סאגת המינוי לתפקיד הרגיש הזה מגלמת את כל מה שמסוכן בשלטון נתניהו

תהליך מינוי נציב שירות המדינה לא מגיע אל סופו, והשבוע הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו כי החליט למנות לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה את יהודה כהן, מנכ"ל הרבנות הראשית. אלא שמאחורי מינויו של אדם שאינו מוכר לציבור הרחב, עולה חשש להצנחת נציב פוליטי ומקורב לצלחת שיכול להשחית את השירות הציבורי. הפגיעה בתפקיד בכיר כל כך בשירות הציבורי יכולה ליצור נזק גדול שספק אם יהיה בר תיקון בהמשך.

אז למה המינוי מעורר התנגדות?

לפי דיווח של מיכאל שמש בכאן 11, נציבות שירות המדינה מנהלת חקירה סמויה נגד כהן בחודשים האחרונים – בין השאר בעקבות טענות עובדים על התעמרות ואי סדרים חמורים. בנוסף, כששימש כהן כראש מועצה ממונה ביישוב בוקעתא, מבקר המדינה מצא כי הוא לא הצהיר על קיום ניגוד עניינים בדיון על מינוי יועץ משפטי שהיה מקורב אליו.

מה קרה עד עכשיו?

מאז סיום כהונתו של הנציב הקודם דניאל הרשקוביץ, מנסה הממשלה בראשות נתניהו למנות את מחליפו. אלא שהמועמדים שבהם בוחר נתניהו מעלים קשיים משפטיים בנוגע ליכולותיהם וגם בקשר להליך המינוי עצמו. ראשית בחר נתניהו כממלא מקום את את רואי כחלון, אך לאחר שהתגלו אי דיוקים בקורות החיים שהציג ובעקבות התנגדות היועמ"שית, הציע בג"ץ כפשרה לאשר את מינויו לתקופה של שלושה חודשים בלבד. לאחר מכן הציע נתניהו את התפקיד למנכ"ל משרד החוץ עדן בר-טל, אך גם למינוי זה התנגדה היועמ"שית לאחר שנתניהו לא התייעץ עמה כמחויב בחוק. כעת בחר ראש הממשלה באדם נוסף שמינויו מעורר מחלוקת וקיים ספק רב אם ייצא לפועל.

למה עכשיו?

נתניהו שואף לקדם את מינויו של אלוף דוד זיני לתפקיד ראש שב"כ. כדי לאשר את המינוי סופית יש צורך באישורה של הוועדה לאישור מינויים בכירים, הידועה גם בשם ועדת גרוניס. לפי החוק, אחד מחברי הוועדה הוא נציב שירות המדינה, ובהיעדרו קיים קושי לכנס אותה לאישור ראש שב"כ הבא.

מבחינת פוליטית, נראה שנתניהו בוחר להביא לנקודות חיכוך מול הייעוץ המשפטי, בית המשפט העליון והדרג המקצועי כחלק מהמאבק שלו להוכיח את עליונות הממשלה על עקרונות המינהל התקין ושלטון החוק. על הדרך, נתניהו יכול להוסיף לעצמו נקודות זכות אצל תומכיו שבהם יתקוף את בהרה-מיארה וידגים שוב איך "שלטון הפקידים" וה"דיפ-סטייט" מנהלים בפועל את המדינה. 

מה הבעיה המשפטית?

בפסיקת בג"ץ בנוגע להליך המינוי נקבע כי יש לקיים הליך מינוי תחרותי לתפקיד, כלומר לבחור נציב במסגרת מכרז ולא כמינוי אישי כמשרת אמון. כדי לעקוף את פסיקת בג"ץ מקדמת הממשלה הצעת חוק שתאפשר מינוי באופן לא תחרותי. במסגרת הליך בבג"ץ הממשלה ביקשה לאפשר לנתניהו למנות מועמד מטעמו לתפקיד, שייבחן על ידי ועדת מינויים רק בנוגע להיבטי טוהר המידות, אך בג"ץ קבע כי יש לקיים הליך תחרותי לתפקיד. במסגרת זו, יוכלו להגיש שורה של מועמדים את מועמדותם, והם ייבחנו בהתאם לכשירות המקצועית והתאמתם לתפקיד.

למה זה חשוב?

אז מה בעצם עושה נציב שירות המדינה? הנציב אחראי על עובדי השירות הציבורי במדינה, על העסקתם, תנאי עבודתם וקביעת נהלי העבודה והתקנות. הנציב הוא דמות משמעותית בעיצוב דמותה של המדינה ואיכות עובדיה ומשמש כשומר סף שיכול לפסול מינויים בלתי הולמים, כמו מינויים פוליטיים. לנציב יש גם אחריות על ניהול הליכים משמעתיים נגד עובדים. בשנים האחרונות נציב שירות המדינה עומד שוב ושוב בפני נסיונות של שרי ממשלה להשתמש במשרות בכירות במשרדיהם כמערכת ג'ובים שמחולקת בין קבלני קולות ובני משפחה, ולא כתפקידים מקצועיים שיכריעו את פני המדינה.

מה הבעיה במינוי זמני?

נתניהו מנסה לקצר תהליכים ולמנות את הנציב במתכונת של ממלא מקום בלבד. נציב ממלא מקום הוא מראש נציב חלש יותר, עם כוח מופחת ועם יכולת פחותה לנהל ולהוביל תהליכים ארוכי טווח. יש חשש שנציב כזה יהפוך להיות "חותמת גומי" בלבד בידי הממשלה.

המשנה ליועמ"שית גיל לימון כתב בפנייתו ללשכת רה"מ כי תקופת היעדר נציב קבוע, גורמת לפגיעה מתמשכת בתפקוד המדינה, בין היתר בעיכוב החלטות קריטיות בנוגע להשעיות, הארכת שירות, ומינויים בכירים. על כן, "קיים צורך דחוף במינוי ממלא מקום ראוי המנותק מהדרג הפוליטי".