הפתרון בסוף המסדרון: כך יכולים הח"כים לבלום בעלי אינטרסים

כיצד מצליחות חברות מסחריות ובעלי אינטרסים להתערב בעבודת נבחרי הציבור? עד כה כתבנו על יחסי ההון שלטון, על לוביסטים שפועלים ללא שקיפות במשרדי הממשלה, על שיטת הדלתות המסתובבות. אך יש סיבה נוספת, אולי שכיחה יותר מכולן: הצפת מידע וחוסר זמן.

הכנסת מכילה רק מאה ועשרים חברות וחברים, אך עליהם ללמוד לעומק אינספור נושאים ולהתמקצע תוך תקופה קצרה – לפעמים רק כמה חודשים, עד הבחירות הבאות – בתחומים שאולי לא עסקו בהם קודם מעולם. לבעלי אינטרס קל למלא את החלל עם מידע חלקי שמועיל להם. כך יכולים לוביסטים להעביר מסמכים מוטים או הצעות חוק כתובות מראש לחברי הכנסת ואף להופיע כדוברים בוועדה, וכך לשנות את דעת נבחרות ונבחרי הציבור אם הם לא בקיאים בנושא הנידון.

קראו עוד על לוביסטים:

• משרד האוצר יפקח על פגישות עובדיו עם לוביסטים
• צעד אחרי צעד: מאחורי הקלעים של ענף הלובי בישראל
• דלתות מסתובבות: הח"כית שעברה צד ומנצלת קשרים

אך כדי להצליח לקבל מידע מקיף ומהימן, הכנסת מציעה את אחד המשאבים החשובים ביותר: הזמנת מחקר ממרכז המחקר והמידע, או בקיצור הממ"מ. "היום חברי הכנסת מוצפים מכל הכיוונים – אם זה לוביסטים או ארגוני מגזר שלישי", מספרת הודיה קין, מנהלת הממ"מ. "לנו חשוב לאפשר להם לקבל את הנתונים המעמיקים, האמינים והמדויקים ביותר".

מספר החוקרים במרכז מוגבל והם לא תמיד מצליחים לעמוד בעומס – אך כל עוד אין תקציב מדינה הנושא תקוע. במקביל, משרדי הממשלה מסרבים לא פעם לשתף פעולה ולא מספקים את הנתונים. השבוע ב #טרחנות_לשבת, על הכלי החשוב שיכול לבלום השפעות חיצוניות על החלטות ציבוריות.

תחליף למידע שמשרת בעלי אינטרס

רוב המחקרים שנכתבו על ידי הממ"מ בכנסת ה-23 הוכנו לבקשת ועדות הכנסת, או ביוזמת הממ"מ עצמו. הוועדות שלצורך עבודתן נכתבו הכי הרבה מחקרים הן ועדת הקורונה, הכספים והחינוך. "נשענו עליהם מאוד בדיוני הוועדה", מספר יו"ר ועדת החינוך, רם שפע. "אם יהיה כוח אדם גדול יותר והקואליציה תחשוב שזה דבר חשוב, אז לטווח ארוך צריך לבנות את הממ"מ ולהפוך אותו לעוד יותר חזק. ברור שזה יוכל לסייע לנו להסתמך פחות על גורמים אינטרסנטים שמעבירים מידע".

הגדלת המרכז התגלתה כנחוצה במיוחד בכנסת האחרונה, שבה נוספו ועדות מיוחדות כמו ועדת קרן רווחי הגז או הקורונה, לצד הוועדות הקבועות וועדות המשנה, שהגדילו את העומס. "ועדות המשנה לפעמים דורשות עבודה עוד יותר אינטנסיבית שדורשת מומחיות והבנה של דברים לעומק", הסבירה קין. "הנהלת הכנסת מכירה בחשיבות הגוף הזה, והיא צריכה לקבל החלטה. בסוף זה עניין של תקציב הכנסת וצריך לתעדף. כרגע בגלל שלא היה תקציב מדינה אז הדיונים האלה הוקפאו". 

"לטווח ארוך צריך לבנות את הממ"מ ולהפוך אותו לעוד יותר חזק. ברור שזה יוכל לסייע לנו להסתמך פחות על גורמים אינטרסנטים שמעבירים מידע"

מבין חברי הכסת שהרבו להזמין מחקרים, אפשר למצוא את ח"כ קטי שטרית (הליכוד), ח"כ עידן רול (יש עתיד) וח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), שביקשו כל אחת ואחד שמונה מחקרים לאורך כהונת הכנסת ה-23. 

"המחקרים יכולים לעזור לך לקבל החלטות יותר מבוססות, המחקר אומר אם הכיוון שלך נכון". מספרת ח"כ שטרית. "לפעמים חברי כנסת מחפשים כותרות, לצעוק במליאה או בוועדה, אבל אם את מביאה נתונים, את מראה דברים מבוססים, אף אחד לא יכול להגיד לך שהתשובה היא אחרת".

משרדי הממשלה בולמים ביקורת

המרכז מתבסס באופן קבוע על מידע שמגיע ממשרדי הממשלה, אך לפעמים זה לא כל כך פשוט.  "לפעמים הנתונים שלנו מציגים את משרדי הממשלה באור מעט בעייתי, ואז יש פחות נכונות לשתף פעולה", מספרת קין מהמרכז. "בזמן הקורונה הנתונים כבסיס למדיניות היו דבר ממש קריטי, אבל לא תמיד קיבלנו אותם".

לדברי קין, בעתיד יוכל יו"ר הכנסת לפעול מול המשרדים כדי להוביל לשינוי. "זה משהו שאנחנו ננסה לשנות למשל דרך מדיניות יו"ר הכנסת – בסוף מדובר במעמדה של הכנסת וביכולת שלה לבצע את התפקידים שלה".

לדברי אורלי אלמגור לוטן, ראש צוות בכירה במרכז, גם לחברי הכנסת יש כוח לדרוש מידע ממשרדי הממשלה. "בסוף הכנסת ה-20 למשל, הייתה ישיבה על הפשיעה בחברה הערבית, וזה נושא שהתקשינו לקבל עליו נתונים באותה תקופה", היא נזכרת. "ח"כ יואב קיש היה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. הוא דרש מהמשרד לביטחון פנים שיעבירו את הנתונים ואמר שאחרת לא יעביר תקנות בוועדה".

"בזמן הקורונה הנתונים כבסיס למדיניות היו דבר ממש קריטי, אבל לא תמיד קיבלנו אותם ממשרדי הממשלה".

ח"כ קטי שטרית סיפרה כי ביקשה לקבל מהממ"מ מסמך בנושא מסוים, אך הנתונים לא הגיעו. לדבריה, הסיבה היא חוסר שקיפות של משרדי הממשלה. "יש תחומים שבהם קשה לקבל אינפורמציה. לפעמים כשהמשרדים לא עונים לוחות הזמנים מאוד ארוכים. אני מציעה לאותם משרדים שמתקשים להקים מחלקה מיוחדת להנגשת מידע, לא רק בפני חברי הכנסת אלא גם בפני הציבור".

במקרים אחרים, מספרת אורלי אלמגור לוטן, המשרדים משתפים פעולה ואף משנים מדיניות בעקבות מסקנות המחקרים. "כתבנו לפני שנה בערך מסמך על הטיפול באסירים משוחררים של אלימות במשפחה. במהלך הכתיבה מצאנו בעיה בעדכון של הקהילה. רצינו לבדוק מי מרים את הטלפון לנפגעת לעדכן אותה על השחרור. תוך כדי עבודה, בלשכת השר אמיר אוחנה הבינו דרך התשובות שיש בעיה שצריך לפתור. כמה חודשים אחר כך כבר קיבלנו את הנוהל המעודכן".

עד כמה המידע שקוף? הכל מפורסם לציבור. "אצלנו הכל שקוף – כל המסמכים עולים לאתר, גם אם חבר הכנסת לא רצה להשתמש במסמך", מוסיפה אלמגור לוטן. "יש הבנה וכבוד לזה מצד הח"כים. התשובה מתפרסמת גם אם חבר הכנסת קיבל את התשובה שלא רצה בהכרח לקבל".

• תודה למתנדב שקוף ליאור גורודיסקי על עזרה בניתוח נתונים לכתבה