"יש לחץ חיצוני להעברת חוק האקלים, הממשלה לא מייצגת את האינטרס הציבורי"

בחודש יוני השנה, החם ביותר מאז החלו המדידות, נפתחו בעיתוי משמעותי דיונים על חוק האקלים הישראלי. מסביב לשולחן בחדר הוועדה בכנסת, הצטופפו נציגים רבים ממשרדי ממשלה, תעשיות ועמותות סביבה. בלטה בהעדרה, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, מגישת החוק. במשך תשע הדיונים הבאים, סילמן תגיע פעם אחת לרבע שעה בלבד, לדיון כללי לרגל יום הסביבה. קו הגמר מבחינתה – לנחות בבאקו בוועידת האקלים העולמית עם חוק מגובש ומאושר, לצד נשיא המדינה יצחק הרצוג. אלא שבינתיים, זה האחרון ביטל את השתתפותו מטעמים ביטחוניים, החוק עדיין לא קיבל את אישור ועדת הפנים והשבוע (שישי), ועידת האקלים ננעלת לאחר כמעט שבועיים. בין יושבי השולחן הרבים בחדר הוועדה בכנסת שליוו את החוק, בדיונים שנמשכו שעות ארוכות, בלט נציג קשרי הממשל של ארגון מגמה ירוקה, תומר גרטל. הוא בן 21, ולמרות גילו הצעיר ואולי אף בזכותו, שלט בסעיפי החוק, הכיר ניואנסים בינלאומיים ולא נרתע להתווכח, להתעמת ולפעמים אפילו לעלוב כשצריך, באלה שקובעים לו ולבני דורו את העתיד. 

"תן דעתך גם בדיונים שיהיו פה על היעדים שבו, שלא תקלקל ותחריב את עולמי", אמר ליו"ר ועדת הפנים והסביבה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה) בדיוני הפתיחה. "אם קלקלת אין מי שיתקן אחריך, אנחנו אלה שנצטרך להיות פה". בדיון נוסף הטיח בנציגי האוצר והמשרד להגנת הסביבה שאינם באירוע, כלשונו "אם זה החוק, משרד האוצר והאנרגיה מתנהלים כמכחישי אקלים בפועל", אמר להם. "הם לא מכחישי אקלים שכותבים טוקבקים, אלא בוודאי מכחישי אקלים בחליפות, כמו התאחדות התעשיינים או מכון הנפט. הם ריככו את החוק עד שהוא כמו פלסטלינה, הם לא קראו את דוח מבקר המדינה, זה נובע מבורות ומה שנקרא נתראה בוועדת החקירה". אשר מצידו, השווה אותו לנטורי כרטא, כינה אותו קיצוני ואף הבהיר לו שלא הוא המחוקק. למרות כל אלה, גרטל, ממשיך להגיע, להתווכח ולהילחם. 

"בסופו של דבר, החוק נועד לשנות את המציאות הנוכחית של 'עסקים כרגיל', מציאות שבה המדינות מובילות את השימוש בדלקים מזהמים, דלקי מאובנים, ותחבורה פרטית מזהמת", הוא פותח בהסבר נלהב על מטרת החקיקה בריאיון ל"שקוף", לקראת קו הגמר של החוק. "לשנות בעצם את הדרך שבה המדינה מתנהלת מקצה לקצה כדי להתמודד עם מה שהוגדר לא סתם, על ידי כל גוף בינלאומי, כולל סוכנות האנרגיה הבינלאומית וארגון הבריאות העולמי, כמשבר החמור ביותר שאיתו האנושות צריכה להתמודד והאיום הגדול ביותר על האנושות".

מה מבחינתך יעדי החוק? 

"הוא צריך לקבוע ארבעה דברים פשוטים וזה מה שכל חוקי האקלים בעולם קובעים, יעדי הפחתת פליטות, חובה להכנת תוכניות לאומיות להיערכות המשבר, תוכנית לאומית להפחתת פליטיות וחובה לקחת את משבר האקלים בתהליכי קבלת החלטות". 

רגע לפני שנצלול לנבכי החוק, פתחת את ההסבר עם הפחתת פליטות גזי חממה. עבור הקורא הישראלי, זה לפעמים מצטייר כמו דף מסרים של גרטה טונברג, שאיפה שלא ממש קשורה למציאות הישראלית, לסדרי העדיפויות של המדינה ולגודל שלה.  

"ישראל היא אולי קטנה, אבל הפליטות לנפש גבוהות מאוד בגלל צריכת הבשר, וזהות למדינות כמו ניו זילנד, אוסטריה ושוויץ. חשוב להבין, חישוב פליטות לא כולל את הייבוא והייצוא. אם מקימים קידוחים חדשים ומייצאים גז, שורפים אותו במדינה זרה, ישראל לא סופרת את זה. אם מגדלים בשר במדינה רחוקה ומייבאים הנה, זה לא נספר והרבה פעמים זה לא נספר גם במדינות המקור. כשאני מדבר על המדינה שלי, אני רוצה שהיא תתחשב בכל פליטות שהיא אחראית להן, גם במקומות אחרים, כמו גידול עוף למשל, והפליטות שזה מייצר במקומות אחרים. מעבר לזה, הפחתת גזי חממה תפחית גם פליטות מזהמים ותשפר את איכות החיים שלנו באופן גורף".

"דיברתי על הסכנות וראיתי עיניים מזוגגות"

באיזה אופן?  

"למשל, מעבר לאנרגיות מתחדשות וסגירה של היחידות המזהמות בתחנת הכוח אורות רבין. הן גורמות לזיהום כבד ותחלואה ותמותה עודפות בכל האזור. הדברים האלה שלובים אחד בשני. אם נפסיק את שימוש בדלקים מזהמים, נפחית פליטות וניצור אוויר נקי". 

גרטל, מתגורר בישוב מיתר שבדרום. בשבועות האחרונים, מאז שהדיונים האיצו, הוא מעיד על עצמו שישן שעות ספורות בכל לילה. אם זה הנסיעות הארוכות בתחבורה ציבורית בסוף יום דיונים בירושלים ואם העבודה הקדחתנית על סעיפי החוק ואם פגישות עם נבחרי ציבור, עובדי ממשל וכל מי שיכול להשפיע. הוא החל את עבודתו במגמה ירוקה לפני כשנתיים, במסגרת שירות לאומי, לאחר שקיבל פטור משירות צבאי בשל סיבות בריאותיות. "ובכל זאת החלטתי להתנדב, לא הייתי חייב". ההחלטה להשפיע החלה עוד בתיכון, לאחר שקרא על משבר האקלים והחליט ועבר מכיתה לכיתה בשכבה שלו כדי לגייס התלהבות והבנה. 

הצלחת? 

"דיברתי על הסכנות של שינויי האקלים וראיתי עיניים מזוגגות ואנשים שלא מבינים על מה שאני מדבר איתם, בשעה שזה המשבר הכי גדול שישפיע על החיים שלנו בתור אנשים צעירים. ראיתי אדישות וחוסר עניין כואבים. אמרתי שאין לי יכולת להשפיע פה ונראה איך אני מגיע לשלב הבא, והצטרפתי לצוות הממשל של נוער למען אקלים".

אז בעצם, הצלחת. אתה בצומת ההשפעה המשמעותי ביותר, לצד קובעי מדיניות. 

"יש לי יכולת השפעה גדולה וזה משמח. הגעתי לפוזיציה שאני יכול להשפיע ולשנות, כי אני ובני דורי נחיה פה בעתיד".  

את טבילת האש המשמעותית שלו, גרטל עשה בדיונים על הרפורמה ברישוי המשולב בוועדת הפנים בראשות אשר. מדובר בחבילה של שינויי חקיקה, שקידם המשרד להגנת הסביבה בראשות סילמן, שפגעה אנושות בחוק אוויר נקי המתקדם של ישראל. ארגוני הסביבה הצליחו להוביל להשגים בחוק, וגרטל אז יצר קשרים עמוקים עם נבחרי הציבור. לאורך הדיונים, אז והיום בולט יחסו של יו"ר הוועדה אליו, שלמרות הנזיפות מדי פעם – ניכר כי הוא רוחש כלפי גרטל הערכה עמוקה. כך למשל, לאחר שגרטל כינה את פקידי הממשל בורים, אשר נזף בו בציניות, 'אני שמח שאתה ככה מסנן את הדברים שלך'. גרטל ענה לו, 'אני צעיר אז אני ארשה לעצמי'. ואשר, השיב בחיוך: 'אני יודע, אני כבר עושה את זה בשבילך'. בהמשך אותו הדיון, אמר אשר בגילוי לב "יש כבר כמה תיקונים בחקיקות שאם היינו כותבים קרדיטים בחוק, היינו כותבים הערת תומר'".

איך העבודה מול יו"ר הוועדה?

"הוא מבין את האירוע של משבר האקלים, מבין שזה קריטי לתושבי מדינת ישראל ומבין זו הדרך גם להפחית זיהום אוויר ממנו מתים בכל שנה 2,500 אנשים. חוק האקלים יכול להיות נקודת מפנה שישנה את החיים של התושבים, יציל אותם, בעיקר של השכבות המוחלשות במדינה. השאלה אם ההבנה שלו תתפתח לביצוע בפועל". 

איך היחסים ביניכם?

"אני מעריך אותו מאוד וחושב שהוא עושה עבודה רצינית ומעמיקה על החוק ומבין את ההשלכות והמשמעות של מה זה אומר חוק טוב ומה המשמעות של חוק לא טוב, לא פרקטי וללא תקצוב. הוא נלחם על זה, אבל בסופו של דבר, יש לחצים חיצוניים ואני מקווה שהוא יוכל לעמוד מולם ולייצג את האינטרס הציבורי, כי הממשלה כבר מזמן לא עושה את זה". 

הקלישאה אומרת שהפוליטיקה היא אומנות הפשרות, ואשר מעיד על עצמו לא פעם כאדם פרגמטי. כלומר החוק אם בסופו של דבר יעבור, יהיה תערובת של החלטות שניתנות לביצוע, לצד ויתורים כואבים. אם תוכל לבקש ממנו להתעקש על סעיף אחד בלבד, כך שאתה תהיה לצידו, תגייס את ארגוני הסביבה וחברי הכנסת מהאופוזיציה איתך, מה זה יהיה? 

"תכלית החוק היא ליצור מסגרת משפטית מחייבת להפחתת פליטות. אלא שסעיף היעדים כפי שהוא מנוסח כרגע, מאפשר לממשלה לשנות את היעדים כל שני וחמישי, ובעצם לא עשינו בזה כלום. כרגע, הנוסח הממשלתי קובע שהממשלה יכולה לשנות את היעדים. אם אנחנו נטען שפרויקט מסוים נוגד את יעדי הפחתת הפליטות, המדינה בהחלטת ממשלה תשנה את היעדים ולא נוכל אפילו לגשת לבג"ץ". 

אז מה אתה מציע? 

"שכמו שקיים בעולם, ככה גם בישראל. יעדי הפחתה קבועים בחקיקה ורק דרך שינויי חקיקה ניתן להשפיע עליהם. אם רוצים להכניס מנגנון שינוי, הוא חייב לעבור את ועדת הפנים ואישור במליאה, ולא החלטת ממשלה". 

מה הסיכוי שזה ישתנה?

"אנחנו חייבים להילחם כדי שזה יקרה, לא נתפשר על חוק ריק בלי יעדים, אחרת אין טעם". 

מעבר לדיאלוג עם אשר וליחסים המפתיעים, איפה עוד מצאת שותפים לתהליך?

"מלבד יו"ר הוועדה, חברי הכנסת מיש עתיד, יוראי להב-הרצנו ומתי צרפתי שותפים להמון מאבקים שלנו. הם שותפים גדולים לדרך, ומובילים את המאבק מטעם האופוזיציה ואנחנו נלחמים יחד איתם לשפר את החוק ובכל הכלים שיש ברשותנו". 

היו רגעים של התפכחות שלך בתהליך?

"בפעם הראשונה שדובר על חוק האקלים והחוק עמד להגיע לכנסת, הזמינו אותי להשתתף בוועדה הבינמשרדית. משרדי הממשלה מציגים את הדבר הזה, את הפעולות שהם עשו כדי להפחית פליטות גזי חממה. אני הנציג הצעיר היחיד בחדר, והקשבתי לדוברים והתחלתי להתעצבן, לא האמנתי שאלו הצעדים שהם מקדמים. כל כך מעט אם בכלל".  

מה היה ואיך הגבת? 

"נציג משרד האנרגיה דיבר על השימוש בגז, ואני צעקתי עליו 'איך זה אמור להפחית את גזי החחמה?'. הגיע נציג משרד התחבורה והבהרתישאין להם בכלל יעדים. הם לא מתכננים להפחית פליטות, אלא להפחית את העלייה בפליטות. במשרד להגנת הסביבה מתקדמים מתקנים להשבת אנרגיה שפולטים גזי חממה, ולא נעמוד ביעדים בגללם. הם ענו לי שבגלל זה יש את חוק האקלים. בסוף הדיון ניגשתי לדבר עם אחד מעובדי המשרד, הוא סיפר על החוק ושהם צריכים שנתמוך בו. אמרתי לו שזה חוק גרוע, ולא נתמוך בו ולא נאפשר לדבר כזה לקרות. הוא ענה, 'אתה מבין שאתם תפילו את החוק וזה יהיה רשום על שמכם?'. עניתי לו: 'אם אתה רוצה, תרשום את השם שלי, הוא לא יעבור כל עוד זה תלוי בי". 

"כולנו נסבול מההשלכות, ובעיקר הדורות הבאים"

היה רגע שהופתעת מחבר כנסת? 

"מהנוכחות של שמחה רוטמן בוועדה. הוא הגיע לשני הדיונים האחרונים, אחד בשעת הערב, והתחיל לפתוח את הנושא אם ישראל אחראית להפחתת פליטות או לא, אם יש דבר כזה משבר אקלים או לא. בדיון האחרון הוא טען שישראל לא צריכה להוביל ולקחת חלק, אין לנו השפעה על האקלים ולא נשנה כלום, מה שאנחנו כבר יודעים שלא נכון. הוא קשור לפורום קהלת שידוע שמכחיש את משבר האקלים ומתנגד לרגולציה סביבתית באופן כללי. הנוכחות שלו היתה מפתיעה כי הוא לא בא עד עכשיו, ופתאום זו עוד חזית להתמודד מולה". 

אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, בשבוע הבא הוועדה תתכנס לדון בנוסח הסופי ולאשר אותו. אלא שבניגוד לדיונים האחרונים שבהם כולם התגייסו למעין מאמץ לאומי להגיע עם חוק טוב לועידת האקלים, נדמה שאפשר להוריד את הרגל מהגז. אלא שמבחינת גרטל, לא כדאי לוותר. 

"אנחנו במצב חירום בין אם יש ועידה או אין. ישראל מתמודדת עם השלכות קטסטרופלית של משבר האקלים. ההצפות שהיו בזכרון יעקב נתנו לנו פרומו למה שעוד יבוא בהמשך. ישראל צריכה חוק מחייב ושאפתני, שיעבור מהר. אם זה לא יקרה, כולנו נסבול מההשלכות, ובעיקר הדורות הבאים". 

מעבר לנושא הפחתת היעדים, אלו עוד סעיפים דורשים שיפור? 

"החוק לצערנו מאפשר למשרדי הממשלה לקבל פטור מלהכין תוכניות הפחתה והיערכות. לפי הנוסח האחרון, המשרדים היחידים שאין להם פטור, הם המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה, התחבורה משרד הפנים, החקלאות והכלכלה. זה חייב להשתנות, כל משרדי הממשלה חייבים להיות ערוכים ובפרט משרד הבריאת, הביטחון, הרווחה והאוצר שלא מופיעים בנוסח. וכמובן, סעיף הארכת סיכון אקלימי. הסעיף מנסה לקבוע מנגנון שבו ילקח משבר האקלים בתהליך קבלת החלטות, אלא שבמקום שהמנגנון יקבע בתוך החקיקה, הוא יקבע בהחלטת ממשלה נפרדת – זה לפי הנוסח הנוכחי של החוק". 

ובכל זאת, יש משהו חיובי לסיום שכן הצליח להשתנות?

"כן, נכנס לחוק שרשויות מקומיות יכינו תוכנית היערכות ובמקביל, תינתן תמיכה כלכלית מהמדינה לרשויות 1-5 כדי להכין תוכניות. הבעיה שזה יעשה תוך שש שנים, שזה פרק זמן ארוך מאוד, ארוך מדי. אבל באופן כללי, החוק הרבה יותר טוב מאשר היה קודם. הוועדה כמעט שכתבה את החוק מחדש".