
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
בתחילת ספטמבר 2026 קרס חלק ניכר ממשק ההתפלה הישראלי: פריחת אצות מיקרוסקופיות בים התיכון גרמה לעכירות, שהשביתה חמישה מתוך ששת מתקני ההתפלה הגדולים לאורך החוף – אשקלון, פלמחים, שורק א׳, שורק ב׳ ואשדוד. מתקן חדרה נותר היחיד הפעיל.
בתים רבים נותרו ללא מים בברז, חקלאים ספגו פגיעה כלכלית, וישראל אף הפסיקה זמנית את אספקת המים לרצועת עזה. לפי הודעת יוניצ"ף, כמעט מיליון בני אדם שם סבלו ממחסור. יו"ר רשות המים, חזי ליפשיץ, כינה את האירוע חסר תקדים.
בדו"ח מבקר המדינה 75א, חלק שני, שפורסם בנובמבר 2024 תחת הכותרת "אסדרה של מתקני התפלת מי ים ופיקוח עליהם", הוצגה האזהרה במפורש.
משרד הבריאות מסר למבקר כבר בינואר 2024 כי שינויי האקלים עלולים לגרום להתרבות מינים פולשים בים התיכון, המפרישים רעלנים למים. לפי המשרד, ממברנות ההתפלה עלולות שלא לסנן את אותם רעלנים ביעילות.
עוד מסר המשרד כי הוא פועל לגיוס תקציב ייעודי לסקר שיכלול זיהוי אצות חדשות בים התיכון ובים סוף, זיהוי הרעלנים שהן מפרישות ופיתוח שיטה מעבדתית לאפיונם. מבקר המדינה קבע בדו"ח מנובמבר 2024: "נמצא כי משרד הבריאות טרם ביצע את הסקר שנדרש לדעתו לעשות".
גם רשות המים זיהתה, בטיוטת מסמך פנימי מינואר 2024, שאירועי איכות מי ים צפויים להתרחש בתדירות גבוהה יותר ולסכן את רציפות ההתפלה. המבקר קבע כי הרשות לא השלימה את עבודת ההיערכות ולא הביאה אותה לאישור מועצת הרשות.
על רקע האזהרות הללו, ביקשה "שקוף" לבחון כיצד הן משתקפות ביומני העבודה הרשמיים של הדרגים הבכירים ביותר במשרד האנרגיה – השר עצמו ומנכ"לי המשרד – יומנים שפורסמו בעקבות בקשות חופש המידע של עמותת "הצלחה".
בדיקת "שקוף" במסגרת פרויקט "מיניסטרמטר" מעלה כי המילה "התפלה" מופיעה פעם אחת בלבד מתוך 2,236 פריטי הפעילות שתועדו ביומנו של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, בין ינואר 2024 למרץ 2025.
האזכור היחיד הוא פגישה מ־7 בפברואר 2024 עם מנכ"ל חברת IDE, העוסקת בהתפלה – תשעה חודשים לפני פרסום דו"ח המבקר. בין פרסום הדו"ח בנובמבר 2024 לסיום התקופה שנבדקה, במרץ 2025, לא נמצאה ביומן השר רשומה נוספת שכותרתה כוללת את המילה "התפלה".
ביומני מנכ"לי משרד האנרגיה – קובי בליטשטיין ולאחריו יוסי דיין – שנבדקו מ־4 בפברואר עד 31 בדצמבר 2024, נמצאו 1,442 רשומות.
שמונה מהן כללו בכותרת אזכור כללי ל"דו"ח מבקר המדינה". אחת הייתה פגישת היכרות עם מנהל החטיבה לביקורת תחומי כלכלה ותשתיות לאומיות במשרד המבקר, ב־28 ביולי. רשומה נוספת, מ־23 בדצמבר, כונתה "ועדת תיקון ליקויים – דו"ח שנתי 75א חלק שני". ואולם, כותרת זו מתייחסת לדו"ח השנתי כולו ואינה מאפשרת לדעת אילו מפרקיו נדונו בפגישה, אם בכלל.
בחיפוש נפרד אחר המילים "אצות", "רעלנים", "מינים פולשים" ו"עכירות" – המונחים שבהם משתמש דו"ח המבקר לתיאור הסיכון הרלוונטי – נמצאו בכל 1,442 השורות אפס תוצאות לכל אחת מהן. גם המילה "בריאות" אינה מופיעה אף פעם אחת ביומנים שנבדקו. משרד הבריאות הוא, כזכור, הגוף שהמבקר קבע כי לא ביצע את הסקר הנדרש.

יש גם חריג חשוב: ב־11 בדצמבר 2024 תועדה התכנסות בשם "היערכות משק האנרגיה לשינויי אקלים, פורום מנכ"לים בראשות מנכ"ל המשרד". עצם קיומו של הפורום מלמד שהיערכות אקלימית כללית כן עלתה על סדר היום. אלא שכותרת האירוע אינה מזכירה התפלה, את דו"ח המבקר או את הסיכון הביולוגי־ימי, ולכן אין דרך לדעת מהיומן בלבד אם הנושא הספציפי נדון בו.
יומן עבודה אינו פרוטוקול. ייתכן שהסיכון נדון בפגישה שכותרתה כללית, בהתכתבות שלא תועדה ביומן או במפגש מקצועי שלא הופיע בחיפוש המילים. לכן, הממצאים אינם מוכיחים שהשר או המנכ"לים לא עסקו בנושא.
גם תקופת הבדיקה מוגבלת: יומני המנכ"לים מסתיימים בדצמבר 2024, ויומן השר במרץ 2025 – כשנה וחצי לפני משבר האצות. אין בהם כדי לקבוע מה נעשה לאחר מכן.
אבל היומנים הם מסמך ציבורי שנועד לאפשר לציבור להבין מה העסיק את הדרג הבכיר. ומה שהם כן מראים הוא שלא נמצאה בהם עקבה פומבית וממוקדת לטיפול באזהרה שהעלה המבקר: לא דיון באצות, לא ברעלנים, לא בעכירות ולא בהיערכות לרציפות פעילותם של מתקני ההתפלה.
אמנם, הסקר שעליו הצביע הדו"ח מצוי בסמכות משרד הבריאות. אך הוא נוגע לעתידו של משק המים, המצוי באחריות משרד האנרגיה והתשתיות שבראשו עומד אלי כהן. כשמתפרסם דו"ח מבקר מדינה על סיכון כזה, מצופה מהשר וממנכ"ל המשרד לוודא שהגופים המוסמכים פועלים לתיקון הליקוי – לכל הפחות באמצעות מעקב, תיאום והפעלת לחץ על משרד הבריאות לזרז את ביצוע הסקר.
אם הסקר אינו מבוצע בתוך פרק זמן סביר, נוכח חומרת הסכנה, מצופה מהשר ומהמנכ"ל להציף את הנושא בפני ראש הממשלה או בוועדות הכנסת האחראיות על הפיקוח עליו.
התמונה רחבה יותר מהחודשים שאחרי דו"ח המבקר. יומן העבודה המלא של קודמו של כהן, ישראל כ"ץ, המכסה את שנת 2023, נבדק אף הוא – והמילה "התפלה" אינה מופיעה בו כלל.
אי אפשר, כמובן, לייחס לכ"ץ התעלמות מדו"ח שטרם פורסם. אבל הממצא מחזק זווית אחרת, מטרידה לא פחות: היעדרותו של נושא ההתפלה מהיומנים הרשמיים אינה תופעה נקודתית שהחלה עם כהן או עם פרסום הדו"ח.
בחיפוש ביומניהם של שני שרי האנרגיה, מינואר 2023 עד מרץ 2025, נמצאה רשומה אחת בלבד שבה מופיעה המילה "התפלה" – הפגישה של כהן עם IDE, לפני פרסום הדו"ח. הממצא הזה אינו ממפה את כל העבודה המקצועית שנעשתה בממשלה. הוא כן מצביע על פער מתועד בין חשיבותה של ההתפלה למשק המים, האזהרות המפורשות בדו"ח המבקר, ובין המקום שהנושא תפס ביומנים הרשמיים של הדרג הבכיר.

יומן עבודה רשמי הוא מסמך ציבורי בדיוק כדי לאפשר את הבדיקה הזו. הפער בין האזהרות בדו"ח המבקר לבין מה שנרשם ביומני העבודה של משרד האנרגיה ראוי לבירור פומבי – לא רק בשאלה אם הסקר בוצע, אלא גם בשאלה אם מישהו בכלל שאל את השאלה. וכאשר ההיעדרות הזו חוזרת על עצמה, גם אצל הקודם בתפקיד ולפני שהדו"ח פורסם, קשה להסתפק בהסבר של מחדל נקודתי. היא מצביעה על עיוורון מוסדי מתמשך, שממתין לאסון הבא כדי להיחשף.
אחרי משבר האצות, השאלות צריכות לקבל מענה פומבי: האם משרד הבריאות השלים את הסקר? האם רשות המים סיימה ואישרה את תוכנית ההיערכות? ואילו צעדים נקט משרד האנרגיה מול הגופים האחראים לאחר פרסום הדו"ח?
עד שיוצג תיעוד אחר, היומנים הרשמיים מותירים את הפער הזה בעינו.
והמסקנה רחבה יותר ממשרד האנרגיה. בדיקות יומנים אחרות של "שקוף", ובהן בדיקת יומנה של השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, מלמדות שיומני העבודה של שרים אינם תמיד כלי שקיפות מספק. יומן מפורט, רציף ונגיש אינו עניין טכני או מחווה לציבור; הוא תנאי בסיסי לכך שהציבור יוכל לדעת במה עוסקים נבחריו, עם מי הם נפגשים וכיצד הם פועלים עבורו.
מי שמדבר בשם "משילות" צריך להיות הראשון לדרוש מן המושלים להראות, בפירוט ובשקיפות, מה הם עושים עם הסמכות שנמסרה להם. בלי תיעוד כזה, הציבור נדרש להאמין להצהרות במקום לבחון את המעשים – וכך הוא מוותר מראש על היכולת לבדוק אם השלטון פועל עבורו, או רק מספר לו שהוא פועל.
תגובת השר: פגישות מקצועיות בכל הנושאים הקשורים למשק המים מבוצעות על בסיס שוטף. אנו בהחלט יכולים להיות גאים שמשק המים מתפקד ללא דופי והמים לאזרחי ישראל ולחקלאים זורמים באופן רציף
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.