החיסיון על קצא"א הוארך בחודש בלבד, אך אינו צפוי להתבטל סופית

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת החליטה להאריך היום (רביעי) את צו החיסיון על פעילות חברת קצא"א בחודש אחד בלבד. בדיון שנער בכנסת בהשתתפות נציג החברה, משרדי ממשלה וארגוני סביבה התמקדה הוועדה בעיקר במנגנון שיאפשר את כניסת המפקחים בעלי האישור הביטחוני המתאים למתקני החברה. הוועדה לא קיבלה את בקשת משרד האוצר להאריך את החיסיון למשך שנה וחצי.

הארכת הצו בחודש בלבד נועדה לתת הזדמנות נוספת להסדיר את פעולת המפקחים על קצא"א שנדרשים לאישור ביטחוני שטרם התקבל. במהלך הדיון מתח ממלא מקום יו"ר הוועדה ח"כ ינון אזולאי (ש"ס) ביקורת על משרד האוצר והשב"כ שהתעכבו במתן האישורים.

בשנה שעברה ועדת החוץ והביטחון צמצמה את צו החיסיון בנושאים הקשורים לקצא"א כך שמידע חיוני על החברה ועל פעילותה יוכל להגיע לציבור. בין היתר, הוחלט כי עובדי רשויות מקומיות ומנהל רשות הטבע והגנים יוכלו להיחשף למידע חסוי כנציגי ציבור לצורך פיקוח, בכפוף ל"התאמה ביטחונית מתאימה". כעת מודים במשרד האוצר כי במהלך השנה האחרונה לא התקבל אישור ביטחוני מתאים וטרם נעשתה ביקורת חיצונית בשל כך.

אלא שבעוד שהדיון עסק בחלקו הגדול במנגנון האישורים הביטחוניים למפקחים, ניסתה ח"כ מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד) להעביר את העיסוק של הנוכחים לחוסר ההיגיון שבעצם קיום הצו. “החיסיון הזה צריך לפוג מהעולם, קצא״א היא עבריינית מועדת ידועה", אמרה ח"כ צרפתי הרכבי. "יש להם היסטוריה מסוכנת וזו פצצה מתקתקת לא צריך להיות חיסיון לקצא״א – הם נאחזים בחקיקה היסטורית לא רלוונטית. אני קוראת לוועדה לעצור את החיסיון הזה שאין לו שום הצדק ולתקן את העוול". מ"מ יו"ר הוועדה ח"ג אזולאי אפשר להשמיע את הדברים אך נראה שנמנע מלדון המהות צו החיסיון אלא נתלה בנושא הפרוצדורלי בלבד.

הדיון נערך לאחר ששורה ארוכה של ארגוני סביבה ופעילים שלחו מאות התנגדויות לבקשת חברת קצא"א להאריך בשנה וחצי את צו החיסיון על פעילותה. בחברה שמזרימה כמויות נפט גדולות דרך מפרץ אילת למסוף בים התיכון סמוך לאשקלון ביקשו להאריך את תוקף הצו עד ל-31 בדצמבר 2026.

חברת הנפט היא למעשה חברה שהבעלות עליה ממשלתית ופרטית, פועלת בחיסיון מאז שנות החמישים כחברה משותפת לאיראן ולישראל. בצל החיסיון מוגבל רוב המידע שהציבור יכול לדעת על פעילותה, לרבות כמויות וסוגי חומרים מסוכנים שמאוחסנים בסמוך לאילת ולאשקלון, הפעילות העסקית של החברה, והיערכות החברה לטיפול במקרי חירום ובאסונות סביבתיים.

לצד השינויים שנערכו בצו בשנה שעברה, גם במסגרתו החדשה נושאים משמעותיים שאינם ביטחוניים נותרו חסויים כמו הכנסות קצא"א, שכר עובדיה ומנהליה, התשלומים שהיא מעבירה לאוצר המדינה וחוזים והתקשרויות שהיא חתומה עליהם.

בחברה להגנת הטבע בירכו על ההחלטה ומסרו כי " חברת קצא"א, אחראית לכמה מאסונות הסביבתיים החמורים ביותר שאירעו בישראל, היא פועלת במקומות מהרגישים בארץ ולכן יש חשיבות גדולה, לפיקוח ציבורי ראוי, על פעילותה. לפעילות של קצא"א, יש השפעה רבה על הטבע, הסביבה, הציבור, הבריאות, הכלכלה ויחסי החוץ של ישראל ובשל סיבות אלה, כל פעילותה, צריכה להיות גלויה לעין הציבורית ואסור לה יותר להסתתר מאחורי צו החיסיון שלה, מבלי לתת דין וחשבון לציבור".

במטה החירום "עוצרים את אסון הנפט", בו חברים ארגוני סביבה רבים, פנו לחברי הוועדה וטענו כי "כל פעולותיה צריכות להיות שקופות לעין הציבור ואסור לה להסתתר מאחורי תירוצים של 'שיקולים ביטחוניים' שאין להם שום תוקף". לטענתם הסיבות המרכזיות הן מכיוון שקצא"א היא החברה היחידה על פעילותה מוטל חיסיון, "רוב הגורמים סבורים שאין צורך בחיסיון, החברה פועלת במקומות מהרגישים בארץ ולכן יש לפקח על פעילותה, קצא"א אחראית לאסונות סביבתיים מהחמורים ביותר שידעה ישראל, ופעילות החברה אינה לצורכי המשק והשיקול הכלכלי אינו ידוע לציבור."

מנגד, בחברת קצא"א אמרו בדיון כי "החיסיון לא חל על נושאים סביבתיים. קצא"א פועלת להנגיש את כל המידע הרחב שאינו חוסה תחת חיסיון. השקנו אתר אינטרנט שיש בו מידע רחב, פרסמנו  דוחות עם המון מידע. קצא"א מספקת שירות חיוני למדינה ולמערכת הביטחון. היינו מצפים שבמקום  שיטחו בנו עלבונות ישבחו אותנו. אנחנו עושים את עבודתנו נאמנה כדי לספק לאזרחי ישראל רציפות תפקודית ושמירה על הביטחון האנרגטי." למרות דבריו של נציג החברה בדיון, לפעילות קצא"א אין בהכרח קשר לביטחון האנרגטי של ישראל, והיא משמשת באופן נרחב צינור בלבד להעברת נפט מאסיה לאירופה תוך העמדת אזרחים רבים בסכנה.