"זה לא אינטרס ציבורי, זו מעילה בתפקיד"

את קו ההגנה של דוד ביטן במשפט הפלילי שלו אפשר לסכם בשש מילים: זו לא שחיתות, ככה זה בפוליטיקה. ביטן עומד לדין על עשרה סעיפים של שוחד, שני סעיפי מרמה והפרת אמונים ועוד 16 עבירות כלכליות מסוגים שונים. לפי כתב האישום שהוגש נגדו ונגד שותפיו לפשע, הוא לקח לכיסו יותר מחצי מיליון שקל ועשוי היה להרוויח עוד מיליונים אם לא היתה נפתחת חקירה.

במציאות התמימה שביטן מנסה לצייר אין נותני שוחד, יש רק אזרחים במצוקה שפונים לפוליטיקאים כדי לקבל סיוע מול הממסד והביורוקרטיה הבלתי מוצדקת; פוליטיקאי טוב שקשוב לקהל התומכים שלו, פוליטיקאי כמו ביטן, יודע לעזור להם בתיקון העוול. ואם הוא מדי פעם מבקש מהם "שכר טרחה", "תרומה" או "הלוואה", זה בסדר – אין שום חוק נגד זה. אלא שבפועל כמובן יש.

בשבוע שעבר שלף ביטן את האליבי האלטרואיסטי שלו כדי לתאר פרשה מכוערת שבה לכאורה ניצל את כוחו כחבר כנסת בולט בליכוד, מפלגת השלטון, כדי לסחוט ראש עיר ולגרום לו לשלם לקבלן 2 מיליון שקל מכספי התושבים. הקבלן, בני עוזיאל, היה במקרה חבר ושותף עסקי של מ', ה"גזבר" של ביטן, האיש שניהל עבורו קופה סודית של מזומנים ולפי כתב האישום הלבין עבורו את כספי השוחד.

זה קרה בשלהי 2016, כשביטן כיהן כיו"ר הקואליציה. הוא יצר קשר עם לשכת ראש עיריית הוד-השרון דאז, חי אדיב, ודרש ממנו לשלם את ה"חוב" לקבלן. העירייה ערכה בדיקה שהעלתה כי אין לה חוב לקבלן, ושאם הגיע לו כסף – התשלום אמור היה להגיע מגוף אחר שנטל חלק בפרויקט, משרד התחבורה או חברת נתיבי איילון.

העוזרת של ראש העירייה, יהודית ביטון, העידה שביטן איים לחנוק את הוד-השרון תקציבית. "תשמעי לי טוב, ותגידי גם לראש העיר שלך, שאם אתם לא תשלמו את החוב – אני עוצר לכם את כל הכספים שלכם בוועדת הכספים של הכנסת", ציטטה העוזרת את ביטן כשהעידה במשטרה. היא ציינה שהוא נשמע לה כועס.

העבירה שמיוחסת לביטן אינה סחיטה באיומים, אלא מרמה והפרת אמונים – פועל יוצא של ניצול מעמדו הציבורי כדי לסייע לחברו מ', שהפך בהמשך לעד מדינה. בעדותו טען מ' שביטן סיפר לו שמחק את כל התכתבויותיו עם הקבלן עוזיאל מחשש שיגיעו לידי העיתונות. עוזיאל לא הועמד לדין.

בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בלוד ביטן טען בתוקף שגם במקרה הזה הוא בסך הכל סייע לאזרח שעשו לו עוול. צוות התביעה ניסה להפריך את גרסתו. "זה לא אינטרס ציבורי, זו מעילה בתפקיד", הטיחה בו עו"ד יעל שניידר מפרקליטות המדינה. "כשאתה פונה בצורה הזאת לראש עיריית הוד-השרון, ולראש הלשכה שלו, וכשאתה פועל לאורך תקופה כדי לעזור לחבר נפש שלך, מ', כדי לעזור לבני עוזיאל לבקשתו, אתה מועל באחריות שנובעת מהתפקיד שלך כחבר כנסת".

"כל מה שאת אומרת לא נכון", הגיב ביטן. "אני פעלתי פה למען האינטרס הציבורי, כי לא יכול להיות שעירייה תתנהל כמו שהתנהלו כאן", טען. "מי שהפר פה אמונים זו דווקא העירייה. עשו לה עבודה טובה, והיא היתה צריכה לשלם את הכסף". לכן, לטענתו, החליט לסייע לקבלן – ובכל מקרה פניותיו היו מעטות ואגביות, ולא כללו את האיום שייחסה לו עוזרת ראש העירייה.

על הרקע לפרשה אין מחלוקת. ביטן סיפר שמי שהכיר לו את הקבלן עוזיאל היה חברו מ'. אחרי כמה מפגשים אגביים, באחד החגים הוזמן ביטן למסיבת על האש בביתו של הקבלן בראשון-לציון. "הם יודעים שאני אוהב לאכול", סיפר ביטן. "אגב, אני לא אוכל הרבה – בעל האש אני אוכל בעיקר את הסלטים".

מאחד הספסלים האחוריים נשמעה הערה: "את הפיתות". זה היה קולו של מהרדד שעבני, איש נדל"ן שנאשם במתן שוחד לביטן בפרשה אחרת.

ביטן קיבל את התיקון בחיוך: "אני שבע מהסלטים, ומהחומוס – והפיתות". הסנגורית שלו, שרון כהנא, הוסיפה הלצה: "אם היית אוכל מהבשר ולא מהסלטים, המצב היה אחר".

ביטן סיכם: "אני אוהב את החברותא של על האש". בחברותא הזאת, סיפר ביטן, יצא לו לדבר לראשונה ברצינות עם הקבלן עוזיאל ולשמוע ממנו על ה"חוב" של עיריית הוד-השרון. "אמרתי לו שלא יכול להיות שרשות ציבורית מתנהלת ככה", שיחזר ביטן. "אני, לא מוצא חן בעיני שפוגעים בקבלנים באופן כללי".

עו"ד שניידר מצוות התביעה עימתה את ביטן עם עדותה של יהודית ביטון, עוזרת ראש העירייה שסיפרה על הלחצים. "הוא העביר דרכי מסר לראש העיר שבגלל שאנחנו מזלזלים ולא מטפלים ולא חוזרים עם תשובות, גם בכנסת יעצרו לנו את התקציבים", העידה ביטון. "הוא כעס על ההתנהלות של העירייה מול הקבלן, הוא כעס שלא פתרו את הבעיה, הוא אמר: 'איך אתם עוצרים לו את התקציבים שאתם צריכים לשלם לו, זה כמו שאני בכנסת אעצור לכם את התקציבים'".

"מה שמשותף לכל הציטוטים האלה", אמרה שניידר, "זה שאתה דיברת איתה על עצירת כספים ועל המשמעויות של זה. אתה מאשר את הדברים?".

"לא", הגיב ביטן, וטען שדיבר על דרך המשל: "דבר ראשון, אני לא כעסתי. דיברתי בצורה מאוד מנומסת. דבר שני, אמרתי, 'איך אתם הייתם מרגישים אם היו מעכבים לכם כספים כאלה ואחרים'. זו בעצם המטאפורה שבה השתמשתי".

"אתה חושב ששיח על עצירת כספים זה דבר ראוי בנסיבות העניין, כשאתה פונה ללשכת ראש העיר לגבי סוגיה של אדם פרטי?", שאלה שניידר.

ביטן השיב בחיוב. "אני לא חושב שזו בעיה, כי לא היתה שום כוונה לעשות דבר כזה. וגם אם הייתי רוצה לא הייתי יכול לעשות דבר כזה, מכיוון שוועדת הכספים לא עוסקת באישור כספים לעיריית הוד-השרון – והיא (עוזרת ראש העירייה; א"ב) יודעת את זה", טען. "עובדתית זה לא יכול להיות, וגם היא מבינה את זה – יש לה ניסיון פוליטי, היא מכירה את העניינים האלה".

עו"ד שניידר הזכירה לביטן שראש העירייה דאז העיד בבית המשפט שבפועל, התקציבים הקבועים שקיבל דרך הכנסת דווקא נעצרו. בכל שנה הוד-השרון קיבלה מיליונים, אבל איכשהו אחרי האיום של ביטן ההזרמה נעצרה. הפרקליטה ציטטה אותו: "בשנת 2017 לא קיבלנו תקציבים. האם זה בגלל זה או לא בגלל זה? אני לא יודע. אבל לא קיבלנו תקציבים".

"אני חושב שזה עובדתית לא נכון", הגיב ביטן, אך לא פירט.

אחת הטענות החוזרות של ביטן היא שמי שאחראי לרוב הלחץ שהופעל על עיריית הוד-השרון היה ידידו עידן פרץ, עוזרו של שר התחבורה דאז ישראל כץ. ביטן כבר אישר באחד הדיונים הקודמים שהוא זה שגייס את פרץ למשימה. בשבוע שעבר, בתשובה לשאלות של עו"ד שניידר, ניסה להרחיק את עצמו מהאיש. ביטן אמר שנתן לפרץ רק הנחיה כללית ואז הפסיק לדבר איתו על הסוגיה. הוא העלה את האפשרות שמי שהפעיל את פרץ היה מ', עד המדינה.

פרץ נחקר בתיק כחשוד, אך לבסוף לא הועמד לדין. על רקע זה כנראה היה נוח לביטן לייחס דווקא לו את רוב הלחץ שהופעל על העירייה. הוא טען שבעיריית הוד-השרון בִלבלו בינו לבין פרץ, אף שבזמן הפרשה ביטן היה כבר דמות מוכרת בציבור, ופרץ הצעיר היה פחות או יותר אנונימי.

בניסיון להפריך את הטיעון הזה, עו"ד שניידר הציגה לנאשם תיעוד של שיחות טלפון ומסרונים שמהם עולה שביטן ו-מ' שוחחו על הפניות של פרץ לעירייה – ובמשתמע, הפעילו אותו יחד. באחד המקרים ביטן התלונן על התפקוד של פרץ בפני מ': "לדעתי הוא לא מטפל בזה, הוא מבלבל את המוח".

ביטן, בתגובה, טען שזאת היתה הוצאת קיטור בגלל האמינות הירודה שייחס לפרץ, ידיד ושותף פוליטי שלו. לדברי ביטן, פרץ מרבה להודיע לממונים עליו שהוא מטפל במטלות גם כשבפועל הוא לא עושה דבר. "גם בחקירה שלו, עידן אמר שהוא הרבה פעמים מספר סיפורים, ואומר שהוא טיפל בזמן שהוא לא טיפל. כאן הוא עשה את זה כי מ' בִלבל לו את המוח יותר מדי", טען ביטן.

שניידר ניסתה להוכיח שביטן גם גימד במתכוון את התפקיד שהוא עצמו מילא במסכת הלחצים. ביטן טען שהוא שוחח עם ראש עיריית הוד-השרון פעם אחת בלבד בטלפון, והעלה בפניו את הנושא שוב רק בפגישה מקרית במזנון הח"כים בכנסת.

מהעדויות והתיעוד שבידי התביעה עולה תמונה אחרת. חי אדיב, ראש העירייה, העיד על "מאסה של שיחות" ללשכתו, והגדיר את הפניות של ביטן ופרץ כ"כמעט הטרדה". הוא גם אמר ששוחח עם ביטן יותר מפעם אחת על הקבלן מראשון-לציון.

"ראש העירייה אמר שאמרת לו ש'מתעללים בקבלן'. אתה מאשר?", שאלה שניידר.

"לא", השיב ביטן. "אני לא אמרתי את המילה 'מתעללים'".

שניידר שלפה מסרון מינואר 2017. "אתה כותב ל-מ': 'מ', ראש עיריית הוד-השרון כאן בירושלים איתי במלון, אמר שחתם. זה עניין פרוצדורלי של מספר ימים'. ומ' משיב לך: 'אין עליך'. תסכים איתי שמדובר בעניין של בני עוזיאל".

"כנראה שכן", הודה ביטן.

"אתה סיפרת לנו על מפגש אחד, אקראי, עם חי אדיב בכנסת. תיארת אפילו את המגשים במזנון הכנסת", לחצה שניידר.

"נכון. את זה זכרתי, את זה לא זכרתי", התגונן ביטן. "אולי היתה שיחה אקראית, אבל בתכלס הוא לא חתם על כלום".

ביטן טען להגנתו שהוא המליץ לקבלן להגיש תביעה נגד העירייה ולא להשחית את זמנו על נסיונות לגבות את החוב. לטענת ביטן, מהסיבה הזאת הוא לא השקיע בכך מאמצים או מחשבה. אלא שתיעוד השיחות והמסרונים מעלה שביטן ועד המדינה עסקו בכך לאורך זמן: הפניות לעירייה החלו בדצמבר 2016, והם המשיכו לדבר על כך גם בינואר ובפברואר 2017.

"בפברואר הוא שואל אותך אם יש לך זמן לקפוץ להוד-השרון, ואתה עונה 'תכף אברר מה קורה שם'. למה? למה אתה אומר ל-מ' כל הזמן שאתה 'תברר'?", שאלה הפרקליטה.

ביטן טען שזו היתה דרכו למסמס את הפניות החוזרות ונשנות של מ', שאותו כינה "נודניק". "תסלחי לי, מ' הוא ידיד שלי ואני עונה בצורה מנומסת, זה הכל", הרחיב. "אני עונה מה שאני עונה, אבל מעבר לזה לא עושה כלום. מה בעצם אני אומר לו? שאי אפשר לקפוץ לעירייה, ובסוף באמת לא קפצנו להוד-השרון ולא שום דבר".

"שיקרת לו?", שאלה שניידר.

"זה לא שקר", שיקר ביטן. "תראי מה התשובה שאני נותן לו: 'זה לא עירייה שאפשר לקפוץ'. זו תשובה שאומרת שאי אפשר לעשות מה שהוא מבקש. זה לא לשקר, זו התייחסות מנומסת".

"'התייחסות מנומסת' זה להגיד לו שאתה מתכוון לעשות דבר שאתה לא מתכוון לעשות?", שאלה שניידר.

"כן", השיב ביטן, "בפוליטיקה זה קורה הרבה".

הפרקליטה העירה לביטן שלפי התיאור שלו, כל העדים ממציאים או מסתמכים על זיכרון פגום – ורק הוא דובר אמת. "אמרת ש-מ' נודניק, שעידן פרץ מספר סיפורים, יהודית ביטון מתבלבלת, חי אדיב מתבלבל ולא אומר אמת – כשכל זה קורה, אתה יו"ר הקואליציה, יש לך הרבה על הראש", הזכירה לו. "למה אתה מטריד את עצמך ומתעסק עם כל האנשים האלה? למה בכלל אתה עוסק בזה?".

"כי אני מטפל בפניות הציבור", התעקש ביטן. "זה שאני יו"ר הקואליציה לא אומר שאני צריך לזנוח את העבודה שלי כחבר כנסת. לא ידעתי שהתפקיד היחיד שלי זה לטפל בפניות של הממשלה. נכון, אני אדם עסוק – אבל אני יכול לטפל גם בדברים אחרים".

לפי כתב האישום, אותם "דברים אחרים" שביטן עשה במקביל לעבודתו בכנסת כוללים עסקאות שוחד בהיקף של מאות אלפי שקלים – כסף שהגיע או אמור היה להגיע מחברת תשתיות גדולה, מיזמי נדל"ן שהקימו פרויקטים בתל-אביב, ממנהלת ברשת מרכולים ומפעיל ליכוד שהסתייע בקשריו עם שר התיירות דאז, יריב לוין, כדי לקדם הקמת מלון בנתניה. ביטן גם ניצל את מעמדו כחבר כנסת כדי לקדם אינטרסים של משפחת הפשע ג'רושי. במקרה הזה לא טרח לבקש כסף.

21212-08-21