הנפגעים השקופים של המלחמה

הדי פיצוצים רמים, סירנה שמפלחת את האוויר והתרעות צורמניות שבוקעות מכל מכשיר נייד, הפכו לפס קול מטלטל של השנתיים וחצי האחרונות בחיינו. כרגע השיח נמצא תחת מכבש ה"חוסן", אבל המציאות תחדור בסוף גם לאולפנים המגוייסים. בהמשך עוד ידובר על המחיר הנפשי שהעורף משלם. הקולנוע יעסוק בכך, הספרות ובטח שהאקדמיה.

אך יש מי שבמצוקותיהם לא עוסקים ולא יעסקו, למרות שהם רבים מאיתנו, ולמרות שחייהם שלובים בחיינו ללא התר, בנימים שרובם סמויים מעינינו. המלחמות של בני האדם גובות מחיר יקר מבעלי החיים שסביבנו, שנותרים שקופים גם ואף יותר עת אנו מאויימים. הרי אף אחד לא יחפש את נקבת חזיר הבר וגוריה כשהוא נכנס למקלט, או יקח איתו קיפוד זקן לממ"ד. וכשאלה נותרים מחוץ למרחב המוגן, חשופים למטחים עזים והדף, שורה של מחקרים מרחבי העולם מלמדת שהם משלמים בגופם על המלחמות שלנו, מאבדים צאצאים, נוטשים את הקינים ומסכנים את עצמם.

יעל לנרד, חוקרת מאוניברסיטת בן גוריון, מקדישה את חייה לבחינת השפעות זיהום רעש על בעלי החיים. "כל מה שמזמזם בשמיים, החל מפיצוצים, דרך סירנות, מטוסים ומזל"טים משפיע על בעלי החיים, יבשתיים וימיים", היא מסבירה. "לכולם יש יכולת לחוש צלילים, בין אם דרך האוזניים או דרך רעידות וכשמדובר בעוצמה של הסירנות, זה בטווח החישה של רוב בעלי החיים כאשר הנזק הוא רחב". כמובן נוסף על הנזק מהדף כאשר מתרחשת פגיעה סמוכה. "גם לציפורים המהירות אין יכולת להתחמק משבר יירוט כשזה מכה בעץ עליו הן מקננות או נחות", היא אומרת בצער, אך גם מציינת כי נכון לעכשיו מדובר במספרים זניחים.

עיקר הפגיעה בחי מתרחשת לדבריה בשל עוצמות הרעש. "באופן גורף, רעש פוגע בבעלי החיים, גם בשגרה: צפצוף מכוניות, אתרי בנייה או מוזיקה חזקה עשויים להבריח בעלי חיים ממקום מחייתם ולחשוף אותם לסכנות, בטח כאשר מדובר בעוצמות רעש כמו הדי יירוט פגיעות ואפילו אזעקות". לנרד מספרת על תצפית שמצאה עלייה באגרסיביות בין פרטים מאותו המין: "אני לא אתפלא למצוא שזה קורה בין יונקים במרחב האורבני בישראל, כמו חזירי בר, תנים, שועלים, דורבנים וקיפודים".

והעיתוי מכמיר לב: עונת הקינון והרבייה יחד עם נדידת הציפורים מאפריקה לאירו-אסיה. "כמות הציפורים בימים אלה בשמי הארץ גדולה משמעותית מאשר בדרך כלל", היא מסבירה. "הציפורים הנודדות מגיעות פעמים רבות מיערות נידחים והן אינן מכירות קולות אנושיים ובטח שלא רעשי מלחמה". לדבריה, פגיעים במיוחד הפריטים הצעירים במסלול הזה. "יש דאגה רבה מאוד בקרב קהילת הצפרים החובבת בישראל בימים האלה, למרות שכרגע אין מחקרים שמעידים על פגיעה במסלול או איבוד הדרך".

כמעט בעלי החיים כולם, בין אם בעלי כנף ובין אם שוכני היבשה, סובלים מהשלכות כלליות כמו דופק מהיר, לחץ דם גבוה, עלייה בהורמוני הסטרס, ופגיעה באיכות השינה. "תופעות דומות לאלו של חרדה בבני אדם, וכמו בני אדם בעלי חיים עייפים יעילים פחות ומסכנים את עצמם". מחקרים מהעולם מצביעים על שינויים רבים בהתנהגות בעלי החיים כמו הפסקת חיזור, איבוד טרף בזמן ציד, נטישת הקן לכמה שעות והפקרת הגוזלים או הביצים לטורפים. "למשל, ציפור שהטילה ביצים ושומרת עליהן במהלך הלילה, תנטוש את הקן לשעות ארוכות אם יש אזעקה בזמן הזה, לפעמים גם עד הבוקר. אלה הן שעות קריטיות ועד שהיא תחזור, הביצים עלולות להיות קרות".

לנרד מספרת על מחקרים שונים שנחשפה אליהם במסגרת עבודת הדוקטורט שלה. כך למשל, מחקר שנעשה על ברווזים בארצות הברית מצא שכאשר עובר מטוס קרב, הברווזים מפסיקים את פעולות החיזור שלהם לשעה ועד שעה וחצי. מחקר אחר זיהה שאיכות השירה של ציפורי שיר נפגעת כאשר השינה שלהן מופרת. השירה משמשת בין היתר את הזכרים למשוך בנות זוג.

מחקר נוסף מצא כי רעשי ירי במרחק אף של שני קילומטר מקינו של העוף הדורס רחם, מבריחים אותו מהקן שלו לשעות ארוכות, עד כדי סכנה לביצים ולעונת הקינון כולה. מחקר נוסף שעסק במכרסמים, המשמשים מודל ליונקים, הראה כי רעש בעוצמות דומות לאלו של פיצוצים גורם לנזק ביכולות קוגניטיביות שלהם, כמו ניווט וזיכרון, מה שבתורו הופך אותם לפגיעים לטורפים בשטח. מחקר על מיני פרסתניים הוכיח שרעש גורם לתנועתיות מוגברת, חוסר מנוחה ודריכות שמתבטאת גם בירידה באכילה. המחקר עסק בין היתר באנטילופות וכבשי בר, אולם אפשר להקיש ממנו גם על אוכלוסיות הפרסתניים בישראל, כמו הצבי הארצישראלי, הראם או היעל.

"הנזק של המלחמה עוד ימשיך שנים קדימה", היא מבקשת להוסיף. "לא מדובר רק בפגיעה ישירה בבעלי החיים ובטבע, אלא במחקר שמתרחש כעת, ביכולת שלנו לצאת לשטח, לנטר קינון, לעקוב אחרי יונקים, ללמוד אותם ועליהם. מחקרים נפגעים, שיתופי פעולה בין לאומיים מתעכבים, תקציבים ובסוף גם תשומת לב ציבורית ומקצועית שבעיתות חירום לא פנויה לחי".