החוק שיקל על פסילת מועמדים לבחירות מתקדם

ועדת השרים לענייני חקיקה תתכנס ביום ראשון לדון בעתיד 30 הצעות חוק. בוועדה חברים 10 שרים, בראשם שר המשפטים יריב לוין (ליכוד), וחבריה עוסקים בין היתר בטיפול ואישור של הצעות חוק ממשלתיות לפני שהובאו לאישור הכנסת וטיפול וקביעת עמדת הממשלה ביחס להצעות חוק פרטיות מטעם הכנסת, ולמעשה, קובעים מי לשבט ומי לחסד – איזו הצעת חוק תקודם ואיזו תיעלם.

• ועדת שרים לחקיקה – האנציקלופדיה המלאה לאיך פועלת הכנסת האמיתית של מדינת ישראל
• "אתה לא רוצה לדעת איך מכינים נקניקיות – ואיך מעבירים חוקים בוועדת שרים לחקיקה"
• הלאמת הרייטינג ומניעה מהרשות הפלסטינית לעתור לבג"ץ: החלטות ועדת השרים לחקיקה

בין עשרות הצעות החוק בהן תדון הוועדה, נמצאת הצעת החוק הבאה מצד אחד לעקוף את בג"ץ והיועמ"שית, ומצד שני לשמור על יציבות הקואליציה. מדובר בהצעתו של ח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה) – הצעת חוק קבלת ילד למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, שמטרתה המשך סבסוד מעונות היום למשפחות אברכים. כזכור, היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה קבעה כי על המדינה להפסיק את מימון מעונות היום למשפחות חרדיות בהן האב מחויב בגיוס לצה"ל. החלטתה הגיעה על רקע פסיקת בג"ץ מיולי 2023, שביטלה את הפטור הגורף מגיוס לבני הציבור החרדי.

לפי הצעת החוק שנתפרה עבור משפחות האברכים, תתאפשר הנחה במעונות לנשות אברכים ללא קשר לעבודה של הבעל. אך חישוב רמת ההכנסה לנפש במשפחה לפי מבחני התמיכה יכלול גם את הכנסת האב. ביהדות התורה דורשים מהנהלת הקואליציה לקדם את הצעת החוק במהירות, כך שהפיצוי מהורדת חוק הגיוס מסדר היום בדמות המשך סבסוד מעונות היום, יתקבל במושב הנוכחי.

משקל הולם

לצד הטבות למשפחות חרדיות, בקואליציה מנסים לקדם הצעה נוספת, אחת מיני רבות באותו נושא, שתיטיב עם משרתי המילואים. הצעת חוק זכויות התורמים למדינה של ניסים ואטורי (ליכוד) מבקשת להבטיח כי מי שתורם למדינה יקבל את הזכויות המגיעות לו. אך לצד זאת, בדברי ההסבר להצעה מצטיירת תמונה שלפיה המדינה כיום מתעדפת את זכויות הציבור הערבי על פני המשרתים.

"עקרון השוויון האבסולוטי וההעדפה, המתקנת כביכול, לאוכלוסיות שאינן תורמות למדינה הביאו למצב אבסורדי בו צעירים שאינם משרתים בצבא מגיעים למוסדות להשכלה גבוהה בגיל 18, נהנים מהעדפה במעונות, מסיימים את התואר הראשון בגיל 21 ואף נהנים לאחר מכן מהעדפה בקבלה לעבודה", נכתב בדברי ההסבר.

לפי הצעת החוק, מי ששירת בשירות צבאי, בשירות לאומי או בשירות לאומי-אזרחי, יקבל מעמד מיוחד של "תורם למדינה". קבלתו לעבודה על סמך זה או מתן הטבה בקבלת שירות במקום ציבורי לחייל במדים, לא ייחשבו כהפליה אסורה. כמו כן, יינתן "משקל הולם" להיותו של אדם תורם למדינה בקבלה למעונות סטודנטים שנבנו על ידי המדינה או נתמכים על ידה, ותוענק הטבה בקשר להקצאת קרקעות למגורים.

הצעה דומה להצעתו של ואטורי, שיש לציין שהוגשה עוד לפני אירועי טבח 7 באוקטובר, היא הצעה משותפת לקואליציה ולאופוזיציה של ח"כ משה סעדה (ליכוד) וח"כים נוספים – הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, שהונחה בחודש יולי על שולחן הכנסת לדיון מוקדם.

גם בהצעה זו מי ששירת שירות צבאי או לאומי, יהיה זכאי להטבות ע"י קבלת תעודת משרת. אפשר להבין מדוע ח"כים מהאופוזיציה חתומים על דברי ההסבר להצעה, לפיהם המדינה מעניקה הטבות הנאמדות במיליארדים בסבסוד לימודים אקדמיים או לימודים בישיבה, במקום לסייע לאוכלוסייה המשרתת. 

לעומתם, הח"כים מהקואליציה, בעודם חתומים על אותן מילים, מקדמים במקביל גם צעדים כמו המשך ההטבות המופלגות למשפחות החרדיות, על חשבון ציבור המשרתים בצבא. כך, נכתב עוד בדברי ההסבר כי "מעבר לערך הצדק, יש בכך גם כדי לתמרץ את אלו שאינם משרתים, להצטרף למעגל התורם למדינה". 

גם ברשויות המקומיות

ועדת השרים תדון גם בהצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – תקציב תאגיד השידור הישראלי), של ח"כ אביחי בוארון (ליכוד). לפי ההצעה, תקציב תאגיד השידור הישראלי ייכנס לתקציב המדינה ויצטרך להיות מאושר מחדש כל שנה ע"י הממשלה, כך שהממשלה תוכל לקבוע את גובה התקציב וגם לקצץ אותו במידת הצורך. בכך תתערער עצמאות תאגיד השידור.

"במצב הנוכחי במדינה, ראוי ונדרש מכל הגופים הציבוריים בישראל להירתם למאמץ המשותף בדרך כזו או אחרת", נכתב בדברי ההסבר. "מוצע לקבוע כי תקציב תאגיד השידור ימומן, בין השאר, מתקציב המדינה, ובכך יהיה כפוף גם הוא לשינויים המתבצעים מעת לעת בתקציב המדינה".

ועדת השרים תדון גם בהצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הרחבת העילות למניעת השתתפות בבחירות) של ח"כ אופיר כץ (הליכוד), שאושרה אתמול (רביעי) במליאת הכנסת בקריאה טרומית. ההצעה נידונה בשבוע שעבר בוועדה, אך המשך הדיון בה נדחה לראשון עד לקבלת עמדת ראשי המפלגות.

הצעת החוק מרחיבה את האפשרות למנוע השתתפות של מועמדים ורשימות מועמדים בבחירות לכנסת. מטרתה, כך נראה, לפסול רשימות ערביות, ובכך למנוע את כניסתן לכנסת וכן להחליש את כוחו של בית המשפט העליון בהליך הפסילה. כיום, לפי חוק-יסוד: הכנסת, אם החליטה ועדת הבחירות המרכזית שמועמד לכנסת מנוע מלהשתתף בבחירות, ההחלטה טעונה את אישורו של בית המשפט העליון.

הצעות נוספות שיעלו לדיון בוועדה: הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – שוויון זכויות לעדה הדרוזית) של ח"כ חמד עמאר וחברי סיעתו "ישראל ביתנו". ההצעה מבקשת לעגן את מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל, כמי שקשרה את גורלה עם מדינת ישראל עוד לפני קום המדינה. 

בנוסף תדון הוועדה בהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – מניעת השתתפות של מועמד או של רשימת מועמדים בבחירות), של ח"כ דן אילוז (הליכוד) וח"כים נוספים. לפיה, כיום בבחירות לרשויות המקומיות אין אפשרות לפסול מועמד בודד מטעמים רעיוניים או לפסול רשימה בשל תמיכה שלה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור במדינת ישראל בשונה מהבחירות לכנסת. על כן מוצע "להתאים את ההסדר החוקי הנוהג ביחס לפסילת מועמדים ורשימות בבחירות לרשויות המקומיות להסדר החוקי הנוהג בבחירות לכנסת".

למסמך המרכז את כל הצעות החוק שיעלו לוועדת השרים לחקיקה:

חברי הכנסת, מגישי הצעות החוק, תלויים בהחלטות הוועדה שבראשה עומד שר המשפטים יריב לוין. בכך, שולטת הממשלה הלכה למעשה בשער הראשי של הצעות החקיקה של הכנסת. היא עושה זאת ללא שקיפות, ללא פרוטוקולים, כשהציבור ואפילו הח"כים עצמם אינם יודעים כיצד הצביעו השרים על החקיקה ומהי העמדה המקצועית של המשרדים.

בכל שבוע נספק כאן באופן שוטף את מעט המידע שניתן לדלות. לגבי כל חוק, הוועדה יכולה להכריע את אחת מההחלטות הבאות: אישור החוק לשלב הבא (קריאה טרומית), אישור בכפוף לשינויים, אישור בכפוף להחזרת החוק לאחר אחד השלבים (קריאה טרומית או ראשונה), דחיית ההכרעה בעניין החוק (לעיתים תוך ציון זמן הדחייה) ודחיית החוק על הסף. לעיתים נדירות, מתקבלת החלטה לאשר את החוק ולבטל את המשמעת הקואליציונית – כך שחברי הכנסת חופשיים להפעיל את שיקול דעתם.