אושר סופית: המדינה תחייב גופים ציבוריים לתרום עודפי מזון

הכנסת אישרה השבוע (שלישי) חוק חדש שיסייע במאבק בבזבוז מזון ועשוי לסייע בהזנת נזקקים רבים: מעתה, כל גוף ציבורי גדול שמפעיל שירותי הסעדה יחויב להיענות לבקשות של ארגוני סיוע לאסוף ממנו עודפי מזון. מדובר במהלך משמעותי שנועד להתמודד עם בזבוז מזון רחב היקף – מדי שנה נזרקים בישראל 2.4 מיליון טון מזון, בשווי של יותר מ-23 מיליארד שקלים.

• כשכל בית זורק מזון בשווי 3,500 שקל בשנה, הפתרון יכול להימצא דווקא במקרר שבגינה 
• לא רק פאנלים: הגגות שהפכו משטח מיותר – לפנינים ירוקות

התיקון לחוק שיזמו חברי הכנסת יסמין פרידמן (יש עתיד) וינון אזולאי (ש"ס), ושעבר ללא מתנגדים, יחול על מגוון רחב של גופים ציבוריים – ממשרדי ממשלה ורשויות מקומיות ועד צה"ל, משטרה ושב"ס. התנאי הוא שהגוף מספק לפחות 500 מנות ביום. המשמעות היא שארגונים המחלקים מזון לנזקקים יוכלו לקבל את עודפי המזון האיכותי הזה במקום שיושלך לפח.

החוק מאפשר לגופים הציבוריים לסרב לתרום את המזון רק במקרים מיוחדים, למשל מסיבות ביטחוניות או כלכליות, או אם כבר נעשה שימוש אחר בעודפים. בנוסף, החוק כולל גם התייחסות מיוחדת לגופים ביטחוניים. למשל, יחידות מסוימות בצה"ל יוכלו לקבל פטור מהחוק מסיבות ביטחוניות, וכך גם יחידות מיוחדות במשרד ראש הממשלה ומשרד הביטחון.

על פי אומדני הדוח הלאומי לאובדן מזון והצלת מזון לשנת 2022, של ארגון הצלת המזון "לקט ישראל", כ-37% מהמזון המיוצר בישראל הולך לאיבוד לאורך שלבי הייצור, ההפצה, הקמעונאות והצריכה. כ-2.4 מיליון טון מזון בשנה בשווי של כ-23.1 מיליארד שקלים, המהווים 1.4% מהתוצר הלאומי. 

קבלו את הכתבות ראשונים בוואטסאפ

"זה חוק שכבר מנסים שנים רבות להעביר אותו", אמרה ל"שקוף" ח"כ פרידמן, יוזמת החוק. "משנה לשנה מדינת ישראל זורקת יותר ויותר מזון. למעשה, בשנת 2023 נזרק מזון בשווי של 21 מיליארד שקלים, זה סכום שהוא בלתי נתפס. אני מתרוצצת בוועדות ולעיתים אנחנו נלחמים על מאות מיליונים, באמת בשביל דברים חברתיים וחשובים, ופתאום מגלים שנזרק מזון בסכום אסטרונומי כזה. את רוב המזון ניתן להציל, ולא רק שניתן להציל אותו, הוא למעשה מגיע למי שזקוק לו".

ח"כ פרידמן סיפרה על השראה שקיבלה בנושא מסביבת מגוריה בבאר שבע. "יש בעיר מקום שנקרא באר שובע, זה בית תמחוי שמגיעה אליו בכל ערב משאית ופורקת טונות של מזון. בתשע בבוקר המקום הזה כבר נפתח, אנשים עומדים בתור לאכול וגם אורזים ולוקחים הביתה. אז אנחנו מרוויחים פה כמה דברים. ראשית, המזון לא מבוזבז ומגיע למי שזקוק לו, אבל הדבר הנוסף הוא שפחות מזון נזרק לפח, מה שאומר שפחות מזון הוטמן  באדמה וגרם לזיהום הסביבה".

מעבר להשפעות על הביטחון התזונתי של אובדן מזון בכמות כה גדולה, לבזבוז מזון יש השלכות סביבתיות לא מבוטלות. ההשפעה הסביבתית של אובדן מזון אינה נובעת רק מייצור עודף של מזון, אלא נגרמת גם כתוצאה מהתמודדות עם פסולת המזון לאחר שנזרק, כשפסולת המזון מועברת להטמנה במטמנות. הטמנת הפסולת גורמת לשינויי אקלים בשל פליטת גז מתאן כתוצאה מפירוק הפסולת האורגנית, וכן מביאה לפגיעה בקרקעות.

להביט על התמונה הגדולה

מה עוד ניתן לעשות? בעבר עלתה ביוזמת ח"כ פרידמן לדיון בוועדת השרים הצעת חוק לצמצום בזבוז המזון המציעה לתמחר באופן שונה מוצרים שתוקפם עומד לפוג. כיום, רוב הקמעונאים הגדולים מחזירים את המוצרים שעומד לפוג תוקפם ליצרן ומזדכים על מחיריהם. כך נוצר מצב שאין לאותן רשתות אינטרס למכור מוצרים שתוקפם עומד לפוג.

מטרתה של אותה הצעת החוק הייתה לעודד את הקמעונאים הגדולים למכור את מוצרי המזון שתוקפם עומד לפוג, מבלי שייפגעו כלכלית ממכירתם ואף יגדילו את מחזור עסקיהם. לפי הצעת החוק קמעונאים גדולים יחויבו, כהגדרתם בחוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד–2014, להעמיד למכירה, בהנחה של 30% לפחות, כל מוצר מזון שנותרה עוד לפחות עשירית מתקופת תוקפו, מיום ייצורו ועד שייפוג תוקפו. לדברי ח"כ פרידמן רשתות המזון הגדולות הפעילו לחץ במטרה למנוע את קידום החוק.

החקיקה בנושא הצלת המזון היא צעד מבורך, אך מדובר במענה חלקי בלבד לבעיה רחבה יותר. "אנחנו מברכים על כל מהלך של צמצום בזבוז מזון, אבל יחד עם זאת הפתרון האמיתי הוא לא הצלת מזון", אומרת ד"ר מיכל ביטרמן, מנכ"לית The Natural Step ישראל, עסק חברתי הפועל להטמעת קיימות אסטרטגית בחברה הישראלית. 

לדברי ביטרמן, הצלת המזון במסגרת החוק החדש מאפשרת טיפול בכמות מוגבלת של מזון בתנאים מוגבלים וצורכת בעצמה הרבה משאבים. "הפתרון ההוליסטי הוא למנוע את בזבוז המזון במקור", היא אומרת. "צריך לצמצם את הבזבוז בשלב מוקדם יותר, שלב הגידול, הרכישה, הבישול וההגשה – כך לא נצטרך להגיע למצב של תרומות מזון כל כך גדולות. אסור להסתפק בפתרון כזה. צריך להסתכל על תחילת שרשרת השימוש במזון, ולמנוע מצב של יתירות מזון. לחשוב על איכות על חשבון כמות". 

ביטרמן ציינה כי הפתרון שמציע החוק מאפשר, בדומה למיחזור, תחושת "הרגשה טובה" על פני סיפוק פתרון ממשי: "זה רק החלק האחרון בשרשרת ארוכה, כרגע בקושי 4% מהמזון מוצל, צריך לקחת בחשבון שלארגונים גדולים יש נטייה לפתרונות שנראים טוב, במקום להביט בגובה העיניים על הבעיה הגדולה".