האם לוביסטים מסרו ליו"ר ועדת הכלכלה מכתב מזויף לקראת דיון על חוק פיקדון בקבוקים?

לחצים של לוביסטים

ביום שלישי השבוע נערך דיון בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא מועד תחילת חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים, שמוציא לפועל המשרד להגנת הסביבה. החוק מבקש לאפשר החזרת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים, בדומה לפיקדון שקיים היום לבקבוקים קטנים. לצורך החלת החוק מתכנן המשרד להגנת הסביבה פריסה ארצית של מכונות לאיסוף הבקבוקים שיוצבו בסמוך לסופרמרקטים. מטרת הדיון היתה להצביע על בקשת המשרד להגנת הסביבה לקבל ארכה לכניסת החוק לתוקף, כך שיחל בעוד שנה – ולא בעוד כחודש כפי שכתוב בחוק.

במהלך הדיון הציג יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) מסמך שהגיע, לדבריו, ממשרד הכלכלה. "עמדת משרד הכלכלה נשלחה בכתב ונאסר עליהם להגיע לדיוני הוועדה. יועצת השר נמצאת כאן להגיד את עמדת השר". במסמך, שכותרתו "עמדת משרד הכלכלה והתעשייה" ובראשו סמל המדינה וסמל "משרד הכלכלה – מנהל תעשיות", מתוארת התנגדות משרד הכלכלה למהלך, וכן מוצע לשקול את החלופות לחוק שהציעו התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר ותאגיד המחזור "תמיר" – שלושה ארגונים שמתנגדים לחוק ויפסידו מאכיפתו.

אולם באופן מפתיע, נציגת משרד הכלכלה בדיון, יועצת השר עמיר פרץ, אנה נמקוב, טענה כי המסמך לא הוגש מטעם המשרד – אלא נכתב על ידי לוביסטים. דבריה בדיון היו חריפים: "העמדה הכתובה שהגיעה אליכם לא יצאה מהמשרד בשום צורה. אני הבנתי שהיא הגיעה אליכם מלוביסטים אז אני מבקשת שלא להתייחס אליה. עמדת השר היא חד משמעית בעד, יש קשיים במהפכות סביבתיות אבל זה מסלול בלתי נמנע, זה מדובר כבר שנים והגיע הזמן להחיל את זה. הוא בעד ההצעה של המשרד להגנת הסביבה במאה אחוז".

פנינו למשרד הכלכלה כדי לברר את הסוגיה. שם הבהירו לנו כי המשרד לא נתן מסמכים לוועדה ולא הציג אף מסמך בוועדה. בנוגע לאיסור על עובדי המשרד להגיע לדיון אמרו במשרד כי "מעולם לא נאסר על נציגי המשרד להגיע". בלשכת השר פרץ מתעקשים בצורה חד משמעית כי "לא הוצאנו את המסמך והוא לא מטעמנו. עמדת שר הכלכלה ועמדת משרד הכלכלה היא כן לאשר את המהלך". 
https://www.youtube.com/watch?v=FWhNhqB4Hc4&feature=youtu.be
לאחר שהתברר כי המסמך לא הגיע ממשרד הכלכלה, התרעמו חברות וחברי הוועדה על הזיוף ואמרו כי מדובר ב"ביזוי הכנסת". היו"ר מרגי אמר: "אני מציע לשר להגיש תלונה, או לנציבות שירות המדינה אם זה עובד שלו, ואם לא אז למשטרה".
ח"כ יצחק פינדרוס (יהדות התורה) אמר ל"שקוף" כי הוא מתכוון לשלוח מכתב למבקר המדינה בנושא.

עוד בשקוף:

• הפיקוח על הבנקים ממשיך לצפצף על מסקנות ועדת הטייקונים
• ים של ג׳ובים והזדמנות דיגיטלית: המשרד החדש של דוד אמסלם
• הכירו את האיש שעושה מהפכה של שקיפות ברשויות המקומיות הערביות

שוחחנו גם עם ח"כ מרגי, שניסה להבהיר מה קרה: "המסמך הגיע ללשכה שלי מלשכת מנכ"ל משרד הכלכלה, אבל הם מיד הודיעו שהעמדה הרשמית היא עמדת השר – לכן גם לא השתמשתי במסמך בדיון. כנראה מישהו שם לא אהב את העמדה של הגורמים המקצועיים", הסביר והוסיף כי גם לדעתו היתה מעורבות של לוביסטים. "כנראה היה מעורב גם לוביסט שהניח את המסמך בלשכה שלי. אבל בכל מקרה לא הייתי מסתמך על לוביסט אם הוא היה מביא לי עמדה של משרד ממשלתי במקום המשרד. בגלל שקיבלתי את זה ממשרד המנכ"ל הבנתי שזה מסמך רשמי. לעתים עמדת הגורמים המקצועיים לא זהה לעמדת השר, זה מה שקרה להערכתי. זה לא שמישהו זייף מסמך".

לאורך הדיון הזכירו השרה גמליאל וחברי הוועדה את הלחצים שהופעלו עליהם מטעם חברות המחזור ורשתות המזון והמשקאות, להן יש עניין רב בביטול החוק, שיגרום להן להפסדים כספיים. "אני מבינה את הלחצים שעוברים עליכם, מי כמוני עברה אותם. כנבחרי ונבחרות ציבור אתם צריכים לעשות מה שטוב לציבור, עם כל הלחצים המופעלים עליהם בהקשר הזה", אמרה השרה גמליאל בפתיחת דבריה, וקראה לחברי הוועדה: "אם אתם דואגים לציבור, תפסיקו לייצג את חברות המשקאות ותתחילו לייצג את הציבור. היצרנים הם המזהמים והם צריכים גם לשלם".

"השרה הגיעה לדיון עם עמדה נעולה", אמר מרגי ל"שקוף". "היא חשבה שהשפיעו עלינו – אני אישית לא דיברתי עם אף אחד, כל מי שרוצה לדבר איתי אני אומר לו להגיע לוועדה ולהציג מול חברי הוועדה".

חברת הוועדה ח"כ הילה שי וזאן (כחול לבן) סיפרה גם היא על הלחצים: "היו הרבה פניות על ידי לא מעט גורמים, למשל תאגידי המחזור – בין אם זה הם בעצמם או לוביסטים שלהם. אבל האינטרס הציבורי הוא שיהיה פה מחזור כמה שיותר מהר. תמוהה לי הטענה של השרה שחברות המחזור השפיעו עלינו".

סיפרה שהיא נתונה ללחצים של מתנגדי החוק. השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל.

האינטרסים הסמויים של חלק מהדוברים בוועדה

במקור, חוק הפיקדון למיכלי משקה נועד לחול רק על הבקבוקים הקטנים. החוק תוקן בשנת 2010 ונוסף אליו הפיקדון גם על הבקבוקים הגדולים. השינוי עורר התנגדות, בין היתר של המפלגות החרדיות – שחוששות לעליה ביוקר המחיה של משפחות שקונות הרבה בקבוקי שתיה גדולים, וגם של יצרניות המשקאות. הוסכם כי החוק לא יופעל באופן מידי, ויחול רק אם תאגידי המחזור ויצרניות המשקאות לא יצליחו להגיע לאיסוף של 55 אחוזים מהבקבוקים. הם לא הגיעו לכמות שנקבעה בחוק, אבל הגיעו לכמות קרובה שאפשרה שיקול דעת של השרה. לאחר שהוגשה עתירה לבג"ץ על ידי ארגוני סביבה, הוחלט שעל השרה להחיל את החוק בתוך חודשיים או לבקש הארכה מוועדת הכלכלה. הדיון שנערך השבוע דן בהארכה שביקשה השרה גמליאל עד ל-1.12.21.

במהלך הדיון נשמעו בין היתר עמדת תאגיד המחזור תמיר, איגוד רשתות המזון וכן דיבר רמי לוי שהציג את עמדת רשתות השיווק הגדולות. כל אלה התנגדו לקידום המהלך. מעבר לנוכחות שלהן בוועדה, לחברות המזון ותאגידי המחזור מספר רב של לוביסטים מחברות הלובי הגדולות, להם גישה לח"כים.

רמי לוי, הבעלים של רשת המזון "שיווק השקמה", טען כי החלת החוק תגרום לעליה במחירי המשקאות: "אני בעד לשמור על הסביבה, אבל להוציא את המחזוריות זה אומר שהבקבוקים יזרקו לפח האשפה. זה יקשה על איסוף הזבל ונראה אנשים אוספים בקבוקים מהזבל. צריך לפחות שנתיים או שלוש לעשות את זה בצורה מסודרת. זה גם הולך לייקר את מחירי המשקאות בעשרים אחוז".

לפי לימור גורליק, רכזת תחום זיהום פלסטיק מעמותת "צלול", החוק לא ישפיע בצורה משמעותית על יוקר המחיה. "כנראה שחברות המשקאות לא יעלו את המחיר בצורה משמעותית והן יספגו את זה. זה המחיר שהן צריכות לספוג על זה שהן מזהמות. גם ההעלאה הקטנה הזו, מי שיפריע לו יוכל להחזיר אותה ברגע שיובהר שזו לא פסולת אלא משהו בעל ערך. במדינות שהטילו חוק פיקדון, איסוף הבקבוקים מגיע ל-80 ו-90 אחוזים, ואצלנו יש בקושי 20. כשמצמידים ערך כלכלי למשהו שאם אין לו ערך משליכים אותו לפח, מישהו יעשה מאמץ לאסוף את הכסף. זה לא ייקר את יוקר המחיה בבקבוקים הקטנים וזה לא ייקר עכשיו".

"רמי לוי דיבר ולא נתן גילוי נאות שרשתות השיווק הגישו בג"ץ נגד השרה", אמרה במהלך הדיון ח״כ תמר זנדברג, והציגה את האינטרסים שעומדים מאחורי חלק מהדוברים בוועדה: "תאגיד המחזור אלה הוא בבעלות יצרניות חברות המשקאות. היא כביכול חברת מחזור, אבל היא מדברת נגד מחזור. שמענו את תמיר שהוא תאגיד בעל אינטרס – הוא רוצה להכניס את הבקבוקים לחוק האריזות שהוא אמון עליו. על רשתות השיווק יוטל עול במסגרת החוק. אבל אנחנו לא ממציאים את הגלגל. זה קורה בעולם. אם אפשר לקנות בקבוקים אפשר גם להחזיר אותם. כל פעם שרוצים לעשות בכנסת משהו טוב, יש הפחדות ואיומים. הדבר הזה היה צריך לקרות כבר לפני 20 שנה".

לפי ארגוני הסביבה, יש צורך דחוף בהחלת החוק. "שנה זה יותר מדי זמן. חצי שנה זה זמן סביר להיערך – יש גם לאלה וגם לתמיר מערך איסוף, צריך לשפר את המערך הקיים אבל זה אפשרי. אפשר להשתמש בכסף שהצטבר בקרן הניקיון שאוספת את התשלומים על שקיות הפלסטיק מאז שהוחל חוק השקיות", אומרת גורליק. לדבריה, "מדינות מתוקנות בעולם תומכות ומסבסדות מפעלי מחזור כדי שלא יצטרכו לשלוח פסולת לחו"ל. המדינה לא משקיעה בכך שהפסולת תהיה נקיה מספיק, לא מפעילה רגולציה, כל הדברים האלה יחד גורמים לכך שהתעשייה הזאת מאוד בעייתית בארץ באופן שבו היא מתנהלת היום".