"כישלון מוסרי": ארגוני הסביבה מבקשים מיו"ר ועדת הפנים לבטל הצבעה על חוק האקלים

ארגוני סביבה קראו היום (שלישי) ליו"ר ועדת הפנים והסביבה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) שלא לקדם בוועדה את חוק האקלים בגרסתו הנוכחית. הארגונים מוחים על כך שהחוק שמקודם כעת "ריק מתוכן", ואף מאפשר גמישות למשרדי הממשלה השונים לשנות את יעדי הפחתת פליטות הפחמן. על המכתב חתמו הארגונים: מגמה ירוקה, אדם טבע ודין, מורים למען האקלים, גרינפיס ישראל ישראל, סטודנטים למען האקלים, מחאת הנוער למען אקלים ועמותת שמסונא.

"אנו מבינים כי גם לאחר הדיונים הארוכים שנערכו, הנוסח המתגבש על ידי הוועדה לא רק שאינו קובע יעדי הפחתת פליטות קבועים או מעגן את המחויבות של כלל משרדי הממשלה לפעול בנושא, אלא שהוא מאפשר גמישות כמעט בלתי מוגבלת לממשלה לשנות את היעדים ואת אופן יישומם", כתבו לח"כ אשר. החוק צפוי לעלות להצבעה בוועדת הפנים והסביבה של הכנסת בימים הקרובים.

במכתב הצביעו הארגונים על חולשת החוק שמקדמת השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, וטענו כי הוא עלול להסב יותר זנק מאשר תועלת. "חוק האקלים המונח כעת על שולחנה של הוועדה הוא חוק חלש, לא מחייב, מסורבל ולא רלוונטי למצב החירום בו אנו נמצאים. זה לא רק מחדל בחקיקה, אלא חוסר אחריות בלתי נתפס כלפי האזרחים". בנוסף, טוענים בארגוני הסביבה כי "המנגנונים המסורבלים בחוק לא הוסרו, והסעיף החשוב של הערכת סיכון אקלימי נותר ריק מתוכן. נותר חוק שכולו תירוצים, פשרות, פטורים ופתחים שדרכם ניתן יהיה לברוח כדי לא ליישם אותו  – ישראבלוף על מלא".

לטענת המתנגדים לחוק, הפרצות המשמעותיות ניכרות ביעדי הפחתת פליטות הפחמן – מרכז הכובד של החקיקה, שמשפיעה גם על היכולת של ישראל להצטרף לאמנות בינלאומיות בנושא. "היום בחוק הממשלה יכולה לשנות את היעדים בכל רגע נתון בהחלטת ממשלה פשוטה, מה שהופך את הדבר המשמעותי ביותר בחוק לאות מתה", הזהיר תומר גרטל מ"מגמה ירוקה". "כלומר לא רק שהיעדים מראש נמוכים בהשוואה בינלאומית – גם עליהם המדינה אומרת שהיא לא מוכנה להתחייב".

בסוף מכתבם הסבירו ארגוני הסביבה החתומים עליו כי "זהו חוק שאינו אלא מס שפתיים, שנועד לצאת ידי חובה, גם בזירה הבינלאומית, מול משבר שאינו סובל דיחוי. העברתו תייצר מראית עין של עשייה, אך ללא עשייה באמת – ובכך תעשה יותר נזק מתועלת. היא צפויה לקבע מדיניות אקלים שולית, דלה ואיטית ותשתיק ביקורת מוצדקת". בפנייה ישירה ליו"ר הוודעה אשר טענו הארגונים כי "הנוסח משקף כישלון מוסרי, סביבתי וכלכלי ובגידה בדורות הבאים. זה לא החוק אליו ייחלנו, זה לא חוק שאנחנו יכולים להשלים איתו. זה חוק שאנחנו נתנגד לו ונפעל להפילו. כיו"ר הועדה – עליך  לקחת אחריות, לעצור את המהלך ולא לקדם להצבעה את חוק האקלים".

במהלך הדיונים על החוק העידו ארגוני הסביבה כי הגורם המרכזי שבולם את ההתקדמות לעבר חוק אקלים ראוי, הוא משרד האוצר. "פקידי אגף תקציבים נלחמים באופן אקטיבי על מנת לסרס את החוק", אמר גרטל ממגמה ירוקה. "משרד האוצר שמייצג באופן אבסורדי את טובת הטייקונים והמזהמים ולא את טובת הציבור".

לפי דוח המבקר שפורסם במרץ השנה, משרד האוצר לא תופס עדיין עמדת הובלה בנושא, אלא נוקט עמדה תגובתית, ממעט בנקיטת יוזמות בתחום ואף "נוקט לעיתים עמדה המביאה לבלימת האמצעים הדרושים למאבק בשינויי האקלים". לפי הדוח, מתוך 37 מדינות ה-OECD, שר האוצר של ישראל (יחד עם שרי אוצר של עוד שלוש מדינות) לא הצטרף לקואליציית שרי האוצר לאקלים. "הדבר מעיד על ניתוקו של משרד האוצר בישראל מפורום מרכזי ביותר". באוקטובר 2021 פרסם מבקר המדינה דוח מדאיג על משבר האקלים, אך רוב הליקויים שהועלו אז – טרם תוקנו וחלקם אף גדלו. בדוח שפורסם השנה עולה כי נרשמה עלייה בפליטות גזי החממה, וכן כי הממשלה עודדה את הביקוש לדלקים מזהמים באמצעות הטבות מס שהגיעו לפי 33 מהסכום שהשקיעה בתחום האקלים.

גם עמותת שומרי הבית פנתה ליו"ר הוועדה אשר וטענה במכתבה כי מבלי לתת מענה לטענות שהעלו בזמן הדיונים "אין כל צורך בחוק הזה בעת הזו, שכן הוא לא יוביל להפחתת פליטות, כפי שאמר מפורשות נציג האוצר בדיוני הוועדה".