"משרדי ממשלה עוצרים פרויקטים בכפר עזה. אומרים לנו 'לכו למינהלת תקומה'"

קיבוץ כפר עזה, שפעם היה מוכר רק למעטים מתושבי ישראל, הפך לאחד מסמלי טבח 7 באוקטובר. 64 מתושביו נרצחו, 19 נחטפו, מאות היו נצורים בבתיהם יותר מיממה עד לחילוץ. את הביורוקרטיה המזדחלת הרגישו תושביו מהיעדרו של הצבא, דרך הפינוי משטח הקיבוץ ועד לשהות במלון שפיים. כדי להתחיל ולתקן את המצב, ולסייע להם בתהליך השיקום הארוך בחזרה לקיבוץ, כמו לכל היישובים הסמוכים לרצועת עזה, הוקמה מינהלת תקומה. בדיון שנערך בכנסת השבוע, טענו נציגי התושבים שקיומה של המינהלת מהווה לעיתים דווקא מקור לפגיעה ולא לסיוע.

"מאז שקמה המינהלת, משרדי הממשלה מתנערים מפרויקטים או מהבטחות שהתחייבו להם בעבר. אומרים לנו 'לא, עכשיו יש תקומה שזה יגיע ממקורות תקומה'", סיפר אורי אפשטיין, ראש מועצה אזורית שער הנגב, בדיון בכנסת. דוגמה מקוממת לכך היא כיכר תנועה בכניסה ליישוב, שאמורה הייתה להיבנות בכניסה לכפר עזה לפני שנה בדיוק, בתחילת 2024. אפשטיין מספר כי הבניה נעצרה, על אף שנכללה בתכניות העבודה של נתיבי ישראל. "למה? כי יש תקומה וזה יגיע מתקציב תקומה", הוא אומר. 

דוגמה נוספת היא פיתוח פארק תעשיות ספירים, המשותף למועצת שער הנגב ושדרות. "משרד הכלכלה עצר את פיתוח אזור התעסוקה, שאמור לייצר גם ארנונה לרשויות וגם עידוד של תעסוקה. אומרים לנו שזה צריך להגיע מתקציבי תקומה ועוצרים את זה. אם המצב ימשיך ככה, לא רק שלא נצליח לממש את המטרה של מינהלת תקומה, שחבל תקומה יהיה המגדלור כי פה נכתב מחדש הרעיון הציוני של המדינה – אנחנו רק מחלישים אותו".

בדיון, שנערך בוועדת הכלכלה כהכנה לקריאה שניה ושלישית של הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה וקביעתו כאזור מיקוד לאומי, הסבירה גם מיכל עוזיהו, ראש המועצה האזורית אשכול, את המצב האבסורדי. "אנחנו כבר רואים שחיקה מזדחלת, הרבה מאוד משרדי ממשלה מורידים את התקציבים שלנו", היא טענה. "שומעים ממשרדי הממשלה ש'יש לכם את תקציבי תקומה, אתם לא צריכים'. יש פה חוסר הבנה של האחריות לשיקום. השיקום הוא מעבר לשוטף שאנחנו זקוקים לו, הוא לא במקום, כי אחרת אנחנו נלך אחורה במסוגלות שלנו להגיע לשיקום, תקומה וצמיחה מחודשת". 

אפשטיין הוסיף: "כשייגמר התוקף של מינהלת תקומה ושל חוק תקומה, נישאר בלי המשאבים. זה משהו שבעיני חוטא לרעיון הבסיסי של הקמת מינהלת תקומה, אחרת היינו ממשיכים לקבץ נדבות מול משרדי הממשלה".

"הממשלה אומרת הרבה דברים"

הצעת החוק עוסקת בקביעת אזור חבל התקומה, הכולל, לפי החלטת ממשלה מס' 462 מאפריל 23', ישובים הנמצאים בטווח של עד שבעה ק"מ מגדר המערכת סביב רצועת עזה, כ"אזור מיקוד לאומי". ההצעה כוללת את שדרות והיישובים במועצות האזוריות אשכול, חוף אשקלון, שדות נגב ושער הנגב. הגדרה זו מיועדת על מנת לאפשר למשרדי הממשלה פעולות שיקום נרחב בכלל תחומי החיים באופן מהיר באזור. בנוסף, ההצעה באה לעגן את הסמכויות הנדרשות למינהלת תקומה לצורך קיום פעולתה.

למרות הפגיעה שספגו במלחמה, חלק מהרשויות אינן נכללות בחבל תקומה בשל ההבחנה של המרחק מגדר המערכת. ח"כ שלום דנינו (ליכוד), שאחיו הוא ראש עיריית אופקים, ביקש בדיון שיימצא פתרון לכך. "החוק הזה יושלם רק ברגע שגם המימון של נתיבות, אופקים וגילת יבואו ביחד. אי אפשר לממן חלק אחד בחוק וחלק אחד פתוח. הדבר הזה צריך לקבל טיפול כבר עכשיו במבנה החוק".

ח"כ אלון שוסטר (המחנה הממלכתי), שמילא את מקומו של היו"ר דוד ביטן, ענה לו שכבר נמצא פתרון: "זה יהיה וכך ראוי שיהיה, כפי שקבעה הממשלה. במסגרת יישום החלטות הממשלה לא במסגרת החוק. החקיקה עוסקת בתחום המסוים והממשלה הודיעה כבר שתיתן מענה".

ח"כ דנינו לא התרצה והשיב, תוך הפניית ביקורת כלפי הממשלה שהוא חלק מהקואליציה שלה כי "הממשלה אומרת הרבה דברים, וחוק קובע משהו מאוד מוגדר וספציפי".

יש לציין כי המרחק של אופקים מרצועת עזה הוא כ-25 ק"מ, וביום הטבח נרצחו עשרות מתושביה בלחימה ברחובות העיר. אולם, דווקא בעיריית אופקים, לאחר שהוחלט על קריטריון המרחק שקבע איזה יישובים יכללו במינהלת, טענו כי אינם זקוקים להיות חלק ממנה: "מינהלת תקומה הוקמה בעיקר כדי לתת מענה לצרכים שעלו באזור עוטף עזה, אשר אופקים פחות זקוקה להם". עוד הוסיפו כי העירייה "מקדמת בימים אלה החלטת ממשלה, עם מנועי צמיחה אדירים לעיר. אנו נמצאים כעת בשלבי גיבוש טיוטה שתוגש לאוצר, בתיאום עם שר האוצר".

בעוד באופקים טענו כי אינם זקוקים לעזרה זו, בנתיבות עתרו לפני כשנה לבג"ץ (בג"ץ 1317-24), בדרישה שייכללו ברשימת ישובי חבל תקומה. בעתירה נטען כי החלטות הממשלה בעניין הקריטריונים לבחירת היישובים אינן נכונות, וכי יש לבחון שוב את הכנסת העיר להגדרות של יישובי חבל תקומה.  העתירה עדיין מתנהלת בבית המשפט.

אולם, עוד טרם אישור החוק, כפי שאמרה ראש המועצה האזורית אשכול, חלק ממשרדי הממשלה מתנערים מאחריותם בקידום תכניות באזור. השר במשרד האוצר, ח"כ זאב אלקין (הימין הממלכתי), שנכנס רק לפני שלושה חודשים לתפקיד האחראי על מינהלת תקומה ועל מינהלת שיקום הצפון, לא הכחיש את הדברים. לדבריו, הוא רואה את "התופעה הזו בחלק ממשרדי הממשלה", והבהיר כי "סיפור תקומה מוגבל בזמן, לפי איך שהחוק קובע אפשר להאריך קצת, אבל זה בסוף יעלם".

עוד הוסיף אלקין, כי "אם משרדי ממשלה יתרגלו שהם לא מתקצבים את היישובים כמו שתקצבו ב-6.10.23, כי יש תקציב גדול של תקומה שידאג להכל, בסוף כולנו נתעורר בעוד שלוש, ארבע, חמש שנים כשתקציבי תקומה יסתיימו", אמר אלקין. "הם חד פעמיים, לא שוטף. משרדי ממשלה רגילים שהם יכולים לדלג על החבל או לתקצב אותו כמו אזור מרכז הארץ".

מחלת ממלאי המקום

סוגיה נוספת שעלתה בדיון, קשורה לסאגת אי מינוי נציב שירות המדינה. כהונת מי שעד לאחרונה היה הנציב, פרופ' דניאל הרשקוביץ, הסתיימה בחודש שעבר, לאחר שהיה אמור לסיים את תפקידו בספטמבר וכהונתו הוארכה בשלושה חודשים.

עוד בחודש שעבר, לאחר שלא מונה מחליף, גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שלח מכתב למזכיר הממשלה, יוסי פוקס, בו כתב כי הדבר מהווה "פגיעה קשה ביותר בשירות המדינה, ומכאן – באינטרסים ציבוריים חיוניים". לימון התייחס בין היתר לכך שלא ניתן לכנס את ועדת המינויים בראשות הנציב כפי שנדרש על מנת למנות מינויים שונים, ביניהם מנהל קבוע למינהלת תקומה, במקום יוסי שלי, המסיים את כהונתו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה ומינהלת תקומה, לאחר שהתמנה לשגריר.

לימון כתב כי עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא להאריך את תקופת כהונתו של הרשקוביץ, אך זה לא קרה, ובינתיים הודיע בשבוע שעבר ראש הממשלה, על מינויו של עו"ד רואי כחלון לתפקיד ממלא מקום נציב שירות המדינה. ההודעה התקבלה למרות התנגדותה של היועצת המשפטית לממשלה שטענה כי כחלון אינו עונה לתנאי הסף של התפקיד, וכן כי "ישנם פערים ניכרים ומהותיים בין האופן שבו הוצג ניסיונו המקצועי של עו"ד כחלון לבין התשתית העובדתית שהתבררה". הוגשה עתירה לבג"ץ נגד המינוי ע"י התנועה לאיכות השלטון, והדיון בעניינה יתקיים בשבוע הבא.

לאור הסאגה הזו, כניסת שלי לתפקיד שגריר ישראל באיחוד האמירויות נדחתה, והוא ימשיך, לפי פרסומים, בתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה וכמנהל הזמני של מינהלת תקומה חודש נוסף, וכך יסיים כהונה של חצי שנה במינהלת. טרם נקבע מי יהיה מחליפו הקבוע של שלי בתפקיד המינהלת,

אלקין טען כי לתפקידים הבכירים ישנם מחליפים, אך לא התייחס באופן ספציפי לתפקיד מנהל המינהלת. הוא הסביר כי עד לסוף שנת 2024, במינהלת לא נדרשו לעבור הליך איתור רגיל דרך נציבות שירות המדינה, הליך שאורך זמן ולוקח משאבים רבים, אלא נהנו "ממנגנון מינוי מהיר בכביש עוקף את הבירוקרטיה הנציבותית הרגילה כדי לאפשר לה לעבוד", והוסיף כי "לצערי בראשון בינואר זה פג תוקף".

הוא אמר, מבלי שהצליח להסתיר את חיוכו, כי הוא מתכוון לבקש שיוארך הסדר זה, אך "אין כרגע נציב שירות המדינה, אולי יש ממלא מקומו, נדע לפי תוצאות בג"ץ".

עוד נאמר בדיון, כי יש לקדם במהירות את הצעת החוק, כיוון שכחמישה מיליארד שקלים טרם הוקצו למינהלת בגלל היעדר כלים משפטיים מתאימים. ממלא מקום סגן ראש מינהלת תקומה, אביאל פנסאפורקאר, הסביר שמדובר בתקציב המיועד לפרויקטים של צמיחה ופיתוח: "הקמה ושדרוג של מרכזי תרבות וספורט, עידוד הגירה לחבל ופעולות נוספות שלא ניתן לעשות ללא החקיקה. הממשלה החליטה על שיקום מרחיב והחוק נועד לאפשר את זה. בשנה האחרונה תקומה מימשה שבעה מיליארד שקל לטובת שיקום החבל, בלמעלה מ-300 פרויקטים בכל תחומי החיים. אולם כדי לאפשר את צמיחת החבל נדרש החוק, שיאפשר את הפשרת התקציבים למימוש הפיתוח והצמיחה בחבל".

בסיום הדיון אמר ח"כ שוסטר (המחנה הממלכתי), שמילא את מקומו של היו"ר דוד ביטן, כי קיימים מספר סעיפים שעל הוועדה יהיה לבחון בהמשך: עיגון המחויבות האופרטיבית של משרדי הממשלה לעדיפות לחבל תקומה, עיגון תקציב המינהלת, עיגון מסלול מהיר לגיוס כח אדם למינהלת, פיקוח פרלמנטרי באמצעות דיווחים שוטפים לוועדה, ומנגנון לשיתוף תושבי החבל בהחלטות משמעותיות בנושא השיקום. דיון הבא בהצעה יתקיים בשבוע הבא בוועדה ב-14.1.