קריאה לשר הפנים: "עצור את המהלך שמאיים על שמורת הטבע הנדירה בנגב"

מאבק תושבי הדרום בתאגיד המזהם שבשליטת הטייקון עידן עופר עולה מדרגה: פעילים מקואליציית ארגוני הסביבה "מדבר קיימא" שלחו השבוע (ראשון) מכתב לשר הפנים, משה ארבל ובו דרישה שלא לאשר את כריית הפוספטים המתכוננת ליד שמורת הטבע עין ירקעם שבנגב. במקביל, ארכיאולוגים מרחבי הארץ שיגרו חוות דעת לראש המועצה האזורית רמת נגב, ערן דורון, ובה אזהרה כי באזור המיועד קיים עושר של ממצאים ארכיאולוגים ייחודיים.

בשלהיי חודש מרץ האחרון הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במחוז דרום אישרה לרותם אמפרט, חברת בת של תאגיד הענק כיל (ICL) לכרות פוספטים בשדה אורון צפון, שנמצא כ-600 מטרים משמורת הטבע הפופולרית עין ירקעם הסמוכה לירוחם. הליך התכנון הסתיים לפני כשבועיים ובאופן רשמי ולא הוגשו כל התנגדויות. תושבי האזור ופעילי סביבה חוששים מנזקים גאולוגים ופגיעה אפשרית בתיירות, ברשות הטבע והגנים מבקשים לבצע פיילוט כדי לבחון פגיעה אפשרית בקינון הציפורים. 

כעת, חשש נוסף עולה, פגיעה בשרידים ארכיאולוגים. שורה של חוקרים ובהם ד"ר מיכל בירקנפלד מהמחלקה לארכיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון שבנגב, ד"ר עוזי אבנר חוקר תרבויות המדבר, קבורה ופולחן ממרכז מדע מדבר וים המלח, פרופ' ליאורה קולסקה הורביץ – האוניברסיטה העברית ופרופ' גיא בר-עוז ורועי גלילי שניהם מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, שלחו אזהרה למועצה האזורית מפני פגיעה נוספת.

"בתחום אתר הכרייה המיועד מדרום לנחל חתירה ועין ירקעם נתגלה עושר יוצא דופן של אתרים ומתקנים שמרביתם פולחניים – טקסיים", כתבו. "חלק מן הממצאים ייחודיים ומשקפים את חשיבותו של המרחב כקו המגע בין תרבויות המדבר לתרבויות הארץ הנושבת". לשיטתם, זה אינו מקרי "אופי הממצאים משקף חזרה עונתית רב תקופתית לאזור והוא קשור במישרין למרכזיותו האקולוגית של עין ירקעם, מקור מים יציב וייחודי בלבו של אזור שחון", הסבירו.

"לנוכח ריבוי האתרים הארכיאולוגיים באזור הכרייה המיועד, ייחודיותם וסכנת הפגיעה באתרי המורשת הסמוכים ומתוך ראייה מרחבית של הנוף וערכי התרבות המיוצגים בו אנו סבורים שתהיה זו טעות לאפשר כרייה במרחב ערכי כל כך בתנאי של קיום חפירות הצלה", סיכמו את המכתב. "עין ירקעם הוא הלב הפועם של נוף התרבות האזורי באלפי השנים האחרונות. האתרים הארכיאולוגיים במרחב הם עדות אילמת לאלפי שנים של חיים במדבר ולחשיבות שימור נופיו התרבותיים של האזור". הם חתמו בהמלצה "להימנע מכרייה במרחב המיוחד הזה".

במקביל, פעילי הסביבה ממדבר קיימא, פועלים מול שר הפנים. לפי החוק, לשר הפנים יש את הסמכות לקבוע כי תוכנית מסוימת טעונה את אישורו, גם לאחר שמוסדות התכנון אישרו אותה. פעילי הסביבה הפצירו בו להשתמש בסמכות זו: "טרם הצלחנו להבין כיצד התרחש הכשל המערכתי שהביא לאישור התוכנית בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, ללא סקר השפעה על הסביבה, ללא בדיקות גיאולוגיות מקדימות, ללא בחינת ההשפעה הכלכלית על פרנסת תושבי האיזור מתיירות מדבר, וכאמור, ללא יידוע הציבור", כתבו. "חשיפת תכנית הכרייה במהלך החג, יצרה תוך זמן קצר התנגדות גורפת בקרב תושבי הנגב וציבורים רחבים, ואלפים כבר חתמו על עצומה בעניין". החשש המרכזי כפי שעולה מהמכתב עוסק ב"מימושה החפוז וחסר האחריות של התכנית, מפגיעה במעיין, בטבע, באתרי המורשת ובתיירות, חוצה מגזרים".

הפעילים חתמו בקריאה לפעולה והתערבות: "אנו מבקשים בכל לשון של בקשה שתידרש לעניין בדחיפות, אל תיתן יד לפגיעה בפרנסת תושבי האזור, בטבע ובאתרי מורשת ארצנו. אנא, עצור את ההליך עד לבירור הדברים לאשורם, בידך הדבר".