אסון סילמן

אני מכיר את ששת השרים האחרונים להגנת הסביבה. אף שלא תמיד הסכמתי עם כולם בכל הנושאים, המשרד לרוב היה מנוהל: התקיימו דיוני עומק, הוענק גיבוי פוליטי למהלכי הדרג המקצועי, הייתה מעורבות של השר/ה בנושאים מהותיים. כל זה ניכר פחות מאז נכנסה לתפקיד עידית סילמן.

תפקיד השר/ה להגנת הסביבה נחשב זוטר מבחינה פוליטית, אך הוא מהמשרדים החשובים המשפיעים על חיי כולנו, מהבריאות ועד לביטחון. חוסר התפקוד של השרה סילמן מדרדר את איכות החיים של הישראלים, מהבריאות ועד לביטחון. הדרג המקצועי, שרובו המוחלט מורכב מאנשים מקצועיים ואכפתיים, מתקשה לפעול. אין יכולת לקדם חקיקה, אין יכולת לקבל הכרעות, אין חזון ארוך טווח, אין יכולת להתמודד מול משרדים אחרים שרובם ככולם חזקים יותר פוליטית. כך ממשיכה להינגס הגנת הסביבה בישראל ולהגיע למחוזות שפלים בהם טרם ביקרה.

במהלך כהונת סילמן כשרה להגנת הסביבה נרשמו שורה של כשלים מקצועיים חמורים, שפגעו ישירות בבריאות הציבור, באוויר שאנחנו נושמים, ביכולת המדינה לנהל מדיניות סביבתית בסיסית. להלן ח"י דוגמאות עיקריות:

1. אי‑מניעת ביטול מס על כלים חד‑פעמיים: מדובר באחד הכלים היעילים ביותר להפחתת זיהום וצריכת פלסטיק, שנחקק בתקופת הממשלה הקודמת. ביטול המס על-ידי הממשלה הנוכחית הוביל לעלייה בשימוש בפלסטיק ולפגיעה סביבתית ובריאותית, בשל הנזקים הפוטנציאליים של שבבי המיקרו-פלסטיק הזעירים לגוף האדם. עם ביטולו של המס הצהירה סילמן כי תציג חלופות, אך חלפו שלוש שנים והיא טרם עשתה זאת.

2. אי‑מניעת ביטול מס המשקאות הממותקים: מס זה, שהוטל גם הוא על-ידי הממשלה הקודמת, היווה צעד בריאותי-סביבתי חשוב שנועד להפחית תחלואה בסוכרת. הממשלה הנוכחית ביטלה אותו. משקל הנוצה של סילמן לא עמד לה כנגד החלטת שר האוצר סמוטריץ' לבטלו על פי ההסכמים הקואליציוניים, וזאת על אף שמדינת ישראל מובילה את ה- OECD בכריתות גפיים כתוצאה מסוכרת!

3. אי-הכרזה על אזור התעשייה עטרות כאזור נפגע זיהום אוויר: באזור עטרות נמדדים מדי שנה מאות ימי חריגה של עד פי חמש מהערכים המותרים בחוק עבור חלקיקים נשימתיים – מזהם מסוכן שפוגע בפעילות הנשימתית, הלבבית ובכלי הדם. לאזור נכנסים מדי יום חול אלפי תלמידים ומאות עובדים. לאחר מיצוי הכלים שבידי המשרד להגנת הסביבה, ביקש הדרג המקצועי מסילמן – כבר לפני כשלוש שנים! – להכריז על האזור כ"אזור נפגע זיהום אוויר", דבר שהיה מאפשר סמכויות אכיפה נרחבות ומשמעותיות ונקיטת צעדים נוספים. סילמן התעלמה. ארגוני סביבה ובהם "שומרי הבית" שלחו לשרה מכתב התרעה בנושא. סילמן טרם מצאה את הזמן להשיב לו.

4. מסמוס הישג קודם בנושא התחנה המרכזית בת"א: השרה הקודמת, תמר זנדברג, הכריזה על אזור התחנה המרכזית בת"א כאזור נפגע זיהום אוויר. בהתאם, העירייה הכינה תוכנית מפורטת להפחתת הזיהום באזור, אך סילמן לא אישרה אותה זמן ממושך, אלא לאחר לחץ ציבורי. בסופו של דבר צו ההכרזה פג  וסילמן לא הנחתה לחדשו. ההישג החשוב היה כלא היה.

5. הסתרת דו"ח תמותה מזיהום שהוכן במשותף עם משרד הבריאות: הדו"ח הראה הכפלה ואף יותר של תמותה מזיהום אוויר, וזאת לאחר בחינת השפעת שלושה מזהמים בלבד, מתוך רבים הקיימים באוויר. הדו"ח שוחרר לציבור רק לאחר לחץ תקשורתי, ציבורי וכן משפטי מצד עמותת "שומרי הבית".

6. עיכוב בהגשת דיווחים תקופתיים כחוק: המשרד בראשות סילמן לא פרסם נתונים על מימוש התוכנית החמש-שנתית להפחתת זיהום אוויר בהתאם לחוק אוויר נקי. החוק קובע כי כל השרים נדרשים לדווח לממשלה עד ל-31 במרץ בכל שנה על פעולות משרדיהם ליישום התוכנית בשנה החולפת, והמשרד להגנת הסביבה נדרש להגיש דו"ח שנתי לוועדת הכנסת הרלבנטית עד ל-30 ביוני. במשך כשנתיים המשרד התעלם מהוראות החוק, ולא בפעם הראשונה. הדוגמא השלילית של המשרד וחולשתו היחסית הביאה לכך שגם משרדים אחרים לא פרסמו דו"חות יישום לגבי פעילותם. שוב אזרחי ישראל נפגעו מניהול קלוקל.

7. תוכנית חלשה להפחתת מזהמים באזור התעשייה אשדוד: מדובר באזור תעשייה מהמזוהמים בישראל, על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה עצמו. לחץ ציבורי הביא את המשרד להיענות לבקשה כי תוגש תכנית לאומית להפחתת הזיהום באזור. התוכנית הוגשה באיחור של חודשים, בתקצוב נמוך וללא חזון. בהיעדר מחקרי בריאות, אכיפה אפקטיבית והפסקת קידום תשתיות מזהמות עד לבחינה מחודשת של עומס הפליטה המצטבר, היא לא צפויה להביא לשינוי.

8. קרע חריף מול ארגוני הסביבה: לאורך השנים מצאו עצמם המשרד וארגוני הסביבה נלחמים כתף אל כתף בנושאים שונים. לא עוד. לאורך כהונתה דאגה סילמן להכבדה בנושא התמיכות הכספיות השנתיות בארגוני הסביבה – הפסקת התמיכה במחקרים, בקשת התחייבות שלא לקדם פעילות שיש בה סתירה עם מדיניות המשרד, מיקוד התמיכות בנושא המלחמה בלבד, פרסום מאוחר של הקולות הקוראים לארגונים –עד לעצירה מלאה שלהם השנה.

ההתנהלות העוינת של סילמן מחלישה את הארגונים ופוגעת ביוזמות סביבתיות. מספר ארגונים פנו ליועמ"ש המשרד להגנת הסביבה ובהמשך עתרו לבית המשפט. מערכת היחסים של השרה עם חלק מהארגונים הפכה עכורה עד כדי כך שכינתה את ארגון הסביבה עתיר ההישגים "מגמה ירוקה" בכינוי "מגמה רעה", בשל כנס בו היה מעורב שעסק בהשלכות הסביבתיות של המלחמה משני צדי המתרס. מבחינת סילמן, הזיהומים בעזה אינם פוגעים בישראל.

9. עיכוב מכוון במינוי נציגי ארגוני סביבה למוסדות תכנון וציבור: לארגוני הסביבה שמורה בחוק הזכות למנות נציגים במוסדות תכנון, רשויות וארגונים. מועצת רשות מקרקעי ישראל, מליאת רשות הטבע והגנים, המועצה לגנים לאומיים, רשות נחל הקישון, החברה הממשלתית להגנת מצוקי חוף הים התיכון, מועצת איגוד ערים כנרת, פארק חיריה, ועדות תכנון מחוזיות ועוד. סילמן עיכבה שורת מינויים במשך תקופה ארוכה, אחרים נותרו ללא מענה.

10. כשל בולט בקידום חוקים סביבתיים: שורה של הצעות חוק סביבתיות תקועות בצנרת מזה שנים, עוד מממשלות קודמות. סילמן לא הצליחה להוציא את העגלה מן הבוץ ולקדמן, על אף שהצהירה שחלק מן החוקים הללו חשובים וחיוניים בעיניה. כך למשל, חוק האקלים עבר בקריאה ראשונה ביוני 2022, טרם פיזור הכנסת הקודמת. גרסה עדכנית שלו עברה באפריל 2024 בקריאה ראשונה בתקופת סילמן, אך נתקעה בהמשך בשל אי-הסכמות מול משרד האוצר.

יש עוד: עוד בשנת 2003 הטילה הממשלה על המשרד וגורמים נוספים לגבש פתרון לבעיית פסולת הבניין. הצעת החוק אושרה ע"י ועדת השרים לחקיקה כבר במרץ 2023, בעת כהונת סילמן, אך לא קודמה מאז. חוק התלמ"ת – תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן – תקוע עוד מ-2008, על אף החלטת ממשלה לקדמו. הצעת החוק לא הונחה על שולחן הכנסת הנוכחית ולא קודמה, על אף שתזכיר חוק מתוקן הועבר להתייחסות הציבור בשלהי הכנסת הקודמת. כוחה הפוליטי הדל של סילמן לא עמד לה לצורך קידום חקיקה סביבתית חשובה, דבר שמצריך מעמד פוליטי איתן ומערכות יחסים קרובות עם שרי מפתח.

11. אי‑מניעת פגיעה בחקיקה סביבתית קיימת: בקדנציה של סילמן כורסם חוק אוויר נקי – גולת הכותרת של החקיקה הסביבתית בישראל. סמכויות בנוגע להפעלת תחנות כוח מזהמות הועברו לנגה, ועבר חוק המאפשר אישור בשתיקה של מתקני תשתיות – לרבות תחנות כוח. גם בחוק ההסדרים הנוכחי קיימים שורת קשיים סביבתיים שיפגעו עוד יותר בסביבה ובמעמד המשרד להגנת הסביבה: פגיעה בסמכויות הוועדה לשמירה על הסביבה החופית, הארכת תוקף החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים והרחבת סמכויותיו, וצמצום סמכויות פקיד היערות בהגנה על עצים בוגרים בפרויקטי תשתית.

12. כישלון מדינתי חמור בתחום הפסולת: אתרי ההטמנה בישראל פקוקים, שיעורי ההטמנה גבוהים בהשוואה בינלאומית, פסולת בניין מושלכת בשטחים פתוחים, ורפורמות בנושא (לרבות הקמת רשות לפסולת) אינן מקודמות בקצב משביע רצון. על אף התקדמות מסוימת לאחרונה, גם כאן כוחה של סילמן אינו מספק כדי לייצר את השינוי הנדרש.

13. כשל חריף אל מול מכת השריפות באיו"ש: התושבים סובלים מעשן השריפות הפיראטיות, כשעל-פי מבקר המדינה, בשנים 2017-2022 הגיעו למשרד להגנת הסביבה יותר מ-50 אלף תלונות בנושא, מרביתן תלונות על תופעות פיזיולוגיות. בריאות הציבור נפגעת: שריפות פסולת בלתי חוקיות הן מקור לכ־75% מפליטת כלל החומרים החשודים והמוכרים כמסרטנים בישראל, על פי נתוני דו"ח פליטות המזהמים של המשרד לשנת 2024.

14. אי‑התנגדות לכריית פוספטים בשדה בריר: סילמן נמנעה בהצבעה שאיפשרה את קידום מהלך הכרייה הצפוי להביא לפליטות מזהמים לאוויר, פגיעה נופית ואקולוגית, שפכי תעשייה, פסולת תעשייתית, וכן לפינוי יישוב בדואי גדול. המשרד להגנת הסביבה גם לא שלח חוות דעת לשרים טרם ההצבעה.

15. הרחבת היתר הרעלים של קצא"א באשקלון: בעיצומו של מאבק איתנים של הארגונים הודיע המשאד על הרחבת ההיתר, תוך הגברת הסיכון לסביבה הימית והיבשתית ולתושבים עצמם. עבודת עומק על ההשלכות והסיכונים לים התיכון – לא בוצעה.

16. פרישת סיטונאית של בכירים: במהלך כהונתה של סילמן חזינו בנטישה נרחבת של בכירי משרד להגנת הסביבה – מנכ"לים, סמנכ"לים וראשי אגפים. כעת מכהן המנכ"ל הרביעי מתחילת כהונתה. הדבר מכביד על ביצועי המשרד בתחומי הניטור, הרגולציה והאכיפה והתחושה היא כי המשרד מתפרק מנכסיו האנושיים.

17. הקמת תחנת הכוח חדשה בצמוד לבז"ן ואישור להקמת מתקן למיצוק גופרית במתחם: המשרד ויתר על הצורך בתסקיר סביבתי לפני אישור תחנת כוח חדשה במסלול מזורז ותוך פטור מלא מההיתרים הנדרשים, למרות החלטת ממשלה על פינוי המפעלים מהמפרץ עד סוף העשור. נוסף על כך, המשרד הסכים לקדם בקשה להקים במתחם בז"ן מתקן חדש למיצוק גופרית (הוועדה המקומית דחתה את ההחלטה בנושא על רקע הפרות קודמות של בז"ן). בכך השליך המשרד את אחד מהישגיו המשמעותיים בשנים האחרונות – הבראת מפרץ חיפה.

18. הארכת היתר הפליטה ליחידות הפחמיות המזהמות בחדרה: על אף הצהרת המשרד כי לא יאריך את היתר הפליטה ליחידות מעבר לסוף 2025, שהיו אמורות להפסיק לפעול בחודש יוני 2022 על פי החלטת ממשלה, מקדם המשרד כעת תהליך של הארכת ההיתר אל מול חברת החשמל, בהתאם להחלטת רשות החשמל. תושבי חדרה ימשיכו לנקות את אבק הפחם מהרהיטים, לסבול מקשיי נשימה ולמות תמותת יתר.

המחדלים הללו של השרה עידית סילמן עולים לכולנו בתמותה מוגברת, בתחלואה עודפת ובירידת הפריון במשק. המשרד להגנת הסביבה, שגם כך סבל מחולשה פוליטית, הפך תחת סילמן לסרח עודף בממשלת ישראל, ביחס הפוך לחשיבותו לבריאות הציבור, הגנת הסביבה, הגברת הבטיחות והפחתת יוקר המחיה. לציבור הישראלי מגיע לקבל שרה אכפתית, נמרצת, ידענית, חדורת שליחות ובמשרה מלאה. סילמן היא לא אף אחד מהדברים הללו.

יוני ספיר מכהן כיו"ר עמותת "שומרי הבית" העוסקת במדיניות אנרגיה ואקלים בישראל וכמנכ"ל חברת Future לחדשנות אקלימית