשויות האחרות.

מפאת קוצר המקום לא אוכל להתייחס לעוד נקודות שבהן טועה השופט החיצון בידיעה והבנה של המערכת המשפטית בישראל, אך כאמור בהיותו שופט אשר הגיע מכוכב אחר, אין כמובן לבוא בטענות אליו בעניין זה, אלא ראוי פשוט לשבת ולהסביר לו איך מתנהלים הדברים בכדור הארץ בכלל ובישראל בפרט.