לקראת הבחירות: מה עשו המפלגות להפרדת הנישואין והגירושין מהרבנות?

תומכות ותומכי שקוף בחרו: אילו מהלכים קידמו המפלגות בתחום הדת והמדינה? ● הצורך בפתרונות לזוגות שלא יכולים או לא רוצים להתחתן במסגרת דתית, עולה שוב ושוב בקמפיינים של המפלגות. אך במציאות הן לא הצליחו לשנות הרבה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
ליברמן עורך טקס חתונה אזרחית מחוץ לכנסת, בדצמבר האחרון. ניסיונות מעטים לשינוי המצב במציאות (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

נושא הדת והמדינה הוא אחד הנושאים הנפיצים והמורכבים בישראל. לאורך השנים ניסו מגוון מפלגות לקדם מהלכים לשינוי המצב הקיים, בו לרבנות הראשית יש מונופול על שירותי הדת במדינה – אך רק מעטים הבשילו לכדי שינוי במציאות. זאת בזמן שלחלק מהסיעות היו הזדמנויות רבות יותר לקיום הבטחות הבחירות שלהן. 

סיעות כמו "יש עתיד" או "ישראל ביתנו", שהבטיחו לקדם פתרונות לזוגות שלא יכולים או לא רוצים להתחתן דרך הרבנות, ישבו בממשלה בעבר אך בקושי השתמשו בכוחן לשנות מדיניות. גם סיעות מהאופוזיציה היו יכולות לנסות לשתף פעולה עם עמיתיהן מהקואליציה ולקדם שינויים בהסכמות. עם זאת, נראה כי פעמים רבות חברות וחברי הכנסת בחרו באפשרות הקלה: ריבים בלתי נגמרים עם המפלגות שמתנגדות לנושא בכל תוקף, תוך ניסיונות מעטים לשינוי המצב במציאות.

פרויקט הבחירות של שקוף:

"הרבה חברי כנסת מעדיפים לשמור על המקום שלהם מאשר לשנות סדרי עולם", סיפרה ח"כ לשעבר ד"ר עליזה לביא, שהיתה חברה בסיעת "יש עתיד" וכיום אינה חלק מהמפלגה. "אלה נושאים גדולים ומורכבים וצריך להבין שיש צורך בהסכמות. בגלל שהכנסת והממשלה לא יציבות זמן רב, הם הפכו לנושאים של ויכוחים והשמצות". 

פרויקט בחירות 2021 מאחורי הקלעים: מי מחליט על מה כותבים?

אחרי שנתיים של סבבי בחירות מתישים ושיחות ממוחזרות באולפנים על מי ישב עם מי – החלטנו לשאול את התומכים והתומכות של "שקוף", המוציאים לאור שלנו: מה מעניין אתכם?
התשובה של רובם הייתה: "אנחנו רוצים לשמוע על נושאי מהות – מה המועמדים עשו או מתכננים לעשות בנושאי חינוך, תחבורה, כלכלה".

בשלב השני הכנו רשימה של 11 נושאים שונים שמשפיעים על חיי היום יום שלנו – ממנה בחרו התומכים של "שקוף" שלושה נושאים: יוקר המחיה, דת ומדינה (נישואין אזרחיים) ומשבר האקלים.

בשיתוף כל הצוות הכנו שאלון למפלגות שמטרתו לחלץ אמירות ברורות ביחס לתכנית הפעולה שהן מציעות ולא למרוח אותנו בסיסמאות. למשל: ממה יקצצו בתקציב? האם יעבירו תכנית מעבר לכלכלה פחות מזהמת? האם יחייבו את חברי ועדת הכספים לחשוף אינטרסים כלכליים?

במקביל לתשובותיהם, נסקור את פעילות המפלגות עד עתה בנקודות מרכזיות בכל אחד מהתחומים שנבחרו. ממשיכים בסדרת: "מה ראשי המפלגות היו רוצים שתשכחו?" ובראיונות המצולמים "רואים רחוק רואים שקוף" על חזון הח"כים לישראל 2040.

"יש כאלה שיגידו גם שזה לא משתלם אלקטורלית", הוסיפה. "למשל מצוקת הנשים העגונות, נושא הגיור – אם הם היו נתפסים כנושאים חברתיים ולא כבעיה של נשים או כבעיה של דתיות, הוא היה במקום אחר מזמן". 

אז מה בכל זאת עשו כל אותן מפלגות שמבטיחות כעת במצעים ובאולפנים כי הפעם יקדמו, סוף סוף, נישואין אזרחיים בישראל, לאחר שהבטיחו זאת בבחירות הקודמות ובאלה שלפניהן? בחנו את עשיית הסיעות בתחום בשנים האחרונות: בכנסת, בממשלה, בחקיקה ובדרכים יצירתיות אחרות.

דרושה אלטרנטיבה למונופול הרבנות

כיום ישראל מכירה בזוגות כנשואים רק אם התחתנו במסגרת דתית, כאשר בכל דת ניתן להתחתן רק דרך הסמכות הדתית הייחודית לה. המונופול הדתי על הנישואין בישראל מדיר קבוצה גדולה של אזרחיות ואזרחים שלא יכולים להינשא לפי הכללים הדתיים, למשל מי שיהדותם מוטלת בספק על ידי הרבנות, זוגות בהם בן ובת הזוג אינם בני אותה דת וזוגות להט"בים. לצידם קיים גם ציבור שיכול להתחתן דרך הרבנות, אך פשוט לא מעוניין בכך. לכל אלה לא קיים פתרון חוקי לחתונה בישראל.

אפשרות נוספת היא נישואין אזרחיים בחו"ל, שמאפשרים רישום במשרד הפנים. פתרון החתונה מחוץ לישראל – למשל בקפריסין – מאפשר לזוגות להתחתן מבלי לעבור ברבנות או במסגרת דתית אחרת. עם זאת, מרגע שזוג של בן ובת זוג יהודים נרשם כנשוי במשרד הפנים ומעוניין להתגרש בישראל, הוא חייב בגירושין בטקס דתי ברבנות. בני זוג שהתחתנו במדינה אחרת יכולים להתגרש בה רק אם החוק באותה מדינה מאפשר זאת. 

טקס חתונה מרובה משתתפים להט"בים בתל אביב, במחאה על האפלייה נגד זוגות חד מיניים בארץ, יוני 2019 (צילום: תומר נויברג, פלאש 90)

בשנים האחרונות חלה ירידה במספר הזוגות שנישאו דרך הרבנות הראשית. לפי המשרד לשירותי דת, בשנת 2018 חלה ירידה של 6.2% במספר הנרשמים לנישואין ברבנות. במקביל, חלה עלייה במספר הזוגות שחיים יחד ללא חתונה שנחשבת למקובלת על ידי משרד הפנים. 

לאור המצב, ישנם מהלכים לטובת שינוי במדיניות בהובלת מפלגות בעלות קו פרוגרסיבי. ברמה המדינית נציין כי בחנו את העשייה גם לפי מהלכים של ח"כים בודדים, למשל: הגשת הצעות חוק או הצבעות במליאה. חלק מחברי הכנסת מתמודדים לכנסת ה-24 ברשימה אחרת מזו שכיהנו בה בכנסות הקודמות – התייחסנו לעשייתם ככזו שמזוהה עם הרשימה אליה הם שייכים כעת. 

יש עתיד – הח"כית שניסתה וההזדמנות שחמקה

מפלגת יש עתיד החלה את דרכה בכנסת ה-19, אז נכנסה לממשלה יחד עם הליכוד וישראל ביתנו, ללא המפלגות החרדיות בקואליציה. ח"כ לשעבר לביא הצליחה להעביר אז חוק שמחייב לראשונה ייצוג נשים בוועדה לבחירת דיינים. "זה היה החוק הראשון שלי בכנסת וגם של המפלגה. זאת היתה קואליציה נדירה, ידעתי שזאת הזדמנות פז", סיפרה לביא. 

בהמשך ניסתה לקדם חוק לשילוב נשים בגוף הבוחר של הרבנות הראשית, שכלל גברים בלבד. חוקים מסוג זה יכולים לאפשר לנשים להשפיע על האופן בו יתנהלו הגופים שאחראיים על הנישואין והגירושין בישראל. "החוק לא עבר לצערי, אבל לכנסת עדיין הייתה אפשרות להשפיע על בחירת עשרה נציגי ציבור", היא תיארה. "הצלחנו לדאוג בשיתוף פעולה שיבחרו נשים – ובאמת עשר נשים נבחרו לגוף הבוחר". 

בכנסת ה-19 וה-20 ניסתה לקדם את חוק ברית הזוגיות בשם סיעת יש עתיד, אך החוק מעולם לא עבר. "בישראל יש הרבה לא יהודים על פי ההלכה או כאלה שלא רוצים להתחתן לפי ההלכה, וחשבתי שיהיה נכון לקדם את ברית הזוגיות", נזכרת לביא. "התייעצתי עם רבנים ועם מומחים והגשתי את הצעת החוק לפחות ארבע פעמים, אבל החוק לא התקדם".

אז האם ניתן בכלל לשנות משהו דרך הכנסת? לביא טוענת שכן – בעזרת מלחמות, עקביות ושיתופי פעולה. "אם את נאבקת על זה ואת לא מוותרת ומוכנה לשלם מחיר פוליטי, זה אפשרי. למשל, קידמתי חוק שאפשר לעגונות החיות בחו"ל לפנות לבית הדין בישראל ובכך נותן לו מנדט לטפל גם באזרחיות של מדינות אחרות – אם הן מבקשות. הצעת החוק הזאת נתקלה בהתנגדות מכל הכיוונים. לבסוף הצלחתי להעביר אותו, החרדים תמכו מאחורי הקלעים ולאחר מכן גם בפומבי". 

ישראל ביתנו – מאשימים את החרדים

מעבר לחקיקה, למפלגות שהרכיבו את הממשלות האחרונות היו הזדמנויות מעשיות יותר לשנות את המצב, אם היו מעוניינות בכך. "הרבה מפלגות שמבטיחות נישואין אזרחיים הבטיחו את זה בעבר. כמו הרבה דברים, קל להגיד בבחירות וקשה ליישם אחר כך", אמר תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת "נאמני תורה ועבודה", שמקדם מהלכים בתחום הדת והמדינה מול חברי הכנסת. 

"בסוף צריך למדוד את המפלגות לפי העשייה. האם יש צעדים מעבר לחקיקה ראשית, למשל במסגרת משרדי הממשלה? לדוגמה, אם מפלגה מקדמת פתרון זמני לזוגות שלא יכולים להתחתן בחו"ל כי כרגע יש הגבלה על טיסות, זה לפחות ייתן אינדיקציה שיש מחשבה קצת יותר מעמיקה על הנושא".

ליברמן ודרעי. "המפלגות החרדיות לא מוכנות לשום פשרה" (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

מי שהציבה את הנושא כמרכזי במצע הבחירות שלה בעשור האחרון היא מפלגת ישראל ביתנו. שוב ושוב דיבר יו"ר הסיעה, אביגדור ליברמן, על חשיבות ההחלה של נישואין אזרחיים בישראל. בפועל, לא הרבה בוצע בכל שנותיה של ישראל ביתנו בכנסת. 

את האשמה מטילה הסיעה על המפלגות החרדיות. "למרות שנים ארוכות בהן נסינו להגיע לפשרות והסכמות, המפלגות החרדיות לא מוכנות לשום פשרה", מסרו בסיעה ל"שקוף". "אפשר לקדם נישואין וגירושין אזרחיים בישראל רק כשהמפלגות החרדיות יהיו באופזיציה. ישראל ביתנו המפלגה היחידה שמתחייבת לא לשבת עם המפלגות החרדיות בממשלה״.

ח"כ לשעבר עליזה לביא: "אם את נאבקת על זה ואת לא מוותרת ומוכנה לשלם מחיר פוליטי, זה אפשרי"

בכנסת ה-23 נראה כי ישראל ביתנו ביקשה לקדם כמה מהלכים נקודתיים אך לא הצליחה לגייס את הקואליציה. "בעולם אידיאלי הייתי רוצה שהמדינה תכיר בכל זוג בישראל, בלי הבדל בין דת, מין והרכב המשפחה," הודתה ח"כ מלינובסקי מישראל ביתנו. "הקורונה חשפה לנו את הבעייתיות שנוצרה כשאנשים לא יכלו לטוס ולהתחתן בחו"ל. הצענו שהזוגות האלה יקבלו פיצוי כספי – אבל המפלגות החרדיות לא הסכימו לשום פשרה".

צעד אחד שקידמה ישראל ביתנו הוא חוק ברית הזוגיות. בשנת 2010 הובילה הסיעה חקיקה שמאפשרת מיסוד זוגיות לחסרי דת. הפתרון מסייע רק לזוגות בהם בן ובת הזוג חסרי דת, אך לא לזוגות בהם אחד מבני הזוג שייך לדת אחרת. החוק עזר למספר קטן מאוד יחסית של זוגות: בין 2010 ל-2018 הונפקו 127 תעודות ברית זוגיות בלבד.

קירשנבאום בכנסת ב-2014. קידמה את התיקון לפקודת הנישואין והגירושין (צילום: מרים אלסטר, פלאש 90)

בנוסף, חברת סיעת ישראל ביתנו לשעבר, פאינה קירשנבאום, הייתה אחת ממקדמות התיקון לפקודת הנישואין והגירושין, לפיו ניתן להירשם כנשואים בכל אזור רישום בארץ לבחירת הזוג ולא רק באזור בו הוא מתגורר. החוק אפשר תחרות ברישום לנישואין והגדיל את חופש הבחירה של זוגות לבחור את הרב שמתאים להעדפותיהם (במסגרת הרבנות). לצד קירשנבאום קידם את החוק ח"כ איתן כבל, אז חבר סיעת המחנה הציוני.

"לכל המפלגות שהיו בקואליציה בעשור האחרון היתה הזדמנות לקדם שינוי", מזכיר תני פרנק. "ישראל ביתנו ישבה בממשלה עם נתניהו במשך כמה קדנציות. מה הולך לקרות הפעם שישנה את המצב? מה הבטוחות שיש לנו כדי לדעת שהם באמת יקדמו את זה? האם ידרשו את זה כתנאי כניסה לקואליציה?".

כחול לבן נזכרו ברגע האחרון

חברת רשימת תקווה חדשה, שרן השכל ניסתה לקדם בכנסת ה-20 – כשהיתה חברת סיעת הליכוד – פתרון לנישואין אזרחיים במסגרת שגרירויות זרות בישראל. המהלך לא צלח, ובינתיים הרשימה לא התחייבה לקדם פתרון אחר בנושא. לאחרונה נשאל יו"ר הרשימה, גדעון סער, על עמדתו בנושא זכוית להט"ב ואמר כי אינו יכול להתחייב לקדם נישואין לזוגות גאים בישראל.

סיעת כחול לבן, שהדגישה לא פעם את חשיבות חופש הדת וזכויות להט"ב, חיכתה לרגע האחרון וקידמה רק מהלך אחד בנושא לאורך כהונתה – לפני כשבוע. תזכיר החוק שקידם שר המשפטים בני גנץ מבקש להרחיב את ברית הזוגיות כך שתכלול, בנוסף לזוגות חסרי דת, גם זוגות בעלי דת, ביניהם גם בני דתות שונות וזוגות להט"בים. לא ברור מתי החוק יעבור – אם בכלל – לאור פגרת הבחירות והקמת הממשלה החדשה אחריה.

נתניהו וגנץ במליאת הכנסת. "לכל המפלגות שהיו בקואליציה בעשור האחרון היתה הזדמנות לקדם שינוי" (צילום: יהונתן סמייה, דוברות הכנסת)

לדברי תני פרנק, לא מספיק לקדם פתרונות רק לציבור שלא יכול או רוצה להתחתן ברבנות. "כשמדברים על נישואין אזרחיים חשוב לזכור גם לא להזניח את הרבנות", אמר. "הרבה פתרונות, למשל תזכיר חוק ברית הזוגיות שהגיש גנץ, מאותתים לרבנות – אל תדאגו, אנחנו נמשיך את המונופול הדתי שלכם אבל תנו לנו את האפשרות האזרחית. זאת אמנם פשרה סבירה בעיני הרבה אנשים, אבל בסוף יש הרבה בעיות גם במערכת הדתית עצמה. למשל, נשים מסורבות גט ועגונות – הבעיה שלהן לא תיפתר לגמרי כשיהיו נישואין אזרחיים. השארת המונופול הדתי בידיים של הרבנות מתעלמת מהרבה בעיות שקיימות במערכת היום". 

עודף חקיקה

דרך נוספת לבחון את עשיית המפלגות היא בבחינת הגשת הצעות חוק בנושא וקידומן. בכנסת ה-23 וה-20, השתיים הפעילות יחסית בשלוש השנים האחרונות, שיאנית הצעות החוק היא יו"ר העבודה, מרב מיכאלי. מיכאלי הגישה מאז 2015 יותר מחמישים הצעות חוק בתחום, ביניהן הצעת חוק לביטול חוק הרבנות הראשית והצעת חוק לקיום נישואין אזרחיים בישראל.

אחריה בתחום החקיקה מצויים ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) וח"כ לשעבר עליזה לביא (יש עתיד), ח"כ תמר זנדברג (מרצ) וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו).

נוסף על החקיקה, בכנסת ה-23 הצליחה ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) להיבחר כנציגת הכנסת בוועדה לבחירת דיינים, לצד ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה). חברות בוועדה מאפשרת השפעה על בחירת הדיינים בבתי הדין הרבניים.

מיכאלי. שיאנית הצעות החוק (צילום: אתר הכנסת)

אך הגשת הצעת חוק פרטית והנחתה במזכירות הכנסת היא לא העבודה הקשה באמת: בכנסת ישראל יש עודף הצעות חוק מסוג זה שאינן מקודמות. השאלה היא אילו מאמצים משקיעים חברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה כדי לקדמן. במקרה של האופוזיציה, ללא עבודה משותפת עם ח"כים מהקואליציה יהיה קשה עד בלתי אפשרי להצליח לקדם את החוק מעבר לשלב ההנחה הראשוני. לכן חקיקה שהחלה כהצעת חוק פרטית מטעם ח"כ או ח"כית מהאופוזיציה נחשבת להישג מרשים.

אם כן, אילו הצעות חוק הצליחו לעבור שלב מהנחתן הראשונה? בכנסת ה-20, מתוך 55 הצעות חוק בנושא הנישואין והגירושין אושרו בכנסת שני חוקים בנושא משיק: נשים עגונות. אחת, הצעת חוק ממשלתית שביקשה להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים כך שיוכלו לדון בבקשת גט של אישה בחו"ל, והשניה, הצעת חוק של ח"כ לשעבר לביא שמטרתה להחמיר את תנאי הכליאה של סרבני גט.

בכנסת ה-23 הקצרה לא אושרו חוקים וכל הצעות החוק בנושא נפלו בקריאה טרומית או לא הגיעו להצבעה בכלל. הן הוגשו על ידי חברות וחברי כנסת מהאופוזיציה בלבד – ללא שיתוף פעולה עם הקואליציה. 

כיצד הצביעו הסיעות על הצעות החוק והאם קידמו את המהלכים?

הגוש השמרני הכולל את הליכוד, יהדות התורה, ש"ס, ימינה והציונות הדתית פעל לשימור כוחה של הרבנות הראשית בדרכם של זוגות אל החופה. כך גם חברי כנסת שמתמודדים היום במסגרת רשימת תקווה חדשה. חברות וחברי סיעת רע"מ נעדרו או התנגדו לכל הצעות החוק, ובסיעת ימינה לא הגיעו אף לא להצבעה אחת. 

חברי סיעת כחול לבן התנגדו או נעדרו מרוב ההצבעות. במקביל, הצביעו בעד שתי הצעות חוק דומות שביקשו לאפשר נישואין אזרחיים בשגרירויות זרות בתקופת הקורונה. בסיעות העבודה, יש עתיד, ישראל ביתנו ומרצ הצביעו בעד כל ההצעות. חברי סיעת הרשימה המשותפת הצביעו בעד כולן מלבד אחת – הצעת חוק של ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) לקיום נישואין אזרחיים בישראל.

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email
יעל פינקלשטיין

כתבת לוביסטים

כותבת ב"שקוף" מאז "מאה ימים של שקיפות", עוקבת אחרי פעילות של לוביסטים שמייצגים בעלי אינטרסים בכנסת וכותבת גם על ייצוג שוויוני בפוליטיקה.

לתקשורת כוח עצום להשפיע על החיים שלנו, והיא יכולה לנצל אותו כדי לחשוף עוולות ולדרוש תשובות מנבחרות ונבחרי הציבור - אבל היא לא תמיד מצליחה לעשות את זה. אני שמחה להיות חלק מארגון עצמאי שיכול לפעול רק למען הציבור בחופש מוחלט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 6,709 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.

משוב על האתר החדש

אנחנו בתקופת הרצה, נשמח לכל פידבק.

תודה על המשוב!

בזכותך אנחנו משתפרים כל הזמן.

אם עדיין לא הצטרפת כמו"ל – אפשר לעשות את זה כאן.

מערכת שקוף.