ברקע התנגדות ארגוני סביבה וח"כים: חוק אקלים מוחלש אושר לקריאה שנייה ושלישית

ועדת הפנים והסביבה של הכנסת אישרה אתמול (שלישי) לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק האקלים. החוק שנועד במקור למנוע ולצמצם פליטות גזי חממה ונזקים של משבר האקלים בישראל, עבר בוועדה ברקע התנגדות של חברי כנסת וארגוני סביבה לנוסח הסופי, שלטענתם מחטיא את המטרה. כעת, ההצעה תשוב להצבעה בוועדת השרים לפי שתעלה להצבעה סופית במליאת הכנסת.

הצעת החוק מפרטת את ההוראות להכנת תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה, שייכללו בה יעדים מגזריים בחלוקה לפי סוג מקורות פליטה או לפי תחום פעילות, וכן הוראות להפחתה של פליטות של חברה ממשלתית ורשויות מקומיות. אלא שבמהלך הדיונים בוועדה, משרד האוצר הערים קשיים על אישור נוסח שיוביל להתגייסות משמעותית של הממשלה למאבק באיום על הביטחון הלאומי, כפי שהגדיר זאת המל"ל.

קבלו את כל כתבות הסביבה מהארץ והעולם – בניוזלטר "הגחלילית"

בנוסח המעודכן של חוק האקלים, שעבר בתמיכת המשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן (ליכוד), ניתן חופש פעולה גדול לממשלה לשנות את יעדי הפליטה שאליהם היא מחויבת. לפי הנוסח שאושר, החל משנת 2030 לא תעלה הכמות השנתית של פליטות גזי חממה על 73% מהכמות השנתית של פליטות גזי חממה, ומשנת 2050 לא תעלה הכמות השנתית של פליטות גזי חממה על אפס. אלא שעם זאת, נקבע כי הממשלה רשאית לשנות בצו שיובא לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה את היעדים ואת שנות היעד.

עוד נקבע כי הממשלה רשאית בהחלטה מנומקת ואף ללא אישור ועדת הפנים לדחות בצו את יישום היעדים בחוק בשלוש שנים. בנוסף הוחלט כי משרדי הממשלה יידרשו להכין תוכנית להפחתת פליטות והכנה למשבר האקלים, אולם יוכלו לקבל פטור מכך בהחלטת ממשלה. לבסוף, התבטלה הבטחה לסיוע ממשלתי לרשויות מקומיות חלשות בהיערכות למשבר האקלים, כך שסביר שבפועל הרשויות לא ייערכו לכך.

טיוטה מסורסת של חוק האקלים: "יעקב אשר ועידית סילמן נכנעו לפקידי האוצר"
"יש לחץ חיצוני להעברת חוק האקלים, הממשלה לא מייצגת את האינטרס הציבורי"
"כישלון מוסרי": ארגוני הסביבה מבקשים מיו"ר ועדת הפנים לבטל הצבעה על חוק האקלים

להצעת החוק הוגשו כ-20 אלף הסתייגויות על ידי חברי האופוזיציה, שכולן נדחו לבסוף. ח"כ מטי צרפתי (יש עתיד) אמרה אתמול כי "כמו שהחוק מנוסח עכשיו הוא נותן יותר מדי גמישות לממשלה ומסרס את ועדת הפנים כמפקחת על יישום החוק. בנוסף, לחוק הזה צריך להיות גיבוי תקציבי מהאוצר". חברה לסיעה ח"כ יוראי להב הרצנו חיזק את דבריה והוסיף כי "התפקיד של החוק הוא להכניס את הממשלה לעבודה ממוקדת בטיפול במשבר האקלים, אבל 'השנמוך' של היעדים והדחיה של העמידה ביעדים אומרת למשרדי הממשלה שלא צריך להתחיל לעבוד ושאפשר להמשיך כרגיל. התנגדנו לחוק כי אין בו את הדחיפות לפתרון משבר האקלים שמאיים עלינו".

ח"כ להב הרצנו תקף את השרה סילמן וביקר אותה על היעדרותה מהדיונים הרבים על החוק שבו היא מבקשת להתגאות: "מאות שעות בילינו בוועדת הפנים והגנת הסביבה בניסיון לשפר את החוק ופעם אחת לא הגיעה השרה להגנת הסביבה לדבר על החוק". ח"כ וליד טאהא (רע"מ) אמר כי הנוסח שאושר בוועדה מאשר את העובדה כי לישראל אין "תפיסת אקלים", וכי "החוק לא מתחשב באלה שהמדינה צריכה לתת להם יד כדי לקדם נושאים סביבתיים".

יו"ר הוועדה אשר אמר כי הוא מודע לביקורת שהושמעה אך הוא שלם עם הצעת החוק. "אנחנו מבחינתנו הקדשנו מאות של שעות לדיון בסעיפים השונים, למדנו את הנושא, שמענו את כל הנוגעים בדבר והבאנו את ההערות לידי ביטוי", אמר. "אם הממשלה חושבת שהצעת החוק לא מספיק טובה שתתכבד ותמשוך אותה".

"אות קין על מצחה של הממשלה"

ארגוני הסביבה הביעו גם הם את אכזבתם מהנוסח שאושר. "חוק האקלים הוא גבינה שוויצרית מחוררת", אמר תומר גרטל, רכז קשרי ממשל במגמה ירוקה. "זה חוק בלי יעדים מחייבים, בלי מנגנוני פיקוח ואכיפה, בלי תקציבים לרשויות המקומיות – ובניגוד לכל היגיון מקצועי ומוסרי. השרה עידית סילמן ויו"ר ועדת הפנים והסביבה יעקב אשר נכנעו לפקידי האוצר ואישרו חוק שייזכר על שמם לדיראון עולם כמי שיצרו יותר נזק מתועלת". 

לדברי גרטל, "החוק יפגע בחיים ובבריאות של מיליוני ישראלים דורות קדימה, ובעיקר בשכבות החלשות. ארגוני הסביבה כולם מתנגדים לאות הקלון הזאת בחקיקה הסביבתית, ואנחנו נמשיך להיאבק בו בכל האמצעים העומדים לרשותנו".

עמית ברכה, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין אמר ש"הצעת החוק היא אות קין על מצחה של הממשלה הכי אנטי סביבתית בתולדות המדינה. נמשיך להיאבק לשינוי החקיקה ועל זכותם של ילדינו לחיים נאותים בעידן של משבר אקלים שעתיד לפגוע בכל פן של חייהם".