ערכת שאלות לפוליטיקאים

חיפוש
Close this search box.
חיפוש

סילמן נעדרה ברגע האחרון מהדיון הראשון בחוק האקלים החדש בכנסת: "נמלטה"

השרה להגנת הסביבה ביטלה ברגע האחרון את השתתפותה הפיזית בדיון בוועדת הפנים של הכנסת, וספגה ביקורת מצד ארגוני הסביבה • נקודות המחלוקת המסתמנות בחוק החדש: יעדי הפחתת פליטות ברורים והחופש להתחמק מהכנת תוכניות היערכות לשינויי האקלים
הדפיסו את הכתבה

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

יו"ר ועדת הפנים יעקב אשר ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

בזמן המלחמה ובשעה שבצפון השתוללו שריפות ענק, הכנסת יצאה לדרך עם דיונים על חוק האקלים, חוק שנוי במחלוקת שמעורר התנגדות רחבה בקרב ארגוני סביבה ופעילים. השבוע (שלישי) נשמעה יריית הפתיחה, כאשר ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה דיון ראשון בחוק בגרסתו הנוכחית, במטרה להכינו לקריאה שנייה ושלישית. בדיון, אמורה היתה להשתתף השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, אולם ערב הדיון שמה הוסר מלוח ועדות הכנסת ללא כל הודעה.

חוק האקלים, שעבר בקריאה ראשונה באפריל האחרון, קובע למעשה את מסגרת העבודה ליעדי האקלים של מדינת ישראל. החוק עוסק בשני תחומים מרכזיים: היערכות משרדי הממשלה לשינוי האקלים והפחתת פליטות גזי חממה. כך למשל, החוק מבקש לקבוע שעד 2030 המדינה תפחית לפחות 30% מפליטות גזי החממה, ועד לשנת 2050 יתרחש "איפוס נטו" של פליטת גזי חממה, כלומר כלכלה דלת פחמן.

במסגרת החוק, כל משרד רשאי להציע תוכנית להפחתת פליטות והשרה או השר בראשות המשרד להגנת הסביבה, יגבשו אותן לתוכנית לאומית. החוק מעניק למשרד להגנת הסביבה מנדט להכין תוכנית למשרד שכשל במשימה. אלא שלכך מתלווה הקלה משמעותית: במסגרת החקיקה, המשרד להגנת הסביבה סינדל את כוחו והוסיף, כנראה בלחץ משרדים אחרים, אפשרות של כביש עוקף חוק. כלומר, אם הממשלה תחליט, בכוחה לשנות את יעדי הפחתת הפליטות באמצעות צו. המשמעות היא שבסופו של דבר, הכוח מופקע מהמשרד להגנת הסביבה אם הממשלה תחליט. 

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, ארכיון (צילום: שיר תורם, פלאש 90)

החוק גם מגדיר מחדש את היערכות המדינה למשבר האקלים באופן שעלול לפגוע דרמטית במוכנות עצמה. החלטת הממשלה האחרונה בנושא קבעה כי כל משרד אמור להכין תוכנית היערכות עד לינואר של השנה שעברה, והמשרד להגנת הסביבה אמור היה לרכז אותן לתוכנית לאומית מגובשת. אלא שיעד ההגשה חלף מזמן, ובמסגרת הדיון, מנהל אגף בכיר חוסן אקלימי במשרד להגנת הסביבה, עמיאל וסל, הצביע על קושי בשיתוף פעולה עם המשרדים השונים. "אנחנו אחרי שני דוחות מבקר המדינה (שעסקו בנושא, י"ג) ולא הגענו לחצי ממשרדי הממשלה שהגישו תוכנית", אמר. "אנחנו במצב לא טוב". 

היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, הקשה: "ומה עשיתם? האם המשרד או השר הביאו את הנושא לישיבת ממשלה?" וסל השיב שלא. אם לא די בזה, כעת החוק מגדיר מחדש את היעדים, ומאפשר למשרדים עוד שנתיים נוספות לגבש תוכנית. גם בתחום הזה יש הקלות ביד רחבה, לממשלה יש מנדט לפטור חלק מהמשרדים מהגשת תוכנית כזו.

ברגע האחרון – השרה נפקדה מהדיון

הדיון הראשון עסק בעיקר בהצהרת כוונות. יו"ר הוועדה יעקב אשר (יהדות התורה) נתן לכל המשתתפים הרבים להשמיע את דעתם, תוך בקשה שלא להתעמק בסעיפים ספציפיים. בין הנוכחים היה ח"כ לשעבר ד"ר דב חנין, שעומד בראש פורום האקלים הישראלי של הנשיא, והיה מאדריכלי חוק אוויר נקי. לצידו ישבו בין היתר נציגים מארגוני הסביבה "אדם טבע ודין", "מגמה ירוקה", החברה להגנת הטבע, מחאת הנוער למען האקלים, וכן נציגי השלטון המקומי, וכמובן נוכחות יפה של התאחדות התעשיינים.

סילמן, שאמורה היתה לפתוח את הדיון ולקחת בו חלק באופן פיזי, ביטלה את השתתפותה ברגע האחרון ונסעה לפגוש ראשי רשויות מהצפון, ללא כל הודעה מוקדמת לנציגים הרבים שקיוו לפגוש בה. בפתח הדיון אשר ניסה להעלות את סילמן ולהשמיע את דבריה בזום, אולם התמונה קפאה ולא ניתן היה לשמוע. "זה צדק פואטי השתיקה המביכה הזו", אמר חבר הוועדה יוראי להב-הרצנו (יש עתיד). בהמשך נעשו עוד כמה ניסיונות לשמוע את דברי השרה, ובאחד מהם סילמן הודתה לוועדה על העשייה למען המשרד. "עשייה למען הציבור", תיקן אותה אשר בתדהמה.

דבריה של סילמן זכו לביקורת נוספת כשהשוותה את השאיפה של מדינת ישראל להפחית 30% מפליטות הפחמן לשאיפה בזמנו להגיע לירח. "מאחר שיש חשיבות רבה לחוק, ראוי שהיא היתה יושבת פה ולא עולה לפרקים בזום", ציין להב-הרצנו. "יש לה היסטוריה של לא להתייצב בכנסת, זה לא ראוי". 

סילמן בסיור בצפון (צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה)

ומה דרש את נוכחותה של סילמן? מטעמה נמסר כי בזמן הדיון השרה נפגשה עם אשכול הרשויות גליל ועמקים ואשכול כנרת ועמקים, אחרי ליל השריפות באזור. מדובר בפורום ראשי רשויות שמאוגד בחלוקה למחוזות תחת משרד הפנים ולפי מיקום גאוגרפי. 

במשרד להגנת הסביבה השיבו כי בדיון נכחו גורמי מקצוע רבים והסיור תוכנן מראש. "דיון הוועדה התפרסם מאוחר יותר כאשר לוחות הזמנים כבר נקבעו", מסרו. "אך בשל חשיבותו הוחלט כי המנכ"ל ישתתף בדיון בכנסת, והשרה תהיה עם הצוותים המקצועיים באשכולות". עוד הוסיפו במשרד להגנת הסביבה כי "השרה מראש לא אישרה את השתתפותה הפיזית בדיון בכנסת ואף ציינה כי שוחחה עם יו"ר הוועדה ותיאמה שתעלה בזום". במשרד הבהירו כי השרה תיקח חלק בדיוני ההמשך "ואף אמרה זאת בדיון בוועדה". יש לציין כי שמה של השרה נמחק מלוח הוועדה רק ערב הדיון, וכן עולה השאלה – אם נוכחותה חשובה, מדוע לא מצאו לנכון לדחות את הדיון?

מי שכן הופיע בעצמו בדיון הוא מנכ"ל המשרד גיא סמט. בפתח דבריו הוא אמר כי הוא מכיר את הביקורת על החוק. "אני ער לקולות שאומרים שזה לא מספיק טוב", אמר. הוא ציין את משמעות פעילות הכנסת בשיפור חוקים של הממשלה וחשיבות הדיון עצמו. 

"אנחנו נמצאים בישראל מאחור בצורה מאוד משמעותית ואנחנו מאמינים שהחוק יכול לקדם אותנו בהגעה ליעדים", אמר. סמט אף ציין שישראל נמצאת מאחור בכל הקשור באנרגיות מתחדשות שהשימוש בהן יפחית בתורו פליטות וזיהום, וכן ציין כי מסגרת חוקית תאפשר להתקדם גם בתחום זה. "כמשק אנחנו פותחים פער תשתיתי, וגם במקרה הזה אנחנו רוצים להגיע למצב שיש לנו אנרגיה מתחדשת", הסביר. "זה לא יקרה אם אשכנע את המשרד באמצעות פגישות". 

ההודעות על השתתפות השרה בדיון

בבוקר הדיון פורסם באמצעי התקשורת שאת סמט יחליף בקרוב בתפקידו אסף יזדי, מנכ"ל משרד ירושלים, וזאת לאחר ששני אשכנזי מ"כלכליסט" חשפה שהוא מתכנן לעזוב את תפקידו. במשרד להגנת הסביבה סירבו להתייחס לעניין וטענו כי המנכ"ל הוא משרת אמון של השר ולא מתפקידם לענות על השאלה הזו. יש לציין כי בעבר דווקא המשרד עצמו היה זה שהודיע לתקשורת על מינויו של סמט. מלשכת השרה לא נמסרה תגובה בעניין. 

"חוק אקלים מעניין את השרה סילמן כשלג דאשתקד", טען מנכ"ל "אדם, טבע ודין" עו"ד עמית ברכה. "לכן, אין זה מפתיע שלא הגיעה לדיון היום. השרה הגרועה ביותר אי פעם להגנת הסביבה ידעה שתיתקל בביקורת קשה בדיון היום בכנסת ולכן דאגה להימלט ממנו". 

לדבריו, "סילמן יודעת שהיא מקדמת חוק נפסד, מחורר ואנטי סביבתי, עם יעד דל להפחתת פחמן, שגם אותו תוכל הממשלה לרוקן מתוכן; עם אפשרות לפטור משרדי ממשלה מהכנת תוכניות להסתגלות אקלימית, ועם כניעה פוליטית למשרד האוצר, שיוכל לעצור תוכניות לאומיות להפחתת פחמן, בתירוץ של עלויות תקציביות גבוהות". 

התאחדות התעשיינים תומכת

עיקר הדיון עסק בביקורת הרבה של ארגוני הסביבה על החוק בצורתו הנוכחית. הטיעונים המרכזיים דנו בכך שיעדי הפליטות שישראל הציבה רחוקים מיעדי הפליטות של מדינות מפותחות שהגדירו יעד הפחתה של 50% עד לשנת 2030. עוד ציינו בארגונים שיש בחוק לא מעט סעיפים שמאפשרים למדינה להתחמק מאחריות, ולצד זאת כוח רב לאוצר. 

בארגונים דרשו להכניס לחוק לוח זמנים ברור ליעדי ביניים והדגישו את הצורך בתקציב להיערכות לשינויי אקלים. עוד הביעו תמיהה על כך שמשרדים עשויים לקבל פטור מהכנת תוכנית ההיערכות, והדבר עלול להצביע על חוסר הבנה של משמעות שינויי האקלים עבור כל אחד מהתחומים.

מחאת אקלים בתל אביב, ארכיון (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

בסיום הסבב, קיבל את זכות הדיבור ניר קנטור, מנהל איגוד כימיה, פרמצבטיקה ואיכות סביבה בהתאחדות התעשיינים. "אני מצטרף לתמיכה בחוק", פתח ואמר. "בצד זה, צריך לתקן דברים". הוא התייחס לצורך בהוספת תמריצים כלכליים ל"מגזרים השונים" כלשונו, וכן בניגוד לחוק המוצע, ביקש עצמאות למשרדים השונים בקביעת יעדי פליטות. הכוונה שאם משרד לא הגיש תוכנית להפחתת פליטות או שבמשרד להגנת הסביבה סוברים שיש צעדים נוספים שצריך לעשות, לזה האחרון יש משקל גדול יותר. קנטור, בשם ההתאחדות, התנגד לכוח שקיבל המשרד להגנת הסביבה.  

התגובה המלאה של המשרד להגנת הסביבה: "לפי סעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 – "הממשלה תמנה, בכפוף להוראות חוק זה ובתנאים שתקבע, לכל משרד מנהל כללי על פי הצעת השר הממונה על אותו משרד, ועל המינוי לא תחול חובת מכרז לפי סעיף 19. כידוע, המינוי כפוף גם להליכי אישור בוועדת מינויים. לאור האמור, מנכ"ל משרד היא משרת אמון של השר/ה, ולשכת השר/ה היא שאמונה על קידום הליכי הבחירה והאישור למינוי מנכ"ל. המידע שלגביו התבקשה תגובה אינו בידיעת דוברות המשרד, ועל כן הופנתה הכתבת לגורמים הרלוונטיים לקבלת תגובה".

באשר להעדרות השרה, השיבו במשרד כי "הסיור התקיים עם השרה, ד"ר סיגל בלומנפלד, מנהלת מחוז צפון; אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי; ואחמד אברהים, מנהל תחום סביבה בחברה ערבית ואשכולות במשרד. מלכתחילה השרה והמנכ"ל תואמו להיות באשכולות ע"פ הלוז המתוכנן. דיון הוועדה התפרסם מאוחר יותר כאשר הלו"זים כבר קבועים, אך בשל חשיבותו הוחלט כי המנכ"ל ישתתף בדיון בכנסת, והשרה תהיה עם הצוותים המקצועיים באשכולות. השרה מראש לא אישרה את השתתפותה הפיזית בדיון בכנסת ואף ציינה כי שוחחה עם יו"ר הוועדה ותיאמה שתעלה בזום. השרה תיקח חלק בדיוני ההמשך, ואף אמרה זאת בדיון בוועדה".

יש לכם הערות, הארות או ביקורת על הכתבה? מכירים מידע או סיפור שאנחנו לא?

רוצה את מיטב הכתבות והתחקירים של שקוף ישירות לתיבה? פה נרשמים לניוזלטר:

מאת יעל געתון

Picture of יעל געתון
כתבת סביבה. יעל געתון החלה את דרכה העיתונאית בעיתון העיר תל אביב, שם שימשה ככתבת חינוך עד לסגירתו בשנת 2010. בהמשך עבדה בחדשות המקומיות בטלוויזיה וסיקרה את אזור העמקים בצפון עד לשנת 2014. בשנת 2015 החלה לעבוד בוואלה!News במשך כחמש שנים, בשורה של תפקידים, בהם עורכת חדשות, כתבת מגזין וכתבת תרבות וצרכנות.

2 תגובות

  1. סילמן היא הבורג המעוות שהוביל את ישראל למצבה. היא הייתה חברה בממשלה מתפקדת ואחראית ועזבה ופירקה את הממשלה, בשביל שוחד של תפקיד שר. כל ההרוגים, כל הפצועים, זה בגללה. עכשיו תמשיכו לשתוק על זה?!

  2. לפי המצב, יש לשנות את שמה ותיאור תפקידה ל-"השרה להפקרת הסביבה". ברור לכולם שאין לה מושג ולא איכפת לה מהעתיד של המדינה הזו, והתוצאות של שינוי אקלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שקוף הוא כלי התקשורת העצמאי הגדול בישראל. פה תקראו עיתונות חוקרת, מעמיקה וביקורתית, בתחומי הון-שלטון-עיתון, עבודת הכנסת, משבר האקלים ועוד.

"עצמאי" אומר שכל המימון שלנו, מהשקל הראשון ועד האחרון, מגיע רק מ- 8,915 איש ואישה בדיוק כמוך. אנחנו לא לוקחים אגורה מבעלי הון או קרנות, אין פרסומות ואנחנו משוחררים משיקולי רייטינג. זו מהפכה: אנחנו היחידים בישראל שפועלים במודל הזה, באופן שמבטיח שנעשה עיתונות נקייה מאינטרסים ומלחצים פוליטיים, כזו שנכנסת לעובי הקורה ולא פוחדת לומר את האמת. כל תמיכה, בכל סכום, מאפשרת לנו להמשיך ולשנות את המציאות הישראלית, למען כולנו.
אנחנו נלחמים על האמת שאחרים מנסים להסתיר.
בשקוף אין פרסומות.
אנחנו עושים עיתונות שנלחמת על האמת שאחרים מנסים להסתיר.

מול הכוחות הגדולים שמנסים להשתיק אותנו, היום יותר מתמיד אנחנו צריכים אותך איתנו!