חברת בת של תאגיד כיל, שבשליטת הטייקון עידן עופר, הסבה נזק לעצי שיטה ולצמחייה מדברית. החברה, פריקלאס, זיהמה את נחל עזגד שבדרום בעקבות שתי דליפות מצינורות החברה.
ברשות הטבע והגנים חייבו את כיל להתקין במקום צינור מים מתוקים, להשקות את הצמחייה שנפגעה ולנסות לשקם את האזור, אולם מזהירים כי למרות ההשקייה, אפשר שהנזק בלתי הפיך.
ראשית הסיפור בתחילת יולי, אז נפגע צינור של החברה ודלפו ממנו מי ים בתוואי נחל עזגד שבדרום. שבוע לאחר מכן, בעת עבודות להרחבת השביל לטובת תיקון הדליפה, נפגע צינור נוסף ומי שפכים מטופלים זיהמו שוב את תוואי הנחל, למרחק של כמעט קילומטר.
"זיהינו כי מספר עצי שיטה בוגרים המצויים בתוואי הזרימה הנשירו את כל העלווה הירוקה והפירות ונראים גוססים", עדכנו ברשות הטבע והגנים בתגובה לפניית "שקוף". "בנוסף, זוהתה פגיעה בצמחיה מדברית בערוץ הנחל כגון כוכב ריחני ודמיה לבידה שנראו גוססים גם הם".
במשרד להגנת הסביבה הכירו בתחילה רק אירוע אחד, טענו בתגובה כי מדובר בתקלה בשל עבודות שיפוץ של שביל ישראל והסתפקו באמירה כללית כי לא נשקפת סכנה לציבור. לאחר הפרסום, שלחו תגובה מעודכנת כי על החברה הוטלה ברירת משפט בשל התקלה הראשונה, והוסיפו פרטים על התקלה השנייה (התגובה המלאה בסוף הכתבה).
בתאגיד כיל אישרו כי אכן הם מטפלים בצמחייה שנפגעה, אולם לטענתם, "אין לכך השפעה על המרקם האקולוגי באזור". עוד הוסיפו כי "בהתאם לדרישת הרשויות ובתיאום מלא, בעקבות אירוע דליפה מקומי של תמלחת בערוץ, החברה מזרימה מים מתוקים במקטע הרלוונטי לצד שטיפה נקודתית של הצמחייה".
יחד עם זאת, אף גורם רשמי, לא מטעם תאגיד כיל ולא מהמשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן, עדכן את הציבור בדליפות, והתושבים התוודעו לכך במקרה. הציבור לא קיבל עדכון גם על הנזק שנגרם, ולמעשה עדיין לא התפרסם מידע רשמי בנושא.
"אנחנו נאבקים במדיניות המתמשכת של הסתרה, צמצום וטשטוש נזקיה הסביבתיים של כי"ל", מסרו ל"שקוף" מהתארגנות מדבר קיימא, המאגדת פעילי סביבה בדרום. "במשך ימים זרמו תמלחות ושפכים בנחל עזגד, גבים נפגעו וצמחייה מתה, אך הציבור לא קיבל כל הודעה. גם לאחר שהאירוע נחשף, הוא הוצג כתקלה נקודתית שאין בה סכנה לציבור, ללא מידע מלא על הנזק למערכת האקולוגית ועל השלכותיו ארוכות הטווח".
חובת הדיווח על תקלות דווקא מעוגנת בחוק עבור חלק מהתעשיות בישראל. המשרד להגנת הסביבה מחייב מפעלים שונים לעדכן על אירועים שיש בהם פוטנציאל לזהם את האוויר או לפגוע בסביבה באתר המפעל.
כך למשל מפעל "נשר" שבבעלות האוליגרך לן בלווטניק, מדווח באופן שוטף על התקלות, חובה שהתווספה במסגרת מאבק התושבים על היתר הפליטה של המפעל. בית הזיקוק באשדוד מדווח לציבור על התקלות גם כן לאחר מאבק תושבים ובשל דרישה שניתנה בצו מנהלי לפני כשנתיים. אי דיווח לציבור בזמן נתון, עלול לגרור את המפעלים המחויבים בכך, למסלול אכיפה. על מפעל פריקלאס, למרות עבירות סביבה קודמות דומות, לא מוטלת חובה כזו.
קישור לעמודי הדיווח של התעשיות השונות
בשנת 2023 התרחש אירוע דליפה נוסף מצינורות פריקלאס. במשרד להגנת הסביבה פרסמו הודעה לתקשורת ועדכנו את התושבים, אולם באירוע האחרון לא עשו כן.
"זה אינו אירוע בודד. חברות מקבוצת כיל אחראיות לאסונות סביבה רבים", הזכירו במדבר קיימא, "אסון נחל אשלים, מהאסונות הסביבתיים החמורים בתולדות ישראל, הזיהום המתמשך בעין צין ובעין עקרבים, זיהום מי עין בוקק ואחריות לכשליש מירידת מפלס ים המלח. פעם אחר פעם נפגעים משאבי טבע השייכים לציבור, בעוד המידע נשאר בידי המפעלים והרגולטורים ונחשף רק בזכות תושבים, פעילים ועיתונאים".
במדבר קיימא דורשים מהמשרד להגנת הסביבה כי תעשיות כיל ידווחו באופן שוטף לציבור בדיוק כשם שתעשיות נוספות בארץ מדווחות: "אנחנו קוראים למדינה להגן על הסביבה ועל הציבור, ולא על רווחיהם של עידן עופר ובעלי השליטה בכיל", אמרו. "כפי שנעשה ביחס למפעל נשר, יש להקים מנגנון שיחייב את כיל ומפעלים מזהמים נוספים בנגב לדווח לציבור באופן מיידי, מלא ונגיש על כל דליפה, זיהום או פגיעה סביבתית, ולפרסם את פעולות השיקום. זכות הציבור לדעת מה נעשה במשאביו ומהם הנזקים הנגרמים להם".
מפעל פריקלאס שבאזור התעשייה מישור רותם, קם בשנת 1973 והיום מייצר בין היתר מגנזיום לשימושים שונים. המפעל הוא חברת בת של תאגיד כיל המככבת באופן קבוע במדד הרשימה האדומה של המשרד להגנת הסביבה. המדד מדרג את מידת העבריינות של חברות ממשלתיות וחברות שנסחרות בבורסה. המדד האחרון שפורסם בשנת 2025, ומתייחס לשנים 2022-2023 מציב את כיל במקום הראשון, על מפעליה השונים ובהם פריקלאס.
תגובת רשות הטבע והגנים
"רשות הטבע והגנים מפקחת ברציפות אחר הליך הטיפול בזיהום בנחל עזגד. בתחילת השבוע, צוותי רשות הטבע והגנים זיהו כי מספר עצי שיטה בוגרים המצויים בתוואי הזרימה הנשירו את כל העלווה הירוקה והפירות ונראים גוססים. בנוסף, זוהתה פגיעה בצמחיה מדברית בערוץ הנחל כגון כוכב ריחני ודמיה לבידה שנראו גוססים גם הם. בשל כך, ועל פי דרישת רט"ג, חברת פריקלס פרסה במקום קו צינור ראשי של מים מתוקים ממנו יוצאים קוי טפטפות לאורך תוואי הזיהום וסביב שורשי העצים על מנת לשטוף את בית השורשים של העצים מהזיהום בניסיון להצילם.
"במקביל, נלקחו דגימות קרקע על ידי כלל הגורמים המעורבים כדי לקבל תמונה רחבה יותר של המצב בשטח. צוותי הפיקוח והאקולוגיה ברשות הטבע והגנים ממשיכים לעקוב באופן רצוף, לדגום ולמפות את הפגיעה שנעשתה לנחל ויעשו הכל כדי להציל את ערכי הטבע שנפגעו ובראשם עצי השיטה המהווים בסיס מרכזי למערכת האקולוגית המדברית העדינה. עם זאת, חשוב לזכור שפגיעות מסוג זה לעיתים יכולות להיות בלתי הפיכות ולכן מזכירה הרשות שוב את הצורך להוצאת תשתיות הנושאות פוטנציאל לזיהום מעומק השטחים הפתוחים ומאזורים בעלי ערכיות גבוהה ורגישות נופית ואקולוגית".
תגובת המשרד להגנת הסביבה
"מדובר בשני אירועים נפרדים. באירוע הראשון, שהתרחש ב-1 ביולי 2026, אירעה דליפה מצינור המוביל מי ים המלח לכיוון מפעל פריקלאס. על פי הערכת המפעל, הכשל נגרם ככל הנראה מקורוזיה (עייפות החומר), והסיבה המדויקת תתברר לאחר הוצאת מקטע הצינור ובדיקתו. האירוע דווח למוקד הסביבה של המשרד להגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים, ובגינו הוטלה על המפעל ברירת משפט.
"האירוע השני התרחש ב-7 ביולי 2026. במסגרת ההיערכות לתיקון התקלה מהאירוע הראשון, בוצעו עבודות הסדרה נקודתיות בשביל ישראל כדי לאפשר מעבר של משאית לאזור התקלה. במהלך עבודות אלו, טרקטור שפעל מטעם המפעל פגע בצינור נוסף, המוביל את מי ים המלח המטופלים בחזרה לכיוון הים, וכתוצאה מכך אירעה הדליפה. גם אירוע זה דווח למוקד הסביבה של המשרד ולרשות הטבע והגנים. הטיפול באירוע כולל ריקון גבים ושטיפה עם מי מתוקים בהתאם להנחיית רט"ג, שכן מדובר בשטח שמורת טבע".
