עשור לאחר הדליפה בעברונה: קצא"א תשלם קנס קטן ביחס לנזק שגרמה

יותר מעשור אחרי האסון האקולוגי הענק בשמורת עברונה, בית המשפט באשקלון אישר את הסדר הטיעון מול חברת קצא"א, לפיו יוטל עליה קנס של כמיליון שקלים וחצי בלבד. עוד הוחלט כי על שלומי לוי, סמנכ"ל הביצוע בקצא"א בעת שהתרחשה הדליפה, יוטל קנס בגובה 35 אלף שקלים. על חיים בר סלע, ששימש מנהל הביצוע בשטח ולא הורשע בסופו של דבר, יוטל קנס בגובה 30 אלף שקל, בנוסף ל-360 שעות שירות לתועלת הציבור. על פי הערכות מומחים שהוצגו בחוות דעת גם לבית המשפט, עלויות הנזקים הוערכו ביותר  מ-100 מיליון שקלים.

השופטת זהר דולב להמן קבעה כי הסדר הטיעון מקל בצורה משמעותית עם קצא"א ולוי. "חרף זאת, ולא בלי היסוס, מצאתי לכבד את ההסדר", כתבה בהחלטתה. השופטת ציינה כי "יש לתת משקל לחלוף הזמן המשמעותי ולפגמים בהליך, בפרט לנוגע לכך שלא כל המעורבים שכשלו באירוע הועמדו לדין". לדבריה, קצא"א פעלה מאז התקרית כדי להקטין את הנזקים שגרמה, והתחייבה "להמשיך ולפעול להקטנתם ולתרום בדרכים שונות ורבות לחברה". על פי גזר הדין, קצא"א השקיעה כ-32 מיליון שקלים בפעולות שיקום ומחקר, כולל שאיבת כ-2,100 מ"ק נפט, פינוי כ-54ה אלף טון קרקע מזוהמת והקטנת הזיהום בקרקע בכ-50%. בנוסף, החברה התחייבה לשלם פיצוי של כ-53.7 מיליון שקלים לטובת הציבור ושיקום השמורה.

אסון ידוע מראש: הממשלה אישרה את הגדלת שינוע הנפט במפרץ אילת
החולשה הפוליטית של סילמן עלתה לנו ביוקר
דיווח: כטב"ם שיורט ליד אשקלון כוון לפגוע במתקן קצא"א בעיר

על התנהלות קצא״א, אשר הייתה אחראית גם לאסון האקולוגי בנחל צין ולאירועים נוספים של פגיעה בסביבה, כמו הזיהום שהתרחש בנחל צין בשנת 2011 קבעה השופטת דולב להמן כי "במעשיהם פגעו הנאשמים בערכי השמירה על איכות הסביבה, משאבי הטבע, בריאות האדם ואיכות חייו, כמו גם בחיי הדורות הבאים ואיכות חייהם". על פי גזר הדין, הנזקים שנגרמו באירוע "פוגעים בציבור כולו והם חמורים עשרות מונים מאלו שנגרמו באירועים בפסיקה קודמת". השופטת פירטה את ההשלכות ההרסניות על המערכת האקולוגית באיזור וציינה כי: "דלק זרם והתפשט לאורך ערוצי הפזרות המתנקזים באזור, משולי הערבה אל מרכז מלחת עברונה, ובכך נגרם זיהום מקור מים, נוצר חשש כי זיהום מדלק גולמי יישטף בתווך המחלחל של התשתית הטבעית ויגיע אל מי התהום".

כתוצאה מהדליפה שהתרחשה בדצמבר 2014, נגרמו לשמורה ולמערכת האקולוגית באזור נזקים כבדים מאוד. זרימת הדלק סחפה עמה צמחים ובעלי חיים, לרבות מינים מוגנים, וגרמה לפגיעה במבנה הקרקע ובמיקרו בתי-גידול. כמו כן, נגרמה פגיעה בקרום פני הקרקע ובזמינות המים באזור.

סך השטח שספג את הפגיעה על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקלים. בחודש ינואר 2024 בית המשפט הרשיע, במסגרת הסדר טיעון, את קצא"א בגין אחריותה לאסון הנפט בשמורת עבורה. לצד קצא"א, במסגרת הסדר הטיעון, הודו והורשעו שני בעלי תפקידים בחברה אשר נושאים, כל אחד לפי חלקו, באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה האקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.

גזר הדין מפורסם כחודשיים לאחר החלטת הממשלה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון" למפרץ אילת, שעתידה להגדיל משמעותית את כמות הנפט שתעביר קצא"א בצינורותיה מנמל אילת, דרך הנגב והערבה, עד לאשקלון. ההחלטה מעוררת חשש רב בקרב מומחים, מדעניות וארגוני סביבה, כמו גם בקרב תושבים וראשי רשויות באיזור. רבים מהם חוששים מאירועי דליפה נוספים במערכת הצינורות המיושנת של קצא"א. לפי נתוני עמותת קשת, בבדיקות לגילוי פגמים בתשתית קצא”א התגלו לא פחות מ-28 אלף פגמים בעובי דופן הצינור המוליך נפט גולמי.