ערכת שאלות לפוליטיקאים
רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:
הכנסת אישרה הלילה (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את החוק ל"הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה", שלפיו יוכל בית המשפט להוציא צווי הגבלה שיפוטיים לחברים בארגוני פשע, על פי הערכת מסוכנות מודיעינית – כדי למנוע פגיעה חמורה בביטחונו של אדם. לפי החוק שאושר, בית משפט מחוזי יוכל להוציא צווים, באישור היועמ"שית, שיאסרו בין היתר על אדם לצאת מביתו, להשתמש באינטרנט ולצאת מהארץ.
ההצעה הוגשה על ידי חברי הכנסת צביקה פוגל (עוצמה יהודית) לצד אביגדור ליברמן ויבגני סובה מישראל ביתנו. 32 חברי כנסת הצביעו בעד הצעקת החוק, שלושה נמנעו ולא היו מתנגדים. לפי החוק שאושר כהוראת שעה למשך שנתיים, בתי המשפט המחוזיים יוכלו להוציא צו מסוג זה "לאחר שקיבלו הערכת מסוכנות מודיעינית כי קיימת אפשרות ממשית להניח כי הוצאת הצו, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, חיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם, וכי לא ניתן להשיג את מטרת הצו באמצעות הדין הפלילי ובדרך שפגיעתה פחותה". למעשה, ניתן יהיה לפעול ללא צורך להציג ראיות משפטיות מובהקות, אלא הערכה מודיעינית בלבד.
בין המגבלות שיהיה ניתן להטיל על אדם לפי נוסח החוק שאושר: מגבלות על נוכחות במקומות מסוימים או מחוץ לבית בשעות מסוימות, מגבלות על נוכחות בסביבת אדם או קבוצת אנשים או איסור קיום קשר עמם, מגבלות על נהיגה ברכב, מגבלות על החזקה או נשיאה של חפצים, מגבלה על עבודה או עיסוק ומגבלה על שימוש באינטרנט. כמו כן, ניתן יהיה להטיל חובת מגורים או הימצאות באזור מסוים, או דיווח מראש למשטרה על יציאה או כניסה למקומות מסוימים וגם איסור יציאה מהארץ.
בנוסף, לפי ההצעה, המשטרה תקבל לידיה סמכויות נוספות לצורך הוצאת הצווים, בהן אפשרויות חיפוש מורחבות ואישור כניסה למקום עבודה של האדם שעליו הוטל הצו. עוד נקבע כי אזרח שיפר צו כזה יישפט והעונש בגין ההפרה יהיה בין שנה לארבע שנות מאסר.
בדיוני הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ פוגל בהכנת הצעת החוק, הציגה המשטרה את הקשיים בהתמודדות עם ארגוני פשיעה באמצעות הדין הפלילי והכלים שבידיה. לדברי גורמי משטרה, אומנם יש בידי המשטרה מידע מודיעיני, אך ברוב המקרים "אין בידיה תשתית ראייתית מספקת להפעיל כלים מתחום המשפט הפלילי לשם מניעת עבירות פשיעה חמורות שיש בהן כדי לסכן חיי אדם".
החוק שאושר מצטרף לחוקים נוספים שמקדמת הממשלה בדחיפת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שנועדו להרחיב את סמכויות המשטרה. בחודש שעבר אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית הצעת חוק שלפיה קצין משטרה בדרגת ניצב משנה ומעלה יוכל לבקש אישור מנשיא בית המשפט המחוזי או מסגנו לצו חדירה למחשב אישי או מכשיר סלולרי. לפני כחודשיים אישרה הוועדה לביטחון לאומי, בראשות פוגל, תקנות המאפשרות למשטרה לבצע מעקב המוני אחר אזרחים ללא פיקוח. התקנות מאפשרות למשטרה יכולות טכנולוגיות חסרות תקדים בתחום הניטור והפיקוח על אזרחים, גם נגד כאלה שלא פשעו.
ב"יום שאחרי" אנחנו אלה שנשאר. כי עיתונות בבעלות הציבור אי אפשר להשתיק
3 תגובות
יופי! אפשר סוף סוף להגביל את מעשי נתניהו ומשפחתו ? ( ואין ספק שהם בהחלט מתאימים להגדרה "ארגון פשיעה")יוסף
הכתבה יוצרת מצג שווא !!
קראתי עכשיו את החוק.
כל מי שיקרא את החוק יראה את ההתייחסות המפורטת מאוד למגוון הראיות שיש להעביר לבית המשפט ובאיזה תנאים חריגים לשופט מותר לסטות מדיני הראיות (סטיה מדיני הראיות, אין פרושה שלא צריך ראיות !!).
לא בכדי החוק עבר בקונצנזוס רחב של הקואליציה והאופוזיציה.
חברים יקרים, אם אתם רוצים שיתייחסו אליכם ברצינות, לא מספיק להיות עצמאיים, צריך להיות גם מקצועיים.
מסכים עם ליאור – יש הרבה חוסר מידע בציבור לגבי מה יש ומה אין בנוסח החוק שעבר. בחוק כתוב במפורש שעל המשטרה להציג *ראיות* שאדם עומד לבצע פשע חמור במסגרת ארגון פשיעה. ההנחה היחידה למשטרה היא שאלו "ראיות מנהלתיות", הווה אומר – לא ראיות פיזיות, אלא ראיות שהוסגו במסגרת עבודת בילוש ומודיעין. הנושא של טיפול בראיות מנהלתיות טופל בהרחבה במשפט הישראלי במגרת בג"צים שונים (כמו בג"צ יורונט, בג"צ לנסקי ופרשת ניימן) ונקבע שראיות מנהלתיות המשמשות להגבלת זכויות יסוד של אדם צריכות להיות בעלות משקל רב ולא רק "חשד סביר".
"הערכת מסוכנות מודיעינית" ללא ראיות לא מספיקה – לפי הגדרות החוק. ובכל מקרה, צו הגבלה שכזה יכול להיות מוצא במעמד צד אחר רק אם קובעים דיון תוך שבוע שבו ה"עצור" יכול לשטוח את טענותיו בפני בית המשפט.
אין עוררין על כך שניתן פה כלי מאוד משמעותי בידי המשטרה, אבל ניכר מדברי החוק שננקטה הזהירות הראויה והביקורת השיפוטית הראויה.