ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
כמעט שלושה חודשים אחרי שהוסרו מאתר המשרד להגנת הסביבה, קרוב למחצית מהיתרי הפליטה של התעשיות בישראל עדיין מוסתרים מהציבור. כך עולה מבדיקת “שקוף”. בתחילת אפריל חשפנו כי המשרד הסיר מהאוויר את כל היתרי הפליטה של התעשיות בישראל, בניגוד לחוק ובדחיפת התאחדות התעשיינים, באמתלה ביטחונית.
במשרד הבהירו אז כי בתוך כמה ימים המסמכים ישובו לאתר. אלא שמאז חלפו כמעט שלושה חודשים, והמהלך עדיין לא הושלם. גם כעת המשרד להגנת הסביבה מסרב להתחייב למועד שבו כלל המידע יוחזר לציבור. הוא גם מסרב להשיב איזו חברה מבצעת את השחרת המידע הרגיש בהיתרי הפליטה, וכמה שילם לה המשרד.
בשיאו של מבצע “שאגת הארי” הסיר המשרד להגנת הסביבה מהאוויר 212 היתרי פליטה של 161 תעשיות בישראל. מדובר במסמכים שמעניק המשרד למפעלים ולמתקנים מזהמים, ושקובעים בין היתר אילו חומרים מותר להם לפלוט, באילו כמויות ובאילו תנאים. ההיתרים מתפרסמים מכוח חוק אוויר נקי, שנחקק ב-2008, ומשמשים לא פעם תושבים, ארגוני סביבה וחוקרים במאבקים נגד זיהום תעשייתי ובמעקב אחר פעילות המשרד והתעשיות המפוקחות.
נכון למועד כתיבת שורות אלה, הוחזרו לאתר היתרים של 92 מפעלים בלבד. לפי תגובת המשרד, ב-21 מתוך 92 המפעלים שהוחזרו בוצעו השחרות נקודתיות של מידע שאושר בחתימת גורם ביטחוני בכיר כמידע שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה.
לפני כחודש התקיים בוועדה לביקורת המדינה בכנסת דיון על המהלך. בדיון נחשף כי ראש רשות החירום הלאומית דרש להחשיך את כל אתר המשרד להגנת הסביבה, וזאת בשעה שלא החזיק עדיין בסמכות המתאימה להורות על פעולה מסוג זה. עוד עלה בדיון כי השיחות שקדמו להסרת המידע, בין המשרד להגנת הסביבה, רח"ל והתאחדות התעשיינים, התקיימו בטלפון – ללא פרוטוקול, ללא סיכום כתוב וללא תיעוד מסודר.
בתום הדיון דרשו יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, והיועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, כי המשרד ידווח לוועדה אחת לשבועיים על קצב החזרת ההיתרים לאתר. עד כה העביר המשרד להגנת הסביבה דיווח אחד בלבד – וגם הוא באיחור.
בדיווח טען המשרד כי הוא מעדכן את הציבור באופן שוטף בהתקדמות, וכי פרסם תיבת מייל שדרכה ניתן לבקש גישה להיתרי הפליטה שטרם פורסמו. אלא שהמידע הזה לא הועבר לציבור באמצעים המקובלים: לא במערכת החדשות וההודעות באתר הממשלתי, לא בערוצי הדוברות ולא בפלטפורמות הדיגיטליות של המשרד. במקום זאת, הוא פורסם בעמוד ייעודי ולא נגיש באתר המשרד.
בארגון אדם טבע ודין טוענים כי החזרת חלק מהמסמכים אינה מספקת, וכי על המשרד לפרסם לציבור גם את השיקולים והקריטריונים שעל בסיסם מוחלט איזה מידע יושחר. “כבר עתה נדרשת קביעת קריטריונים ברורים, פומביים ומצומצמים להשחרת מידע מטעמי ביטחון, בהתאם להוראות חוק אוויר נקי וחוק חופש המידע”, אמרה עו"ד בר רוזוב, מנהלת המחלקה המשפטית באדם טבע ודין. “נקודת המוצא חייבת להיות שמידע סביבתי נותר נגיש לציבור, וכי הסתרת מידע תיעשה במשורה, רק כאשר קיימת הצדקה קונקרטית לכך, ולא בדרך של הסרה גורפת”.
לדברי רוזוב, החזרת חלק מהיתרי הפליטה היא צעד ראשון ומתבקש, “אבל היא אינה מתקנת את הפגם החמור שבהסרתו הגורפת של מאגר מידע סביבתי חיוני מעיני הציבור, בניגוד לכל דין, בחוסר סמכות, ללא שקיפות והנמקה”. לדבריה, עצם העובדה שהמשרד מחזיר כעת את המידע בהדרגה, ובחלק מהמקרים בהשחרות נקודתיות, מוכיחה שזו הייתה הדרך החוקית והמידתית שהיה צריך לנקוט מלכתחילה – “ולא החשכה כוללת של היתרי הפליטה. הציבור זכאי לדעת אילו מזהמים נפלטים בסביבתו ולהשתתף בהליכי היתרי הפליטה בזמן אמת, לא בדיעבד”.
במהלך הדיון שהתקיים בחודש שעבר טענו במשרד כי נדרשו דיונים רבים עם רח"ל כדי לבחון את מלוא החומר. אלא שבתשובה לשאלת “שקוף” מדוע דיונים כאלה לא התקיימו לאורך השנים, במסגרת “הערכות המצב” הרבות שקיים המשרד בשלוש שנות לחימה תחת השרה עידית סילמן, הפנו במשרד את האחריות למערכת הביטחון.
“לאורך השנים לא עלה מצד גורמי הביטחון הרלוונטיים חשש כי פרסום המידע במאגר היתרי הפליטה עלול לפגוע בביטחון המדינה”, השיבו במשרד. “במהלך המערכה האחרונה עלה לראשונה צורך לבחון היבטים מסוימים במידע, ובפרט מידע הנוגע למיקומם של מיכלים המכילים חומרים מסוכנים. מאחר שרח"ל אינה הגוף המקצועי המכיר את כלל פרטי המידע, סוגי החומרים והנתונים המפורסמים במאגר היתרי הפליטה, נדרשו דיונים מקצועיים משותפים לצורך בחינת פרטי המידע המפורסמים ובדיקת השאלה האם יש בגילויים כדי לפגוע בביטחון המדינה”.
לשם השחרת המידע החליט המשרד להגנת הסביבה להעביר את העבודה לחברה חיצונית. המשרד סירב לחשוף את שם החברה או את עלות ההתקשרות עימה, אך טען כי העוסקים במלאכה עברו סיווג ביטחוני מתאים וכי החברה נבחרה בהתאם להליכי התקשרות ממשלתיים ולתנאי המכרז הרלוונטי.
“גם בשעת חירום, החוק אינו בגדר המלצה”, אמר ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), שיזם את הדיון בכנסת. “אני מצפה מהמשרד להגנת הסביבה להשלים ללא דיחוי את העלאת כלל ההיתרים לאתר המשרד, כנדרש בחוק. אעקוב אחר ממצאי בדיקת מבקר המדינה כדי לוודא שהתנהלות חמורה כזו לא תישנה”.
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: “בהמשך לעדכון שנמסר בדיון בוועדת ביקורת המדינה של הכנסת, מאגר היתרי הפליטה כלל מידע על אודות 161 מפעלים בסך הכול. עד כה הוחזרו למאגר המידע רשומות הנוגעות ל-92 מפעלים. לגבי 21 מתוך 92 המפעלים האמורים, בוצעו השחרות נקודתיות של מידע אשר אושר בחתימתו של גורם ביטחוני בכיר כמידע שגילויו עלול לפגוע בביטחון המדינה, והכול בהתאם להוראות חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008.
“המשרד ממשיך לפעול להשבת כלל המידע לציבור, וניתן לעקוב אחר סטטוס התקדמות התהליך באתר המשרד. נזכיר כי כבר ביום 26 במאי 2026 פרסם המשרד באתר האינטרנט הודעת עדכון של הממונה בדבר הסרת מידע ממאגר היתרי הפליטה לאוויר, ובה נכללה גם כתובת דואר אלקטרוני ייעודית לקבלת פניות הציבור בנושא.
“עבודות ההשחרה מבוצעות באמצעות חברת ייעוץ הפועלת עבור המשרד, אשר נבחרה בהתאם להליכי התקשרות ממשלתיים ועל פי תנאי המכרז הרלוונטי. החברה מחזיקה בסיווג הביטחוני הנדרש לביצוע העבודה, והתמורה בגין השירותים משולמת בהתאם לתעריפים ולתנאים שנקבעו במסגרת ההתקשרות המכרזית.
“נדגיש כי המשרד להגנת הסביבה מפרסם מידע סביבתי בהתאם להוראות חוק אוויר נקי, התשס"ח-2008. לאורך השנים לא עלה מצד גורמי הביטחון הרלוונטיים חשש כי פרסום המידע במאגר היתרי הפליטה עלול לפגוע בביטחון המדינה. במהלך המערכה האחרונה עלה לראשונה צורך לבחון היבטים מסוימים במידע, ובפרט מידע הנוגע למיקומם של מיכלים המכילים חומרים מסוכנים. מאחר שרח"ל אינה הגוף המקצועי המכיר את כלל פרטי המידע, סוגי החומרים והנתונים המפורסמים במאגר היתרי הפליטה, נדרשו דיונים מקצועיים משותפים לצורך בחינת פרטי המידע המפורסמים ובדיקת השאלה האם יש בגילויים כדי לפגוע בביטחון המדינה. מטרת התהליך הייתה להבטיח כי כל השחרה שתבוצע תהיה מדויקת, ממוקדת ומצומצמת ככל הניתן.
“כפי שצוין בדיון בוועדת ביקורת המדינה, המידע במאגר מצוי בקבצים מסוגים שונים, לרבות קובצי PDF, ונדרשת השחרה ידנית של פרטי המידע הרלוונטיים. לפיכך, היה הכרח להשלים תחילה את הבחינה המקצועית האמורה בטרם החלה עבודת ההשחרות והשבת המידע לציבור.
“באשר לעדכון ועדת הפנים והגנת הסביבה, ביום 14 ביוני 2026 העביר המשרד לוועדה מכתב המפרט את סטטוס ההתקדמות בתהליך השבת המידע למאגר”.
שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.
