מחקרים מזהירים: הבחירות יוכרעו באמצעות שילוב זדוני של בינה מלאכותית ורשתות חברתיות

מי מאיתנו חושב שמה שמכריע מערכת בחירות הוא קמפיין מוצלח או מועמד כריזמטי? מחקרים מהחודשים האחרונים מציעים תשובה אחרת: את הבחירות הקרובות יוכל להכריע המכשיר בכיס שלנו. המחקרים מראים כיצד שילוב של בינה מלאכותית ורשתות חברתיות מאפשר להשפיע על הדעות שלנו באופן שמרוקן מתוכן את הבחירה הדמוקרטית.

כשמדברים על בינה מלאכותית בבחירות מיד חושבים על דיפ-פייק, יכולת חסרת תקדים לייצר תוכן חזותי או קולי שקרי, למשל כזה שמתחזה לדמות פוליטית. כל אחד יכול ליפול בפח ולהאמין – רק לאחרונה קיבלנו קדימון למה שמצפה לנו במערכת הבחירות הקרובה, כשבחשבון הרשמי של מפלגת הליכוד בטוויטר (X) פורסמה תמונה מזוייפת שנערכה באמצעות AI ונראים בה נפתלי בנט ויאיר לפיד מחזיקים ידיים עם ראשי המפלגות הערביות תחת הכיתוב "קואליציית המשרתים". 

אם בעבר הפקת תוכן כזה דרשה כלים טכנולוגים יקרים ומיומנות נדירה, היום היכולת הזו זמינה לכל תלמיד תיכון, בחינם, והיא כבר הופעלה כדי להשפיע על בחירות דמוקרטיות ברחבי העולם. 

כך למשל בסלובקיה, רגע לפני יום הבחירות הופץ קובץ אודיו מזוייף ברשתות ובו שיחה שזוייפה בטכנולוגיית דיפ-פייק בה נשמע המועמד הפרוגרסיבי מיכאל שימצ'קה מדבר על קניית קולות וזיוף בחירות – שיחה שלא התקיימה מעולם ונועדה לערער את אמון הציבור בתוצאות הבחירות. מקרים דומים אירעו במולדובה, רומניה ומדינות נוספות בעולם.

זה רק קצה הקרחון של ההשפעה של רשתות חברתיות ובינה מלאכותית על תהליכים דמוקרטיים. מחקרים שהתפרסמו לאחרונה מדגימים את ההשפעה העמוקה והמערכתית של שילוב הכלים הללו, עלינו כבוחרים. לא מדובר בנבואת זעם או חזון דיסטופי – זו המציאות בשטח היום ממש.

בסוף 2025 התפרסם מחקר במגזין Science על האלגוריתם של רשת טוויטר. חוקרים אמריקאים מאוניברסיטאות מובילות הראו לראשונה איך שינויים קלים בפיד המותאם אישית מובילים לשינוי עמדה פוליטית. השינוי בפיד היה מינורי, המשתתפים כלל לא הבחינו בו, והוא נמשך שבוע בלבד, אך ההשפעה הייתה דרמטית: הקצנה בעמדות הפוליטיות שבעבר הייתה תוצאה של השפעה במשך שלוש שנים שלמות, אירעה תוך ימים ספורים – משתתפי הניסוי הרגישו יותר עוינות, כעס ופחד כלפי הצד השני. וכל זה, בלי פרופגנדה מתוחכמת ומניפולציות יקרות, רק כמה פוסטים שרצים בפיד.

מחקר נוסף מדאיג אפילו יותר: בינואר 2026 התפרסם ב-Science מאמר העוסק בנחילי AI זדוניים, ומתאר מעבר משלב "האלגוריתם הפסיבי" לעולם חדש מופלא: לא עוד בוטים בודדים עם עברית קלוקלת, אלא מערכות של סוכני בינה מלאכותית שפועלות יחד, לומדות בזמן אמת, מתחזות לבני אדם, חודרות לקהילות ומתנהגות כמו קהילה אנושית. 

החידוש כאן הוא לא רק בעוצמה אלא גם באוטומציה: המערכות מבצעות בדיקות חוזרות של מה עובד עלינו, משפרות מסרים, מתאימות שפה ורגש לכל קבוצה ומבצעות הטמעה לאורך זמן. זה כבר לא "רעש" ברשת. זו תשתית להשפעה פוליטית בקנה מידה חסר תקדים.

דמיינו שגללתם בפיד וראיתם פוסט בקבוצת הפייסבוק השכונתית שמתאר כיצד בעל המכולת השכונתית תומך חמאס, מלווה במאות תגובות של חברים בקבוצה שמזועזעים מגילוי. אם מאות אנשים מגיבים כך, סימן שזה נכון, אתם חושבים. אלא שבפועל, אף אחד מהמגיבים אינו אדם אמיתי. אלה דמויות סינתטיות שמתחזות לבני-אדם, לומדות בזמן אמת, פועלות באופן מתואם ומשנות שפה וסגנון כדי לייצר קונצנזוס מזויף.

בעצם, לא צריך לדמיין. רק לאחרונה ארגון פייק-ריפורטר חשף בישראל רשת פרופילים מזוייפים שפעלו באופן מתואם במהלך הבחירות לראשות עיריית נתניה והפיצו פוסטים שנועדו להשפיע על הבוחרים בעיר. הפרופילים פעלו באופן מתוחכם: הם לא הפיצו תעמולה שקרית נגד המועמדת טלי מולנר, אלא תמיכה שקרית. כלומר, הם ניסו לזהות אותה, באופן שקרי, עם ארגונים ואמירות שיפגעו בסיכויים שלה בדמוגרפיה המרכזית של העיר. 

כשרשת כזו פועלת בבחירות מקומיות בנתניה, אפשר כבר לשער איך יראו הבחירות הכלליות הקרובות. 

והסכנה לא עוצרת בדעת-קהל. נחילי ה-AI מעצבים את מקורות הידע שלנו, ברגעים אלו ממש. תחקיר של ה"גרדיאן" חשף שמודלי שפה מתקדמים, לרבות ChatGPT, מצטטים מקורות AI סינתטיים כמו Grokipedia של אילון מאסק שמחשיבה אתרים ניאו נאציים של מכחישי שואה כמקורות מידע מהימנים. תוכן קיצוני, מעוות ושקרי מוזן למודלים שכולנו משתמשים בהם כמקורות מידע, ומזהם אותם.

בשנים האחרונות אנחנו חווים בישראל ויכוח סוער על יסודות הדמוקרטיה שלנו. אבל מה הערך של דמוקרטיה אם בפועל ענקיות הטכנולוגיה מחו"ל משפיעות או מאפשרות השפעה כה עמוקה על הבחירות שלנו? דמוקרטיה תלויה ביכולת של אנשים שלא מסכימים לנהל שיחה ולנסות לשכנע האחת את השנייה – אם אין אמת משותפת בגלל מניפולציות והצפה של שקרים אין שום סיכוי לקיים דמוקרטיה. 

בדיון שנערך בדצמבר האחרון הזהירה אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, שאין לוועדה את הסמכות הרשמית והכלים למנוע שימוש מניפולטיבי בבינה מלאכותית או לעצור מבצעי השפעה זרה ברשתות. המשמעות ברורה ומדאיגה: למדינת ישראל אין כיום כלים להתמודד עם טכנולוגיות שמעצבות דעת קהל בקנה מידה רחב.

ישראל של טרום בחירות 2026 היא חברה מפולגת וחשדנית. כל דיון דליק, כל אמירה מתויגת פוליטית. בתוך המציאות הזו אנחנו מסתובבים עם מכשיר בכיס, שמכוון את זרימת המידע לפי מה שמייצר אצלנו יותר רגש, כעס ושנאה, ולא יותר ידע או מחשבה, שלא מבחין בין אמת לשקר או טוב ורע. אם בארה"ב נדרשו שבעה ימים כדי לייצר השפעה שמקבילה לשלוש שנות קיטוב, אצלנו נראה שהתהליך יהיה מהיר אפילו יותר. 

הרשתות החברתיות ושירותי ה-AI אינם טכנולוגיה נייטרלית בה ניתן לנהל ויכוח ענייני או לברר עובדות. הם מוצרים מסחריים שפועלים אך ורק על מנת למקסם רווחים, ועל הדרך להפוך את המשתמשים למכורים. הם עושים זאת באמצעות יכולות טכנולוגיות מתוחכמות שבוחרות בשביל כל אחד מאיתנו, בהתבסס על ההעדפות שלנו כפי שהן נלמדות ממעקב צמוד ומדוקדק, ממה נתרגש, ממי נפחד, ומה ייראה לנו אמיתי.

אי אפשר לדעת מי ינצח בבחירות, אבל אפשר כבר לדעת שאם לא נדרוש שקיפות ובקרה על האופן שבו נקבע מה אנחנו רואים ברשת, אנחנו לא נהיה אלה שנבחר. האלגוריתם יבחר בשבילנו. המחקרים הללו מזכירים לנו בעדינות אכזרית עד כמה מהר אפשר להדליק אותנו. עכשיו נשאר רק לראות אם נדע להתעורר ולכבות את השריפה.

עו"ד יהודית פינטוב היא חוקרת בכירה במכון ברנדייס