ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
על בית זיקוק אשדוד לפצות ביותר מ-2.5 מיליון שקל את התושבים המתגוררים בסביבת המפעל ואת העובדים באזור התעשייה הצפוני – כך נטען בבקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה החודש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
בבקשה נטען כי יש לפצות על הסבל שגרם וממשיך לגרום בית הזיקוק לכל מי שנחשף, או עלול היה להיחשף, למטרדי זיהום אוויר שמקורם בפעילותו בשבע השנים שקדמו להגשתה. הקבוצה המיוצגת כוללת את תושבי היישובים הסמוכים, עובדי אזור התעשייה ואף נוסעים בכבישים 4 ו-42. הבקשה מייחסת לבית הזיקוק, בין היתר, רשלנות ודורשת הפסקה מוחלטת של כל המפגעים (צו עשה).
הבקשה הוגשה מטעם שלושה תושבי האזור: אלמוג אזרי מיבנה ונועם ויוליה שמואלי מאשדוד. הם מיוצגים בידי עורכי הדין ממשרדי גולן נפתלי ויצחק מירון. לטענתם, תושבי האזור סובלים זה שנים ממפגעי זיהום אוויר חמורים ובלתי סבירים, שמקורם בבית הזיקוק ושפוגעים בבריאותם ומחמירים את מצבם הרפואי.
בנימוקי הבקשה ציינו המבקשים כי המפעל ממוקם בסמיכות לריכוזי אוכלוסייה גדולים – עובדה שלשיטתם מחייבת משנה זהירות. "בנסיבות אלה מוטלת עליו חובת זהירות מוגברת, המחייבת הקפדה יתרה על עמידה בדרישות הדין ובתנאי ההיתרים, שכן כל חריגה מפעילותו עלולה לחשוף ציבור רחב לפגיעה סביבתית ובריאותית", כתבו. עוד טענו כי הנהלת בית הזיקוק "לא הקפידה, בלשון המעטה, על חובת הזהירות המוטלת עליה, ולא עשתה למניעת פליטות חריגות לסביבה תוך סיכון בריאות התושבים בסביבה ופגיעה באיכות חייהם".
בבקשה מפורטת שורה ארוכה של אירועים וצעדי אכיפה בעשור האחרון, ובהם קנס בסך 7 מיליון שקל שהוטל על המפעל בשל "מספר רב של אירועי זיהום אוויר חזק ובלתי סביר", צו מנהלי ושימועים, וכן טענות שלפיהן המפעל לא עמד בדרישות המשרד גם לאחר שנקבעו בצו מנהלי. "התושבים חסרי האונים פנו ופונים אין-ספור פעמים לרשויות, תוך פרסום המצב העגום שאליו נקלעו בכתבות וברשתות החברתיות", ציינו עורכי הדין. "זעקת התושבים נשמעה עד לכנסת ישראל, שבחרה להעלות את הנושא מספר פעמים לסדר היום של הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה".
כדי לתמוך בטענותיהם צירפו המבקשים חוות דעת של ד"ר סומיה פלאח, שכיהנה בעבר כממונה על היתרי פליטה במשרד להגנת הסביבה ושימשה גם יועצת לבית הזיקוק בחיפה. בחוות הדעת מציינת פלאח כי בשנים 2022-2023 אירעו חריגות חוזרות מערכי הסביבה של בנזן, ובהן חריגות שנתיות ויממתיות. מדובר בחומר כימי אופייני למוצרי נפט, הנספג דרך העור ומערכת הנשימה ומוכר כמסרטן ודאי בבני אדם.
"ממצאים אלה מלמדים כי אין מדובר באירועים נקודתיים, אלא בדפוס מתמשך של חשיפה לריכוזי בנזן גבוהים, בעל משמעות סביבתית ובריאותית, במיוחד עבור האוכלוסייה המתגוררת בסביבת בית הזיקוק", כתבו עורכי הדין. עוד ציינו כי ניתוח נתוני החריגות מצביע על כך שהזיהום התפזר בגובה פני הקרקע – כלומר, בגובה הנשימה של בני אדם – עד למרחק של כמה קילומטרים מבית הזיקוק, והגיע ליישובים הסמוכים, בין היתר: יבנה, בן זכאי, כפר הנגיד, גאליה, בניה ובית גמליאל. "לפיכך, חריגות מערכי הסביבה של בנזן אינן מהוות רק הפרה של הדין, אלא גם סיכון סביבתי ובריאותי ממשי, במיוחד עבור אוכלוסיות המתגוררות בסמיכות למקור הפליטה".
עוד ציטטו המבקשים את המומחית, שלפיה בשל קרבתו של המפעל לאוכלוסייה ניתן היה לצפות מבית הזיקוק לאמץ נהלי תחזוקה מחמירים מהסטנדרט החוקי, "או לפחות לפעול באופן סביר לפי הסטנדרט החוקי המינימלי. אולם ציפיות לחוד ומעשים לחוד", כתבו. לטענתם, תושבי האזור הם קהל שבוי: "אינם בעלי המידע והאמצעים לדעת כי הם נושמים אוויר מזוהם, מסרטן ומסוכן, או לבחור את עיר מגוריהם ולדלג ממקום מגורים אחד למשנהו". עוד הוסיפו כי לתושבים אין ברירה אלא לסבול, בעוד שהנהלת בית הזיקוק "אשר מודעת למצוקת התושבים ולפערי המידע והכוחות, העדיפה לנצל את חולשת התושבים ואי-מודעותם ולהמשיך לגרום למפגעים הסביבתיים על חשבון התושבים ובריאותם, על אף הבנת השלכות מעשיה ומחדליה וקבלת התראות חוזרות ונשנות מהמשרד להגנת הסביבה".
בית הזיקוק, שבאזור התעשייה הצפוני באשדוד, מדורג במקום ה-20 מבין 566 התעשיות המזהמות בישראל בדוח המפל"ס לשנת 2025, שפרסם המשרד להגנת הסביבה בראשית החודש. לפי הדוח, בשנת 2025 פעל בית הזיקוק בהיקף של 70% מכושר הייצור שלו – 7% פחות מאשר ב-2024. למרות הירידה בהיקף הפעילות, חלו עליות מדאיגות בפליטות של מזהמים וגזי חממה המדווחים מן המפעל.
כך למשל, חלה עלייה של כ-32% בפליטות פורמלדהיד, עלייה של כ-24% בפליטות אמוניה, עלייה של 11% בפליטות תחמוצות חנקן, ואף עלייה קלה של 1% בפליטות בנזן. עם זאת, הירידה בפליטות החלקיקים זניחה לנוכח הירידה בהיקף הפעילות של המפעל לעומת השנה הקודמת.
המפעל משתרע על שטח של כאלף דונם, ולפי הבקשה הוא בעל כושר זיקוק של כארבעה מיליון טון נפט גולמי בשנה ומייצר 40% מהדלק ומגז הבישול בישראל. בפברואר האחרון פרסמנו כי במשרד להגנת הסביבה שוקלים לקנוס את המפעל ב-32 מיליון שקל בשל הפרות לכאורה של היתר הפליטה. במדד ההשפעה הסביבתית, שפרסם המשרד לפני כשנה, בית הזיקוק כיכב במקום הראשון עם שיא בניקוד שלילי; גם בדוחות קודמים הוא כיכב דרך קבע במקומות גבוהים. "למפעל ניקוד גבוה הנובע מכמות פליטות והעברות לסביבה", ציינו אז במשרד. בפברואר האחרון נהרגו שתי מהנדסות שעבדו בבית הזיקוק, אירינה רדצ'וק וניצן גוייכמן, לאחר שחוברו למכלי חנקן במקום למכלי אוויר. באוגוסט האחרון פורסם כי המשטרה העבירה את התיק לפרקליטות.
עד 2006 פעל בית הזיקוק כחלק מקבוצת בז"ן. באותה שנה הוא נרכש על ידי פז חברת נפט, ובהמשך נכנסה חברת שפיר כבעלת מניות. לפני כשלושה שבועות מכרה פז את יתרת אחזקותיה במפעל. כיום מוחזקים 44.95% ממניותיו בידי הציבור, והיתר מתחלקים בחלוקה כמעט שווה בין בעלי עניין, משקיעים מוסדיים וקרנות גידור. בסוף 2024 עזב המנכ"ל הוותיק, עמית כרמל, את בית הזיקוק. למרות ההפרות הרבות שהתרחשו במהלך כהונתו, במשרד להגנת הסביבה נמנעו מהטלת אישומים אישיים. אחריו נכנס לתפקיד רונן יחזקאל, שכיהן בו שנה בלבד, ובקיץ האחרון מונה יוגב גברי לתפקיד.
מבית זיקוק אשדוד נמסר בתגובה:
"בית זיקוק אשדוד מחויב לשמירה על הסביבה, פועל על פי הנחיות ותקנים מחמירים ביותר ומשקיע לשם כך משאבים רבים. החברה לומדת את הבקשה והיא תגיש את תגובתה בהתאם להוראות הדין".
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
