דעה: מאבק אזרחי משפיע יותר מעוד פתק בקלפי

בסרט "לקום אתמול בבוקר" (Groundhog Day), מתחילת שנות ה-90, הגיבור לכוד בלולאה בזמן, בו הוא חווה את אותו יום שוב ושוב כאשר הוא היחיד שמודע לחזרה הזו.  אט אט הוא משנה מאישיותו עד שהוא צולח ועובר ליום הבא.

מוכר לנו, לא?

הבחירות החוזרות עלינו, שלא לטובה, מייצרות בנו תחושה של דה-ז'ה-וו, כאילו יש פרדיגמה שאנו צריכים לפענח, אבל איננו מצליחים.

פוליטיקה היא אומנות הפשרה. היכולת לחבור עם המחנה האחר, לכרות בריתות ולייצר הסכמות משותפות. נדמה כי את היכולת הזו, איבדה הפוליטיקה הישראלית. במובן זה נמצאים אנו, הציבור שאותו הפוליטיקה אמורה לשרת, מול משבר שאין ביכולתנו להשפיע עליו. נדמה מתוצאות הבחירות החוזרות, כי הקרעים ההולכים ומתרחבים הם כאלו שאיננו יכולים לגשר עליהם, ואף לא להשפיע.

האמנם?

תבחרו מאבק קרוב ללבכם

מהשנתיים האחרונות, ומלולאת הזמן בה אנו שבויים, ניתן לראות את חשיבותה ועוצמתה של החברה האזרחית. "חברה אזרחית" היא מונח המתייחס לפעילות המתקיימת בין המרחב הפרטי (כגון משפחה) לבין המרחב של המדינה (כגון קבלת מענקי קורונה מהמדינה). במשטר הליברלי נתפסת הפעילות במרחב האזרחי כביטוי לרצונות ולרעיונות שאינם תלויים בממשל. לכן בחברה דמוקרטית חפצת חיים חשוב לאפשר פעילות אזרחית ענפה.

עוד טורים אורחים ב"שקוף":

• חוקי הבחירות מעוותים – המפלגות הגדולות מרוויחות
• הטלפון לא הפסיק לצלצל? כך סוחרות המפלגות במידע
  בגיבוי הפרקליטות, נתניהו מאכיל אותנו בפירורים

היכולת של אנשים להתאגד יחדיו לשם קידום מטרה משותפת, מאפשרת להם ליטול חלק אקטיבי בהשפעה על עתידם. במובן זה הזירה האזרחית מאפשרת לאזרח ולאזרחית למצוא שותפים לרצונות ולרעיונות, ולקדם אותם תוך בחירה בדבר היקף המעורבות בפעילות האזרחית. כאשר אנו בוחרים ליטול חלק בפעילות במרחב האזרחי אנחנו מרוויחים פעמיים (וזאת חוץ מהרווח הישיר מקידום הנושא שיש לנו עניין בו).

ראשית אנחנו מרוויחים מכך שאנו יכולים לבחור לאיזו פעילות להצטרף, ובאילו עוצמות. בניגוד לפתק בקלפי, שאמור לגלם את האמון שלנו ברשימה שאיננו יודעים לרוב את עמדותיה האמיתיות, כאשר אנו מצטרפים למאבק אזרחי אנו בוחרים את המאבקים הקרובים ללבנו. 

יש מי שתחום הסביבה מטריד את מנוחתו, מצב תאונות הדרכים, החינוך ואף השקיפות. אנו יכולים לבחור מתוך עשרות אלפי הארגונים וההתארגנויות את מה שמניע אותנו. את ההשתתפות האזרחית אנו יכולים להביע במעקב ובאהדה מרחוק, בסיוע מעת לעת, או לעתים ברמת מעורבות גבוהה הכוללת הובלת פרויקטים ומשימות. כל אחת מאלו היא ברמת מעורבות והשפעה גדולה יותר, יש להניח, מהפתק ששמנו בקלפי. נשמע לכם מוכר?

תלמדו: כך מרכיבים קואליציה

הרווח השני הוא היכולת לכרות בריתות חוצות "מחנות". כאשר ממילא החיבור הוא על בסיס מטרה משותפת, נגלה לא פעם שאנחנו נמצאים עם ציבור שונה ומגוון משהכרנו. ישנן קואליציות המתמקדות בנושא אזרחי ומצליחות לייצר חיבור בין מחנות שונים באופן הממנף את תחום הפעילות לשינוי. לדוגמה "מטה המאבק לסחר בנשים ובזנות" שהוקם ב-2003, הצליח לייצר שינוי מציאות תוך חיבור בין חברות כנסת ממפלגות שונות (זהבה גלאון מ"מרץ", שולי מועלם-רפאלי מ"הבית היהודי" ועליזה לביא מ"יש עתיד").

גם בתחום השקיפות פועלים לצד גוף התקשורת "שקוף" בו אתם קוראים כעת קואליציית ארגונים שיש בה מנעד של עמותות ואנשים עם תפיסות עולם שונות, אך שותפים מלאים למאבק לקידום השקיפות בישראל. כך קודמה פעילות ביחס לשקיפות בתקופת הקורונה, וגם דרישה להגברת השקיפות בבחירות.

אולי לא נצליח להקים את הממשלה הבאה או למנוע בחירות חמישיות, אך לכל הפחות נדע שנתנו יד להשפעה בתחום הקרוב לליבנו. נדע שישנם מאבקים שיכולים וצריכים להיעשות רק בחיבור בין השבטים והקבוצות השונות

אם אתם מתוסכלים מהמצב, אם אתן רוצות בשינויי הפרדיגמה, מצאו את הנושא האזרחי שיגרום לכם להיות שותפים בו. 

אולי לא נצליח להקים את הממשלה הבאה או למנוע בחירות חמישיות, אך לכל הפחות נדע שנתנו יד להשפעה בתחום הקרוב לליבנו. נדע שישנם מאבקים שיכולים וצריכים להיעשות רק בחיבור בין השבטים והקבוצות השונות. מי יודע, אולי בסוף זה יוציא גם את הפוליטיקאים מהפרדיגמה שבה הם נתפסו ונוכל סוף סוף להתחיל יום חדש.