ערכת שאלות לפוליטיקאים
ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
המשרד להגנת הסביבה חילק בחמש השנים האחרונות רק 32 דו"חות בגין הפרת חוק אוויר נקי – כך קובע הדו"ח השנתי של ארגון "מגמה ירוקה". לפי הדו"ח, במשרד ממעטים לחלק צווים מִנהליים, כלי אפקטיבי למאבק בזיהום סביבתי, ולא מצליחים לספק נתונים אמינים ומקיפים על אכיפה פלילית נגד גופים מזהמים. בשלוש השנים האחרונות עומדת בראש המשרד השרה עידית סילמן מהליכוד.
חוק אוויר נקי, שנחקק לפני יותר מעשור, מטיל שורה של מגבלות על תעשיות מזהמות, תחנות דלק וכלי תחבורה, ומאפשר למשרד להגנת הסביבה להעניש מזהמים באמצעות קנסות ואכיפה פלילית. על פי נתוני הדו"ח, מ-2020 ועד סוף 2024 הטיל המשרד דו"חות בהיקף כספי מצטבר של 60 מיליון שקל. למרות הסכום הגבוה, מספר הקנסות שניתנו בשנים הללו מצומצם ועומד על 32 בסך הכל.
בשנת 2024, השנה המאוחרת ביותר שלגביה יש נתונים, הטיל המשרד להגנת הסביבה שמונה קנסות בסכום מצטבר של כ-34.7 מיליון שקל. שלושה מתוכם הוטלו על חברות מקבוצת בזן: מפעל כרמל אולפינים במפרץ חיפה ספג באפריל 2024 קנס בסך 18.6 מיליון שקל, וכעבור חודש הוטל עליו קנס נוסף בגובה מיליון שקל; חברת גדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן נקנסה ב-1.3 מיליון שקל. קנס בולט נוסף, בגובה 7 מיליון שקל, הוטל באותה שנה על בתי הזיקוק באשדוד.
ב-2024 חולקו גם דו"חות בגין זיהום בתחנות דלק. קבוצת טלאור-כראדי נקנסה ב-3 מיליון שקל, קבוצת דור-אלון נקנסה ב-300 אלף שקל, והחברה הכלכלית של המועצה האזורית בני-שמעון נקנסה ב-1.5 מיליון שקל.
ב-2023 הוטלו רק שני עיצומים: קנס בגובה 1.9 מיליון שקל על הפרת תנאי היתר פליטה של חברת האלקטרוניקה אלטק, וקנס בגובה כ-400 אלף שקל שהוטל על חברת זכריה אבו-אלחסן הובלות ומסחר בע"מ, עקב זיהום בתחנת דלק.
הליך אכיפה עשוי להימשך חודשים ואף שנים. בשנת 2022, למשל, הטיל המשרד חמישה קנסות בסך כולל של כ-9.1 מיליון שקל. הקנס הגבוה ביותר באותה שנה, בגובה 5.9 מיליון שקל, הוטל על מפעל המלט נשר – עונש על הפרות שאירעו בשנת 2019. גוף אחר שספג קנס בסכום גבוה ב-2022 הוא נמל אשדוד, שנדרש לשלם 1.4 מיליון שקל עקב זיהום שנגרם ממכליות תדלוק.
בשנת 2021 הוטלו שישה קנסות בגובה מצטבר של 5.3 מיליון שקל. הקנס הבולט הוטל על רשת המרכולים שופרסל, שנדרשה לשלם 2.9 מיליון שקל עקב זיהום שנגרם ממשאיות וממכליות תדלוק. חברת רותם אמפרט מקבוצת כיל, שבשליטת הטייקון עידן עופר, ספגה באותה שנה קנס של 700 אלף שקל. חברת האנרגיה הבינלאומית שברון, שמפעילה את קידוח הגז הימי "לווייתן", נקנסה בכחצי מיליון שקל.
מחברי הדו"ח מציינים כי הליך הטלת העיצומים מורכב וממושך, וכי המנגנון הקיים עלול לפגוע בהענשת גופים מזהמים. "על פי עדויות גורמי המקצוע, ההליך המורכב יוצר פקק בייעוץ המשפטי ומוביל לחוסר מוטיבציה להטיל עיצומים", מציינים המחברים, תומר גרטל ואיתמר כהן מצוות הממשל של "מגמה ירוקה".
כפועל יוצא, מוסיפים בארגון, בשנים האחרונות חלה צניחה במספר הליכי האכיפה: ב-2020 נפתחו 18 הליכים, בשנים 2021–2023 נפתחו בממוצע תשעה הליכים בשנה, ואילו ב-2024 נפתחו רק שלושה. ראוי לציין כי הליך יכול גם להסתיים ללא הטלת קנס – לפי "מגמה ירוקה", רק 57.8% מההתרעות על עיצום אפשרי מתממשות בסופו של דבר.
צו מִנהלי הוא כלי אפקטיבי שבאמצעותו יכולה המדינה לכפות על גוף מזהם לשנות את התנהלותו. צו שכזה עשוי להורות על תיקון ליקויים, ואף סגירה חלקית או מלאה של אתר מסוים. כך למשל הורה המשרד לפתוח לכלל הציבור את הצפייה בשידור החי מה"לפיד" של בתי הזיקוק באשדוד, באופן שאִפשר לעקוב בזמן אמת אחר תקריות חריגות. ההוראה ניתנה לאחר מאבק ציבורי של "שקוף", פעילי סביבה ותושבים.
אף שמדובר בכלי אפקטיבי, במשרד מחלקים צווים מִנהליים במשורה – ובשנים האחרונות חלה ירידה ניכרת במספרם. בשנת 2024 ניתנו רק ארבעה צווים, לעומת 13 ב-2023. בשנים קודמות המספרים היו דומים: המשרד הוציא שמונה צווים ב-2022, ו-11 צווים ב-2021. בשנת 2020, לעומת זאת, הוציא המשרד צו אחד בלבד.
מהדו"ח של "מגמה ירוקה" עולה שבשנים האחרונות חלה עלייה במספר תיקי החקירה שמובילים להגשת כתב אישום: 66% מהתיקים שנפתחו בשנים 2023–2024 הובילו להעמדה לדין של מזהמים, לעומת 54% בשנים קודמות. ואולם, במספרים מוחלטים מדובר במקרים מועטים: מספר כתבי האישום שמוגשים מדי שנה נע בין אפס לארבעה. עם זאת, בדו"ח מובהר שהנתונים על אכיפה פלילית ככל הנראה חלקיים ביותר עקב האופן המרושל שבו מטפל המשרד במידע.
"חוק אוויר נקי נותן בידי המשרד להגנת הסביבה והשרה עידית סילמן סמכויות משמעותיות בנושאי אכיפה, פיקוח ומתן צווים וקנסות", מסכם אלעד הוכמן, מנכ"ל "מגמה ירוקה", שערך את הדו"ח יחד עם נעמה סמל. "עם זאת, אנו עדים לתת-שימוש בסמכויות אלה, ולפתיחה מועטה מדי של חקירות נגד עבריינים סדרתיים – הן בקרב גורמים בתעשייה והן בקרב עברייני פסולת. זו רשלנות מקצועית שעולה בחיי אדם".
הוכמן הוסיף: "איכות האוויר בישראל היא המבחן הבסיסי ביותר לתפקוד המדינה ולהגנה על חיי אזרחיה. זוהי סוגיה בריאותית ולאומית קריטית, שלצערנו נדרסת תחת שיקולים פוליטיים צרים. אנו רואים כיצד תעשייה מיושנת המבוססת על דלקים מזהמים, וכן שריפות פסולת ברחבי הארץ, הם מהגורמים העיקריים לפגיעה בבריאות הציבור בשל זיהום אוויר".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "בשנים האחרונות הרחיב המשרד את פעילות האכיפה בתחומי איכות האוויר, הגביר את הפיקוח על מפעלים, עשה שימוש בכלי אכיפה מִנהליים ופליליים והפעיל סמכויות מתקדמות בהתאם לחוק. במקביל קידם המשרד רגולציה חכמה, עִדכן היתרי פליטה, קידם טכנולוגיות להפחתת פליטות וליווה מפעלים בעמידה בדרישות החוק.
"במסגרת זו החל המשרד בגיבוש מדיניות אכיפה סדורה ומתקדמת, בליווי עבודת עומק מקצועית של חברת BDO, לשיפור תכנון האכיפה והגברת האפקטיביות בהפחתת זיהום האוויר. המשרד מייחס חשיבות לשיח מקצועי עם ארגוני הסביבה, ושילב את עמדותיהם במסגרת העבודה האסטרטגית; במסגרת שולחן עגול הציג ארגון מגמה ירוקה עמדות בנוגע לאכיפה הפלילית והמִנהלית, ותובנות אלה, לצד עמדות ארגונים נוספים, נבחנות על ידי הצוות המוביל.
"לעניין הטלת עיצומים יובהר באופן חד משמעי כי אין בתהליך כפילות. מדובר בהליך מובנה הכולל חלוקת אחריות ברורה בין המחוזות למטה, להבטחת מקצועיות, מידתיות ואחידות בקבלת ההחלטות. המשרד להגנת הסביבה ימשיך לפעול בנחישות לשמירה על אוויר נקי, תוך שילוב אכיפה אפקטיבית, רגולציה מתקדמת ושקיפות, בשיתוף כלל הגורמים הרלבנטיים".
לעיון בדו"ח של "מגמה ירוקה"
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
